כשמדברים על המאבק ביוקר המחיה בארץ, קשה שלא להיזכר בהצהרותיו הנחושות של ראש הממשלה בנימין נתניהו מחודש מאי 2023. זה היה ערב הקמת ועדת השרים למאבק ביוקר המחיה, המוכרת יותר כ"קבינט יוקר המחיה".

"אני מבקש מוועדת השרים להביא לי תוכנית עבודה עם לוח זמנים מפורט וברור במאבק ביוקר המחיה בכל האמצעים, ובכללם עידוד התחרות, הורדת מכסים ושבירת מונופולים," אמר נתניהו אז.

מיותר לציין כי דבר ממה שנתניהו דרש במאי לא התממש. כיום ברור מה שרבים חשדו בו כבר אז: קבינט יוקר המחיה היה לא יותר מהצגה תקשורתית – מפעל לכותרות בומבסטיות וצילומי פוטו־אופ של נתניהו בנושא "המאבק" ביוקר המחיה.

בסך הכול, קבינט יוקר המחיה התכנס שבע פעמים ולא קיבל אף החלטה מהותית בנוגע ליוקר המחיה. ההישג היחיד שנרשם לזכותו הוא אישור רפורמת "מה שטוב לאירופה טוב לישראל", שהייתה מאושרת גם ללא הקבינט

נתניהו החליט להקים את קבינט יוקר המחיה כתחליף לקבינט החברתי־כלכלי, שלא תפקד כמצופה. הקבינט החברתי־כלכלי עצמו נועד בזמנו להוביל את המאבק ביוקר המחיה במקום משרד הכלכלה, שניסה לגזול את הקרדיט ממשרד האוצר. מעגל אינסופי של אחריות מתגלגלת – חד גדיא, חד גדיא.

בסך הכול, קבינט יוקר המחיה התכנס שבע פעמים ולא קיבל אף החלטה מהותית בנוגע ליוקר המחיה. ההישג היחיד שנרשם לזכותו הוא אישור רפורמת "מה שטוב לאירופה טוב לישראל", שהייתה מאושרת גם ללא הקמת הקבינט. הפעם האחרונה שבה הקבינט התכנס הייתה בפברואר 2024, לפני כמעט שנה.

הישיבה הראשונה של ועדת השרים למאבק ביוקר המחיה בראשות ראש הממשלה בנימין נתניהו, 5 ביוני 2023 (צילום: קובי גדעון, לע"מ)

המשמעות ברורה: בניגוד להצהרות הבומבסטיות שליוו את הקמתו, פעילות הקבינט הופסקה בשקט מוחלט, ללא טקסים או כותרות מפוצצות.

עם זאת, קבינט יוקר המחיה אינו הפורום היחיד שהקימה הממשלה לטיפול ביוקר המחיה, וגם לא החשוב ביותר. רבים נשאו את עיניהם דווקא לוועדה מקצועית אחרת – "הוועדה להפחתת הריכוזיות והגברת התחרות בשוק מוצרי המזון והטואלטיקה", בראשות שמואל סלבין.

מה שכן ידוע הוא שמספר המפגשים שערכה ועדת סלבין היה חד־ספרתי בלבד, כלומר, בממוצע פחות ממפגש אחד בכל חודשיים. במהלך הפגישות לא התקבלה אף החלטה

הוועדה הוקמה לאחר ששר האוצר בצלאל סמוטריץ' החליט בדקה ה־90 להוציא את החוק לפירוק היבואנים הגדולים מחוק ההסדרים לשנים 2023–2024. ההחלטה הציתה עימות פוליטי חריף בינו לבין שר הכלכלה ניר ברקת, שהגיב בהגשת החוק מחדש בנפרד מחוק ההסדרים. ההתנגשות בין השניים הסתיימה בפשרה שהובילה להקמת הוועדה.

מעט מאוד ידוע על פעילותה של ועדת סלבין. בקשות חופש מידע שהגיש לובי 99 במטרה לקבל פרטים על עבודתה לא נענו. נציג רשות התחרות, שהיא חברה בכירה בוועדה, התקשה להשיב בוועדת הכלכלה אפילו על שאלה פשוטה: כמה פעמים התכנסה הוועדה בשנה וחצי האחרונות.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' וראש הממשלה בנימין נתניהו, 25 בינואר 2023 (צילום: יונתן זינדל, פלאש90)

מה שכן ידוע הוא שמספר המפגשים שערכה הוועדה היה חד־ספרתי בלבד, כלומר, בממוצע פחות ממפגש אחד בכל חודשיים. במהלך הפגישות לא התקבלה אף החלטה. הדיון האחרון של הוועדה התקיים בספטמבר, ומאז היא דה פקטו לא מתכנסת, לא פעילה, ואין מועדים עתידיים לכינוסה.

גורמים המעורים בעבודת הוועדה מעידים כי במפגשים המעטים שהתקיימו, רוב הזמן הוקדש לוויכוחים וחילוקי דעות בין חבריה, תוך המתנה ממושכת לנתונים מגורמים חיצוניים.

כל אלה, לצד לחצים מצד גורמי התעשייה, הביאו את יו"ר ועדת הכלכלה דוד ביטן לבטל החודש את ההארכה להוראת השעה שאסרה על מיזוגים בענף המזון

כל אלה, לצד לחצים מצד גורמי התעשייה, הביאו את יו"ר ועדת הכלכלה דוד ביטן לבטל החודש את ההארכה להוראת השעה שאסרה על מיזוגים בענף המזון. מיזוגים אלו עשויים להעמיק את הריכוזיות בשוק, שממילא סובל ממבנה ריכוזי, ולהחריף עוד יותר את יוקר המחיה.

הוראת השעה הזו אושרה במקור במסגרת חוק ההסדרים של תקציב 2023–2024, במטרה לאפשר לוועדת סלבין להשלים את עבודתה. מועד היעד הראשוני להגשת מסקנותיה נקבע לאמצע 2023, אך עד אז הוועדה כלל לא קיימה את ישיבתה הראשונה. או כפי שביטן שאל בדיוק רב במהלך אותה ישיבה של ועדת הכלכלה: "מה הם עשו? שתו קפה?"

שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת בישיבה של ועדת הכלכלה, 6 בדצמבר 2023 (צילום: יונתן זינדל/פלאש 90)

כך נוצר מצב שבו יש לנו קבינט חברתי־כלכלי שאינו מתפקד, קבינט יוקר מחיה שאינו מתכנס, וועדת סלבין שאינה פעילה בפועל. התוצאה: הכלי היחיד שנותר בידי הממשלה להיאבק ביוקר המחיה הוא התקציב. אלא שגם בתקציב האחרון לשנת 2025, מעבר למיסים נוספים שמכבידים עוד יותר על יוקר המחיה, אין אפילו רפורמה אחת שמציעה פתרון לבעיה.

בינתיים, תשומת הלב של שר האוצר סמוטריץ' מופנית כמעט לכל נושא פרט לתפקידי הליבה של משרדו. במקביל, שר הכלכלה ברקת מתגאה בכך שסימון מחירי המוצרים – שלא היה כל הצדקה לביטולו מלכתחילה – יישאר על כנו.

מלבד גופים כמו רשות התחרות, שמסוגלים לבצע לכל היותר פעולות כירורגיות נגד חברות ספציפיות, אין כיום אף גורם בישראל שמתמודד עם הבעיות המבניות שמובילות ליוקר המחיה

מלבד גופים כמו רשות התחרות, שמסוגלים לבצע לכל היותר פעולות כירורגיות נגד חברות ספציפיות, אין כיום אף גורם בישראל שמתמודד עם הבעיות המבניות שמובילות ליוקר המחיה. שנתיים לאחר הקמתה, הממשלה למעשה זנחה לחלוטין את הצרכנים, שהופקרו לגחמות המונופולים – שחוגגים כל הדרך אל הבנק.