המלחמה החמירה את מצבם הנפשי של רבים. דוח המרכז לתמיכה בעורף קובע כי רוב הישראלים "נמצאים במצוקה נפשית כלשהי". רבבות נפגעו נפשית באופן חמור, בהם ניצולי טבח שבעה באוקטובר, משפחות שכולות, לוחמים, מפונים מהדרום והצפון, אנשים שהאירועים עוררו אצלם טראומות מהעבר, ואפילו אנשי מקצוע המטפלים בהם – אשר מתמודדים גם עם מחסור חמור בכוח אדם.
מצוקות נפשיות, כלכליות וטכניות משפיעות על הזוגיות, האהבה וחיי המין, ורבים מדווחים על טלטלות בקשרים האינטימיים שלהם. מטפלות זוגיות ומגשרות מתארות זוגות רבים שנקלעו למשבר בשל שירות המילואים הממושך, הפינוי ההמוני והמצוקות הנפשיות שהמלחמה יוצרת.
לדברי סיגל כהן, יועצת לתקשורת זוגית ומגשרת: "המלחמה גורמת למצוקות נפשיות. היא מעלה את סף החרדה ומעוררת טראומות שאנשים חוו בעבר, וזה בא לידי ביטוי בזוגיות. הרי אנשים מביאים לזוגיות את עצמם, עם הקשיים שלהם.
"המלחמה גורמת למצוקות נפשיות. היא מעלה את סף החרדה ומעוררת טראומות שאנשים חוו בעבר, וזה בא לידי ביטוי בזוגיות"
"קושי מיוחד קיים אצל זוגות שאחד מהם, לרוב הגבר, בשירות מילואים ארוך. הם חווים ניתוק, בת הזוג מתמודדת לבד עם כל המטלות והמעמסות, ובינתיים בן הזוג מתמודד עם חוויות קשות. לפעמים, זה גורם לו להיות לא מרוכז ולדבר באופן 'קצר' ותוקפני, וקשה לאישה להתמודד עם זה. הקושי גדול במיוחד אצל אנשים בתפקידים מיוחדים שאסור להם בכלל לדבר על מה שחוו".
איילת שיים מור, עורכת דין ומגשרת לענייני משפחה, מציינת: "המלחמה גורמת להרבה מריבות וקשיים בזוגיות. אנשים (לרוב גברים, אבל גם נשים) מגויסים למילואים, ובת הזוג (או בן הזוג) נשארת לבד בבית עם הילדים. נוצר קושי במקום העבודה שלה נוכח העומס בבית, שלפעמים אפילו מביא לפיטורים, ואצל זוגות רבים שבהם בן הזוג עצמאי, המילואים מביאים גם לירידה בהכנסות.
"אז האישה מרגישה על סף התמוטטות וגם המילואימניק חוזר ממוטט. החיילים מתמודדים במילואים עם קשיים גדולים, עומס פיזי ורגשי, ולעתים פציעות ואף אובדן של חברים. שלא באשמתם, הם נוטים לעתים להיות עצבניים, קצרים ולא נעימים – וזה משליך על היחסים עם בת הזוג. קשה להם לתקשר עם הילדים וגם זה משליך על הזוגיות. גם כשהוא סוף־סוף חוזר הביתה, היא עשויה להרגיש לבד.
"ויש את אלה שחווים קשיים עוד יותר גדולים – הורים לחיילים בעזה ובלבנון, משפחות החטופים, הפצועים, המפונים מהצפון והדרום, ניצולי הטבח, וכל המעגלים שמסביבם. גם מי ש'רק' רץ למקלט מדי יום ונחשף לחדשות הקשות נמצא בחרדה. כולנו בתוך סיר לחץ והכול בסוף מתנקז לזוגיות".
"אצל העקורים מהצפון, תנאי החיים יוצרים לחץ גדול ותחושה שהם נמצאים בהישרדות. חייהם בטלטלה והם צריכים לקבל כל הזמן החלטות חדשות. במצבים כאלה, הדיאלוג הזוגי נעשה קשה"
לדברי הפסיכולוגית אסנת כהן גנור, מטפלת זוגית בכירה בשיטת EFT, מדריכה באגודה לטיפול זוגי ומשפחתי ומרצה במכון "מפרשים": "הרבה מאוד אנשים חווים קשיים בזוגיות בצל המלחמה. הקשיים קשורים באישיות של בני הזוג והפגיעות השונות שחוו במלחמה.
"אצל העקורים מהצפון, תנאי החיים יוצרים לחץ גדול ותחושה שהם נמצאים בהישרדות. חייהם בטלטלה והם צריכים לקבל כל הזמן החלטות חדשות. חלקם חיים במלונות בצפיפות גדולה. במצבים כאלה, אנשים מתקשים בכלל לדבר על המקומות הפגיעים שלהם, והדיאלוג הזוגי נעשה קשה. העבודה מתמקדת בסיוע לזוגות הללו לדבר ביניהם.
"במשפחות שאחד מבני הזוג במילואים ארוכים, יש שינוי בתפקידים במשפחה ונתק ארוך בין בני הזוג. נשים שהיו רגילות שבן הזוג משתתף בטיפול בילדים, צריכות כעת לתקתק הכול לבד (וכך, לפעמים, גם גברים שנשותיהם במילואים ארוכים).
"ואילו המילואימניקים נמצאים בחברותה חמה עם חבריהם ליחידה, עמוסים באדרנלין ובתחושת שליחות – ומצד שני, עוברים, עושים ורואים דברים קשים מאוד שלעתים גוררים עימם פציעה מוסרית ופוסט־טראומה. כשהם חוזרים, בני הזוג צריכים למצוא דרך 'להסתנכרן' ביניהם שוב.
"גם אנשים עם טראומות מהעבר שהמלחמה היא טריגר עבורם, וגם אנשים במקצועות טיפוליים, המקשיבים באינטנסיביות לקשיים של אחרים, מתמודדים עם חוויות קשות ולומדים מחדש לווסת את עצמם רגשית"
"הם מצפים לחזור להיות מי שהיו קודם, אבל כל אחד מהם עבר וחווה דברים ששינו אותו. זה לא פשוט בכלל. לפעמים האישה עסוקה מאוד, וגם התרגלה להיות לבד במרחב שלה, ובן הזוג מצפה שתתפנה אליו. לפעמים המילואימניק נדרש לנחות למציאות של עיסוק בדברים שנראים לו קטנים וחסרי משמעות.
"הוא סגור, מנותק, פסיבי, ולפעמים עצבני ואגרסיבי, והיא מתקשה לתקשר איתו. הם עלולים לחוש כי הם מתפרצים אחד למרחב הסגור של השני ולהתרחק בשל כך. העבודה איתם מתמקדת בסיוע לשאת יחד את עולמותיהם, להבין זה את זו, להתרגל אחד לשני מחדש בהדרגה וליצור שוב מרחב בטוח.
"גם אנשים עם טראומות מהעבר שהמלחמה היא טריגר עבורם, וגם אנשים במקצועות טיפוליים ועיתונאים, המקשיבים באינטנסיביות לקשיים של אחרים, מתמודדים עם חוויות קשות ולומדים מחדש לווסת את עצמם מבחינה רגשית. וכל האנשים הללו מתקשים להיות בקשר עם בני ובנות זוגם ו'להימצא שם' עבורם".
שיעור הגירושים דווקא ירד
במצב הקשה שמתארות נשות המקצוע, ניתן היה לצפות לעלייה חדה במספר הזוגות שמבקשים להתגרש, או נפרדים. אבל נתונים מבית המשפט לענייני משפחה מצביעים דווקא על ירידה קלה במספר הגירושים.
לפי נתונים שנמסרו לזמן ישראל מהנהלת בתי המשפט, בחודשים ינואר–ספטמבר 2023 – לפני המלחמה – נפתחו בבתי המשפט לענייני משפחה 70,600 תיקים. בתקופה המקבילה השנה – ינואר–ספטמבר 2024 – נפתחו 65,710 תיקים. מדובר בירידה של כ־7% במספר התיקים שנפתחו בבית המשפט.
מקור בבית המשפט לענייני משפחה, שאינו מתואם עם הנהלת בתי המשפט, הבהיר כי רובם המכריע של תיקי המשפחה עוסקים בגירושים, וכי יש קורלציה בין מספר התיקים הכללי למספר תיקי הגירושים
בהנהלת בתי המשפט לא השיבו לשאלה כמה מהתיקים הללו עוסקים בגירושים. גורם בהנהלה אמר כי להנהלת בתי המשפט אין פילוח כזה. לדבריו: "חלק מהם בכלל מאבקי ירושה, כך שלא ברור אם הירידה במספר התיקים מצביעה על ירידה במספר הזוגות שהחליטו להתגרש, ואם כן – עד כמה".
אבל מקור בבית המשפט לענייני משפחה, שאינו מתואם עם הנהלת בתי המשפט, הבהיר כי רובם המכריע של תיקי המשפחה עוסקים בגירושים, וכי יש קורלציה בין מספר התיקים הכללי למספר תיקי הגירושים, כך שהירידה במספר פתיחת התיקים אכן מצביעה על ירידה בגירושים.
לפי נתונים שהגיעו לידי זמן ישראל, ב־11 החודשים הראשונים של 2024 חלה ירידה של כ־8% במספר תיקי הגירושים שנפתחו לעומת אלה שנפתחו ב־2023 (כולה). מדובר בעלייה של 0.3% במספר החודשי הממוצע של התיקים שנפתחו.
אם לוקחים בחשבון כי האוכלוסייה בישראל גדלה בכ־1.8% בשנה, מדובר בעלייה של כ־1.5% במספר תיקי הגירושים. אם לוקחים בחשבון גם את העלייה החדה והמתמדת בעשורים האחרונים במספר הזוגות שלא נישאו ברבנות – שבמקרה של גירושים מגיעים לבית המשפט ואמורים להגדיל את מספר תיקי הגירושים מעבר לגידול באוכלוסייה – ניתן להעריך כי שיעור המתגרשים ירד בכמה אחוזים.
"למעשה, הירידה במספר תיקי הגירושים עוד יותר גדולה, כי בתחילת המלחמה, באוקטובר–נובמבר 2023, כלום לא עבד וכמעט לא נפתחו תיקים חדשים"
גורם המעורה בנעשה בבתי המשפט למשפחה מעריך: "למעשה, הירידה במספר תיקי הגירושים עוד יותר גדולה, כי בתחילת המלחמה, באוקטובר–נובמבר 2023, כלום לא עבד וכמעט לא נפתחו תיקים חדשים, כך שמדובר בהשוואה בין 10 חודשים ב־2023 ל־11 חודשים ב־2024".
לפי הנתונים שהגיעו לידינו, ב־2023 עלה מספר תיקי הגירושים החדשים שנפתחו בבתי המשפט למשפחה ב־3% לעומת 2022. ביחס לגידול האוכלוסייה, מדובר בעלייה של 1%, זאת, אם מתעלמים מהמגמה של עזיבת הרבנות.
גם בזמן מגפת הקורונה חלה ירידה במספר המתגרשים, אף כי אנשים רבים מאוד נקלעו בזמן המגפה למשבר רגשי, שעורר קשיים בחיי המשפחה והזוגיות. מספר תיקי הגירושים שנפתחו בבתי המשפט למשפחה ירד ב־2020 ב־0.7% לעומת 2019. כלומר, ירד ב־2.5% ביחס לגודל האוכלוסייה.
בבתי הדין הרבניים חלה ב־2020 ירידה של כ־7% במספר תיקי הגירושים שנפתחו ושל כ־3% במספר הגירושים. זאת, אחרי שנים רבות של עלייה במספר תיקי הגירושים גם בבתי המשפט למשפחה וגם ברבנות, למרות הירידה במספר החתונות ברבנות.
"בזמן של מצוקה קיומית ופחד מאובדן אנחנו נצמדים לקשרים שלנו. הנפש האנושית זקוקה תמיד לקשרים, ובעת מצוקה הם חשובים במיוחד ואנשים לא רוצים לנתק אותם, וגם לא להחליף את דמויות ההיקשרות"
הירידה במספר הגירושים ב־2020 הייתה חדה יותר מאשר השנה, וקשורה גם לעובדה שבתי המשפט פעלו בסגר הקורונה הראשון (מרץ–מאי 2020) במתכונת חירום מצומצמת, אף כי לא נסגרו לגמרי – והטיפול בחלק מהתיקים התעכב.
כהן גנור מסבירה את הירידה הקלה בפתיחת תיקי גירושים במלחמה: "בזמן של מצוקה קיומית ופחד מאובדן אנחנו נצמדים לקשרים שלנו. הנפש האנושית זקוקה תמיד לקשרים, ובעת מצוקה הם חשובים במיוחד ואנשים לא רוצים לנתק אותם, וגם לא להחליף את דמויות ההיקשרות.
"אנחנו מחפשים בתקופות כאלה את הבטוח והמוכר. המוח האנושי זקוק לוודאות וכאשר יש שינויים רבים ותחושה של כאוס, אנחנו מנסים להימנע משינויים נוספים ומחפשים את הבטוח והמוכר. כשאתה רועד, אתה מחזיק במעקה שלידך ולא מרפה ממנו. אז יש יותר קשיים בזוגיות, אבל פחות פרידות וגירושים.
"חלק מהזוגות נצמדים לזוגיות לא בריאה ודוחים פרידות שהיה עדיף לבצע, ואחרי שמצב החירום ייגמר הקושי שלהם יימשך, ואף יחמיר. אצל זוגות אחרים המלחמה פשוט מחזקת את הקשר, לצד הקשיים. מצוקה וחרדה קיומית גם נותנות פרספקטיבה. כשאנשים מגלים שהחיים עלולים להיגמר בכל רגע, הם רוצים ליהנות מהם.
"מצוקה וחרדה קיומית גם נותנות פרספקטיבה. כשאנשים מגלים שהחיים עלולים להיגמר בכל רגע, הם רוצים ליהנות מהם"
"יש רווקים שבזמן המלחמה דווקא יוצאים יותר לדייטים. יש נטייה לקיים יותר יחסי מין בזמן מלחמה ומצוקה, אם כי אצל הרבה זוגות המצוקה גורמת לקשיים במיניות. בנוסף, גם הקשיים הכלכליים שהמלחמה מביאה מונעים גירושים".
"כשהכול כל כך מפחיד, אנשים לא רוצים שינוי"
העובדה שאנשים מתגרשים יותר דווקא בזמני ביטחון ושפע היא תופעה מוכרת ולא חדשה. למעשה, קיים בעולם יחס ישר בין רמת חיים גבוהה לשיעור גירושים גבוה. שיעור הגירושים היה נמוך מאוד בחברות טרום־מודרניות, ואילו בעולם המודרני הוא גבוה, נמצא במגמת עלייה וגבוה יותר במדינות עשירות ומפותחות.
לפי נתונים שמכוני מחקר אספו מממשלות שונות, ב־1960 התגרשו כ־2.2% מהזוגות הנשואים בארה"ב, ואילו ב־2017 עלה שיעור הזוגות שהתגרשו בארה"ב ל־2.9% מכלל הזוגות. ב־1960 התגרשו כ־0.75% מהזוגות בבריטניה וכ־0.7% ביפן, ואילו ב־2017 התגרשו כ־2% מהזוגות בבריטניה וכ־1.8% מהזוגות ביפן.
ואילו במקסיקו התגרשו ב־1980 רק 0.4% מהזוגות, ועד 2017 מספרם עלה ל־1.1% מהזוגות. בטורקיה שיעור הזוגות שהתגרשו עלה מ־0.8% ב־2002 ל־1.6% ב־2017. בהודו התגרשו רק 0.1% מהזוגות גם ב־1960 וגם ב־2010, וב־2017 עלה מספרם ל־0.2%.
ההבדלים בין שיעורי הגירושים במדינות השונות קשורים גם לתרבות. העלייה בשיעורי הגירושים לאורך השנים חופפת כמעט לגמרי לעלייה ברמת החיים
ההבדלים בין שיעורי הגירושים במדינות השונות קשורים גם לרמת החיים אבל גם לתרבות. ואילו העלייה בשיעורי הגירושים לאורך השנים חופפת כמעט לגמרי לעלייה ברמת החיים.
עם זאת, הירידה המתונה בשיעור הגירושים בזמן משבר, המתרחשת בשנים האחרונות בישראל, קיימת גם במדינות אחרות, אך לא בכולן. מאז פרוץ מלחמת אוקראינה–רוסיה, שיעור הגירושים באוקראינה רשם ירידה חדה, אבל ברוסיה הוא דווקא עלה. בזמן מגפת הקורונה, שיעור הגירושים ירד ברוב המדינות, אבל עלה באחדות מהן, כמו סין ובריטניה, למשל.
בזמן המשבר הפיננסי הגלובלי של 2008 חלה עלייה בשיעור הגירושים בחלק מהמדינות שנפגעו, כולל ארה"ב. אבל במדינות שספגו את הפגיעה הקשה ביותר – כמו יוון, איטליה ואירלנד – שיעור הגירושים ירד. במדינות עם מערכת רווחה חזקה – כמו שווייץ ומדינות סקנדינביה – שיעור הגירושים לא השתנה באופן משמעותי בשני המשברים.
עם פרסום הנתונים על ירידה בהיקף הגירושים בישראל בזמן הקורונה, היו מי שצפו כי מספר התיקים יזנק בשוך המגפה. בינתיים, זה לא קרה: מספר תיקי הגירושים ברבנות לא עלה ב־2021 וירד גם ב־2022 ו־2023; ואילו בבתי המשפט לענייני משפחה מספר התיקים שנפתחו לא השתנה ב־2021 וחזר לעלות ב־2022 בשיעור מתון, דומה לעלייה שלפני המלחמה.
"הפחד הזה מהלא נודע הוא הסיבה שזוגות רבים, שהמשבר גורם להם למחשבות על פרידה וגירושים, מעכבים אותם עד יעבור זעם"
כהן גנור סבורה כי עדיין מוקדם מדי להסיק מסקנות על העתיד: "אנחנו נמצאים בשרשרת של משברים – הקורונה, המלחמה באוקראינה וה'רפורמה' המשטרית, שטלטלו אוכלוסיות מסוימות, והמלחמה. לא הגענו לשלב של 'אחרי המשבר', שבו אנשים מעכלים מה קרה ומתחילים לחשוב לאן ממשיכים.
"ייתכן שהשלב הזה, אם וכאשר יגיע, יוביל לגירושים. אבל אני באמת לא יודעת מה יהיה בעתיד ועדיף לא לנחש".
שיים מור, לעומתה, סבורה כי הירידה בשיעור הגירושים מאפיינת רק את השלב הראשון של המשבר, ומעריכה כי בהמשך הזוגות המעורערים יתחילו להתגרש בהמוניהם. לדבריה: "בשלב הראשון של המצוקה, בשיא שלה, אנחנו נאחזים במה שקיים, שבדרך כלל נתפס כפחות גרוע מהלא ידוע. כשהכול מפחיד, והכדורים והטילים שורקים, אנחנו לא רוצים להעמיס על המציאות שינויים נוספים.
"בזמן סכנה קיומית אנחנו מפחיתים את העיסוק בדברים שנתפסים כ'מותרות'. בסופו של דבר, קשיים בזוגיות מקשים את החיים, אבל הם לא סכנה קיומית, למעט במקרה של אלימות קשה שצריך להימלט מפניה. בזמן המלחמה יש גם יותר אלימות במשפחה, אבל נראה שזה לא בהיקף שמשנה את נתוני הגירושים.
"אנחנו עדיין בתוך המשבר. לא הספקנו להתאושש מהקורונה וכבר הגיעה המלחמה. האפקט המצטבר של כל זה יבוא אחר כך, בשנים הקרובות. אני בטוחה ויודעת שנראה הרבה מאוד פרידות"
"אנשים שואלים את עצמם: אם ניפרד, ממה נתפרנס כשיש מלחמה וחוסר ודאות עצום? מה יהיה עם המזונות? כיצד הוא יהיה עם הילדים, כשהוא מגויס כבר כל כך הרבה חודשים? איפה נגור כשמחירי הדירות גבוהים כל כך? כיצד הילדים ישרדו משבר נוסף אחרי טראומת המלחמה?
"הפחד מהלא נודע הוא הסיבה שזוגות רבים, שהמשבר גורם להם למחשבות על פרידה וגירושים, מעכבים אותם עד יעבור זעם. גם הליכי גישור קיימים ותביעות שנפתחו לפני המלחמה, מוקפאים לבקשת הצדדים בגלל המלחמה, אם בגלל שצד אחד במילואים, ואם כי שניהם מבינים ש'זה לא זמן טוב להתגרש'. רק בהמשך, אחרי שהאבק ישקע והמלחמה תסתיים, תדעך או 'תתנרמל', ההליכים יתחדשו.
"אחרי מלחמות יש נטייה לחשוב, 'חיים פעם אחת', ורצון לחוות את החיים במלואם. אז מי שרצה לפתוח עסק יפתח, ומי שרצה להתגרש והיסס יקדם את הגירושים.
"כולנו זקוקים לחלוק את רגשותינו הקשים ולא להיוותר איתם לבד. מי שנמצאים בזוגיות טובה מסוגלים לווסת זו את זה ולצאת ממצבים שליליים, אבל לא כולם יכולים"
גם בזמן מגפת הקורונה הייתה ירידה בגירושים. הסברת את זה באופן דומה וצפית שתהיה עלייה, אבל זה לא קרה. זה לא גרם לך לשנות את התחזית?
"אנחנו עדיין בתוך המשבר. לא הספקנו להתאושש מהקורונה וכבר הגיעה המלחמה. האפקט המצטבר של כל זה יבוא אחר כך, בשנים הקרובות. אני בטוחה ויודעת שנראה הרבה מאוד פרידות".
בנוסף לירידה בפתיחת הליכי גירושים, נראה כי זוגות רבים הזקוקים לייעוץ אינם יכולים לקבל אותו. לדברי סיגל כהן: "הרבה יותר זוגות זקוקים לעזרה, אבל פחות פנויים ומגיעים לקבל אותה. באופן טבעי, כשבנאדם לא נמצא במשך כמה חודשים, הוא לא יגיע לייעוץ".
למרות הקשיים הטכניים, נשות המקצוע ממליצות לזוגות לנסות להגיע לייעוץ. לדברי כהן גנור: "כולנו זקוקים לחלוק את רגשותינו הקשים ולא להיוותר איתם לבד. מי שנמצאים בזוגיות טובה מסוגלים לווסת זו את זה ולצאת ממצבים שליליים, אבל לא כולם יכולים. חשוב לי לומר: אם אתם נתקלים בקושי לדבר ביניכם, מוטב למצוא דרך להיעזר".
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם