מערכת הבחירות המוניציפלית פוגשת את ישראל במשבר קשה, שמשפיע גם על היחסים המתוחים בין יהודים וערבים. אבל ברוב הערים המעורבות – חיפה, רמלה, עכו, מעלות־תרשיחא – העיריות ומערכת הבחירות מתנהלות כאילו התהום בין שתי הקהילות אינה קיימת.

הסיעות הערביות במועצות הערים הללו נמצאות בקואליציות העירוניות. הקמפיינים וסיקור הבחירות במקומונים בערבית, כמו בעברית, עוסקים בבעיות הכלליות של הערים, יותר מאשר בנושאים הנוגעים במיוחד לערבים.

בחיפה, מערכת הבחירות מתנהלת בצל כישלונה הכללי של ראשת העיר עינת קליש רותם. כמעט כולם מאוכזבים ממנה – יהודים וגם ערבים.

שיחת היום בשני המגזרים הם החזירים המציפים את העיר בגלל הטעויות של קליש רותם. הנושא הזה מככב בקמפיינים של המועמדים המתחרים – סגנה לשעבר דוד עציוני וראש העיר לשעבר יונה יהב. עם זאת, נראה כי בחברה הערבית פחות אובססיביים לגבי החזירים.

חזיר בחצר בניין בחיפה, 8 בפברואר 2023 (צילום: Shir Torem/Flash90)

סקר של ארגון אלמינא לפיתוח חברתי בחיפה שאל לאחרונה ערבים חיפאים מה הנושא המוניציפלי המטריד אותם ביותר. במקומות הראשונים נמצאים הפשיעה, הבעיות בחינוך והלכלוך – ורק אז החזירים

סקר של ארגון אלמינא לפיתוח חברתי בחיפה שאל לאחרונה ערבים חיפאים מה הנושא המוניציפלי המטריד אותם ביותר. במקומות הראשונים נמצאים הפשיעה, הבעיות בחינוך והלכלוך – ורק אז החזירים. "החזירים פחות נמצאים בשכונות הערביות", מסבירה שהירה שלבי, חברת מועצת העיר חיפה מחד"ש.

חד"ש הכניסה למועצת העיר שני נציגים: שלבי והיו"ר שלה רג'א זעתרה. המפלגה נמצאת לרוב בקואליציה העירונית, וארבעה מראשיה שימשו כסגני ראשי העיר. זעתרה היה אמור להתמנות לסגן ב־2021 במסגרת רוטציה בין חד"ש למרצ, אבל בגלל התבטאויות לאומניות־פלסטיניות שלו, התעוררה סערה סביב המינוי – ושלבי התמנתה במקומו.

חצי שנה אחר כך, הקואליציה של קליש רותם קרסה, ושלבי סיימה את תפקידה יחד עם שניים משלושת הסגנים האחרים. זעתרה פרש מהמועצה והיגר למצרים. לאחרונה חזר, והוא מתכוון להתמודד שוב בבחירות הקרובות. שלבי, יועצת ארגונית במקצועה, שהתמנתה לאחרונה לסמנכ"לית בארגון "יוזמות אברהם", אינה מתמודדת.

נוסף על חד"ש, יש בחיפה גם רשימה של בל"ד, סיעה עצמאית בשם "חיפאנה" ("חיפה שלנו") ושתי סיעות יהודיות–ערביות מקומיות. בבחירות הקודמות הסיעות הללו לא נכנסו למועצה. כיום הן במגעים לאיחוד ביניהן. לדברי שלבי: "המשא והמתן תקוע כרגע על הדירוג ברשימה וענייני אגו וכבוד".

ד"ר עינת קליש רותם ביומה הראשון בלשכת ראשות עיריית חיפה, 20 בנובמבר 2018 (צילום: ראובן כהן, עיריית חיפה)

"קליש רותם הבטיחה להקים שני בתי ספר ערביים בכרמל. בכרמל הצרפתי יש 1,400 ילדים ערבים – ואין בית ספר ערבי אחד. יהב לא רצה להתעסק בזה. עינת רצתה, אבל היא פשוט נכשלה בהכל"

בחברה הערבית־חיפאית שררה בהתחלה התלהבות מקליש רותם. שלבי: "רוב הערבים הצביעו לה. קיווינו שתקדם נושאים הקשורים לזכויות ערבים כמו שהבטיחה. אני מאמינה שהתכוונה להבטחותיה. אבל היא פשוט נכשלה בהכל".

איזה נושאים?
"היא הבטיחה להקים שני בתי ספר ערביים בשכונות יהודיות בכרמל, שהפכו בפועל לשכונות מעורבות. בכרמל הצרפתי יש 1,400 ילדים ערבים – ואין בית ספר ערבי אחד. יונה יהב לא רצה להתעסק בכך. עינת רצתה, אבל זה לא קרה".

הערבים מהווים כ־13% מתושבי חיפה. הם מתחלקים לשלוש אוכלוסיות נפרדות: העניים, שגרים בשכונות הערביות כמו עבאס, חליסה, ואדי ניסנס וסליב; אנשי מעמד הביניים, שמהגרים מיישובים ערביים בכל הארץ לשכונות הכרמל; והקהילה האחמדנית בשכונת כבאביר המבוססת.

לטענת שלבי: "לכל אוכלוסייה ערבית יש בעיות משלה. בשכונות הערביות הבנייה רעועה והתשתיות קורסות משנים של הזנחה. שם מוסכם שצריך לבצע התחדשות.

שהירה שלבי, סמנכ"לית ב"יוזמות אברהם" וחברת מועצה בעיריית חיפה (צילום: באדיבות המצולמת)

"אנחנו, במעמד הביניים חיים טוב יותר, אבל מרגישים שקופים, כאילו העיר לא מכירה בקיומנו. בחיפה אין אף מוסד תרבות עירוני ערבי. אבל כרגע הנושאים הללו נדחקים הצדה.

"כשעינת נכנסה לתפקיד, העירייה תקתקה. כיום יש מקומות שבהם עובדי מחלקת שפ"ע לא מגיעים במשך חודשים. לפעמים קשה לפתוח את פחי הזבל מרוב שהם מלוכלכים. שכנה שלי נפלה לבור ונפצעה, וזה היה סיפור עד שהגיעו לתקן".

וכל זה בגלל קליש רותם?
"כן. המערכת קרסה. במקום לתת לאנשי המקצוע לעבוד – ולהתרכז במדיניות – עינת חשבה שהיא יודעת הכול  והתערבה בפרטי־הפרטים, איפה יימצא כל מקום חניה. זה מתכון בטוח לכישלון. ברור שהערבים לא יצביעו לה, כמו היהודים".

"קשה לפתוח את פחי הזבל מרוב שהם מלוכלכים. המערכת קרסה. במקום לתת לעבוד, עינת התערבה בפרטי־פרטים. מתכון לכישלון. הערבים לא יצביעו לה, כמו היהודים"

למי מהמועמדים יצביעו רוב הערבים, להערכתך?
"ליונה יהב. יש להם ביקורת עליו, אבל הוא המוכר והבטוח".

אילוסטרציה: ישיבת מועצת העיר חיפה (צילום: עיריית חיפה)

לוד: השנאה גברה על האינטרס המשותף

בשתיים מהערים המעורבות הסכסוך הישראלי–פלסטיני רמס את החיים המשותפים והשתלט על הפוליטיקה המקומית: ירושלים ולוד. בירושלים רוב הערבים אינם אזרחי ישראל, ולא התייחסנו אליה בכתבה הזאת.

האוכלוסייה הערבית בלוד – כשליש מכ־75 אלף תושביה – ענייה ואלימה אפילו ביחס לכלל האוכלוסייה הערבית. שיעור הרציחות בשכונות הערביות בלוד הוא מהגבוהים במדינה. יותר מ־10% מהערבים בלוד מובטלים. פחות מ־10% מהם בעלי השכלה אקדמית, לעומת כשליש מהיהודים בלוד וכ־12% מערביי ישראל.

ראש עיריית לוד מאז 2013 הוא יאיר רביבו, איש ליכוד. הוא מקורב לשר לביטחון לאומי איתמר בן גביר, המרבה להתארח בעיר.

השר איתמר בן גביר בסיור בלוד לצד ראש העיר יאיר רביבו , 17 באפריל 2023 (צילום: עוצמה יהודית)

רביבו יצא בקמפיינים שעודדו הגירת יהודים לעיר, רובם דתיים־לאומיים, חלקם מהגרעין התורני המצליח אלישיב. הוא הוביל שיפוץ ובניית שכונות יהודיות כמו "רמת אלישיב" ו"הרובע המערבי".

במקביל, העירייה מונעת הגירת לא־יהודים לעיר, ולטענת התושבים מעבירה שטחים משכונות ערביות ליהודיות ומעכבת תכנון ואישורי בנייה בשכונות הערביות. אלפי ערבים גרים בבתים שבנו שלא כחוק. העירייה והמשטרה מבצעות מבצעי הריסת בתים מתוקשרים.

בחלק מהשכונות הערביות כמו פרדס שניר, גם התשתיות פיראטיות. בין הבתים עוברים שבילי עפר. ב־2020 נותקו אלפי אנשים מהצנרת ונותרו כשבועיים בלי מים. כתב זמן ישראל עומר שרביט תיאר אז את המצב בלוד כב"נקודת רתיחה".

העירייה מעודדת הגירת יהודים לעיר ומעכבת אישורי בנייה לערבים. בחלק מהשכונות הערביות גם התשתיות פיראטיות. ב־2020 נותקו אלפי אנשים מהצנרת לשבועיים

שנה לאחר מכן, בזמן "שומר החומות", אירעו בעיר פרעות. ערבים ירו וזרקו על יהודים אבנים ובקבוקי תבערה, השחיתו מכוניות ומבני ציבור. שני יהודים נפצעו ואחד המתפרעים נהרג מירי הגנה עצמית. יהודים אף פונו מבתיהם. גם מתפרעים יהודים תקפו ערבים.

כוחות כיבוי אש בלוד במהומות חודש מאי 2021 (צילום: Yossi Aloni/Flash90)

רביבו מתמודד בבחירות המקומיות מול יורם מרציאנו, לשעבר ח"כ ממפלגת העבודה. מרציאנו התמודד גם ב־2013 ובזמנו פורסם כי הבטיח "למנות לעצמו סגן ערבי". התעוררה סערה, ומרציאנו, שטען שדבריו "הוצאו מהקשרם", הותקף באגרסיביות במדיה והפסיד בבחירות. מרציאנו סירב להתראיין לכתבה. לדברי מקורביו: "עשו לו ב־2013 פיגוע. הוא נזהר".

בזמנו פורסם כי מרציאנו הבטיח למנות סגן ערבי. התעוררה סערה והוא הותקף באגרסיביות במדיה והפסיד בבחירות. לדברי מקורביו: "עשו לו ב־2013 פיגוע. הוא נזהר"

רביבו ניסה לקדם חקיקה בכנסת שתחייב למנות סגני ראשי עיר ערבים בערים מעורבות. אבל סגנו, יוסי הרוש, מסיעת הימין הבית היהודי, תקף את היוזמה בחריפות והיא נזנחה.

שישה מ־19 חברי מועצת העיר לוד הם ערבים. הם משתייכים לאיחוד בין שלוש סיעות: "אלנאהדה" הקשורה לחד"ש ובל"ד; "אלערבי" הקשורה לרע"ם ולתנועה האסלאמית; ו"נידאה", סיעה עצמאית בהובלת משפחות חזקות.

הערבים הצטרפו ב־2019 לקואליציה. אולם, לטענתם, המדיניות לא השתנתה – והם פרשו ממנה בטריקת דלת ב־2021, חודש לפני המהומות.

פידא שחאדה (צילום: באדיבות המצולמת)

אחת מהן, פידא שחאדה מבל"ד, התפטרה מהמועצה ב־2022. "חשבתי שאוכל לקדם דברים שבאינטרס המשותף", היא אומרת. "מאבק בפשיעה, תכנון, ניקיון, תאורה. זה לא קרה. רביבו ובן הרוש הם אנשי בן גביר. דואגים רק ליהודים, לא קולטים שגם אני אזרחית.

"על כל דבר צריך להיאבק, ולרוב מפסידים. לקח שנתיים עד שהשגנו שיפוץ לגן ילדים ערבי. העירייה מסרבת לרשום ילדים לגנים ובתי ספר יהודיים, וצריך להיאבק על כל ילד. יצאה הנשמה עד שהשגנו הכרה באחת השכונות הערביות".

אז הצלחתם להשיג דברים.
"היו הישגים. אבל אני שחוקה. בעיקר מהיחסים עם רביבו ואנשיו. השנאה. הזלזול. אני מגיעה לישיבה ורביבו אומר, 'תמחקי את החיוך הטיפשי הזה שלך'. עובדי עירייה לא אומרים לי שלום בבוקר".

"אני שחוקה. בעיקר מהיחסים עם רביבו ואנשיו. השנאה. הזלזול. אני מגיעה לישיבה ורביבו אומר, 'תמחקי את החיוך הטיפשי הזה שלך'. עובדי עירייה לא אומרים לי שלום בבוקר"

ארבעה חברי מועצה ערבים נוספים החליטו לא להתמודד בבחירות הקרובות, ויוחלפו בידי מועמדים אחרים.

רגל מים בגבול שבין פרדס שניר לנוה שלום, הנמצא בחלק המערבי של לוד, ליד פסי הרכבת (צילום: עומר שרביט)

לדברי חבר המועצה פראג' איבן פראג' מרע"ם: "להיות חבר מועצה ערבי בלוד זאת משרה מלאה. העירייה לוקחת אותנו חפיף, ואנחנו צריכים לדאוג להכול. כשנבחרתי ב־2013 סגרתי את משרד עורך הדין שלי. כעת אני צריך להתפרנס".

למה הכוונה? יש אפליה נגדכם?
"בהחלט".

המצב בערים אחרות שונה?
"תראה כמה בתים של ערבים הרסו בלוד וכמה ברמלה".

המבנים שנהרסו הם בנייה לא־חוקית שצריך להרוס, לא?
"כן. אבל חונקים אותנו. תוכניות מתאר לשכונות ערביות מתעכבות שנים, ולאנשים אסור לבנות בקרקע שלהם. וכשרוצים לקנות דירות בשכונות יהודיות – לא מוכרים, 'הרב אמר'. או שמוכרים במחיר מופקע, מיוחד לערבים".

"להיות חבר מועצה ערבי בלוד זאת משרה מלאה. חונקים אותנו. לאנשים אסור לבנות בקרקע שלהם. וכשרוצים לקנות בשכונות יהודיות – לא מוכרים, 'הרב אמר'"

חברי מועצת לוד ליד רגל המים שאליה מחוברות מאות המשפחות שלא מקבלות אספקה. מימין: אלווירה קוליחמן, מוחמד אבו שריקי ופידה שחאדה סאלחה (צילום: עומר שרביט)

חבר המועצה הערבי היחיד שמתמודד שוב הוא עבד אזברגה, ממשפחת אזברגה, שחלקה מעורב בפשיעה. אחיו, ג'ומעה אזברגה, הוא פעיל בליכוד ומקורב לרביבו.

מלשכתו של רביבו נמסר: "בעשור האחרון פועלת עיריית לוד לשיפור איכות החיים במגזר הערבי באופן חסר תקדים, בהשקעה של למעלה מ־400 מיליון שקל. הוקמו בתי ספר, גנים, מתנ"ס, מועדון נוער ומגרשי ספורט ומשחקים, נסללו והורחבו כבישים, הופקו אירועי תרבות.

"אנו מקדמים תוכנית לשיקום השכונות הערביות הוותיקות והחדשות. בחודשים הקרובים יאושרו סופית תכניות להסדרת הבנייה למאות משפחות. הסכם הגג הממשלתי הענק לפיתוח לוד כולל הקמת דיור, כבישים, תשתיות ומבנים לאוכלוסייה הערבית.

"אני מודה, יש בלוד אפליה. מתקנת, לטובת החברה הערבית. אם היא תמשיך לדשדש, גם היהודים ייפגעו. אני לא עושה טובה למישהו. זו חובתי, שליחותי.

"בעשור האחרון פועלת עיריית לוד לשיפור איכות החיים במגזר הערבי. אני מודה, יש בלוד אפליה. מתקנת, לטובת החברה הערבית. אני לא עושה טובה למישהו. זו חובתי, שליחותי"

אילוסטרציה: ילדים תושבי לוד, 2009. למצולמים אין קשר לנאמר בכתבה (צילום: Matanya Tausig/Flash90)

"הטענה שילדים ערבים אינם מתקבלים לבתי ספר מגוחכת ושקרית. ערבים נרשמים ומתקבלים לגנים ולבתי ספר בהתאם לכתובת מגוריהם, ולומדים עם היהודים ללא הבדל. השקענו עשרות מיליונים במוסדות החינוך הערביים ובטיפוח תוכניות וסביבות לימודים איכותיות. אני מעודד פעילות חינוכית משותפת.

"שחאדה כשלה בתפקידה. היא נקטה בקו קיצוני, התבטאה באופן מסית ומתסיס וליבתה את השיח הלאומני. מאז שהתפטרה חזרו היחסים הטובים עם שאר חברי המועצה הערבים, ואנו מקיימים פגישות קבועות הממוקדות בטובת התושבים".

רמלה ועכו: האלימות לא הרסה את החיים המשותפים

הערבים מהווים כרבע מ־76 אלף התושבים ברמלה. המאפיינים החברתיים שלהם זהים לאלה של ערביי לוד. רובם עניים, ויש בקרבם פשיעה קשה. למרות זאת, המציאות בשתי הערים שונה לחלוטין.

עיריית רמלה וארגונים חברתיים הקימו ב־2008 מרכז לגישור ויישוב סכסוכים בקהילה, המקדם תוכניות לשכנות טובה בין יהודים וערבים, אירועי תרבות משותפים, פעילויות משותפות לנוער והתמודדות משותפת עם מתחים.

המשטרה מתעמתת עם מפגינים ערבים-ישראלים ברמלה, 10.5.2021 (צילום: יוסי אלוני, פלאש 90)

בזמן "שומר החומות" ראש העירייה והמנהיגים הקהילתיים ברמלה יצאו למוקדי החיכוך ושוחחו עם תושבים. המשטרה סגרה את הכניסה לעיר – והרוחות נרגעו

שיתוף הפעולה הצליח למנוע מהומות ב־2012, לאחר שתושב העיר היהודי ג'ורג' סעדו נרצח בידי נערים־עבריינים ערבים, ובזמן "שומר החומות". בתחילת המבצע החלו הפגנות סוערות ברמלה והתעורר חשש מפרעות. ראש העירייה מיכאל וידל, המנהיגים הקהילתיים, אנשי מרכז הגישור ומפקדי המשטרה יצאו למוקדי החיכוך ושוחחו עם התושבים הנזעמים.

במקביל, העירייה והמשטרה סגרו את הכניסה לעיר, כדי למנוע כניסת מתסיסים ערבים ויהודים מערים אחרות. היוזמות הללו הצליחו והרוחות נרגעו. וידל מתמודד בבחירות מול יואל לביא, ראש העיר הקודם, שכיהן מ־1993 ועד שהתפטר ב־2017. וידל איש ליכוד; לביא צמח בליכוד ועבר למרכז הפוליטי.

לשני המתמודדים יש רקורד עשיר של טענות על שחיתות. לפי פרסומים, וידל ביצע מינויים לא תקינים, איים על מתנגדים וחילק טובות הנאה לתומכיו. לביא הסתבך בניגודי עניינים ונחקר בחשד לעבירות על חוק הרשויות המקומיות, אך התיק נסגר בלא כתב אישום.

שר הביטחון יואב גלנט, מנכ"ל משרד הביטחון אלוף (מיל') אייל זמיר, ראש עיריית רמלה מיכאל וידל ובכירי נוספים בהנחת אבן הפינה להקמת המחנה הרב חיילי הגדול של צה"ל ברמלה. 22 במאי 2023 (צילום: אריאל חרמוני, משרד הביטחון)

בתגובה ליוזמה לקרוא לרחובות בשמות ערביים, לביא הצהיר: "שילכו לג'לג'וליה. למה שאחליף שמות, בגלל שג'מאל או מוחמד אחד רוצה? שיחליף את אללה שלו"

לביא הסתבך גם בשל התבטאות גזענית. בתגובה ליוזמה לקרוא למספר רחובות בשמות ערביים, הוא הצהיר: "לא מוצא חן בעיניהם? שילכו לג'לג'וליה. למה שאחליף שמות, בגלל שג'מאל או מוחמד אחד רוצה? שיחליף את אללה שלו".

לביא התנצל, אך ההתבטאות עוררה גינויים והפגנות. מאוחד יותר התמודד לתפקיד יו"ר רשות מקרקעי ישראל, והיועץ המשפטי לממשלה דאז מני מזוז פסל את מינויו בשל ההתבטאות.

וידל הסתבך מסיבה הפוכה. בעבר נפגש עם ח"כ אחמד טיבי לדון עמו ב"חוק המואזין". לאחר מכן פורסם כי לחץ על תושבים שלא לפרסם תמונה שלו ושל טיבי מהפגישה. בעקבות זאת, יריבים פוליטיים הסיתו נגדו בטענה ש"סגר דיל עם מחבל שונא ישראל".

אבל נבחרי הציבור הערבים ברמלה, וכנראה גם הבוחרים, אינם מתרגשים מהשערוריות הללו. בקואליציה העירונית חברים ערבים, ובמערכת הבחירות יש פעילים ערבים נלהבים לטובת שני המועמדים.

אירוע בחירות של רע"ם ברמלה, 2019 (צילום: חבר מועצת העיר רמלה ופעיל רע"ם, מינו אבו לבן)

במועצת רמלה יש שתי רשימות ערביות, אחת קשורה לחד"ש והשנייה לרע"ם. שתיהן תומכות בוידל. בבחירות מתמודדת גם סיעה עצמאית ברשות איש העסקים נאיף אבו סויס, שתומך בלביא.

לדברי מינו אבו לבן, חבר מועצה מהתנועה האסלאמית ומחזיק תיק החינוך הערבי בעירייה: "רמלה שונה מלוד. בעירייה מתייחסים אלינו ברצינות ומדברים איתנו בצורה עניינית על בעיות העיר".

מה הגורם להבדל בין הערים, לדעתך?
"מדיניות העירייה. בלוד מכניסים אוכלוסייה יהודית מבחוץ ומשקיעים בה, ומזניחים את התושבים המקומיים. בעיני רבים זאת התנחלות".

מה הבעיות שמטרידות את תושבי רמלה?
"הפשיעה. זה משפיע על הכול. אני מרים אירוע במתנ"ס, ואז יש פיצוץ ברחוב ליד ואני צריך לבטל. לכן מערכת הבחירות רדומה: התושבים חוששים להגיע לאירועים, מדוכאים ואדישים".

"אני מרים אירוע במתנ"ס, ואז יש פיצוץ ברחוב ליד ואני צריך לבטל. לכן מערכת הבחירות רדומה: התושבים מדוכאים ואדישים"

פיצוץ ברכב בשכונת ג'ואריש ברמלה, 26 בדצמבר 2021 (צילום: דוברות המשטרה)

האלימות לא מעוררת דווקא עניין בבחירות? אין תושבים שדורשים לטפל בה טוב יותר, ומועמדים שמבטיחים זאת?
"התושבים לא מטומטמים. הם יודעים שזה לא באחריות העירייה, אלא המשטרה שלא מתפקדת".

ואכן, הקמפיין של לביא אינו עוסק באלימות, אלא בבעיות איכות הסביבה והתשתיות, אף שאלה היו חמורות גם בתקופתו, ולקצב הפיתוח האיטי.  לדברי אבו סויס: "וידל אחלה בן אדם ברמה האישית, אבל בלי שום יכולת עשייה. הכול תקוע – והעיר קורסת".

אבו לבן מגיב בזלזול: "מי זה בכלל נאיף שמדבר ככה? איזה רקורד יש לו? הוא משקיע ים כסף בקמפיינים, ובכל זאת לא הצליח ב־2018 להיכנס למועצה".

במעלות־תרשיחא השקטה היחסים בין הקהילות תקינים וגם הפשיעה לא קשה. רוב הערבים, המהווים כחמישית מתושבי העיר, מצביעים לרשימות שקשורות בבל"ד, שהוקמה בתרשיחא בידי עזמי בשארה שהתגורר בה, ובחד"ש.

הכניסה למעלות־תרשיחא (צילום: הדס פרוש/פלאש90)

חד"ש ובל"ד נמצאו שנים רבות בקואליציה עם שלמה בוחבוט, ראש העיר המתולוגי שכיהן מאז 1976. בבחירות ב־2018 הן חברו לקואליציה עם ישראל ביתנו, שהביאה לבחירת ראש העיר הנוכחי, ארקדי פומרנץ. זאת, בטענה שבוחבוט הזניח את תרשיחא. חמד נעים מחד"ש־בל"ד התמנה לסגנו של פומרנץ.

חד"ש ובל"ד נמצאו שנים רבות בקואליציה עם שלמה בוחבוט. ב־2018 חברו לראש העיר שהביאה לבחירת ראש העיר הנוכחי ארקדי פומרנץ, בטענה שבוחבוט הזניח את תרשיחא

לדברי גורם בכיר בבל"ד: "הפוליטיקה בתרשיחא עניינית, והעניין הלאומי לא משחק תפקיד. היהודים והערבים חיים כאן יחד באחווה".

בעכו, לעומת זאת, היחסים מתוחים. לעיר יש היסטוריה של תקיפות לאומניות. בזמן "שומר החומות" התחוללו פרעות קשות, בעיקר מהצד הערבי (אך לא רק). מתפרעים ערבים רצחו יהודי, אבי הר־אבן, וניסו לרצוח יהודי נוסף בלינץ'.

אבל בניגוד למצב בלוד, ההנהגות הפוליטיות של שתי הקהילות בעכו פעלו להחזרת הסדר בזמן הפרעות ולפיוס אחריהן – והקואליציה ביניהן במועצת העיר נשמרה.

ראש עיריית עכו שמעון לנקרי (צילום: פלאש90)

ראש העירייה מאז 2003 שמעון לנקרי לא יתמודד בבחירות הקרובות. המועמדים להחליפו הם אוהד שגב, ששימש בעבר כמנכ"ל עיריית עכו ולאחרונה כמנכ"ל עיריית חיפה, עד שרב עם קליש רותם והתפטר; והפעיל החברתי עמיחי בן שלוש, שכמו לנקרי הוא איש ליכוד.

הערבים מיוצגים במועצת העיר בשתי סיעות – חד"ש וסיעה מקומית בשם "האיחוד העכואי". אדהאם ג'מאל מ"האיחוד העכואי" שימש 20 שנה כסגנו של לנקרי. הסיעות נמצאות במגעים לאיחוד.

לדברי אשרף עמר, פעיל חברתי ובעל בית קפה ומועמד מחד"ש בעכו: "יהודים וערבים התאוששו מהטראומה של 'אירועי מאי' (שומר החומות, ת"ג) וחיים בשלום.

"הבוחרים משתי האוכלוסיות עסוקים בנושאים דומים: האלימות והפשיעה, כשלים בשירותים העירוניים, בחינוך, בתחזוקה, העובדה שהתיירים – שהם מקור פרנסה מרכזי – גודשים את העיר בחגים המוסלמיים והיהודיים, אבל נעדרים רוב הזמן".

"הבוחרים משתי האוכלוסיות עסוקים בנושאים דומים: הפשיעה, החינוך, התחזוקה, העובדה שהתיירים, שגודשים את העיר בחגים המוסלמיים והיהודיים, נעדרים רוב הזמן"

אלה הנושאים בקמפיינים של המועמדים?
"הם מדברים בעיקר על הביטחון האישי ומבטיחים לפעול בנושא".

שלטים בקמפיין הבחירות המוניציפליות בעכו, 2023 (צילום: באדיבות אשרף עמר)

יש להם דרך להשפיע על הפשיעה?
"בוודאי. האלימות לא צומחת בחלל ריק. במקום שאין תעסוקה – הפשיעה היא האופק לנערים. ככל שנחזק את החיים הנורמליים, המסגרות החינוכיות והחברתית לנוער, והתעסוקה – תהיה פחות אלימות. זה, לצד המלחמה הישירה בפשיעה, שבה העירייה שותפה למשטרה".

יש נושאים ייחודיים שמעסיקים את הערבים בעכו?
"כן. האפליה בחינוך. יש מחסור אדיר בכיתות בבתי הספר הערביים, יש מרחקים ביניהם וקשה לתלמידים להגיע, הכיתות צפופות ולצוותים הנפלאים קשה ללמד. חלק מההורים מסיעים את ילדיהם ללמוד בכפרים ערביים ובחיפה".

"החזון שלי לערים המעורבות הוא חיים משותפים אמיתיים", מסכם עמר. "כיום, ערבים ויהודים עובדים יחד ובעכו ויש חברויות, אבל אין היכרות ושותפות אמיתית. בחינוך, בתרבות.

"אנחנו חיים במקביל. היהודים רואים בנו את התמונה הסטריאוטיפית האלימה שרואים בטלוויזיה. האלימות קיימת, אבל במציאות היא נדירה ולא מייצגת אותנו. הייתי רוצה שהיהודים יכירו אותנו כפי שאנחנו באמת".

אילוסטרציה: מבט על העיר העתיקה בעכו, 2019 (צילום: Menachem Lederman/Flash90)

"היהודים רואים בנו את התמונה הסטריאוטיפית האלימה בטלוויזיה. האלימות קיימת, אבל נדירה. הייתי רוצה שהיהודים יכירו אותנו כפי שאנחנו באמת"