אומרים "משנה מקום משנה מזל", אבל במקרה שלנו – משנה מקום משנה חברים. ומעשה שהיה, כך היה. מדי יום ראשון יש לאבי, משה ולי, שותפיי לתסכית, ישיבת מערכת באחד מבתי הקפה בתל אביב. על כוס קפה ועוגה אנו דנים בנתוני ההאזנה של התסכית שלנו ומתכננים מה מקליטים ביום רביעי.

באחת הפעמים נאלצנו לעבור לבית קפה אחר מרוחק קמעה. הגענו בשעת בוקר מוקדמת לבית הקפה, התיישבנו לנו בנוחות ליד הבריסטה הצעיר, הזמנו את הקפה הקבוע והתחלנו בדיונים. כבר כשהתיישבנו, הבחנו כי לידינו יושבת חבורה עליזה של זקנים, בראש השולחן ישבה לה גברת בגיל גבורות והקריאה שיר לחבורה סביבה.

הגענו מוקדם בבוקר לבית הקפה, התיישבנו ליד הבריסטה הצעיר, הזמנו את הקפה הקבוע והתחלנו בדיונים. כבר כשהתיישבנו, הבחנו  לידנו בחבורת זקנים עליזה, ובראש השולחן גברת בגיל גבורות שהקריאה שיר לחבורתה

המאזינים, שלושה גברים ושתי נשים, לגמו קפה בהנאה והאזינו בשקיקה. הסקרנות הרגה אותנו, השתתקנו כולנו והתחלנו להאזין לנעשה בשולחן לידינו. בשלב מסוים החלטנו לפתוח עימם בשיחה. יותר נכון, משה החליט והפנה את כיסאו לעברם.

"מי אתם?" שאל בקולו העמוק.
"אנחנו הפרלמנט של הים", ענתה הגברת בגיל הגבורות שישבה בראש השולחן.
נו, ברור לכם שתשובה כזאת לא יכולה לעבור לסדר היום ומייד, ללא היסוס, שני השולחנות התמזגו והפכו לשולחן אחד גדול.

כולנו הצגנו את עצמינו בקצרה. הגברת שישבה בראש השולחן, זאת שהקריאה שירים, בת 90, סופרת, משוררת, עורכת, זכתה במספר פרסים על ספריה. שאר חבריה מעל גיל 80 מגיעים מיישובים שונים, מחוץ לתל אביב וחלקם גם מתל אביב.

מדי יום, סיפרו, מוקדם בבוקר הם מגיעים לחוף גורדון לשחות. חורף, קיץ, סתיו, אביב. ככה הכירו, על שפת הים.

פעם בשבוע, לאחר השחייה, כול החבורה מגיעה לבית הקפה הקבוע הזה. מנהלים שיח על מה שהיה, מה שאולי יהיה, קצת פוליטיקה, והגברת בגיל הגבורות שיושבת בראש השולחן מקריאה להם שירים שכתבה במהלך השבוע.

השיחה עימם התארכה לה, ישבנו מוקסמים מהחיוניות שלהם, מהחינניות ומהאנרגיה החיובית ששררה מסביב לשולחן. שאלות נשאלו על אריכות ימים, על בדידות, על איכות החיים בגילאים האלו – ומשה, כרגיל, לא התאפק ודיבר פוליטיקה.

פעם בשבוע, לאחר השחייה, מגיעה החבורה לבית הקפה הקבוע. מנהלים שיח על מה שהיה ואולי יהיה, קצת פוליטיקה, והגברת בגיל הגבורות שבראש השולחן מקריאה להם שירים שכתבה במהלך השבוע

לאחר שעה קלה נאלצנו לעזוב, אבל החלטנו שאנחנו חוזרים לפה בשבוע הבא באותה השעה, להצטרף לפרלמנט של הים ולשמוע את השיר שכתבה הגברת שיושבת בראש השולחן.

בדרכי חזרה הביתה, עברתי דרך שדרת העצים המוריקה וראיתי לפתע עוד כמה פרלמנטים. בפרלמנט של גינת הדסה ישבו במעגל קבוצת נשים, שומעות הרצאה. בבית הקפה הפינתי בארלוזורוב פינת שלמה המלך ישבה קבוצת גברים, מלהגים בקול רם על משחקי הכדורגל האחרונים. בקצה רחוב דיזינגוף פגשתי קבוצת גמלאיות בדרכן לבומרנג בסנטר, דנות על היריד המתקרב.

בארץ יש מאות פרלמנטים של אזרחים ותיקים. הם נוצרו מתוך יוזמות מקומיות של אזרחים שחשים בדידות ומעוניינים ליצור קשרים חברתיים חדשים. יש גם פרלמנטים שנולדו מתוך יוזמות של הרשות המקומית.

עיריית ירושלים, לדוגמה, מובילה בגאון את הנושא והקימה עשרות רבות של פרלמנטים. הזקנים מתכנסים בדרך כלל בבית קפה שכונתי, העירייה שולחת מנחת קבוצות בכדי להניע את התהליך וליצור תהליך, שבסופו תתגבש קבוצה עצמאית.

בעידן שבו אנו חיים הבדידות הפכה למגפה. במיוחד אצל אזרחים ותיקים שמאבדים בני זוג, הילדים מתרחקים, חברים נעלמים.

תופעת הבדידות קיבלה האצה בתקופת הקורונה. הסגרים שעליהם החליטה הממשלה אילצו אותנו להישאר בבית, לשמור על ריחוק פיזי מאנשים אחרים, להמעיט במפגשים פנים אל מול פנים.

בעידן הזה הבדידות הפכה למגפה. במיוחד אצל אזרחים ותיקים שמאבדים בני זוג, הילדים מתרחקים וחברים נעלמים. תופעת הבדידות הואצה בתקופת הקורונה. הסגרים אילצו אותנו להישאר בבית ולשמור על ריחוק פיזי

בטווח הקצר הייתה עלייה חדה בפניות למוקדי תמיכה נפשית. עלייה של כ-85%, ומי יודע מה יהיו ההשלכות ארוכות הטווח. סקרים שנערכו על שכיחות חווית הבדידות מראים, כי התופעה הזו חוצה גילאים ומין. התופעה שכיחה במיוחד בגילאים מתחת ל-25 ומעל 65.

לאוכלוסיית הזקנים יש רגישות מיוחדת לבדידות, כיוון שההזדקנות כרוכה באובדן אנשים קרובים ובצמצום קשרים חברתיים. קיים קשר הדוק בין תופעת הבדידות לבין שכיחות בעיות בריאותיות. אנשים בודדים חולים יותר והסיכוי למוות עולה.

חוקרים עושים הבחנה בין תחושת הבדידות לבין בדידות חברתית. נמצא כי בדידות חברתית חמורה יותר מתחושת הבדידות, והיא מהווה גורם סיכון שמכפיל את סיכויי התמותה.

מנתוני הלמ"ס שפורסמו בשנת 2022 עולה, כי למעלה מרבע מאוכלוסיית הזקנים בישראל מדווחים על תחושות בדידות. הנתונים גבוהים יותר בקרב האוכלוסייה הערבית. מאחורי הנתונים הסטטיסטיים הללו נמצאים מיליוני אנשים הכמהים למגע וקשר.

ממשלות, חברות וארגונים נדרשים לטפל בתופעה. עליהם לנקוט פעולות יזומות בכדי לצמצם את התופעה והשפעתה המזיקה. ומה עושות ממשלות ישראל לדורותיהן? כמו תמיד, עוד ועדה ועוד המלצה, משרד הרווחה מכין ניירות עמדה עם פתרונות, המשרד לשיווין חברתי מפזר כספים לעיריות. תכף בטח גם יקימו איזה ועדה בין משרדית. כולם מבינים את גודל הבעיה, אבל לא משכילים לשתף פעולה, לרכז מאמצים, כוחות ותקציבים.

גם העיריות פועלות בדרכים שונות, עמותות חברתיות מעורבות ומקדמות פרויקטים, אנשים טובים באמצע הדרך לוקחים יוזמה. יש בידינו הכוח לשנות. אחת הדרכים להתמודד עם התופעה תלויה בנו, האזרחים הוותיקים. אפשר ליזום הקמת פרלמנטים שכונתיים שיהוו מקום מפגש חברתי, יעודדו יצירת קשרים חברתיים, יעזרו לתרגול מיומנויות בזמן אמת ויהוו הזדמנות לפתח קשרים קיימים וליצור חדשים.

זקנים רגישים במיוחד לבדידות, כי ההזדקנות כרוכה באובדן אנשים קרובים וצמצום קשרים חברתיים. יש קשר הדוק בין תופעת הבדידות לבין שכיחות בעיות בריאותיות. אנשים בודדים חולים יותר והסיכוי למוות עולה

אפשר להשתתף בפרלמנטים שעוסקים בתחומי עניין שונים. למשל: פרלמנט צילום, פרלמנט סיורי גינות נסתרות, פרלמנט של שירה, פרלמנט להקראת סיפורים ועוד. יש פרלמנטים במתנ"סים העירוניים שאפשר להצטרף אליהם, ואם תסתכלו היטב, אולי תגלו שאפילו במכון הכושר שלכם יש פרלמנט. אחרי שיעור היוגה יושבים בבית הקפה הצמוד ומדברים פוליטיקה.

יש כמובן פרלמנט של גמלאי העבודה ביום שישי ויש פרלמנט של סבתות סורגות. ומה עם פרלמנט רק לנשים? רק לגברים? ואולי צעירים וזקנים יחד? אם אתם מכירים אנשים בודדים, תציעו להם לצאת לפרלמנט, קחו אותם אתכם. לנו יש את "הפרלמנט של הים".

דפנה צרויה היא אזרחית ותיקה, תל אביבית. פעילה ויזמית חברתית. נציגת תל אביב במועצת האזרחים הוותיקים הארצית, שהוקמה על ידי הגוינט וקרן דליה ואלי הורביץ. בעלת הפודקאסט "בטל בשישים", שבו יחד עם שני שותפים מדברים על הגיל השלישי מזווית ייחודית ועם הומור.