בחודש דצמבר האחרון הלך לעולמו, בטרם עת ובנסיבות טרגיות, פרופ' יורם מערבי, מגדולי מומחי הגריאטריה בארץ. הוא יצא לטיול בנגב ונפל אל מותו מצוק. בן 67 היה במותו.
את פרופ' יורם מערבי פגשתי מספר פעמים בשנה האחרונה, וכול פעם מחדש נכבשתי באופטימיות הסוחפת שלו כשהוא דיבר על הזדקנות. בטח תשאלו: איזו אופטימיות יכולה להיות בזיקנה? אז זהו, שיורם מערבי הראה את הצד האחר בהזדקנות.
את יורם מערבי פגשתי כמה פעמים בשנה האחרונה, ותמיד מחדש נכבשתי באופטימיות הסוחפת שלו כשדיבר על הזדקנות. בטח תשאלו איזו אופטימיות יכולה להיות בזיקנה. הוא הראה את הצד האחר בהזדקנות
בפעם הראשונה נפגשנו במסגרת הרצאה שהעביר על הזדקנות מיטבית. קהל השומעים, מנהיגי רשת אזרחים ותיקים, בלע בשקיקה את דבריו. עם חיוך כובש ואופטימיות אדירה הוא דיבר על הזדקנות מיטבית.
מצבינו, אמר, משתפר מיום ליום. או כפי שהוא ציטט מהשיר המפורסם של הביטלס: "its getting better all the time". הזקנים של עכשיו חיים היום טוב יותר מאשר הזקנים של העבר, ציין עם ניצוץ בעיניו.
הוא התנגד לפרישה כפויה וטען כי יש לאפשר לזקנים להמשיך לעבוד. הוא האמין בקהילות רב דוריות, ממש כמו ביפן, אבל לא רק האמין, אלא פעל להקמת מתחמי מגורים לזקנים וצעירים יחד. מעל הכול, הוא ראה את האדם לפני החולה. אולי זה היה סוד הקסם והייחודיות שלו.
פרופ' מערבי האמין שיש להנחיל את הידע שלו לנו, הזקנים. להעביר לנו אחריות על אורח חיינו. הוא לא היה פרזנטור של תרופות אלא של אורח חיים בריא.
היה לו גם מתכון לחיים טובים יותר, שאימצתי בחפץ לב.
- תזונה ים תיכונית, קצת יין אדום, שוקולד מריר, קפה.
- צום לסירוגין, המליץ על 8-16 אני משתדלת 12-12.
- אורח חיים פעיל, עם משמעות והשפעה.
- פעילות גופנית, לפחות 150 דקות בשבוע, כולל פעילות כוח.
- לעשות טוב לנשמה, עם יוגה, מיינדפולנס, מדיטציה.
- שמיעת מוזיקה, למניעת דמנציה.
פרופ' מערבי האמין שיש להנחיל את הידע שלו לנו, הזקנים. להעביר לנו אחריות על אורח חיינו. הוא לא היה פרזנטור של תרופות אלא של אורח חיים בריא. היה לו גם מתכון לחיים טובים יותר, שאימצתי בחפץ לב
הפעם האחרונה שפגשתי אותו היה כחודש לפני שנהרג, במפגש במרכז שלווה בירושלים. הוא סיפר לנו בצער, שתוך ימים ספורים הוא פורש מעבודתו בבית חולים הדסה מאחר שהגיע לגיל 67.
היה ברור שהוא ימשיך להטביע את חותמו על עולם הגריאטריה, אם באמצעות המשך חינוך הדורות הבאים של הרופאים, באמצעות עבודתו בכללית, הרצאות ועוד.
עקבתי אחריו בפייסבוק וכמו רבים אחרים, נפעמתי מהמנהג שלו לצאת עם אימו בת ה-92 והמטפלת שלה מידי יום שישי לקפה ומאפה.
ההודעה על מותו הטרגי, בטרם עת, הכתה את כולנו בתדהמה. המחשבה הראשונה שעלתה במוחי, עם השמע הבשורה, הייתה: מה יהיה עם אימו. מחשבה נוספת הייתה: איך הגורל מתעתע בנו. רופא שמאמין ומטיף לחיים ארוכים וטובים, נהרג בגיל כה צעיר. הייתי בטוחה שהוא יחיה לפחות עד 120.
חזרתי בזיכרוני לאותה פגישה אחרונה במרכז שלווה ונזכרתי שדיבר על המחסור החמור ברופאים גריאטריים בארץ. הוא אהב כול כך את המקצוע שבו עסק והאמין שזה מקצוע העתיד. חינך דורות של רופאים גריאטריים וראה בכך את ייעודו.
רופא גריאטרי הוא רופא בעל ראייה כוללנית בתחומים: גופני, מנטלי, נפשי. עליו לשלוט ברפואה פנימית, נפשית, בנוסף על הגריאטרית.
ההודעה על מותו הטרגי, בטרם עת, הכתה את כולנו בתדהמה. מחשבה שעלתה במוחי, עם השמע הבשורה, הייתה: איך הגורל מתעתע בנו. רופא שמאמין ומטיף לחיים ארוכים וטובים, נהרג בגיל כה צעיר
בארץ, יש מעל 1,200,000 זקנים, אבל, יש רק כמה מאות בודדות של רופאים גריאטריים. המקצוע לא נתפס כמושך. מתמחים צעירים מעדיפים את מקצועות הילדים או הגינקולוגיה. למרות שיש תקנים חופשיים בגריאטריה, לא מגיעים רופאים.
קצב גידול אוכלוסיית הזקנים, בארץ וגם בחו"ל גדל במהירות, יותר מאשר הילודה. המחסור מתגבר מיום ליום. המצב בארץ לא שונה מאשר בארצות אחרות. גם באירופה המקצוע לא מבוקש. אבל בניגוד אלינו, באירופה המדינות מתכננות באמצעות רגולציה את צרכי האוכלוסייה. אצלם המדינה קובעת את מספר המתמחים בכול מקצוע.
בארץ, כמו בארץ, לא נעשה דבר כדי לטפל בבעיה. ועדה ועוד ועדה, דו"ח על גבי דו"ח, מבקר המדינה מתריע בשער. מושכים בדש המעיל, אבל רופאים אין.
לאחרונה, עשה משרד הבריאות צעד בכיוון ואישר התמחות של רופאים בקופות החולים, בשישה מקצועות, ביניהם הגריאטריה. זה חלק מתוכנית גדולה יותר שמקיפה הרבה בעיות במערכת הבריאות.
יש כוונות טובות, אבל הביצוע? אתם יודעים, אין תקציב, יש מלחמה, יש אילוצים, נראה בהמשך.
מה עושים בכדי שרופאים צעירים יגיעו לגריאטריה? אז כמובן שיש לדרוש משר הבריאות והממשלה שינוי תפיסתי לגבי הטיפול בבעיה. רגולציה ותכנון מראש של הצרכים, הקצאת תקנים בהתאם, עידוד רופאים להתמחות, פניה לרופאים עולים חדשים. שיפור תדמית המקצוע ובטח עוד רעיונות.
אבל מעל הכול, יש לי מסר לכול אותם רופאים שחושבים על התמחות. גריאטריה זו הציונות החדשה. כן, כן. המקצוע עובר שינוי גדול בעולם, עם כניסת הטכנולוגיה והרובוטיקה. יש לכם אפשרות לעשות שינוי אמיתי. חוץ מזה, יש הרבה לקוחות.
אני מסתכלת על התמונה שהעליתי. נפגשנו במרכז שלווה קבוצת מנהיגים אזרחים ותיקים. היא צולמה כחודש לפני מותו. כולנו מחייכים חיוך ענק יחד עימו. ככה הרגשנו על ידו, שמחה ואופטימיות.
בארץ, יש מעל 1,200,000 זקנים אבל רק כמה מאות בודדות של רופאים גריאטריים. המקצוע לא נתפס כמושך. מתמחים צעירים מעדיפים את מקצועות הילדים או הגינקולוגיה, למרות שיש תקנים חופשיים בגריאטריה
מי ידע שהמוות יגיע כול כך מהר.
אני בטוחה שעכשיו, כשהוא הגיע לאי שם למעלה, קיבלו את פניו בחיוך אלפי מטופליו. הם בחברה טובה.
דפנה צרויה היא אזרחית ותיקה, תל אביבית. פעילה ויזמית חברתית. נציגת תל אביב במועצת האזרחים הוותיקים הארצית, שהוקמה על ידי הגוינט וקרן דליה ואלי הורביץ. בעלת הפודקאסט "בטל בשישים", שבו יחד עם שני שותפים מדברים על הגיל השלישי מזווית ייחודית ועם הומור.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנופרופ' יורם מערבי היה דמות יוצאת דופן, פורצת דרך ובעלת חזון אמיתי בתחום הגריאטריה. גישתו האנושית, האופטימיות ששידר, והאמונה שלו בזקנה כשלב מלא משמעות – כל אלה הפכו אותו לרופא ומורה דרך נדיר. הוא השפיע על אינספור אנשים, מטופלים ותלמידים כאחד, והשאיר חותם עמוק במערכת הבריאות הישראלית. יהי זכרו ברוך.