בשנים האחרונות אפשר לשמוע יותר ויותר את הביטוי "ישראל טובעת בפסולת" כמטאפורה לפיגור של המדינה בטיפול בפסולת ולנתוני המיחזור הירודים. בימים אלה המטאפורה מתחילה להפוך למציאות.

עשרות רשויות מקומיות ברחבי הצפון קיבלו הודעה מאתר מיון הפסולת בעפולה שעליהן לחתוך במחצית את כמות האשפה שהן מעבירות אליו מדי יום. הסיבה: נגמר המקום באתרי ההטמנה. ואם אין לאן להעביר את הפסולת, אז בבקשה לא להביא חדשה.

אחרי ההלם הראשוני התעשתו ברשויות ואנשי אשכול הגליל והעמקים – שמאגד 18 עיריות, יישובים ומועצות אזוריות, בהן מתגוררים כמעט חצי מיליון תושבים – פנו לבית המשפט המחוזי בנצרת ודרשו שיורה לאתר בעפולה, שאיתו הם קשורים בחוזה, להמשיך לקלוט אשפה.

אחרי ששמע את הצדדים החליט השופט לתת לפונים סעד חלקי וקבע שעד שתינתן הכרעה הרשויות יצמצמו את היקף הפסולת רק ב־20%.

"בלית ברירה צמצמנו את פינוי האשפה בכל משמרת וזה אומר שיש פחים שעולים על גדותיהם וזה פוגע בתושבים שלנו, הרי אין צמצום אמיתי בכמות הפסולת שאנשים מייצרים", אומרת הגר ראובני, מנהלת אגף הסביבה במועצה האזורית מגידו (שבקרוב תיכנס לתפקיד מנכ"לית התנועה הקיבוצית).

"מכיוון שאצלנו כבר מפרידים בכל הכוח נייר לפחים כחולים ואריזות לפחים כתומים אז אני לא יכולה להביא את הצמצום משם".

"חוץ מלדלל את האיסוף הודעתי לתחנות הדלק שאני מפסיקה לפנות את הפסולת שלהם ושייפנו לקבלנים עצמאיים. אבל בעצם אני עובדת על עצמי כי יכול להיות שהקבלנים האלה גם יביאו את הפסולת לעפולה"

אז מה עשית?
"חוץ מלדלל את האיסוף הודעתי לתחנות הדלק שאני מפסיקה לפנות את הפסולת שלהם ושייפנו לקבלנים עצמאיים. אבל בעצם אני עובדת על עצמי כי יכול להיות שהקבלנים האלה גם יביאו את הפסולת לעפולה וגם אותם מתישהו יעצרו. או שהקבלנים ישליכו את הפסולת במקום לא חוקי ואז פגעתי בסביבה".

אז מה הפתרון?
"כרגע אנחנו לא יודעים מה יהיה הפתרון. זה מחדל מטורף. חלם זה כאן".

המצב הקשה בתחום הפסולת הוא שילוב של שני כשלים הנמשכים כבר שנים: מדינת ישראל לא מצליחה לצמצם את כמויות הפסולת שהאוכלוסייה מייצרת ולהגדיל את היקפי המיחזור, ובמקביל נכשלת בהקמת מתקנים לטיפול בכמויות הפסולת הגדלות בקצב מהיר.

כשיש יותר ויותר פסולת ופחות ופחות אתרים שיכולים להכיל אותה, העלייה של הפח על גדותיו היא רק עניין של זמן. והזמן, ובכן, הגיע עכשיו.

אתר הטמנת הפסולת "אפעה" (צילום: אפעה תשתיות סביבה)

זה לא מקרי שזה קורה בצפון. אתרי הפסולת הגדולים בארץ – "אפעה" ו"דודאים" – ממוקמים בנגב. בצפון מערך פינוי הפסולת נשען ברובו על שני אתרים – חגל הסמוך למושבה מנחמיה ועברון באזור נהריה.

האתר בעברון מושבת בימים אלה משום שעבר את שיא הגובה שהמשרד להגנת הסביבה מתיר להגיע אליו. אנשי המשרד להגנת הסביבה הבהירו לגורמים בתחום ש"אנחנו לא מוכנים שתקום בצפון המדינה חירייה שנייה".

"מכל זווית הסיפור הזה הוא מחדל ברמה לאומית. זה כבר למעלה מעשור, הכול מתחיל ונגמר באוזלת יד של המשרד להגנת הסביבה"

"אני לא יכול להתווכח עם הטיעון הזה", אומר גורם בענף הפסולת. "גם אני לא רוצה שזה יקרה, אבל כשאומרים מה לא, צריך להגיד גם מה כן. לאן כן אפשר לשלוח את הפסולת".

גם באתר חגל העניינים יגעים. לפני כשנה פרצה מחלוקת כלכלית בין בעלי האתר לרשות מקרקעי ישראל, הבעלים של הקרקע. אנשי רמ"י דורשים לקבל נתח מהכספים שהאתר גובה מהרשויות עבור הטמנת הפסולת.

השלכת פסולת באופן לא חוקי בשטח פתוח. אילוסטרציה (צילום: עדן אוליאל, רשות הטבע והגנים)

נראה שהמחלוקת לקראת הסדרה, אבל כל עוד ההסכם לא נחתם האתר מנוע מלפתח את תא השטח החדש שבו הוא אמור להטמין את הפסולת של הרשויות בצפון, ואילו תאי השטח הקיימים כבר עומדים על סף מיצוי. לכן בחגל הודיעו למתקן המיון בעפולה לחתוך את כמויות הפסולת במחצית, והאתר בעפולה שרשר את ההנחיה אל הרשויות המקומיות.

עידן גרינבאום, ראש המועצה האזורית עמק הירדן שבשטחה ממוקם אתר חגל, פוגש את הכאוס הזה יום יום: "מכל זווית הסיפור הזה הוא מחדל ברמה לאומית. זה כבר למעלה מעשור, הכול מתחיל ונגמר באוזלת יד של המשרד להגנת הסביבה.

"מראים לך תוכנית ארוכת טווח להקים מתקן פה ומתקן שם, אבל זה יקרה עוד כמה שנים במקרה הטוב. זה כל פעם מתפוצץ מזווית אחרת"

"אז מראים לך תוכנית ארוכת טווח להקים מתקן פה ומתקן שם, אבל זה יקרה עוד כמה שנים במקרה הטוב. זה כל פעם מתפוצץ מזווית אחרת. עכשיו זה התפוצץ כי חגל הודיעו שהם יורדים לרמת קליטה של 50% מהאשפה והאתר בעפולה הודיע שאין לו מה לעשות עם מה שמגיע למתקן המיון".

אבל לכאורה ברגע שתוסדר המחלוקת בין חגל לרמ"י הבעיה אמורה להיפתר.
"נכון אבל רק לכאורה. מעבר לזה שזה לא יקרה כל כך מהר, אם וכאשר זה יקרה כל הפסולת של הצפון אמורה להגיע לחגל ופה מצטרף החלק שלי. כולם אומרים 'אין בעיה נשלח לחגל', ואני אומר חבר'ה, נראה לכם? בגליל המזרחי היה את אתר 'תאנים' – נסגר, במקומו שולחים לחגל. עכשיו עברון הולך להיסגר – שולחים לחגל. אתם הופכים אותי למזבלה של כל הצפון.

פקק בכניסה לאתר חגל

"גם ככה יש פה עשרות משאיות ביום על הכביש, כבר אי אפשר לנסוע פה. זה הגיע לתורים של שלוש–ארבע שעות שבהן המשאיות עומדות בכניסה לאתר. אם יחליטו לשלוח לפה הכול אנחנו נעמוד על הרגליים האחוריות ונדאג שזה לא יקרה.

"מצידי שיבואו בין 02:00 ל־06:00 בבוקר, אחרת לילדים שלנו אין סיכוי להגיע בבוקר לבית ספר. מדובר בטורים של משאיות שיורדים בירידה המסוכנת מצומת גולני דרך המושבה כינרת, זה הכביש היחיד שמשמש את כל הצפון כדי להגיע לאתר. וזה אזור הכינרת שגם ככה עמוס במטיילים ונופשים, זה מה שאנחנו רוצים שיהיה מסביב לכינרת?"

במהלך הניסיונות למצוא פתרון חירום, עלה רעיון שגרם להרבה גבות בצפון להתרומם: להעמיס את האשפה של הרשויות בצפון על רכבות ולשנע אותה לאתרי ההטמנה בנגב

במהלך הניסיונות למצוא פתרון חירום, עלה רעיון שגרם להרבה גבות בצפון להתרומם: להעמיס את האשפה של הרשויות בצפון על רכבות ולשנע אותה לאתרי ההטמנה בנגב. "זה הפתרון המדהים שיש לכם?" תוהה גרינבאום, "מעבר להיבט הסביבתי, זה ייקר מאוד את ההטמנה. זה ישפיע על כל הרשויות מיקנעם וצפונה, בגולן, בגליל העליון, קרית שמונה, כל עמק יזרעאל והקריות.

"כולם צועקים ומי שעוד לא צועק יבין בקרוב ויתחיל לצעוק. הגיעה לפה השרה סילמן, באו לפגוש אותה ראשי רשויות ערביות, אמרו לה נבחרתי לפני כמה חודשים, עשיתי תוכנית הבראה, פיטרתי אנשים, הקפאתי שכר, ועכשיו את באה אליי ואומרת 'תשלם 1,000 שקל לטון על פינוי אשפה'? מאיפה אני אביא את הכסף הזה?"

השרה להגנת הסביבה עידית סילמן בכנס "בשבע", 26 בפברואר 2024 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

גם הגר ראובני ממועצת מגידו הגיעה מלאת תקוות למפגש עם סילמן. "היא כינסה ישיבת חירום עם ראשי הרשויות ואמרה שרוצים לקדם הקמת מתקני טיפול. ראש המועצה שלנו, גיל לין, אמר שאנחנו מוכנים לבדוק את זה. פניתי למשרד ואמרו שיש קול קורא לטיפול בפסולת שאפשר להגיש עד 2026. שאלתי אם זה לא משהו מוחשי שעומד לקרות בקרוב. התשובה היא לא".

על אף חומרת המצב אפשר היה לשמוע בימים האחרונים גם נימה אופטימית בקרב העוסקים בתחום. התחושה היא שההליך המשפטי והרמיזה של השופט שהוא מצפה מהצדדים לשבת עד שייצא עשן לבן התניעו משהו.

"ההליך המשפטי גרם לכך שכל השחקנים יבואו לשולחן ויישבו ביחד. עצוב להגיד את זה אבל זה לא קרה קודם אף שאנחנו כבר לא על סף משבר, אנחנו בתוך קטסטרופה"

"התביעה הזו נועדה לשחרר פקק", אומר גורם המעורב בנעשה, "היו צריכים להפוך כיסא כדי שמשהו יזוז במערכת, כי היא פשוט הייתה תקועה. ההליך המשפטי גרם לכך שכל השחקנים יבואו לשולחן ויישבו ביחד. עצוב להגיד את זה אבל זה לא קרה קודם אף שאנחנו כבר לא על סף משבר, אנחנו בתוך קטסטרופה".

הצדדים אמורים להתכנס בבית המשפט ביום חמישי בתקווה להציג מתווה מדורג שיכלול פתרון חירום לטווח הקצר, ואחריו פתרונות לטווח הבינוני והארוך. "המדינה צריכה לקחת את זה כמשבר לאומי", אומר גורם בתחום, "כמו שיש מתקני התפלה צריכה להיות רשות פסולת. אבל המדינה לא עושה את זה, מעדיפה להיות רגולטור. יעני נותנת לשוק לעבוד – אבל זה פשוט לא עובד".

אילוסטרציה: הררי זבל מגיעים לחירייה למיחזור (צילום: יוסי זמיר/פלאש90)

מהמשרד להגנת הסביבה נמסר בתגובה: "בחודשים האחרונים רשויות במחוז צפון מתמודדות עם אתגרים רבים בפינוי וניהול פסולת מעורבת, בין היתר לנוכח הודעות חלק מאתרי הטיפול ואתרי ההטמנה בדבר צמצום קליטת הפסולת הנקלטת.

"המשרד להגנת הסביבה נדרש לסוגיה, שנדונה בימים אלו במסגרת הליך בבית המשפט. בהנחיית השופט התקיימו שתי ישיבות בהשתתפות כל הגורמים הרלוונטיים במטרה לקדם שיתופי פעולה בין כל הגורמים ולהוביל שיח ענייני ומקצועי שיקדם פתרונות הולמים לטובת ולרווחת תושבי הצפון. במהלך הישיבות נדונים פתרונות וכיווני פעולה אפשריים".