היום (חמישי) צפויה ועדת החוץ והביטחון, בראשות ח"כ יולי אדלשטיין, לדון בניסוח סעיף 1 לחוק הגיוס (ההשתמטות), העוסק בהגדרות ובשאלה המרכזית – מי יוגדר כ"חרדי" לצורך תחולתו.
הסעיף הגיע לוועדה בירושה מהכנסת ה־24, לאחר שהוחל דין רציפות על חוק קודם שאינו תואם עוד את המציאות שנוצרה בישראל במהלך המלחמה. מאחר שהממשלה טרם הציגה נוסח מלא של החקיקה, הדיון יתבסס על טיוטות קודמות.
לכאורה, נוסח החוק המתוקן, שטרם הועבר לוועדה, אמור להתבסס על המתווה שהציג שר הביטחון ישראל כ"ץ, בדיון שהתקיים בוועדה לפני כשבוע.
ראש אגף כוח האדם בצה"ל, שהופיע בוועדה יום לאחר שר הביטחון, הבהיר כי הצבא זקוק ל־10 אלף חיילים באופן מיידי וכי המתווה שהציג כ"ץ אינו נותן מענה לצורכי המערכת
לפי המתווה, בשנת הגיוס הראשונה יגויסו 4,800 חרדים, המספר יעלה ל־5,700 בשנה השנייה, ולאחר מכן תתבצע עלייה מדורגת עד להשגת יעד של 50% גיוס ו־50% פטור בתוך שבע שנים. במסגרת ההצעה, יוטלו סנקציות כלכליות אישיות וסנקציות תקציביות על ישיבות שלא יעמדו ביעדים.
ההצעה אינה זוכה לתמיכה רחבה, ואף נתקלת בהתנגדות מצד חברי כנסת רבים, כולל מהקואליציה ואפילו מיו"ר הוועדה אדלשטיין.
יתרה מכך, ראש אגף כוח האדם בצה"ל, אלוף דוד בר כליפא, שהופיע בוועדה יום לאחר שר הביטחון, הבהיר כי הצבא זקוק ל־10 אלף חיילים באופן מיידי וכי המתווה שהציג כ"ץ אינו נותן מענה לצורכי המערכת. מנגד, ראשי הסיעות החרדיות דחו את המתווה על הסף ואינם מוכנים לתמוך בו.
על רקע ההתנגדות מבפנים, בליכוד רמזו על אפשרות להדחתו של יו"ר הוועדה אדלשטיין – מהלך שנראה חסר תועלת, שכן גם הדחתו של השר לשעבר יואב גלנט נועדה לסלול את הדרך למתווה גיוס חדש, אך לא השיגה את מטרתה.
נראה כי החלפת בעלי התפקידים אינה פותרת את הבעיה, כאשר ההצעות עצמן אינן מותאמות למציאות. אדלשטיין מצדו ממשיך לשדר מסר חד וברור: הוא אינו מוכן לחתום על חוק השתמטות
נראה כי החלפת בעלי התפקידים אינה פותרת את הבעיה, כאשר ההצעות עצמן אינן מותאמות למציאות. אדלשטיין מצדו ממשיך לשדר מסר חד וברור: הוא אינו מוכן לחתום על חוק השתמטות, שאותו הוא מכנה "ישראבלוף".
לתוך המורכבות הפוליטית הזו נכנס השבוע יו"ר ש"ס אריה דרעי, כשהוא משגר איום בליווי אולטימטום: חודשיים ותו לא, הצהיר. באופן לא מקרי, לוח הזמנים שקבע דרעי חופף בדיוק למועד האחרון להעברת התקציב – מועד שאחריו המדינה עשויה לצאת לבחירות אם חוק הגיוס לא יעבור.
אמש, לאחר 24 שעות שבהן האיום ריחף באוויר, דרעי נסוג לאחור וטען כי מדובר בלא יותר מפליטת פה, כך דווח ב"הארץ".
בעוד החרדים עומדים על עמדתם ובתוך הליכוד נותרו כיסי התנגדות, פוליטיקאי בכיר אחד משנה לפתע כיוון – שר האוצר, בצלאל סמוטריץ'.
סמוטריץ' גילה באיחור כי סוגיית גיוס החרדים מעסיקה מאוד את ציבור בוחריו, וכי אחת הסיבות המרכזיות להיעדר תמיכה בו בסקרים – שבהם הוא ממשיך להביא אפס מנדטים – היא התעלמותו הממושכת, יותר מ־15 חודשים, מהנטל הכבד המוטל על משרתי המילואים.
אם לשפוט על פי ההיסטוריה, ייתכן שנתניהו יצלח גם את המשבר הזה, והכנסת לא תתפזר במועד המדובר. אלא שהפעם הקרבות בתוך הקואליציה נראים סבוכים במיוחד
אשרי המאמין לפוליטיקאים ולתמרוניהם. כל אחד מבקש לעצב את נרטיב הפירוק או היציאה לבחירות כך שייטיב עמו, אך לכולם יש מועד מפתח משותף: סוף חודש מרץ.
עם זאת, אם לשפוט על פי ההיסטוריה, ייתכן שבנימין נתניהו יצלח גם את המשבר הזה, והכנסת לא תתפזר במועד המדובר. אלא שהפעם הקרבות הפוליטיים בתוך הקואליציה נראים סבוכים במיוחד. נתניהו מתקשה "לרבע את המעגל", וישיבת עבודה נוספת שקיים אתמול עם דרעי, משה גפני ומאיר פרוש, לא הניבה פתרונות.
סמוטריץ', כאמור, נזכר השבוע לפתוח בקמפיין הקורא לגיוס חרדים. הוא עצמו אינו דוגל בשוויון בנטל או בחובת גיוס כללית, אלא מצדיק את דרישתו בכך ש"יש צורך קיומי, ביטחוני, לאומי […] אין צבא קטן וחכם. צריך צבא גדול, חכם ואגרסיבי", כך אמר.
מוזר שדווקא עכשיו הוא מגלה זאת, לאחר שציבורים רחבים בישראל התריעו על הצורך בגיוס עוד לפני המלחמה. אך מוזר עוד יותר שהוא לא השמיע דברים כאלה מאז 8 באוקטובר 2023. היכן היית, שר האוצר, כשהציבור שלך נקרע ונשחק במשך שנה ושלושה חודשים?
אחת הסיבות לכך שסמוטריץ' נמנע מלהכריז על עמדתו כבר לפני 15 חודשים היא היעדר ניסיון אישי משמעותי בשירות הצבאי. מי שלא חווה שירות חובה ממושך בגיל 18 מתקשה באמת להתחבר למציאות
אחת הסיבות לכך שסמוטריץ' נמנע מלהכריז על עמדתו כבר לפני 15 חודשים היא היעדר ניסיון אישי משמעותי בשירות הצבאי. מצער לומר זאת, אך מי שלא חווה שירות חובה ממושך בגיל 18 מתקשה באמת להתחבר למציאות.
אומנם בנו השני משרת כיום בשירות סדיר, והוא עצמו חווה את האירועים מהזווית ההורית במהלך השנה האחרונה, אך סמוטריץ' עצמו גויס רק בגיל 28 ושירת שירות מקוצר במיוחד.
הטיעון של סמוטריץ' ושותפיו לסיעת הציונות הדתית הוא כי הם מייצגים את הציבור שנמצא בחזית, עם שיעורי גיוס גבוהים במיוחד הן לשירות חובה והן למילואים. ייתכן שזה נכון – אף שגם בערים חילוניות שיעורי הגיוס גבוהים מאוד, ולעיתים אף עולים על אלה של ריכוזי הציונות הדתית – אך זו בדיוק הבעיה: הציבור שאותו הם מייצגים מתקשה לראות בהם דוגמה אישית.
סמוטריץ' עצמו, כאמור, שירת שירות מקוצר, וכך גם ח"כ שמחה רוטמן, שהתנדב לשירות בעקבות פטור רפואי ושירת כמש"ק דת. השרה אורית סטרוק וח"כ מיכל וולדיגר ביצעו שירות לאומי – פריווילגיה המוקנית רק לנשים דתיות, תוך אפליה מובנית כלפי צעירות חילוניות בישראל.
מפלגת הציונות הדתית אולי מתיימרת לדבר בשם ציבור שמבצע שירות מילואים קרבי תובעני, אך רק מיעוט מבין נציגיה מייצג בפועל את הערכים הללו. אם כך, מדוע שיבינו את מצוקת המשרתים?
ח"כ לשעבר צבי סוכות כלל לא שירת בצה"ל, לאחר שקיבל פטור בגין "אי־התאמה", בעקבות הצהרתו כי איבד אמון בצבא מאז תוכנית ההתנתקות. מנגד, השר אופיר סופר, וחברי הכנסת אוהד טל ומשה סולומון שירתו שירות צבאי מלא – וקרבי.
המפלגה אולי מתיימרת לדבר בשם ציבור שמבצע שירות מילואים קרבי תובעני, אך רק מיעוט מבין נציגיה מייצג בפועל את הערכים הללו. אם כך, מדוע שיבינו את מצוקת המשרתים? ומדוע שיפעלו לטובתם? ובכן, הם באמת לא שם. ההוכחה לכך ברורה: לסמוטריץ' לקח 15 חודשים להכיר בכך שיש צורך בגיוס חרדים.
אחד הטוויסטים הקיצוניים בדרישת הגיוס הוא הרעיון שמקדם ח"כ אביגדור ליברמן, שלפיו מי שלא יתגייס יאבד את זכות ההצבעה. הצעה זו אינה חוקתית ונוגדת את עקרונות המשטר הדמוקרטי, אך באופן מעניין היא זוכה למעט מאוד סיקור והתייחסות בשיח הפוליטי. למרות זאת, שר הביטחון לשעבר ממשיך להעלות את הרעיון אחת לכמה ימים.
הצהרותיו של ליברמן מזכירות קמפיינים קודמים שלו. לפני כ־15 שנה, הסלוגן של מפלגתו היה "אין נאמנות – אין אזרחות", שהתמקד אז בעיקר בחברה הערבית בישראל ועורר סערה ציבורית ותקשורתית רחבה.
אחד הטוויסטים הקיצוניים בדרישת הגיוס הוא הרעיון שמקדם ליברמן, שלפיו מי שלא יתגייס יאבד את זכות ההצבעה. הצעה זו אינה חוקתית ונוגדת את עקרונות הדמוקרטיה
מאז ניסה ליברמן לקדם מסרים שונים – "עונש מוות למחבלים", "כן למדינה יהודית, לא למדינת הלכה" – אך בפועל, אף אחד מהם לא תורגם למהלכים ממשיים. ההצהרות נשארו ברשתות החברתיות, ובשנת 2025 הרעיונות שלו כבר לא נכנסים אפילו לליין־אפ של מהדורות החדשות.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
טל אל תדאגי הבחירות היו ב- 2026.
כל "משבר הגיוס" הוא הצגה חת גדולה. החרדים יודעים שחוק ההשתמטות לא יעבור את בג"צ ולכן הם רק עושים רעש וצלצולים לבוחרים שלהם. מבחינתם המצב היום הוא אופטימאלי. כי שר ההשתמטות ידאג שלא יהיו סנקציות ומדינת ישראל תמשיך להתנהל כמו ב- 6.10.23.
גם "המשבר" עם סמוטריץ הוא ובכאילו. המצב הנוכחי היא המצב האופטימאלי. סמוטריץ רוצה תקציב כדי לממן את ההתנחלויות. הוא יצדיק את השארותו בממשלה, שעדיף שהוא וביבי יעשו הסכמי שלום על פני גנץ ו/או לפיד ו/או בנט.