מכירים את המצב בו אזרח תמים נוהג במכוניתו, פונה ימינה מבלי לאותת, ולרוע מזלו – ממתין לו אחרי הפנייה שוטר תנועה עם פנקס ביד, ומתכוון לרשום לו דו"ח תנועה שקנס וטרחה בצדו.

מיודענו האזרח לא מתבלבל, ותוך כדי "חיפוש" רישיונות, הוא שולף שטר של 200 ש"ח ומציע לשוטר להתעלם מהעבירה. או אז, השוטר מתעשת מהתדהמה ועוצר את האזרח באשמת הצעה לשחד שוטר.

האזרח לא מתבלבל, ותוך כדי "חיפוש" רישיונות, הוא שולף שטר של 200 ש"ח ומציע לשוטר להתעלם מהעבירה. השוטר מתעשת מהתדהמה ועוצר את האזרח באשמת הצעה לשחד שוטר

האזרח בסך הכול רצה להיחלץ מעבירה פעוטה של פנייה ללא איתות ימינה, ובניסיונו זה הסתבך בעבירה חמורה. האזרח, מיודענו, לא נהג בתבונה וסיבך את עצמו – ועל זה אמרו חכמינו "עבירה גוררת עבירה".

נעבור לשופט העליון יצחק עמית; על פי פרסומים, הוא בנה תוספת בנייה בשכונת מגורים צפופה ללא היתר בנייה כדין. לפי אותם פרסומים, הוא לא שעה להוראת הוועדה המקומית להרוס את מה שבנה ללא היתר.

כל התיאור לעיל הוא לכאורה, שהרי טרם נפסק דבר.

משראה כי הסתבך, נגרר להגיש בקשה לאשרר את הבנייה, ומהלך זה הוא צעד אחד יותר מדי, צעד פזיז ויהיר. כי ידוע ומפורסם – גם בשכונה בה הוא מתגורר – כי אין נכונות וגם אין אפשרות לוועדה המקומית להיעתר לבקשתו.

אין אפשרות כזו, משום שבמקביל הוועדה המקומית מקפידה עם שכניו בעניינים דומים, ומשום שהליך האשרור כרוך ככל הנראה בהכנת בקשה לשינוי תכנית מתאר (מה שמכונה תב"ע נקודתית). כל זה היה מתאפשר רק אם הוועדה הייתה מפלה אותו ביחס לשכניו, ולכך הוא כנראה כיוון או היה אמור לכוון באין מוצא אחר.

וכאן, קבל עם ועדה, אמורה הייתה הוועדה להפלות לטובה את השופט העליון יצחק עמית, ולעשות את זה "מן המקפצה". אמורה להפלות, כי המבקש אינו אזרח מהשורה אלא הממלא מקום של נשיא בית המשפט העליון, והמיועד לנשיא.

כאן, קבל עם ועדה, אמורה הייתה הוועדה להפלות לטובה את עמית, ולעשות את זה "מן המקפצה". אמורה להפלות, כי המבקש אינו אזרח מהשורה אלא הממלא מקום של נשיא בית המשפט העליון, והמיועד לנשיא

יוצא שבין אם הוועדה תיעתר ובין אם לא, מיודענו (השופט) יפסיד; אם הוועדה לא תיעתר – חוזר הוא לנקודת ההתחלה וחייב להרוס את שבנה, על פי הפרסומים, ללא היתר. והיה אם הוועדה תנקוט בהליכים לאישור ולהכשרת השרץ – יהיה זה מעשה מורכב ומתוקשר באמצעי התקשורת, ויעלה ממנו כי הוועדה לתכנון ולבנייה נוהגת באפליה ברורה וגלויה.

יעלה ממנו כי הוועדה רומסת את הכלל "מעוולה לא תצמח עילה", ומדגימה לציבור איך, כדי לאשרר עבירת בנייה, צריך קודם כל ללמוד משפטים באקדמיה ולהתמנות לשופט. ואילו יצחק עמית – בזכות מעמדו המנוצל עד תום, לעיני כל, דורש לכאורה הטבות והתחשבות, שאזרח מן השורה המתגורר לידו באותה שכונה חסר כל סיכוי לקבל.

המעשה האחרון חמור מהמעשה הראשון מבחינה ציבורית. מי שאמור להיות משכמו ומעלה בתבונה ובחכמה, מתגלה כאזרח מבוהל המנסה להיחלץ מצרתו על ידי כניסה לצרת יותר גדולה.

לא מתאים להיות שופט עליון; לא מתאים להיות שופט.

ומה לגבי פוליטיקאים שסרחו? העם בוחר חברי כנסת שמהם עולה לשלטון כראש ממשלה מי שעולה על פי גודל סיעתו, הסדרים ובריתות בין סיעות, שיקולים אחרים והזמנתו של נשיא המדינה להרכיב ממשלה. בתהליך זה, לא מן הנמנע כי עבריין ייבחר. אריה דרעי אינו הדוגמה היחידה – גם שמואל פלאטו שרון נבחר כחבר כנסת, וגם במדינות המערב כגון בצרפת משהים טיפול בכתבי אישום נגד הנשיא. כלומר, הוא זוכה לחסות והגנה, וגם כשיש סיכוי כי הוא עבריין – משפטו נדחה לאחר תום כהונתו.

העם בוחר ח"כים שמהם עולה לשלטון כרה"מ מי שעולה על פי גודל סיעתו, הסדרים ובריתות בין סיעות, שיקולים אחרים והזמנתו של נשיא המדינה להרכיב ממשלה. בתהליך זה, לא מן הנמנע כי עבריין ייבחר

חבר כנסת מן השורה זוכה על פי חוק להגנה ולחסינות. משמע, לא דנים בחשדות נגדו במקרים מסוימים (אף שכן דנים במקרים אחרים). בעניין של מורה או שופט, הדרישות אחרות. בניגוד לפוליטיקאי, על השופט (והמורה) לתת דוגמה ולהוות מופת – תפקיד המורה הוא לחנך דור לערכים ותפקיד השופט הוא להשכין צדק ולמנוע עוולות.

הקריטריונים אחרים, ואין להרשות, למשל, לשופט שעבר עבירות פליליות – לשפוט.

מהנדס מבנים בוגר הטכניון, בעל תואר שני במדיניות ציבורית, לימודי תעודה בתכנון עירוני ותואר שלישי בהנדסה אזרחית. בעל משרד תכנון וייעוץ בחיפה, מחברם של ספרים מקצועיים ואחרים. מחבר הספר: "תכנון כחוק – דירות ומבני ציבור" בהוצאת "בורסי". אתר -www.benezra.co.il