ועדת נגל, שדנה בתקציב הביטחון, קובעת שהמל"ל, המועצה לביטחון לאומי, לא מילא את תפקידו המוגדר. יו"ר הוועדה עצמו עמד בראש המל"ל לפני כעשור. המל"ל נמצאת באחריות ישירה של ראש הממשלה, הממנה מקורבים כמו צחי הנגבי לעמוד בראשה.

*  *  *

כאשר תוקם ביום מן הימים ועדת חקירה ממלכתית לקטסטרופת ה-7 באוקטובר, היא תוכל לעשות שימוש בציטוטים מדו"ח ועדת נגל, דו"ח שנועד "לבחינת תקציב מערכת הביטחון ובניין הכוח".

כאשר תוקם ביום מן הימים ועדת חקירה ממלכתית לקטסטרופת ה-7 באוקטובר, היא תוכל לעשות שימוש בציטוטים מדו"ח ועדת נגל, דו"ח שנועד "לבחינת תקציב מערכת הביטחון ובניין הכוח"

זהו דו"ח שכתיבתו הובלה ע"י איש של בנימין נתניהו, ורוחו של הבוס מרחפת מעליו. ובכל זאת חדר לתוכו לפחות סיכום אחד המוצא את נתניהו אשם ישירות לאסון ה-7 באוקטובר.

הוועדה מצאה שהמל"ל, גוף הפועל מתוך משרד רה"מ ונמצא באחריותו הישירה של רה"מ, ושיעקב נגל עמד פעם בראשו בעת שנתניהו היה רה"מ – לא פעל כפי שהיה מצופה ממנו, ולכן נכשל בתפקידו. כך נכתב בפסקה המסכמת את העיסוק במל"ל (עמ' 41, ההדגשה במקור):

"חלק גדול מתפקידים אלו מופיע בייעוד המקורי והמרכזי של המל"ל. לצערנו המל"ל במבנהו הנוכחי אינו יכול לבצע את התפקיד המצופה ממנו. חשוב מאד לשנות מהותית את מבנה המל"ל ולחזקו בתקנים ובמומחים בעלי שיעור קומה וידע רלוונטי, כפי שממליצה הוועדה, על מנת שהוא יוכל לבצע את התפקיד המוטל עליו".

כלומר הוועדה קובעת שהמל"ל לא ביצע את תפקידיו כיאות, למרות שהתפקידים הוטלו עליו בייעודו המקורי. ומי שאחראי ישירות למל"ל, להרכבו, לאיושו באנשי מקצוע ראויים, לתפקודו התקין ולביצוע מטלותיו כפי שכתוב בספרים, הוא ראש הממשלה.

נתניהו לא רק שלא דאג, במשך השנים הרבות שבהן הוא מכהן כרה"מ, שהמל"ל יהיה גוף מקצועי ברמה הגבוהה ביותר, אלא מינה לעמוד בראשו עסקן פוליטי נידח, העונה לשם צחי הנגבי, ולעיתים מינה אנשי מקצוע, דוגמת יעקב עמידרור ונגל, המקורבים אליו פוליטית בהשקפותיהם, וכמובן חובשי כיפה, אלמנט המקטין את הסיכוי שחשיבה רציונלית תגבר אצלם על חשיבה אמונית. וכך נתניהו אחראי במישרין לתפקוד הכושל של המל"ל במשך שנים.

לא רק שנתניהו לא דאג, בשנותיו הרבות כרה"מ, שהמל"ל יהיה גוף מקצועי ברמה הגבוהה ביותר, אלא שהעמיד בראשו עסקן פוליטי נידח, צחי הנגבי, ולעיתים אנשי מקצוע, המקורבים אליו פוליטית בהשקפותיהם

נגל עמד בראש המל"ל למשך תקופה קצרה יחסית בין ינואר 2016 למרץ 2017. נגל החליף בתפקיד את יוסי כהן, עוד מינוי של איש מקצוע שריצה, לפי דיווחים, את רצונותיו של נתניהו, למשל בחוות דעת להעברת מתווה הגז הטבעי, או בחוות דעת חיובית לרכש צוללות ושתי אניות ללוחמה נגד צוללות מחברת טיסנקרופ.

נגל לא קיבל מינוי קבוע כראש המל"ל, אלא כונה ראש המל"ל בפועל. אולם גם בתפקידו זה הוא יכול היה לדעת שהמל"ל אינו בנוי כראוי ואינו יכול לתפקד באופן מקצועי.

הסכם הסיוע

למרות תקופת כהונתו הקצרה, עסק נגל בנושא אחד סופר חשוב, שיעמוד עוד השנה, פעם נוספת, בפני ממשלת ישראל – הסכם הסיוע השנתי לישראל (MOU), הנחתם אחת ל-10 שנים לתקופה בת 10 עם ארה"ב.

ההסכם הקודם נחתם ב-2016, בשלהי ממשל אובמה, ומימושו החל באוקטובר 2018, עמוק בתקופתו של דונלד טראמפ, ובמסגרתו מקבלת ישראל סיוע בסכום כולל של 3.8 מיליארד דולר לשנה ו-38 מיליארד דולר בעשור.

המו"מ על ההסכם הקודם התנהל על רקע שני אירועים מכשילים: התנגדות נתניהו להסכם הגרעין שנרקם בין ארה"ב לאיראן והנאום שנשא בעניין בפני שני בתי הקונגרס, מאחורי גבו של ברק אובמה, והאפשרות שדונלד טראמפ, שכבר הכריז על מועמדותו לנשיאות, והימין הישראלי כבר ראה בו את המשיח, ייכנס לבית הלבן.

נגל החליף בתפקיד את יוסי כהן, איש מקצוע נוסף שריצה, לפי דיווחים, את רצונות נתניהו. למשל בחוות הדעת לאישור מתווה הגז הטבעי, או בחוות דעת חיובית לרכש צוללות ושתי אניות לוחמה נגד צוללות מטיסנקרופ

נתניהו שקל אז לדחות חתימה על הסכם הסיוע האמריקאי עד שטראמפ ייכנס לבית הלבן, לפי דיווח בהארץ, ויעניק למדינת ישראל חבילת הטבות גדולה עוד יותר ממה שהוצע בתחילה.

אולם היו מי שהאיצו בנתניהו לחתום על הסכם עוד ב-2016, לפני כניסה אפשרית של טראמפ לבית הלבן, מחשש שאיש העסקים הכושל לא יסכים לעסקה נדיבה, אם יסכים בכלל לעסקה כלשהי, כמו זו שכל ממשל דמוקרטי או רפובליקאי מסורתי מעניק אחת לעשור לישראל.

הסכסוך של נתניהו עם אובמה, והתמשכות מו"מ עצבני ולא ידידותי, עלתה לישראל במיליארדי דולרים ובהקשחה של תנאי המענק. לפי Ynet, ישראל ביקשה סיוע שנתי בסך 4.5 מיליארד דולר בשנה, חלקו כפיצוי על הסכם הגרעין. בסיום המו"מ היא קיבלה 3.8 מיליארד דולר בשנה, שאמנם היה גידול של 700 מ' ד' בהשוואה להסכם הקודם, אולם נמוך במידה ניכרת מהשאיפה הישראלית.

אם בהסכם הקודם ישראל היתה רשאית להמיר 26% מהמענק לשקלים עבור רכש בתעשייה המקומית, הטבה זו הלכה ונמחקה בחוזה הנוכחי, שתוקפו יפוג בספטמבר 2028.

עופר שלח, אז ח"כ ביש עתיד, מפלגת אופוזיציה, אמר, לפי דיווח בהארץ:

"הסכם הסיוע הוא גם עדות מצערת למערכת היחסים העכורה בין ראש הממשלה לבית הלבן, והדרך היהירה בה ניהל נתניהו את המו"מ, גרמו נזק של מיליארדי דולרים לכלכלה, לביטחון ולתעשיות הביטחוניות של ישראל".

הסכסוך בין נתניהו לאובמה, והתמשכות מו"מ עצבני ולא ידידותי, עלתה לישראל במיליארדי דולרים ובהקשחת תנאי המענק. לפי Ynet, ישראל ביקשה סיוע שנתי בסך 4.5 מיליארד דולר בשנה וקיבלה 3.8 מיליארד דולר

מו"מ עתידי

את המו"מ ניהל כאמור נגל, ודו"ח ועדת נגל מתייחס גם למו"מ העתידי, שהפעם יתקיים מול ממשל טראמפ – אגרסיבי, בדלני השואף לקצץ בתקציבים בכל סעיף הוצאה אפשרי (למעט בהטבות מס למיליארדרים).

אם להסכם הקודם התנגד בעיקר פול רנד, סנטור רפובליקאי בדלן פר-אקסלנס, הפעם יתכן שיצטרפו אליו גורמים בדלניים נוספים מקרב הרפובליקאים, שטראמפ הוא אחד מהם, וגם גורמים פרוגרסיביים במפלגה הדמוקרטית.

בהתייחסות של ועדת נגל, הממליצה להתחיל לדון בהסכם החדש עוד השנה, אין ודאות שישראל תקבל את המענק השנתי. וכך נכתב בדו"ח:

"העולם כולו הופך להיות מורכב יותר ופחות סבלני וסובלני לצרכי מדינת ישראל… לא ברור עדיין כיצד יפעל הנשיא טראמפ בעולם מורכב זה. ניתן בהחלט להניח שהממשל יהיה נכון לסייע לישראל לפני, תוך כדי ואחרי עימותים, בעיקר באמצעות מתן גב מדיני, שיתוף במודיעין, אספקת חימושים (כולל מתקדמים) והמשך הסיוע הביטחוני עד לרמה מסוימת שלא תיתפס כעול נוסף על כלכלת ארה"ב".

הפעם ועדת נגל ממליצה שלא להתעקש על המרות מטבע (כלומר תקציב שקלי לרכש מקומי), מאחר שהדבר יגרום "למתח מיותר מול צוות המו"מ האמריקאי, במיוחד בתקופת הנשיא טראמפ". כלומר גם תומכי נתניהו וחסידי טראמפ מבינים שטראמפ לא עתיד לחלק לישראל סוכריות ללא חשבון, כפי שעשה ממשל ביידן ב-15 החודשים האחרונים.

בנוסף, הוועדה ממליצה "להיעזר… בוותיקי המו"מ הקודם על מנת ללמוד מלקחי העבר". זו המלצה ראויה, שיו"ר הועדה נגל, מי שניהל את המו"מ הקודם, אשר נחתם בחיבוק חם בינו לבין סוזן רייס, היועצת לביטחון לאומי בממשל אובמה השני – יהיה "המרוויח" העיקרי ממנה.

גם תומכי נתניהו וחסידי טראמפ מבינים שטראמפ לא עתיד לחלק לישראל סוכריות ללא חשבון, כפי שעשה ביידן מאז ה-7/10. הוועדה ממליצה גם להיעזר בוותיקי המו"מ הקודם (נגל עצמו) כדי "ללמוד מלקחי העבר"

ספק אם מי שהגדיר את ההסכם הקודם כהצלחה גדולה, על אף שישראל החמיצה בו מיליארדי דולרים, כתוצאה מהתנכלות נתניהו לממשל אובמה וניהול מו"מ לעומתי – הפנים את השגיאות בניהול המו"מ הקודם. אולם הוא כבר חש שממשל טראמפ עתיד להיות עוין יותר לבקשות סיוע מישראל.

יעקב צלאל הוא עיתונאי