העינויים הפיזיים והנפשיים שעברו שורדי השבי, וככל הנראה עוברים עדיין על החטופים שנשארו בידי שוביהם במנהרות חמאס, אולי אף ביתר חומרה ואינטנסיביות – העינויים כפי שהם משתקפים בדוח משרד הבריאות שהועבר לאו"ם – הם כמו סכין המפלחת את הלב.

על הכוויות שהוטבעו בבשרם כדי לסמן אותם, על התקיפות המיניות ומעשי האונס החוזרים ונשנים בנשים ובגברים, על המעשים המגונים והפגיעות המיניות גם בילדים קטנים, על ההרעבה המכוונת, הקשירות, ההצלפות, ההתעללויות, תחושת החנק וחוסר האוויר, ההיגיינה הלקויה על הזיהומים והמחלות שגרמה להם, על ההתעללות הנפשית שהותירה פוסט טראומה קשה, על הסבל שלא נגמר, גם היום – חמישה עשר חודשים אחרי שנחטפו לעזה.

עינוי החטופים כפי שמשתקף בדוח משרד הבריאות שהועבר לאו"ם – הכוויות, התקיפות המיניות, ההרעבה, הקשירות, ההצלפות, ההתעללות הנפשית, הסבל שלא נגמר עד היום – הם כמו סכין המפלחת את הלב

ובאו"ם יקרא את הדוח מי שיקרא, אולי שוב יזמינו את השבים מהתופת לביקור שם, ואנחנו כאן במדינת ישראל נקרא לעולם להתערב. אבל מה עם דרג מקבלי ההחלטות אצלנו? מה עם האדישות אצלנו?

זוכרים את הפגישה של משפחות החטופים ושל החטופים והחטופות ששוחררו, עם השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר? "נגעו בכל הגוף, בכל חלק בגוף", הטיחה בו שורדת שבי, "הדבר היחיד שהציל אותי זה שהייתי במחזור. זה מה שאתה רוצה שיעשו לבנות? שימשיכו לאנוס אותן?". "כן", ענה בן גביר, "אבל החלופה היא שיאנסו לנו עשרת אלפים בנות". "כרגע אונסים, כרגע אונסים, כרגע אונסים", זעקה שורדת השבי.

השר בצלאל סמוטריץ', השר לענייני המגזר הדתי המפלה בין יהודי ליהודי, זעק לעברם כי עסקה עלולה להביא לרצח של הרבה מאוד יהודים, והוסיף את הנימוק הבדיוני המופרך: "נניח שסנוואר ידרוש עבור כל חטוף חי 20 תושבי העוטף שהוא יוכל להרוג, זה מחיר?" ונענה על ידי עינב צנגאוקר, אמו של החטוף מתן: "בוא תתחלף עם מתן".

או חבר הקואליציה יצחק פינדרוס ששאל את אמו של החטוף יגב בוכשטב, שנרצח מאז: "רוצים לעשות פוליטיקה, להעיף את ביבי?"

והשרה מירי רגב, האחראית על הטקסים, שנכנסה לעימות חזיתי עם המשפחות.
ומעל כולם העומד בראשות הממשלה – בנימין נתניהו, שהמצב הביטחוני והמשך הלחימה משרת את שרידות הקואליציה שלו, גם כשמשמעות הדבר היא טרפוד חוזר ונשנה של עסקאות לשחרור החטופים. האיש שהציב את היעדים המתחלפים שהם "סלע קיומנו" לכאורה, ג'באליה ורפיח וציר פילדלפי ושלל תירוצים נוספים – לפני חיי אדם.

באו"ם יקרא את הדוח מי שיקרא, אולי שוב יזמינו את השבים מהתופת לביקור שם, ואנחנו כאן במדינת ישראל נקרא לעולם להתערב. אבל מה עם דרג מקבלי ההחלטות אצלנו? מה עם האדישות אצלנו?

וכל זאת במקביל להפיכת החטופים לנטל והפיכת משפחותיהם המיוסרות של החטופים למשת"פים של האויב, באותו מסמך שהודלף על "תובנות" של "ראשי חמאס" לכאורה.

כל זאת במקום לשבת ולתת דין וחשבון מול הדוח, על העדויות קורעות הלב שבו. כי את הדוח הזה חייבים לקרוא בקפידה בממשלת ישראל, ובדוח הזה חייבים לדון חברי הכנסת מהקואליציה והשרים, שעיניהם טחו מראות ואוזניהם נאטמו מלשמוע את קולות אחיותינו ואחינו שזועקים, בלא קול, ממנהרות המוות בעזה.

זכורה אמרתו של לוי אשכול, מי שהיה ראש הממשלה בשנות השישים במאה הקודמת: "הפנקס פתוח והיד רושמת".  כן, הפנקס של כולנו פתוח ואנחנו רושמים.

וכל חברי הקואליציה הזו ששולחים לאו"ם את העדויות המצמררות, צריכים לזכור כי בדברי ימי העם שלנו – אתם, כן אתם, תיזכרו לדיראון עולם.

לא רק בשל הכישלונות המהדהדים שלכם בתחומי הכלכלה, ברווחה, בבריאות בחינוך, ורשימת המחדלים עוד ארוכה – אלא בראש וראשונה בשל הפניית העורף לבני עמנו – ילדים, קשישים, נשים וגברים.

ואתם שם חובשי הכיפות ומנשקי הציציות שבין מקבלי ההחלטות – אולי היהירות בה התעטפתם השכיחה מכם את החשוב מכל. חיי אדם נתונים בידיכם לא ככלי משחק. נזכיר כי ביום הנורא מכל בשנה, ביום הכיפורים, בימים הנוראים שנמשכים מאז השבעה באוקטובר 2023, תזכרו שכל התפילות שתישאו וכל הבכי והנהי שלכם כשתבקשו סליחה מבורא עולם, לא יועילו.

חברי הקואליציה ששולחים לאו"ם את העדויות המצמררות, זכרו – בדברי ימי העם שלנו – אתם תיזכרו לדיראון עולם. לא רק בשל כישלונותיכם בשלל תחומים – אלא בראש וראשונה בשל הפניית העורף לבני עמנו

זכרו – על עבירות שבין אדם למקום יום הכיפורים מכפר, אבל על עבירות שבין אדם לחברו אין יום הכיפורים מכפר "עד שירצה את חברו", כפי שנכתב במשנה מסכת יומא. כל עוד החטופים שם, לא תוכלו לרצות אותם. אנחנו כאן כדי לזכור ולהזכיר לכם זאת.

פאר לי שחר היא עיתונאית, חברה בוועד הפעיל של מפקדים למען ביטחון ישראל, בוועדת ההיגוי של פורום ארגוני השלום ופעילת שלום בתנועת נשים עושות שלום. היא חברה במועצה הדתית של עיריית תל אביב. בעלת ותק של עשרות שנים בתקשורת - בגלי צה"ל (ככתבת הראשונה ביומני החדשות) וככתבת מדינית ופוליטית בעיתונים חדשות ועל המשמר ועורכת ומגישה יומני חדשות ותוכניות מלל ברשת ב של קול ישראל.