רק לפני כמה שבועות המלחמה בגבול הצפון יצאה להפסקה, ובסוף השבוע האחרון כבר ניצתה מלחמה חדשה, הפעם בחזית הפנימית: מלחמת האשפה. במשך 24 שעות הסתובבו משאיות של כ־50 רשויות בגליל המרכזי והמערבי כשבטנן עמוסה אשפה – ואין להן לאן לרוקן אותה.
בעיצומן של עבודות הפינוי והניקיון ביישובי הגבול, וכשהשטח זרוע מחנות צבאיים מאולתרים שמייצרים כמויות נדיבות של פסולת, שירותי פינוי האשפה הופסקו.
משה דוידוביץ, ראש המועצה האזורית מטה אשר, נשמע נסער. ב־15 החודשים האחרונים שמענו אותו פעם אחר פעם מטיח בממשלה שהיא מפקירה את תושבי הצפון. זו הפעם הראשונה שהוא מעלה את הטענה הזו בהקשר של האשפה.
"במקום 242 שקל לטון ששילמנו עד עכשיו", אומר דוידוביץ, "נדרשנו לשלם 450. אנחנו לא מדברים על עיריית תל אביב, אלא על רשויות בפריפריה שעברו 15 חודשי מלחמה ושכמויות הפסולת שלהן שולשו בגלל הנוכחות של צה"ל"
הפיצוץ התרחש כשבבוקר 1 בינואר השתנו הכללים. המשאיות של מועצה אזורית מטה אשר, עכו, נהריה, ג'דיידה־מכר ועוד עשרות רשויות במרחב הגיעו כרגיל לשער של אתר ההטמנה עברון הסמוך לנהריה, וגילו שתעריף מסירת הפסולת כמעט הוכפל.
"במקום 242 שקל לטון ששילמנו עד עכשיו", אומר דוידוביץ, "נדרשנו לשלם 450. אנחנו לא מדברים על עיריית תל אביב, אלא על רשויות בפריפריה שעברו 15 חודשי מלחמה ושכמויות הפסולת שלהן שולשו בגלל הנוכחות של צה"ל. הודענו שלא נשלם מחירים משוגעים כאלה, ושנעלה עם המשאיות לירושלים ונשפוך את הזבל שם".
מה שמישהו כינה "משבר הסילבסטר" הוא שיא שפל נוסף במחדל שמתרקם כבר תקופה ארוכה. בתמצית: בכל צפון הארץ, עם דגש על הצד המערבי, אין איפה להטמין אשפה. המדינה על זרועותיה השונות לא השכילה להקים מטמנות חדשות כמו גם אתרים לטיפול בפסולת אורגנית, ובמקביל גם לא מצליחה לצמצם את כמויות הפסולת ולהגדיל את הנתח שמגיע למיחזור. הישראלים מייצרים פסולת בקצב הולך וגובר, אבל אין איפה להטמין את כל הפסולת הזו.
הכתובת האחרונה להטמנה בגליל המערבי הוא אתר עברון, אבל הר הזבל באתר הגיע לגובה מבהיל של כמה עשרות מטרים ובמשרד להגנת הסביבה מסרבים לאפשר לו להמשיך ולגבוה בטענה שמדובר במפגע נופי וסביבתי ענק.
הכתובת האחרונה להטמנה בגליל המערבי הוא אתר עברון, אבל הר הזבל באתר הגיע לגובה מבהיל של כמה עשרות מטרים ובמשרד להגנת הסביבה מסרבים לאפשר לו להמשיך ולגבוה
כדי לצמצם את קצב הטמנת הפסולת הוקם בעברון מתקן מיון, שתפקידו לשלוף מתוך זרם האשפה הכללי את הקרטון, הפלסטיק, הזכוכית והברזל ולשגר אותם למיחזור במקום להטמנה. המתקן הוקם בהשקעה של 130 מיליון שקל, מתוכם 40 מיליון תמיכה של המדינה.
אלא שהזרמים המדוברים מהווים רק 5%–10% מכלל הפסולת. כ־40% מהפסולת בישראל, שבה אוכלים יחסית הרבה מזון טרי, ירקות ופירות, היא פסולת אורגנית (שאריות מזון), וכאמור בכל הצפון אין אפילו מתקן אחד לטיפול בפסולת כזו.
![משה דוידוביץ, יו"ר פורום קו העימות של הרשויות בצפון, משתתף במסיבת עיתונאים על התוכנית להחזרת תושבי הצפון לביתם, במשרד האוצר בירושלים, 5 בינואר 2025 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)](https://static.zman.co.il/www/uploads/2025/01/F250105YS126.jpg "משה דוידוביץ, יו"ר פורום קו העימות של הרשויות בצפון, משתתף במסיבת עיתונאים על התוכנית להחזרת תושבי הצפון לביתם, במשרד האוצר בירושלים, 5 בינואר 2025 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)")
הפשרה שאליה הגיעו במשרד להגנת הסביבה עם אתר עברון: הפסולת האורגנית תשונע למתקן מתאים בנאות חובב שבנגב; הפסולת שניתנת למיון תישלח למיחזור באמצעות המתקן החדש – ורק מה שיישאר יועבר להטמנה, כשלצורך כך אושר להגביה את ההר בעד חמישה מטרים נוספים לכל היותר.
"מבחינה סביבתית זה רחוק מלהיות מושלם", אומר גורם שהיה מעורב בהסדר הפשרה, "אבל במצב הנוכחי זה הרע במיעוטו".
רק שלהסדר הזה יש עוד צד משמעותי: הצד הכספי. להטמין זה זול, למיין זה יקר, ולשלוח את הפסולת האורגנית לטיפול בקצה השני של המדינה זה עוד יותר יקר. וכך מצאו את עצמם המשאיות של דוידוביץ ושות' נדרשות לשלם בבוקר 1 בינואר יותר מכפול מהתעריף ששילמו ב־2024. בום.
"בדיוק בשביל זה הרשויות משלמות מיליוני שקלים בשנה לקרן הניקיון, היא נועדה לשפות את הרשויות על פערים במטרה לשפר את הטיפול בפסולת ולהביא אותנו קרוב לאירופה"
"במדינות המפותחות כבר לא מטמינים", אומר דוידוביץ, "זה מזהם וזה תופס שטחים יקרים, וישראל היא המדינה היחידה שממשיכה להטמין, אבל צריך להיות דין שווה לכולם: כל הקולגות שלי בנגב, כולל שדרות כולל אופקים כולל ערד, מטמינים, אבל לחצי מיליון תושבים בגליל המרכזי והמערבי אין פתרון.
"ידענו שמתקן המיון מתחיל לפעול, אבל לאורך כל הדרך הובטח לי שזה לא ישפיע עלינו מבחינת התעריף. המשרד להגנת הסביבה אמר לנו, 'חבר'ה, אל תדאגו'. הם הבטיחו שבמהלך חמש השנים הבאות, עד שנקים אצלנו במועצה מתקן השבה (שרפת פסולת לאנרגיה, א"ל), הם יכסו על הפער בתעריף באמצעות כספים מקרן הניקיון.
"בדיוק בשביל זה הרשויות משלמות מיליוני שקלים בשנה לקרן הניקיון, היא נועדה לשפות את הרשויות על פערים במטרה לשפר את הטיפול בפסולת ולהביא אותנו קרוב לאירופה. הכול הובטח ופתאום דורשים שנשלם 450 שקל לטונה".
אז מה השתנה?
"השרה והמנכ"ל אמרו לנו פתאום, 'אנחנו מאוד רוצים להשלים לכם את הפערים אבל האוצר לקח לנו את קרן הניקיון ולא נותן לנו להשתמש בה, תעזרו לנו'. אני צריך לעזור לממשלה? אני?"
"הכוונה של המשרד לסבסד מהלך כל כך לא סביבתי מכספי קרן הניקיון היא בזבוז טהור של כספי ציבור. זה לקחת 66 מיליון שקל בשנה ולזרוק אותם לפח"
ואכן, בעוד הצפון טובע באשפה, בירושלים יש מחלוקת עזה בין משרדי האוצר והגנת הסביבה. גורמים המקורבים לאוצר טוענים שמתווה הפשרה שרקחו במשרד להגנת הסביבה הוא הרע מכל העולמות: "מי אמר שלשלוח עשרות משאיות ביום לקצה השני של המדינה זה עדיף מבחינה סביבתית על הגבהה של האתר בעוד כמה מטרים?
"מישהו חישב כמה זיהום המשאיות האלה פולטות? מה עוד שזה מייקר בצורה משמעותית את העלויות. הכוונה של המשרד לסבסד מהלך כל כך לא סביבתי מכספי קרן הניקיון היא בזבוז טהור של כספי ציבור. זה לקחת 66 מיליון שקל בשנה ולזרוק אותם לפח, תרתי משמע. בהינתן שאין כרגע חלופה טובה יותר, אין ברירה אלא להגביה את האתר בעברון".
ההצעה הזו מעוררת זעם אצל גורם בתנועה הסביבתית: "האוצר בדנ"א שלו הוא לא סביבתי. שהם יתעסקו במה שהם מאוד מצליחים בו, שזה כלכלת מדינת ישראל, וייתנו למשרד להגנת הסביבה לדאוג לסביבה. זה מרתיח לשמוע את זה. לתת למטמנה לגבוה ב־20 מטר זה להנציח את המצב, ההר יעמוד לעולמי עולמים ויהפוך לאנדרטה.
"כשמדברים על בזבוז כספי ציבור, צריך לזכור שזה בדיוק הייעוד של כספי קרן הניקיון. יכול להיות שבעולם תיאורטי אפשר למצוא שימוש יותר טוב לכל שקל, אבל הרי לא העלו מיסים בשביל זה. מבחינת האוצר, אם יותר זול להטמין אז שנטמין, ואם יותר זול לשרוף הכול אז נשרוף הכול. בעניינים סביבתיים הם לא מבינים".
אם חסר קצת שמן למדורה הזו, בתחילת השבוע הטיל מנכ"ל המשרד להגנת הסביבה אסף יזדי פצצה כשהודיע על פרישה, חצי שנה בלבד אחרי שנכנס לתפקידו
אם חסר קצת שמן למדורה הזו, בתחילת השבוע הטיל מנכ"ל המשרד להגנת הסביבה אסף יזדי פצצה כשהודיע על פרישה, חצי שנה בלבד אחרי שנכנס לתפקידו. זו מכה קשה למשרדה של עידית סילמן ולמעט היציבות שעוד נותרה בו.
אלה גם לא חדשות טובות למשבר הפסולת בצפון: בתקופה האחרונה, מעיד דוידוביץ, יזדי דיבר איתו פעמיים ביום בניסיון לרבע את המעגל, עכשיו זה יהיה קשה אפילו יותר.
בטווח הארוך, מאמינים במשרד להגנת הסביבה, יהיה טוב יותר. בגליל המערבי מקודמת תוכנית גדולה להקמת קומפלקס במתחם מילואות שליד עכו, עם מתקני מיון והשבה שאמורים לפתור את בעיית הפסולת של האזור, וברחבי הארץ מקודמות כ־20 יוזמות להקמת מתקנים.
"אתה זוכר את משבר ההתפלה ואיך לא הבנו איך הגענו למצב שישראל מתייבשת?" שואל גורם בתחום הסביבה, "אז עכשיו אנחנו שם בתחום הפסולת. תמיד מביאים את זה אצלנו למשבר ואז מתחילים להניע פתרון".
אחרי יממה של קרבות אשפה הושגה פשרה זמנית: הרשויות בצפון ישלמו 10% יותר מהתעריף של 2024, המשרד להגנת הסביבה יכסה על הפער וב־21 הימים הבאים ינסו כל הצדדים להגיע לפשרה
אחרי יממה של קרבות אשפה הושגה פשרה זמנית: הרשויות בצפון ישלמו 10% יותר מהתעריף של 2024, המשרד להגנת הסביבה יכסה על הפער וב־21 הימים הבאים (שכמה מתוכם כבר חלפו) ינסו כל הצדדים להגיע לפשרה.
באוצר ידרשו כנראה להפסיק את הסעת הפסולת האורגנית לדרום ולאפשר את הגבהת האתר, בסביבה ידרשו לסבסד את המהלך מקרן הניקיון, וברשויות המקומיות יסרבו לשלם יותר: "אמרנו בסדר, נשלם 10% יותר אבל לא שקל אחד נוסף", אומר דוידוביץ, "שהממשלה תשלים את הפערים ואוי ואבוי אם לא".
ב־21 בינואר, כשיסתיים פרק הזמן שהוקצב להשגת פשרה, ייצא עשן לבן או אולי דווקא עשן שחור משרפות פסולת. כך או כך, ועל זה יש קונצנזוס, גם אם יהיה פתרון הוא יהיה פלסתר זמני עד הפעם הבאה שבה משבר הפסולת העמוק שבו שקועה מדינת ישראל יתפוצץ ברעש.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו