ראשי מפלגות האופוזיציה בירכו על החלטתו של יו"ר כחול לבן בני גנץ לפרוש מהבחירות ב-27 באוקטובר. במקביל, מפלגות קטנות המתנדנדות סביב אחוז החסימה מנסות למשוך אליהן את תומכיו, בעוד חברי הקואליציה קוראים להן ללכת בעקבותיו ולפרוש מהמרוץ.
יועז הנדל, יו"ר מפלגת המילואימניקים והמפלגה הכלכלית, הודה לגנץ על שנות שירותו ואמר כי הוא "עשה את המעשה הנכון והמתבקש למען המדינה". הוא קרא למצביעי מה שכינה "הגוש השלישי" לתמוך במפלגתו, והצהיר כי "הדרך היחידה להקים ממשלה ציונית עוברת בהצבעה למילואימניקים והמפלגה הכלכלית".
גם מפלגת עם ישראל של עופר וינטר הודתה לגנץ על עשרות שנות שירותו, בטרם קראה למצביעיו לתמוך בה. "פרישתו של גנץ ממחישה את חשיבותה של מפלגת עם ישראל בציבוריות הישראלית. לכל מי שרוצה ימין שמשרת בצבא, פועל בנחישות ולא תלוי באצבע ה-61 של גולדקנופף יש רק בית פוליטי אחד – מפלגת עם ישראל", נמסר.
הנדל, בדומה לגנץ, מסרב לשייך את עצמו לאחד הגושים, בעוד וינטר התחייב להצטרף אך ורק לממשלה בראשות בנימין נתניהו – וזאת אף שהקואליציה מנהלת קמפיין חריף בניסיון ללחוץ עליו לפרוש. שניהם מתנדנדים סביב אחוז החסימה זה חודשים.
בתוך כך, שרים בממשלה קפצו על ההזדמנות כדי להפציר בווינטר ללכת בעקבות גנץ ולפרוש מהמרוץ.
"פרישתו של גנץ נובעת מאחריות שלא לשרוף קולות לגוש השמאל", נמסר ממפלגת הציונות הדתית של שר האוצר בצלאל סמוטריץ', בהתייחס לגוש האופוזיציה. "לעומת זאת, בימין יש חוסר אחריות מוחלט מצד עופר וינטר ושאר מפלגות הרסיסים שאינן קרובות כלל לאחוז החסימה, ובכל זאת מתעקשות לזרוק קולות לפח ומסכנות בהעלאת ממשלת שמאל עם תומכי טרור שתמיט אסון על מדינת ישראל".
גם שר החוץ גדעון סער קרא למפלגות הימין שנמצאות מתחת לאחוז החסימה או בקרבתו "לעשות את מה שעשה לפני זמן קצר בני גנץ: לפרוש מהמרוץ".
"המחיר של שריפת קולות בימין בבחירות האלה עלול להיות גורלי", הזהיר סער, והצביע על בחירות 1992, שבהן שלוש מפלגות ימין קטנות לא הצליחו לעבור את אחוז החסימה. "גלו אחריות למען עם ישראל וארץ ישראל!"
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנומשאלות לב או הזיות קשות (כמו של שאר המגיבים עם הקצף על השפתיים).
שאלה קטנה – עזבו את נתניהו לרגע בצד, האם השמאל מוכן להפסקת המלחמה (כמובן שחמאס יחזיר את "כל החטופים") ושחמאס ימשיך לשלוט ברצועה?
אם כן, תפאדלו – לכו תספרו לחבריכם בקיבוצים שאפשר ל"סמוך על" הצבא/הגדר/סעודיה-מצרים-האמרויות-קטאר/אבו-מאזן-דחלאן-ברגותי/הנשיא הכל-יכול טראמפ/האיחוד האירופי/החותים/אביעד גליקמן (סתם דחפתי אותו לפה, למיטיבי לכת),
וה-כ-ל י-ה-י-ה ב-ס-ד-ר
ברור שטראמפ הוא הקטליזטור
אבל… אי אפשר להתעלם מגורם קריטי שהתקשורת החביאה. כל התקשורת. החביאה
המילואימניקים, התפקחו, התעייפו, נפצעו, נשרטו… או איך שתקראו לזה.
המשפחות שלהם במצוקה. העסקים שלהם מתפרקים. הילדים מתגעגעים (במקרה הטוב). והמנהיג – אותו מעניין דבר אחד. שעוד נחזור אליו
מפקדי שטח לא מצליחים להרכיב יחידות לוחמות מלאות. ואם בחי'ר אפשר לאלתר. בשריון אי אפשר לאלתר. אי אפשר להלחם בצוות של שניים בטנק. או פלוגת טנקים של 4 טנקים. אי אפשר
בלי טראמפ, הפסיכופת היה הולך עם זה עד הסוף. כי הנצחון המוחלט שלו זה ריסוק החלום הציוני. כולל התפרקות הצבא, עוד צעד בנקמה שלו בעם שלנו.
העם שלא הבין שהוא הוא המשיח שליח האלוקים. הגדול במנהיגי העולם. בהיסטוריה. אוטוטו עוקף את צ'רצ'יל. נשיא ארה'ב המפוספס.
הפסיכופת שהפסיכיאטריה עוד ראתה מימיה
טראמפ הגיע רגע לפני הנצחון המוחלט – ריסוק המדינה, כנף ציון להוואי. שלום ולא להתראות
מי שחשב שיהיו בתי קברות על שמו. שיחשוב שוב. מקסימום מפעלי שפדן
הכל ברור כשמש. הנקודה היחידה החשובה היא שמה שטראמפ רוצה יותר מכל הוא את פרס נובל לשלום על השלום בין ישראל לסעודיה כהכרה עולמית בגדולתו. ואם ביבים שקרניהו יפריע לו לקבל את פרס נובל לשלום, ביבים שקרניהו יוזז בלי שום סנטימנטים ובכח אמריקאי שאין כמותו, הצידה. העיסקה בין השניים האלה ברורה או אוסלו או האג. וביבים שקרניהו לא רוצה להגיע להאג.