בעוד העיניים נשואות כולן לתוצאות המשא ומתן בין ישראל לחמאס וכניסת הנשיא דונלד טראמפ לבית הלבן, אירופה שוב התקפלה מול הטרור האיראני.

הפעם זה היה עוד הישג למדיניות האסירים של טהרן, כאשר איטליה נכנעה ושחררה את מוחמד עבדיני נג'פבאדי, איש עסקים איראני החשוד כאיש קש של משמרות המהפכה.

אלא שהפרשה הזו לא מסתכמת רק בין איטליה לאיראן. יש כאן מעורבות אמריקאית עמוקה, שיכולה אולי להעיד שהצהרות לחוד ומעשים לחוד מבחינת הממשל האמריקאי הנכנס.

אלא שהפרשה הזו לא מסתכמת רק בין איטליה לאיראן. יש כאן מעורבות אמריקאית עמוקה, שיכולה אולי להעיד שהצהרות לחוד ומעשים לחוד מבחינת הממשל הנכנס

תחילת הפרשה לפני שלושה שבועות כאשר אבדיני נג'פבאדי נעצר במילאנו אחרי שארצות הברית הוציאה נגדו צו מעצר בינלאומי. נג'פבאדי חשוד כי פעל כאיש קש איראני דרך חברות שלו בשוויץ.

האמריקנים חושדים כי החברות הללו סייעו למשמרות המהפכה לעקוף את הסנקציות הכלכליות שהושתו על איראן ואפשרו לה לרכוש מנגנוני ניווט למל"טים מתאבדים שסופקו בהמשך למיליציות אירניות במזרח התיכון, כולל חזבאללה.

מוחמד עבדיני נג'פבאדי (צילום: שימוש לפי סעיף 27א לחוק זכויות יוצרים, מהרשתות מהחברתיות)

אחד המל"טים האלה, ששוגר על ידי מיליציה שיעית בעיראק, פגע בינואר 2024 במוצב אמריקאי בירדן וגרם למותם של שלושה חיילים ופציעתם של עשרות. חוקרים אמריקאים הצליחו להתחקות אחרי החברות של נג'פבאדי, דרך בדיקת חלקי המל"ט שנמצאו במקום.

מיד אחרי שנודע על מעצרו של נג'פבאדי באיטליה, עצרו השלטונות האיראניים את ססליה סאלה, עיתונאית איטלקייה בת 29 ששהתה בטהרן באישור השלטונות לצורך עבודתה.

איטליה נקלעה כאן למשבר שהצריך אותה לבחור בין טהרן לוושינגטון, והיא בחרה להיענות ללחץ האיראני. בתחילת השבוע שוחררה סאלה. יומיים אחר כך שוחרר נג'פבאדי לאיראן.

אלא שמאחורי הקלעים מתגלה סיפור מורכב, שמעורבים בו מקורבים לנשיא טראמפ. אתמול (חמישי) חשף "הניו יורק טיימס" כי מי שעומד שמאחורי התיווך בין שתי המדינות הוא לא אחר מאשר אילון מאסק, המקורב לנשיא הנכנס ומי שמיועד לתפקיד בכיר בממשל הבא.

אתמול חשף "הניו יורק טיימס" כי מי שעומד שמאחורי התיווך בין שתי המדינות הוא לא אחר מאשר אילון מאסק, המקורב לנשיא הנכנס ומי שמיועד לתפקיד בכיר בממשל הבא

מאסק, על פי מקורות איראניים המצוטטים בדיווח, נפגש פעמיים עם שגריר איראן לאו"ם אמיר סעיד אירוואני. הפגישות הללו מעלות סימני שאלה רבים לגבי היוזמה הזו, במיוחד לנוכח הקירבה של מאסק לנשיא החדש.

עיתונים באיראן מדווחים על פגישת אילון מאסק עם שגריר איראן באו"ם אמיר סעיד אירוואני, 14 בנובמבר 2024 (צילום: AFP)

האם טראמפ מצמץ כאן במבחן הראשון מול איראן? אם בוחנים את העובדות היבשות, נראה שכן.  אלא שזה כביכול סותר דברים שאמר השבוע השליח המיוחד של הנשיא הנכנס למזרח התיכון, סטיב ויטקוף.

ויטקוף שילב השבוע מעין איום מרומז לאיראן כאשר נשאל בקטאר על עסקת השבויים הישראלית, כשאמר כי חייבים להפסיק את השימוש ב"דיפלומטיית אסירים" – המדיניות האיראנית לשחרור אנשי משמרות המהפכה שנעצרים מחוץ לאיראן. זה קרה מול בלגיה במאי 2023 ומול שוודיה ביוני 2024.

ויטקוף שילב השבוע מעין איום מרומז לאיראן כאשר נשאל בקטאר על עסקת השבויים הישראלית, כשאמר כי חייבים להפסיק את השימוש ב"דיפלומטיית אסירים" של טהרן

גם סמיכות האירועים מעלה סימני שאלה. ראש ממשלת איטליה ג'ורג'ה מלוני התארחה לפני שבועיים במאר-א-לגו ונפגשה עם טראמפ. מקור איראני אישר ל"ניו יורק טיימס" כי הפגישות של מאסק והשגריר האיראני התקיימו זמן קצר אחרי פגישת טראמפ-מלוני.

מעבר לכך, על פי "הניו יורק טיימס" מלוני נחשבת לידידה קרובה של מאסק, אשר על פי הדיווח מנסה למכור לממשלת איטליה שירותים של לוויני תקשורת דרך חברת SpaceX שבבעלותו.

עוד מתברר שכל התהליך הזה, של שחרור אזרח איראני החשוד במעורבות בהרג חיילים אמריקאיים, התנהל מאחורי גבו של ממשל ביידן, שהוא זה שהוציא נגד נג'פבאדי את צו המעצר.

ראש ממשלת איטליה ג'ורג'ה מלוני לצד נשיא ארה"ב הנבחר דונלד טראמפ, במועדון מאר־א־לאגו שלו בפאלם ביץ', פלורידה, 4 בינואר 2025 (צילום: Filippo ATTILI / Palazzo Chigi press office / AFP)

גורמים אמריקניים בכירים בממשל ביידן אישרו לעיתון כי הממשל "לא היה בלופ" במהלך המגעים בין הצדדים  ואף לא עודכן בשחרור הצפוי של החשוד האיראני.

כעת נשאלת השאלה האם הקשר הישיר הזה של מאסק לגורמים איראנים בכירים יכול להעיד על ערוץ נסתר שמפעיל הנשיא הנכנס טראמפ מול איראן?

בזמנו, הנשיא ברק אובמה הפעיל ערוץ חשאי דומה דרך עומאן באמצעות רוב מאלי, אז השליח האמריקאי המיוחד לאיראן. מאלי תפר כך את הבסיס להסכם הגרעין שנחתם ב-2015, וממנו נסוג טראמפ ב-2018.

מאלי, נזכיר, הודח ממשרד החוץ בימי הנשיא ג'ו ביידן לאחר שנחשד כי הוציא חומרים אסורים ממשרד החוץ ובהמשך חרג בשיחות שניהל עם איראן מהמנדט שניתן לו על ידי הממשל.

טראמפ עד כה שומר קרוב מאד לחזה את הקלפים בעניין האיראני ואולי לא בכדי. הוא לא משמיע איומים על תקיפה אפשרית, לא מאיים בסנקציות, אלא בעיקר שותק. וזה יכול להתפרש לשני הכיוונים

טראמפ עד כה שומר קרוב מאד לחזה את הקלפים בעניין האיראני ואולי לא בכדי. הוא לא משמיע איומים על תקיפה אפשרית, לא מאיים בסנקציות, אלא בעיקר שותק. וזה יכול להתפרש לשני הכיוונים.