בשבוע שעבר פורסם הדוח השנתי של המשטרה על הפשיעה בישראל. לפי הדוח, מספר הרציחות בישראל ב־2023 היה יותר מכפול מאשר ב־2022. ב־2023 נרצחו 274 בני אדם, לעומת 139 ב־2022. רוב הנרצחים היו מיעוטים – 227 מהנרצחים ב־2023 ו־104 ב־2022, רובם אזרחי ישראל הערבים.

הנתונים הללו אינם אמורים להפתיע את מי שמעורה בנושא. ארגון "יזמות אברהם" עוקב ומפרסם בזמן אמת מאז 2019 את כל מקרי הרצח של אזרחי ישראל הערבים, והנתונים שלו כמעט זהים לנתוני המשטרה.

לדברי שהירה שלבי, מנכ"לית משותפת של "יוזמות אברהם": "הנתונים, גם שלנו וגם של המשטרה, מראים עלייה בפשיעה בחברה הערבית בעשור האחרון, וזינוק חד מאז הקמת הממשלה הנוכחית ומינוי השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר. זה לא צירוף מקרים: זאת תוצאה של מדיניות הממשלה, ובעיקר של בן גביר".

"הנתונים, גם שלנו וגם של המשטרה, מראים עלייה בפשיעה בחברה הערבית בעשור האחרון, וזינוק חד מאז הקמת הממשלה הנוכחית ומינוי השר לביטחון לאומי בן גביר"

את יכולה להצביע על מהלכים או מחדלים ספציפיים של הממשלה ובן גביר, שתרמו, לדעתך, לעלייה בפשיעה?
"כן. הם כמעט עצרו את יישום תוכנית החומש של הממשלה לטיפול בפשיעה בחברה הערבית, 'תוכנית 549', שהובילו (עמר) בר־לב (השר הקודם לביטחון פנים), (יואב) סגלוביץ' (ששימש כסגנו של בר־לב) ותומר לוטן (המנכ"ל הקודם של המשרד). התוכנית לא מושלמת, אבל טובה. ב־2022 הייתה ירידה מסוימת בפשיעה והיא כנראה קשורה אליה.

"'549' היא תוכנית הוליסטית. לפשיעה יש הרבה גורמים יחד, ותוכנית החומש נועדה לטפל בהם יחד: איסוף נשק, טיפול כלכלי בהון של הארגונים, חיזוק החינוך הלא פורמלי וטיפול בנוער בסיכון, תוספת תקנים. התוכנית נוצרה יחד עם אנשי מקצוע, ודורשת שיתוף פעולה איתם ועבודה של כמה משרדי ממשלה יחד.

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר בבית המשפט המחוזי בתל אביב ביום תחילת עדותו של בנימין נתניהו במשפט האלפים, 10 בדצמבר 2024 (צילום: ראובן קסטרו/פול)

"כתבנו דוח ניטור על ביצוע התוכנית, וראינו ירידה דרמטית בשיתוף הפעולה של המשרדים הרלוונטיים: החינוך, הרווחה, המשרד לביטחון לאומי. הממשלה הזאת לא רוצה לקדם את '549'".

לפי נתוני "יוזמות אברהם", ב־2022 נרצחו 116 אזרחים ותושבים ערבים בישראל באירועי אלימות ופשיעה. ב־2023  נרצחו 244. המצב לא השתפר בהרבה ב־2024, בה נרצחו 230 ערבים.

"לבן גביר יש אג'נדה: הזכויות והצרכים של האזרחים הפלסטינים בישראל לא מעניינים אותו. מה שמעניין אותו הוא המקומות שבהם המשטרה נלחמת בנו"

לדברי שלבי: "לבן גביר יש אג'נדה: הזכויות והצרכים של האזרחים הפלסטינים בישראל לא מעניינים אותו. מה שמעניין אותו הוא המקומות שבהם המשטרה נלחמת בנו. הוא רואה אותנו כאויבים ומעודד את המשטרה להתייחס אלינו כך – ואלה התוצאות.

"לכן, כשארגוני פשיעה משתוללים, פוצעים והורגים בני אדם, המשטרה בקושי מגיעה לשטח. אבל אם בן אדם כותב פוסט הזדהות עם אזרחים בעזה, שעשויה להשתמע ממנו, לכאורה, איזושהי תמיכה בחמאס, אפילו בהודעה פרטית בקבוצה משפחתית, השוטרים יגיעו מהר ובהמוניהם והכותב יהיה במעצר.

הפגנה בלוד נגד העלייה בפשיעה בעיר, 19 בפברואר 2023 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

"מתחילת המלחמה נעצרו יותר מ־400 פלסטינים אזרחי ישראל בגלל שכתבו משהו ברשתות החברתיות. חלק מהדברים שנכתבו מקוממים, חלקם אולי לא חוקיים, אבל תשווה את היעילות שבה מטפלים בדברים שהם בסך הכול אמירות של אנשים פרטיים, לטיפול בפושעים אלימים ורצחניים".

יש עלייה בטרור ובפשיעה גם בחברה היהודית. מצד שני, גם מחאות פוליטיות של יהודים מטופלות באופן דרקוני. אולי זאת מדיניות כללית של שר שעסוק בפוליטיקה ולא בביטחון?
"יכול להיות. בטוח שבן גביר רע גם ליהודים. הוא לא הביא את התקנים שהבטיח והמשילות שהבטיח. הפשיעה משתוללת ופוגעת גם ביהודים. מצד שני, השר משקיע אנרגיה ומשאבים בלי סוף בלכסח מפגינים בקפלן.

"יש מהלכים שמכוונים ישירות נגד ערבים. יש החמרה מטורפת בהריסת בתים של בדואים. השר עמיחי שיקלי התרברב שמספר הבתים שנהרסו ב־2024 עלה ב־400%"

"אבל יש מהלכים שמכוונים ישירות נגד ערבים. יש החמרה מטורפת בהריסת בתים של בדואים. השר עמיחי שיקלי התרברב שמספר הבתים שנהרסו ב־2024 עלה ב־400%.

"ארבעה כפרים ושכונות בנגב, עם מאות תושבים, נהרסו עד היסוד: הכפרים אלע'ול, אום אל־חיראן וחלק מאום מתנאן ושכונת ואדי חליל בכפר אום בטין. יש תוכניות להרוס עוד עשרה כפרים. הורסים בתים ומשאירים אנשים בלי בית ומפנים שטח ישירות ליישובים חדשים ליהודים. זאת מדיניות של כל הממשלה, אבל ההרס מחייב השתתפות פעילה של המשטרה".

המשטרה הורסת את המבנים באום אל־חיראן, 14 בנובמבר 2024 (צילום: פלאש90)

במה הפשיעה בחברה הערבית פוגעת ביהודים?
"אנחנו חיים ביחד, אי אפשר להפריד בין הקהילות. כשכנופיות עבריינים ערבים לוקחות פרוטקשיין, יהודים צריכים לשלם. כשיש ירי בערים המעורבות, גם יהודים נפגעים. ראשי ארגוני פשיעה התחילו לקנות בתים בשכונות יוקרה יהודיות – והחיסולים מגיעים לשם איתם.

אם זאת מדיניות, מה המניע של השרים, לדעתך? הם רוצים שערבים ייהרגו?
"אין לי מידע על כוונה כזאת. אבל ברור שאין להם מוטיבציה לסייע לערבים".

העלייה בפשיעה בחברה הערבית התחילה עוד לפני הזינוק הנוכחי ונמשכה כ־15 שנה, דווקא בזמן שהפשיעה בחברה היהודית ירדה. מה גרם לה לעלות?
"החברה הערבית תמיד סבלה מפשיעה. מעמד סוציו־אקונומי נמוך והרבה צעירים חסרי מעש, קרוב לשליש מהצעירים לא לומדים – והם טרף קל לעבריינים.

"כשהתושבים ביישובים ערביים מזעיקים שוטרים בתחנות המקומיות, בהרבה מקרים הם לא עוזרים. בנקים מסרבים להלוות כסף לערבים, והם פונים לארגוני הפשיעה"

"בחור שעד עכשיו ישב על הברזלים ומתחיל 'לעבוד אצלם', פתאום מקבל תפקיד, מעמד, יכול לפרנס את המשפחה שלו ולבלות. מצד שני, יש הזנחה. כשהתושבים ביישובים ערביים מזעיקים שוטרים בתחנות המקומיות, בהרבה מקרים הם לא עוזרים. בנקים מסרבים להלוות כסף לערבים, והם פונים לארגוני הפשיעה לקבל הלוואות. אלה תנאי הבסיס.

"בעשור וחצי האחרונים קרו תהליכים שתמכו בעליית הפשיעה בחברה הערבית. קודם כל, יש בחברה שלנו אנשים שמתקדמים ומרוויחים, נכנס כסף. זאת אטרקציה למאפיה – וזאת מאפיה לכל דבר, שמשתלטת על עסקים ועל מכרזים. גורם נוסף הוא דווקא הצלחת המשטרה בהורדת הפשיעה ביישובים היהודיים.

פקד מחוז מרכז ניצב אבי ביטון, בזירת רצח בטייבה, 1 במאי 2023 (צילום: דוברות המשטרה)

"עד העשור הקודם, העבריינים הערבים היו קבלני משנה למשפחות הפשע היהודיות. כשהבוסים שלהם נחלשו, העבריינים הערבים קיבלו עצמאות והתקדמו".

העירייה רצתה לסמן עובדים ערבים באפוד צהוב

"יוזמות אברהם" עוסק בפעילות חברתית המיועדת לקדם שילוב ושוויון בין ערבים ליהודים בישראל. הארגון, המתקיים בעיקר מתרומות של ארגונים יהודיים אמריקאיים וממשלות אירופיות, עוסק בפעילויות חינוכיות משותפות לערבים ויהודים, לימוד ערבית ליהודים, לובינג לזכויות ערבים בכנסת, בממשלה וברשויות המקומיות, וכן פעילות מול המשטרה לשיפור יחסיה עם החברה הערבית.

"יוזמות אברהם" מעורב מזה שנים בהתמודדות עם הפשיעה והאלימות בחברה הערבית ומנהל שיח קבוע בנושא עם הדרג המקצועי בממשלה וברשויות

הארגון מעורב מזה שנים בהתמודדות עם הפשיעה והאלימות בחברה הערבית ומנהל שיח קבוע בנושא עם הדרג המקצועי בממשלה וברשויות. ב־2019 הגו בארגון תוכנית למאבק בפשיעה בשם "תוכנית 100 הימים", שלא יצאה לפועל, אך יש קווי דמיון בינה לבין תוכנית "549" של הממשלה. שלבי מציינת כי ב"יוזמות אברהם" היו מעורבים בגיבוש "549".

בתחילת המלחמה השתתף "יוזמות אברהם" עם ארגונים יהודיים–ערביים נוספים ("גבעת חביבה", "המרכזים לצדק חברתי" ו"המפגש הבין־דתי") בהקמת "שומרי השותפות" – קבוצות מקומיות של מתנדבים יהודים וערבים שפעלו, בעידוד הרשויות המקומיות, לשמירה על יחסי שכנות תקינים ומניעת מהומות.

צוות ארגון "יוזמות אברהם" (צילום: יוזמות אברהם)

הקבוצות פעלו בערים ושכונות מעורבות ובאתרים שבהם ערבים ויהודים נפגשים. הם סייעו לנפגעים יהודים וערבים בטבח ובמלחמה, התערבו במקרים של אפליה והדרת ערבים והתנכלויות ליהודים, נמצאו בקשר עם כיתות הכוננות כדי למנוע מהן להציק לאזרחים ערבים, ונכחו ברחוב בזמן הפגנות כדי למנוע אלימות.

לדברי שלבי: "הסיוט שעמד מול עינינו היו מהומות נוסח אירועי מאי 21' (מבצע 'שומר החומות', ת"ג). בכל פעם שקרה משהו שהיה עלול להוביל לשם, 'השומרים' התערבו. כשהיו הפגנות של ערבים נגד המלחמה, פעילי 'שומרים', שרובם היו יהודים, עמדו בין המפגינים הערבים למשטרה ולפעילי ימין ומנעו אלימות.

"בעיר מעורבת, מתנדבי כיתת הכוננות עיכבו בעקביות ערבים שהלכו ברחוב ודרשו מהם להראות תעודות זהות, בלי סיבה ספציפית. הפעילים דיברו איתם – והפסיקו את זה"

"באחת הערים המעורבות, העירייה החליטה שהעובדים הערבים, ורק הם, צריכים ללבוש אפודים צהובים, כדי שיהודים ידעו שהם עובדי עירייה ולא יפחדו מהם. הפעילים דיברו עם אנשים בעירייה, ואמרו: 'רוצים שעובדים ילבשו אפודים? אז שגם עובדים יהודים ילבשו'. וכך היה.

"בעיר מעורבת אחרת, מתנדבי כיתת הכוננות עיכבו בעקביות ערבים שהלכו ברחוב ודרשו מהם להראות תעודות זהות, בלי סיבה ספציפית. הפעילים דיברו איתם והפסיקו את זה.

כוחות משטרה בלוד, 12 במאי 2021 (צילום: יוסי אלוני/פלאש90)

"ביישוב יהודי הייתה מורה ערבייה מיישוב ערבי שכן, וההורים לחצו על בית הספר לפטר אותה. הפעילים, רובם יהודים, ליוו אותה מדי יום לעבודתה בבית הספר, עד שהרוחות נרגעו.

"בבית קפה בעיר מעורבת ישבה חיילת במדים. לקוחה ערבייה התעמתה איתה ואמרה לה ללכת משם. החיילת הלכה, והפעילים שוחחו איתה ועם בעלי בית הקפה, שהבהיר שהוא לא היה מעורב באירוע, שאין לו מדיניות כזאת ושהיא מוזמנת לשבת שם.

"כשגננים ועובדי ניקיון ערבים צילמו חצרות שעבדו בהן כדי לדווח שסיימו לעבוד, הפיצו שהם 'מצלמים בתים כדי לתכנן פיגועים' – והפעילים פרסמו את האמת"

"באחד היישובים הם הקימו קבוצה שעזרה לנטר פייק ניוז, שהיה עלול לדרדר את היחסים. למשל, רצה שם שמועה שערבים מתארגנים לזרוק אבנים על מכוניות של יהודים. פרסמו את המקום והזמן הספציפיים שבהם זה כביכול עמד לקרות, וקראו ליהודים לבוא לשם 'להגן'. אז הפעילים הבהירו שזה שקר ומנעו מהומה.

"כשגננים ועובדי ניקיון ערבים צילמו חצרות שעבדו בהן כדי לדווח שסיימו לעבוד, הפיצו שהם 'מצלמים בתים כדי לתכנן פיגועים' – והפעילים פרסמו את האמת".

פעילי ארגון "יוזמות אברהם" מעבירים הדרכה לפעילי מיזם "שומרי השותפות" למניעת אלימות בערים מעורבות, 2023 (צילום: יוזמות אברהם)

למה, בעצם, היה חשש ממהומות? בטבח 7 באוקטובר נרצחו ונחטפו גם ערבים, ובציבור הערבי היה זעם גדול על חמאס, הזדהות עם היהודים ובהתחלה גם תמיכה חלקית במלחמה. באווירה כזאת עלולות להתעורר מהומות?
"אני לא מכירה פלסטינים אזרחי ישראל שתמכו במלחמה או הזדהו עם הצבא. זה נכון שהיה זעזוע גדול מאוד ממעשי הזוועה של חמאס והזדהות עם הכאב של היהודים.

"היה גם הלם, כי הערבים בישראל תומכים במאבק למען מדינה פלסטינית וזיהו את חמאס עם המאבק, ולא היו מודעים מספיק לרצחנות שלו. אבל מהתחלה, היה גם חשש גדול. כבר בימים הראשונים אנשים הבינו שתהיה מלחמה אכזרית מאוד בעזה, וחששו ממעשי נקם של יהודים בערבים בתוך ישראל.

אני מאוד פחדתי מתרחיש כזה. היה פחד להסתובב בין יהודים. בתחילת המלחמה במקומות ציבוריים בערים יהודיות דיברתי בערבית בשקט, מתוך פחד".

"אני מאוד פחדתי מתרחיש כזה. היה פחד להסתובב בין יהודים. בתחילת המלחמה במקומות ציבוריים בערים יהודיות דיברתי בערבית בשקט, מתוך פחד"

האם לדעתך המאמצים הצליחו ומנעו הידרדרות ביחסי יהודים–ערבים?
"בגדול, בוודאי. היו תקיפות פה ושם, אבל שום דבר דומה ל־2021. הקשרים נשמרים. הממשלה, בעיקר בן גביר, ניסו לדרדר את המצב. אבל ברחוב הערבי הבינו שלא צריך לתת לקיצונים את מה שהם רוצים. הבינו שהציבור היהודי בטראומה ושכדאי להיות זהירים וסבלניים.

"מי שגם תרמו להרגעת הרוחות הם ראשי הערים. כולל ראשי עיר כמו ראש עיריית לוד יאיר רביבו, שבעבר היו לו התבטאויות ומהלכים גזעניים והוא עודד את המהומות ב־2021. אחרי 7 באוקטובר הוא כתב פוסט בפייסבוק שקרא לרגיעה, כתב 'הערבים הם אחינו', שהם 'סובלים איתנו' ומסייעים לנו".

עימותים בין המשטרה למפגינים במחאה נגד המלחמה בעזה בחיפה, 30 במאי 2024 (צילום: פלאש90)

יש עלייה במעורבות אזרחי ישראל הערבים בפיגועים, אף שזאת עדיין תופעה שולית. ייתכן שההתדרדרות ביחסים לא נמנעה, אלא ירדה למחתרת?
"קודם כל זה דבר פסול לחלוטין. טרור פוגע בחפים מפשע, מזיק לכולנו, והוא לא דרכם של הפלסטינים אזרחי ישראל. נקודה. אני לא יודעת את מניעי הטרוריסטים, אבל יכולה לנחש שהם נמצאים, כמו הרבה מאתנו, בתחושת ייאוש קיצוני ממדיניות המדינה כלפינו – ופועלים מתוך הייאוש בצורה לא נכונה".

"המתח חלחל גם ליחסים בינינו בתוך הארגון"

שלבי, חיפאית בת 57, יועצת ארגונית במקצועה ובעלת תואר שני במדע הדתות, התמנתה למנכ"לית שותפה של "יוזמות אברהם" במאי אשתקד. לפני כן שימשה כסגנית עיריית חיפה, והייתה האישה הערבייה הראשונה בתפקיד.

פעילי ימין יצאו בקמפיין נגד מינוי שלבי, ופרסמו חדשות כזב על התבטאויות לאומניות פלסטיניות שלה, שמעולם לא נאמרו. חבר מועצת העיר, גרי קורן, כינה את זעאתרה ושלבי "מחבלים" ו"נציגי חזבאללה במועצה"

ראשת עיריית חיפה דאז, עינת קליש רותם, מינתה את שלבי לסגנית ב־2021, במסגרת הסכם קואליציוני במועצת העיר שחייב אותה למנות סגן ראש עירייה מסיעת חד"ש במועצה, שבה שלבי הייתה חברה.

התפקיד היה מיועד לראש חד"ש בחיפה דאז, רג'א זעאתרה, אך מינוי זעאתרה נתקל בהתנגדות עזה במועצה, לאחר שפורסם כי השווה בין דאעש לציונות, הביע תמיכה באסד ובחזבאללה, וסירב להתנער מהאמירות הללו.

אילוסטרציה: שהירה שלבי, לשעבר סגנית ראש עיריית חיפה (צילום: עיריית חיפה)

פעילי ימין יצאו בקמפיין גם נגד מינוי שלבי, ופרסמו חדשות כזב על התבטאויות לאומניות פלסטיניות שלה, שמעולם לא נאמרו. חבר מועצת העיר, גרי קורן, כינה את זעאתרה ושלבי "מחבלים" ו"נציגי חזבאללה במועצה". זעאתרה הגיש נגדו תביעת לשון הרע וזכה; שלבי החליטה שלא לתבוע.

היחסים בין שלבי לקליש רותם היו טובים בהתחלה, אך בהמשך שלבי יצאה נגד קליש רותם בשל הניהול הכושל של העיר. במאי 2023 שלבי הודחה, יחד עם שאר סגניה של קליש רותם, בידי האופוזיציה, במסגרת הכאוס הכללי ששרר בעירייה ובמועצת עיריית חיפה. באותו חודש התמנתה ל"יוזמות אברהם", כסמנכ"לית.

"גדלתי בבית פוליטי מאוד", היא מספרת, "אבא שלי היה פעיל בחד"ש, ולקח אותי הרבה להפגנות ומפגשים פוליטיים. מבחינתי זה היה טבעי שאהיה מעורבת בפעילות פוליטית־חברתית"

בעבר עבדה כיועצת ארגונית לארגונים חברתיים, בהם שתי"ל, מנדל ו־IAFT לגיוס תרומות לקידום אזרחי ישראל הערבים ועוד. היא פעילה בארגוני זכויות נשים, הייתה ממייסדות מרכז הסיוע לנפגעות תקיפה מינית בחברה הערבית, הקימה מקלטים לנשים מוכות ופעלה לקידום חקיקה למען נשים.

שלבי נולדה וגדלה בכפר אכסאל בעמק יזרעאל ועברה לחיפה בבגרותה. "גדלתי בבית פוליטי מאוד", היא מספרת, "אבא שלי, אידריס, היה פעיל בחד"ש, ולקח אותי הרבה להפגנות ומפגשים פוליטיים. אז מבחינתי זה היה טבעי שאהיה מעורבת בפעילות פוליטית־חברתית ואקח לשם את העשייה המקצועית שלי".

אמנון בארי־סוליציאנו, מנכ"ל משותף של ארגון "יוזמות אברהם" (צילום: יוזמות אברהם)

שלבי מנהלת את "יוזמות אברהם" לצד מנכ"ל משותף נוסף, אמנון בארי־סוליציאנו. שלבי החליפה בתפקיד את ד"ר תאבת אבו־ראס. לארגון יש תמיד שני מנכ"לים שותפים, יהודי וערבי. כל תפקידי הניהול בארגון מתחלקים גם הם לזוגות: בתפקיד מנהלת תחום החינוך, למשל, משמשות שתי נשים יחד, נסרין סייף הערבייה וגליה בזק־הילגר היהודייה.

המתח בין יהודים לערבים בישראל בצל הטבח והמלחמה השפיע גם על הקשרים המקצועיים והחבריים בתוך הארגון. לשניים מעובדי "יוזמות אברהם" הערבים יש קרובי משפחה בעזה שנהרגו במלחמה; לעובדים יהודים יש קרובים ששירתו כלוחמים בעזה. לעובדים יהודים וערבים כאחד היו חברים שנרצחו בטבח.

"לא היו מריבות ממש, אבל הייתה אווירה מתוחה ותחושת קרע. עשינו הרבה עבודה להתמודד עם זה. מייד בתחילת האירועים עשינו שיחה, ואמרנו לעובדים שכל הרגשות לגיטימיים, וכדאי לשים אותם על השולחן"

"היה הרבה מתח בתוך ארגונים (יהודיים–ערביים, ת"ג) – וגם אצלנו", מספרת שלבי, "הרגשתי שיש הרבה כעס ופגיעה אצל העובדים היהודים. הם איבדו אמון והתקשו להאמין שגם אנחנו מזועזעים מהטבח, כאילו אמרו, 'אל תפריעו לנו להתאבל'. בהמשך הצטבר זעם אצל העובדים הפלסטינים על המלחמה.

"לא היו מריבות ממש, אבל הייתה אווירה מתוחה ותחושת קרע. עשינו הרבה עבודה להתמודד עם זה. מייד בתחילת האירועים עשינו שיחה, ואמרנו לעובדים שכל הרגשות לגיטימיים, וכדאי לשים אותם על השולחן, לדבר ולהבין. עשינו קבוצות הנחייה ושיחות. התחושה שלי היא שעברנו תהליך והמצב השתפר".

פעילות כוחות צה"ל בעזה. נובמבר 2024 (צילום: דובר צה"ל)

"הרבה פלסטינים ישראלים עוזבים את הארץ"

שלבי נשואה ואם לשניים. בנה עובד בהייטק בתכנות ופיתוח אתרים, בתה סיימה לאחרונה תואר בקולנוע. הבן היגר לברלין. לדבריה: "טוב לו שם, מקצועית ואישית, וגם עם העובדה שיש שם פחות גזענות. הוא מספר, 'בברלין אני בן אדם, לא ערבי'. קוראים לו סאמר, ואנשים כל כך לא מודעים למוצא שלו, שהם חושבים שקוראים לו 'קיץ' באנגלית (Summer).

"הרבה פלסטינים אזרחי ישראל עוזבים את הארץ. קודם כל, יש גלובליזציה והתפתחות של החברה הערבית. אלה כבר לא הערבים המסורתיים שטסים לאירופה רק לירח הדבש.

"חלקם לומדים ועובדים בחו"ל, חוזרים לארץ, ופתאום הם מבוקשים כאן. וחלקם עוזבים. הם לא רוצים לחיות באווירה שיש כאן ולא רוצים לחכות שישראל תקבל אותם כמו שהם"

"צעירים משכילים חיים בתחושה שאפשר לחיות איפה שרוצים, וזה טרנדי לדבר על הגירה. אני מדברת עם ילדה בת 17 שאומרת שהיא רוצה ללמוד רפואה, והיא אומרת, 'אני עוד לא יודעת איפה אלמד, מתלבטת בין גרמניה לסלובקיה'.

"חלקם לומדים ועובדים בחו"ל, חוזרים לארץ, ופתאום הם מבוקשים כאן. וחלקם עוזבים. הם לא רוצים לחיות באווירה שיש כאן ולא רוצים לחכות שישראל תקבל אותם כמו שהם. כמובן שזה התגבר בשנים האחרונות, כמו אצל היהודים.

מבט על ברלין, 2023 (צילום: AP Photo/Markus Schreiber)

"אני חושבת שאנחנו, היהודים והערבים הליברלים, צריכים לסמן לעצמנו כיעד, למצוא דרך להישאר במקום הזה, לבנות אותו כך שנוכל להישאר בו. אחרת מי מהצעירים הליברלים, יהודים וערבים, שיכולים לעזוב, יעזבו".

למרות הכול, שלבי אומרת: "אני אופטימית. אחרי כל מה שקרה בשנתיים האחרונות, היחסים היום־יומיים בין אנשים משני העמים עדיין תקינים, אז אני לא מאבדת תקווה. כמובן, זה תלוי בשאלה לאן יגיע הנזק שהממשלה תמשיך לעשות, וכמה היא תשרוד בשלטון".

"אני לא מאמינה שיבטלו את המפלגות הערביות. קודם כל, זה לא יעמוד במבחן בג"ץ. גם אם ימצאו דרך יצירתית לבטל מפלגה אחת, זה יעודד מפלגות אחרות להתאחד ויעודד ערבים להשתתף בבחירות ולהצביע להן"

יש יוזמות של הממשלה למנוע מהמפלגות הערביות להתמודד בבחירות, מה שעשוי לדרדר את היחסים בין יהודים לערבים. את חוששת?
"אני לא מאמינה שיבטלו את המפלגות הערביות. קודם כל, זה לא יעמוד במבחן בג"ץ. גם אם ימצאו דרך יצירתית לבטל מפלגה אחת, זה יעודד מפלגות אחרות להתאחד ויעודד ערבים להשתתף בבחירות ולהצביע להן. יצר ההישרדות יגבר על הרדיפה.

"אבל כדי להחליף את השלטון, האופוזיציה תהיה חייבת איחוד כוחות ושותפות של יהודים וערבים. כל העתיד שלנו כאן תלוי בשותפות כזאת".

קבוצת לימוד יהודית–ערבית לאנגלית, חטיבת הביניים חילמי שאפעי בעכו (צילום: דוברות יוזמות אברהם)

גילוי נאות: תני גולדשטיין היה דובר עמותת "יוזמות אברהם" בשנת 2015.