השבוע מתחיל מיזם ראשון מסוגו, במסגרתו בוגרי המלחמה בעזה שיאובחנו עם תסמיני פוסט־טראומה יופנו לטיפול של חודשיים בארבע חוות אזרחיות, במימון משרד הביטחון. החוות ממוקמות בבית יצחק, שדה חמד, סתריה ונתיב הל"ה. משרד הביטחון פרסם קול קורא לחוות נוספות להצטרף לפרויקט.

ארבע החוות יקבלו 120 חיילים בסך הכול. הם יעברו אבחון ראשוני ("אינטייק") של מפקד המרכז לשיקום עורפי יורם בן יהודה ושל ויו"ר המועצה הלאומית לפוסט־טראומה ומנהל המרכז לבריאות הנפש מעלה הכרמל איל פרוכטר.

המטופלים יגיעו לחווה שלוש פעמים בשבוע לטיפול קבוצתי וחווייתי באמצעות תנועה, גידולי שדה, רכיבה על סוסים וטיפול בבעלי חיים. כל קבוצה – הכוללת 15 מטופלים – תלווה באנשי מקצוע מתחום בריאות הנפש ומדריכים, ותשולב בסדר היום ובפעילויות המתקיימות בחוות.

המטופלים יגיעו לחווה שלוש פעמים בשבוע לטיפול קבוצתי וחווייתי בתנועה, חקלאות, רכיבה על סוסים וטיפול בבעלי חיים. כל קבוצה תלווה באנשי בריאות הנפש ומדריכים מהחוות

במקביל, צוות מאוניברסיטת רייכמן ייתן את הליווי המחקרי לפרויקט כדי לאמוד את יעילותו. יו"ר הפרויקט הוא אלוף במילואים וח"כ לשעבר איל בן ראובן, והמפעיל שלו הוא איש העסקים שרון גרינקר. הם אומרים שזו הסנונית הראשונה וכי כוונתם לסייע לבוגרי המלחמה בכ־20 חוות ברחבי הארץ בהמשך.

חיילי צה"ל בגבול רצועת עזה, 7 בינואר 2024 (צילום: Chaim Goldberg/Flash90)

"צונמי של הלומי קרב"

נכון להיום, חיילים בסדיר ובמילואים החווים פגיעה נפשית פונים לקציני בריאות הנפש – ובמידת האפשר חוזרים ליחידה. במקרים של פגיעה חמורה הם נשלחים לטיפול של שבוע במרכז לשיקום עורפי בצריפין (מלש"ע), המורכז מאנשי מילואים בעיקר.

אם מחליטים שם שהם לא יכולים לחזור ליחידות שלהם ומשוחררים מצה"ל, הם יוכלו לקבל את ההמלצה לטיפול בחוות האזרחיות בלי קשר לתהליך ההכרה במשרד הביטחון.

הפרויקט של חוות הטיפול יוצא לדרך ברקע הנתונים חסרי התקדים של כ־9,000 חיילים שפנו לסיוע נפשי מתחילת המלחמה. כרבע מהם לא חזרו ללחימה וכמה מאות מהם מטופלים במלש"ע כרגע

הפרויקט של חוות הטיפול יוצא לדרך ברקע הנתונים חסרי התקדים של כ־9,000 חיילים שפנו לסיוע נפשי מתחילת המלחמה. כרבע מהם לא חזרו ללחימה וכמה מאות מהם מטופלים במרכז לשיקום עורפי כרגע. אגף השיקום במשרד אמרו בתשובה לשאלת זמן ישראל כי מתחילת המלחמה נקלטו אצלם 3,700 פצועים. כחמישית מהם עם פגיעה נפשית.

איל בן ראובן (צילום: Miriam Alster/FLASH90)

בן ראובן מעריך שהיקף החיילים שיזדקקו לטיפול יהיה גדול מבעבר ומסביר שהפרויקט הזה מתבקש נוכח אופי המערכה: "אני מכיר את עזה, יודע מה זו לוחמה בשטח בנוי ומבין את משמעות המלחמה הזו שהיא הכי קשה ומורכבת בכלל, ולכל חייל בנפרד.

"אתה מאוים 360 מעלות 24 שעות ביממה, קופצים עליך מכל צד ויש תמונות של הרס וריח של מוות. הבנתי מהר מאוד שאנחנו הולכים לקראת צונמי של הלומי קרב ואני לא מופתע מהמספרים שכבר פרסם חיל הרפואה – וזו רק ההתחלה. חלק מהאנשים עדיין לא יודעים שהם חולים.

"הדור הצעיר מודע יותר ויודע להגיד שאם הוא לא ישן בלילה ויש לו סיוטים ותמונות וריחות, וכל מיני דברים כאלה, הוא מבקש טיפול והמערכת נותנת לזה לגיטימציה. זה לא הדור שלי מיום כיפור שחלק מהאנשים הגיעו לזה רק אחרי 30 שנה ואז כמובן שזה קשה מאוד".

חיילי צה"ל במחנה אל־בורייג' במרכז רצועת עזה. 2 בינואר 2024 (צילום: Oren Ben Hakoon/Flash90)

"לתת סיכוי לצאת מזה"

פרופסור פרוכטר מגדיר את הנכות הנפשית כ"מלכודת דבש", שמצד אחד מסייעת לבוגרי המלחמה ומצד שני עלולה לקבע אותם במצב של הסתמכות על סיוע חיצוני: "הצבא מנסה לעצור את החיילים לפני השחרור. עבור אלה שמחליטים להשתחרר, אנחנו עושים עוד מדרגת ביניים בין הנכות לתפקוד.

"חיילים שהיו בשבעה באוקטובר במסיבה – ובשכיחות גבוהה יותר בלחימה בבסיסים ובהגנה הנואשת מול אלפי הפולשים – ראו דברים קשים, איבדו אנשים, חלק חטופים ונרצחו. כלומר, מדובר באבל והרבה אלימות. בהגדרות היבשות זה אירוע טראומתי שעושה כל מיני דברים, בהם דכאון, חרדה ויכול לעורר את ההפרעה המפורסמת שנקראת PTSD (הַלֶּמֶת).

"המסה העיקרית כבר עברה את זה וטופלה פיזית בצבא בשלב שנקרא תגובת סטרס אקוטית ולאחר מכן הפרעת סטרס. חלקם לא התאוששו ואי אפשר להמשיך להחזיק אותם במערכת הצבאית, שהיא לא מתקן טיפולי ארוך טווח. באופן היסטורי, היו משחררים אותם ומעבירים לאגף השיקום במשרד הבטחון להכרה ונכות.

פרופ' איל פרוכטר (צילום: אתר בי"ח מעלה הכרמל)

"בניגוד למה שהיה בעבר, אחרי רפורמת "נפש אחת", אין עיכובים – וזו הקלה גדולה. הבעיה היא שהם יתחילו לקבל טיפול ויוכרו לנכות כאשר יש סבירות די גדולה שיוכלו להתאושש ולהחלים, מכיוון שיודעים ש־PTSD חולף מעצמו בתוך שנה מהטראומה בשליש מהמקרים.

"אז אם נניח מכירים בעשרה אנשים במסלול הירוק ומתחילים לתת להם קצבת נכות וטיפול וחיבוק, בעצם מקבעים למסלול נכות את השלושה או הארבעה שיכלו להחלים.

"זו מטרת הפרויקט שאמור להיכנס בתפר עבור מי שהאבחנה שלו לא מבוססת דיה מבחינת העוצמות ויש לו סיכוי לצאת מזה אם נשקיע בטיפול ונחבר לעשייה וסדר יום ובכך נציל ממסלול נכות ונוכל להקל עליו את התחלואה".

"הפרויקט מיועד למי שהאבחנה שלו לא מבוססת דיה ויש לו סיכוי לצאת מזה אם נשקיע בטיפול ונחבר לעשייה וסדר יום ונציל ממסלול נכות ונוכל להקל עליו את התחלואה"

האם נצבר מספיק ניסיון עם חיילים כאלה או שזו ארץ לא זרועה מבחינתך?
"הייתי ראש ענף פסיכולוגיה ב'לבנון השנייה' וראש מחלקת בריאות הנפש בצה"ל וסיימתי את תפקידי ב'צוק איתן' ואני מכיר את החיילים האלה היטב, כמו גם יורם בן יהודה. שמנו מחקר מלווה של אוניברסיטת רייכמן כדי שלא ניתן את זה באוויר ותהיה למידה לדורות הבאים וטיוב במהלך הדרך בין הקבוצות".

דיון חירום בכנסת על משוחררי צה"ל עם פוסט־טראומה. 8 באוגוסט 2023 (צילום: Oren Ben Hakoon/Flash90)

"אין לנו זמן"

ההיכרות של בן ראובן עם הנכים בכלל והלומי הקרב בפרט התעמקה כשעמד בראש ועדת בדיקה לאגף השיקום, שמסקנותיה הקטלניות הפכו מאוחר יותר לתשתית של רפורמת "נפש אחת" לשיפור האגף, בעקבות המקרה של איציק סעידיאן. על הרקע הזה, הוא יזם את הפרויקט במלחמה הנוכחית.

"פניתי ליו"ר ארגון נכי צה"ל עידן קלימן במטרה להתארגן על היערכות לזה. הרעיון שלי הוא שצריך לבנות בית לאומי להלומי קרב ומתחילים כבר לשפץ את בית קיי בנהריה לצורך הזה, וכן לבנות באשדוד בית לוחם להלומי קרב. זה יקרה בטווח הארוך וייקח זמן שאין לנו אותו. כל יום שעובר ולא מטפלים באנשים האלה מאבדים את 'שעת הזהב': המרחק הכי קטן מהאירוע שבו החייל חווה את החוויה.

"כל יום שעובר בלי טיפול מאבדים את 'שעת הזהב': המרחק הכי קטן מהאירוע שבו החייל חווה את החוויה. ככל שניתן את הטיפול מוקדם יותר, נמנע את נפילתו ל־PTSD"

"ככל שניתן את הטיפול מוקדם יותר, נמנע את נפילתו למחלה שנקראת PTSD – ומכאן בא הרעיון של החוות. אנחנו לקראת מהלך חברתי ברמה הלאומית, נידרש להתמודד עם סוגיית המערכה המורכבת שרק אלוהים יודע אם אנחנו באמצעה או לקראת סופה.

"אני רץ בין בתי חולים ורואה הרבה נכים קשים שנפצעו מאר.פי.ג'י ומטענים שגרמו לפגיעות קשות וקטיעות. אני רואה בעיניים של האנשים האלה שכל פצוע הוא פוטנציאל לפגיעה נפשית וצריך להתמודד עם זה.

חיילי צה"ל מפונים לבית החולים הדסה עין כרם, 7 באוקטובר 2023 (צילום: Noam Revkin Fenton/Flash90)

"המהלך הזה הוא תחת ארגון נכי צה"ל ולשמחתי משרד הביטחון נתן את ברכתו ורק מקווה שיעמדו בקצב. החבר'ה האלה נתנו את מה שנתנו ומדינת ישראל חייבת לתת להם את כל מה שנדרש".