קצת לפני שנבחר השופט העליון יצחק עמית לנשיא בית המשפט העליון – הגנרל גדי איזנקוט, גם ללא הבנה במשפטים, רצה לקחת חלק במינוי שופטים. לא מזמן איזנקוט הציע ליישר קו עם המהפכה המשפטית. פגישה עם פרופ' רפי ביטון שכנעה אותו שהאיש מתאים לכהן כשופט עליון. האם כך ממנים גם גנרלים?

*  *  *

גנרלים בכלל ורמטכ"לים בפרט, מעולם לא היו פוליטיקאים מוצלחים. גם לוחמים ידועים למען זכויות אדם ודמוקרטיה הם לא היו. לכן הצהרתו לאחרונה של איזנקוט, הרמטכ"ל לשעבר, ושותפו של בני גנץ להצלת ממשלת נתניהו הכושלת אחרי טבח נתניהו ב-7 באוקטובר, לפיה יש לבטל את שיטת הסניוריטי במינוי נשיא לבית המשפט העליון, ושמועמדו של יריב לוין עושה רושם טוב אינה מפתיעה במיוחד.

גנרלים מעולם לא היו פוליטיקאים מוצלחים. גם לוחמים ידועים למען זכויות אדם ודמוקרטיה הם לא היו. לכן הצהרת איזנקוט לאחרונה על התרשמותו הטובה ממועמד לוין לביהמ"ש העליון – אינה מפתיעה במיוחד

דבריו של אינזקוט, שדווח עליהם בהארץ, מעידים בעיקר על כך שאין לו מושג בדמוקרטיה והוא אינו מסוגל לתפקד כאופוזיציונר לממשלת האסון. לממשלת ישראל הנוכחית ושריה, ובהם שר המשפטים יריב לוין, שהמהפכה המשפטית אשר חולל תרמה תרומה מכרעת לאירועי ה-7 באוקטובר – אין כל מנדט מוסרי או ציבורי לקבוע את המבנה של מערכת המשפט במדינה לדורות.

זו ממשלה שאיזנקוט וחבריו חייבים להעיפה בכל דרך אפשרית מהשלטון, ולא לשתף עמה פעולה בשום יוזמה. זו ממשלה שנותר לה מנדט אחד ויחיד: להתפטר. מצער, לא מפתיע, שאיזנקוט אינו מבין זאת, וכשם שסייע להצלת בנימין נתניהו אחרי ה-7 באוקטובר, גם במקרה זה הוא ניסה להגיש לו את נשמתה של הדמוקרטיה לשחיטה.

חובבנות

איזנקוט אינו רק בור בהלכות דמוקרטיה ומנהל תקין, אלא חסר הבנה בתחומים של ניהול ומשפט. בעוד שבורותו בתחום המשפט היא טבעית, הרי שלפחות בניהול היה עליו להיות מעורה הרבה יותר.

"שיטת הסניוריטי לא נראית לי", נקט איזנקוט בביטוי המתאים אולי לתלמיד בית ספר יסודי, לא למי שעוסק בנושא מסובך ומורכב, שבו כך נדמה אין לו מושג. השיטה לדבריו "היא לא חכמה, לא נכונה ולא מעוגנת בשום מקום. צריך לחשוב קדימה על שיטה שבה נבחר לנשיא העליון השופט הטוב ביותר. רמטכ"ל לא בוחרים לפי הוותק, וגם לא בממשלה או בהנהלות של חברות".

זו ממשלה שנותר לה מנדט אחד: להתפטר. על איזנקוט וחבריו להעיפה מהשלטון ולא לחבור אליה בשום יוזמה. אך כשם שסייע להצלת נתניהו אחרי ה-7/10, גם כאן הוא ניסה להגיש לו את נשמת הדמוקרטיה לשחיטה

אז ראשית, שיטת בחירת נשיא לעליון בהחלט מעוגנת, ולכן שר המשפטים יריב לוין ושר החוץ, גדעון סער, עשו מאמצים כבירים לנתק עוגן זה, כדי לאפשר לפוליטיקאים להשתלט על מערכת המשפט. העיגון נקרא במקרה זה "מסורת", ובית המשפט העליון פועל בהתאם למסורת זו בהצלחה במשך עשרות שנים. אז האם צריך היה לבטל את המסורת ולהחליף את שיטת בחירת נשיא לעליון, כי איזנקוט טען שהמסורת "לא נראית לי?" בכך הצטרף איזנקוט רשמית למחנה בני גנץ.

"רמטכ"ל לא בוחרים לפי הוותק, וגם לא בממשלה או בהנהלות של חברות", אמר הרמטכ"ל לשעבר כשהוא נותן דוגמאות שלא ממין העניין. תסתכל על ממשלת ישראל, האם היית בוחר מישהו מחבריה לנהל חנות מכולת קטנה? לעמוד בראש ועד הבית? אלא שזו דוגמה קלה.

נשיא בית המשפט העליון הוא תפקיד שונה לחלוטין מזה של גנרל בצבא או מנכ"ל חברה. השפעתו על עמיתיו לבית המשפט היא מצומצמת, ולו גם בשל הידיעה שהוא מכהן כנשיא בית המשפט מנסיבות מקריות לגמרי, התאריך שבו החל לכהן בבית המשפט, לרוב 15-20 שנה לפני שהתמנה לתפקיד הנשיא.

מסיבה זו הוא עומד בראש המערכת, אבל אין לו השפעה משמעותית על פסקי דין שכותבים עמיתיו לכיסאות העור האדומים, מעבר להשפעות של שיחות בין עמיתים למקצוע. הוא לא מנהל שמטיל מרות על עובדיו (הוא לא יכול לקדמם או לפטרם) והוא אינו גנרל שמוריד פקודות ויכול להדיח או לקדם. יתכן שרצוי כי נשיא בית המשפט העליון יהיה משפטן בולט, אבל זה לא תמיד היה המצב וכידוע זה לא תמיד יתאפשר. הפררוגטיבה היחידה שלו היא במינוי יו"ר לוועדת חקירה ממלכתית ומינוי חבריה.

ראשית, שיטת בחירת נשיא לעליון בהחלט מעוגנת, ולכן שר המשפטים ושר החוץ עשו מאמצים כבירים לנתק עוגן זה, כדי לאפשר לפוליטיקאים להשתלט על מערכת המשפט. העיגון נקרא במקרה זה "מסורת"

"רושם טוב"

מגוחכת מכל הייתה עדותו של איזנקוט על פגישתו עם פרופ' רפי ביטון, מקורב למהפכה המשפטית ומועמד מטעם לוין לבית המשפט העליון. ניתן להניח שמדובר היה בפגישה אקראית, במהלכה איזנקוט התרשם לחיוב מפרופ' ביטון.

"פגשתי אותו, והוא עשה עליי רושם טוב של אדם רציני", העיד איזנקוט על פגישה שהפכה בעיניו את פרופ' ביטון למועמד מתאים לבית המשפט העליון. אלא שגם אם איזנקוט צודק ומדובר באדם טוב ורציני, האם זה הופך אותו למתאים לשיפוט בבית המשפט העליון? האם בכלל אייזנקוט, חייל ומפקד בכיר, מסוגל לחוות דעה מי יכול להיות שופט ומי הוא שופט טוב הראוי לקידום? (התשובה כמובן שלילית).

הרי לפי הדיווח בהארץ, אמר איזנקוט שרמטכ"לים ומנכ"לים נבחרים בהתאם לכישורים ולא בהתאם לוותק. הוא רק לא אמר שמי שבוחרים בהם הינם עמיתיהם למקצוע, כלומר גנרלים בוחרים גנרלים, דירקטוריונים בוחרים מנכ"לים. כך שמי שמאבחן את יכולותיהם המקצועיות של המועמדים הינם אנשי מקצוע (ותמיד מעורבות גם השפעות של פוליטיקה פנים אירגונית, כך שלא בכל מקרה הטוב ביותר נבחר). מאותה סיבה רק שופטים יכולים לבחור שופטים, ומזה איזנקוט מתעלם. ללא ידע מעמיק במשפטים בכלל ובמשפט חוקתי בפרט, הספיקה לו פגישה עם פרופ' ביטון כדי להתרשם שהוא מתאים להתנחל בבית המשפט העליון בירושלים.

השיטה שבה שופטים (וגם פוליטיקאים ועורכי דין) בוחרים, ממנים ומקדמים שופטים אפשרה קיום ותחזוקה של מערכת משפט בריאה במדינת ישראל במשך עשרות שנים, מערכת ששופטיה עושים עבודה לא רעה. והנה איזנקוט בחר לסייע לרודפיה ולמי ששואפים להורסה.

גנרלים ומנכ"לים נבחרים על ידי עמיתיהם. ללא ידע מעמיק במשפטים בכלל ובמשפט חוקתי בפרט, הספיקה לאיזנקוט פגישה עם פרופ' ביטון כדי להתרשם שהוא מתאים להתנחל בבית המשפט העליון בירושלים

עבור איזנקוט זו פשיטת רגל מוסרית ופוליטית כאחת. עבור שוחרי דמוקרטיה במדינה זהו עוד אביר על סוס לבן שחצה את הקווים.

יעקב צלאל הוא עיתונאי