על רקע שחרור שבע החטופות עד כה במסגרת השלב הראשון של הסכם הפסקת האש בעזה, יש לזכור שהקואליציה בראשות בנימין נתניהו מבצעת הסכם זה בניגוד לרצונה.

ארה"ב בראשות דונלד טראמפ לוחצת למימוש עסקת החטופים על כל שלביה, עסקה שבמסגרתה תיפסק הלחימה ותשוקם הרצועה. מנגד, השר בצלאל סמוטריץ' מתנגד בתוקף להפסקת הלחימה ברצועה, ולאחר פרישת עוצמה יהודית מהקואליציה, פרישה של הציונות הדתית תביא לפירוק הקואליציה והליכה לבחירות, בעת שרמת התמיכה הציבורית בליכוד נמוכה.

העדפתו של נתניהו לשמר את ממשלתו גם במחיר דחיית הזדמנויות לשחרור החטופים ידועה. העסקה עליה חתם ביום רביעי בשבוע שעבר היא כמעט בדיוק אותה העסקה שהונחה על השולחן במאי 2024, ומימושה סוכל על ידי נתניהו (ראו, פרשת ההדלפות לבילד, הצהרותיהם של איתמר בן-גביר וסמוטריץ', ועוד).

העדפת נתניהו לשימור ממשלתו גם במחיר דחיית הזדמנויות לשחרור החטופים ידועה. העסקה עליה חתם בשבוע שעבר היא כמעט בדיוק העסקה שהונחה על השולחן במאי 2024, ומימושה סוכל על ידיו

הסיבה לכך שהפעם הסכים נתניהו לעסקה היא שהתחמקות ישראלית אינה אפשרית עקב לחץ ממשל טרמפ הנכנס, כפי שהבהיר סמוטריץ' בעצמו, בפוסט מנומק ומתגונן המכוון לקהל מצביעיו ברשת פייסבוק. בעוד חלק מיהרו לפרש את איומו של טראמפ ב"גיהנום שיפרוץ" אם לא תכובד העסקה – כאיום המכוון כלפי חמאס, הבינו בלשכת נתניהו שהאיום מופנה גם לישראל.

כמנהגו, נתניהו מעביר מסרים סותרים. בהסכם עליו הוא חתום מפורטים במפורש צעדים להפסקת הלחימה ולנסיגת צה"ל מהרצועה, אך בו בזמן הוא התחייב לסמוטריץ' כי הלחימה תימשך.

בשבועות הקרובים יצטרך לכאורה נתניהו לחשוף את עמדתו ולהחליט לאיזה צד הוא פונה, במסגרת המשא ומתן לגבי אופן ביצוע השלב השני של העסקה. האם ייענה לעמדתו של טראמפ, תוך סיכון ממשי לפירוק הקואליציה והליכה לבחירות, או שמא יבחר דווקא להתעמת עם הנשיא האמריקאי בניסיון לשמור על שלמות הקואליציה?

למרות המבוי הסתום לכאורה, נראה שיש לנתניהו מוצא. אם יפר חמאס את ההסכם, יוכל נתניהו לממש את הבטחתו לסמוטריץ' לחזור ללחימה, מבלי לשאת באחריות לקריסת ההסכם מול האמריקאים.

התבוננות במפת האינטרסים של חמאס לא מצביעה על כך שהוא צפוי להרוויח מהפרת ההסכם. בהיעדר חלופה מדינית לעזה, העסקה מאפשרת לחמאס להשיב את המצב לקדמותו ולבסס מחדש את שלטונו ברצועה. לכן נדרש נתניהו לשנות את המצב בשטח באופן שיגביר את הסיכוי להפרה של חמאס את ההסכם. אנו מעריכים שנתניהו וממשלתו החלו לנקוט בצעדים אלה.

למרות המבוי הסתום לכאורה, נראה שיש לנתניהו מוצא. אם יפר חמאס את ההסכם, יוכל נתניהו לממש את הבטחתו לסמוטריץ' לחזור ללחימה, מבלי לשאת באחריות לקריסת ההסכם מול האמריקאים

הישארותו של סמוטריץ' ומפלגתו בקואליציה לא נקנתה בחינם. סמוטריץ' תיאר את המו"מ "העיקש" שניהל עם רה"מ "כדי לייצר ודאות ולעגן את המשך המלחמה ואת ניהולה מכאן…". כדי להבהיר שלא מדובר באמון סתמי בהבטחות נתניהו, ציין סמוטריץ': "מטבע הדברים, אני לא יכול לפרט את כל המרכיבים שהניחו את דעתי במידה רבה של ודאות שלשם אנחנו הולכים [כלומר, המשך הלחימה]. אבל אם חבריי ואני החלטנו להישאר בממשלה למרות הקושי והמחיר, אז תנו אמון שהשתכנענו בכך". ובכן, אנחנו מציעים להאמין.

למרות העמימות לגבי תוכן הסיכומים בין סמוטריץ' לנתניהו, ניתן להסיק מסקנות משתי התפתחויות חשובות שהתרחשו ב-17 בינואר – היום בו אישרה הממשלה את העסקה.

הראשונה היא הוספת מטרה חדשה למטרות המלחמה על ידי הקבינט, וזאת ללא יידוע הציבור (כפי שחשף עיתונאי כאן חדשות מיכאל שמש). המטרה החדשה הוגדרה כחיזוק הביטחון ביהודה ושומרון על ידי הגברת הפעילות ההתקפית, הקצאת סד"כ בכמות דומה לזה שהוקצה עם פרוץ המלחמה ואיסור הפחתתו אלא באישור הקבינט. שרים שנכחו בדיון הביעו ביקורת על שינוי זה בהליך כה קצר ולא מסודר. האירוע השני הוא שחרורם ממעצר מנהלי של חמשת פעילי הימין הקיצוני החשודים בטרור באותו היום בהוראת שר הביטחון, וללא התייעצות עם שב"כ.

השילוב של אישור העסקה, הרחבת מטרות המלחמה ושחרור העצורים המנהליים היהודים באותו יום – מרמז ששני האחרונים הם מרכיבים בסיכום הסודי בין נתניהו לסמוטריץ'. להערכתנו מרכיבים אלה לא נועדו לפצות את סמוטריץ' על ביצוע העסקה והפסקת המלחמה, כפי שעשויים רבים לחשוב, אלא להיפך – נועדו ליצור תנאים בהם חזרה ללחימה בעזה אכן אפשרית.

הישארות סמוטריץ' ומפלגתו בקואליציה לא נקנתה בחינם. סמוטריץ' תיאר את המו"מ "העיקש" שניהל עם רה"מ "כדי לייצר ודאות ולעגן את המשך המלחמה ואת ניהולה מכאן" והוסיף שאינו יכול לפרט כיצד שוכנע בכך

הדרכים בהן עשויה ממשלת ישראל לגרום לחמאס להפר את ההסכם (או לפחות להראות כאילו הפר אותו) עשויות לנוע מצעדים קלים לחמורים יותר.

ראשית, הצהרות שרים בממשלה על כוונה לשוב ללחימה (ללא הכחשה מצד נתניהו), או הצהרות על חשיבות אזורי שליטה שונים כגון ציר פילדלפי, עשויים לגרום לחמאס לעצור את תהליך שחרור החטופים ולהפר בכך את ההסכם.

שנית, הרחבת הפעילות הצבאית כנגד ארגון חמאס ביהודה ושומרון, כעת לאחר הרחבת המלחמה לזירה זו, עשויה ליצור לחץ על חמאס עזה, ולפגוע בנכונות שלו להתמיד בקיום ההסכם עם ישראל.

שלישית, שחרור פעילי ימין קיצוני ממעצר מנהלי עשוי להוביל להגברת הטרור היהודי כנגד פלסטינים ביהודה ושומרון, שגם הוא צפוי לפגוע בנכונות חמאס עזה לקיים את ההסכם. הגברת התקיפות האלימות של גורמים קיצונים מקרב המתנחלים כנגד פלסטינים בימים האחרונים הן עדות לכך.

הסכם הפסקת האש ושחרור החטופים בעזה מתייחס לעזה בלבד, וגם תשומת הלב הציבורית בהקשר של ההסכם מוגבלת לזירה זו. אולם אנו מציעים למי שרוצה במימוש ההסכם על כל חלקיו להבין, שממשלת ישראל אינה מעוניינת לקיימו, ושהאופן בו היא צפויה לסכלו הוא על ידי הסלמת העימות בין ישראל לחמאס בזירה אחרת – ביהודה ושומרון.

פרופ' רענן סוליציאנו-קינן, חוקר ומרצה בביה"ס למדיניות ציבורית באוניברסיטה העברית. חוקר התנהגות פוליטית, מנהל ציבורי התנהגותי ומחקר אמפירי במשפט. שימש כראש ביה"ס למדיניות ציבורית באוניברסיטה העברית בין השנים 2017-2021, ומכהן מאז 2023 כסגן-דיקנית להוראה בפקולטה למדעי החברה.

עופר סוליציאנו-קינן הוא סטודנט בתכנית מכפי"ל (משפטים-כלכלה-פילוסופיה) באוניברסיטה העברית, בוגר תכנית המנהיגות של מכון ון-ליר בירושלים, סרן במילואים בחיל השריון.