ב־2024 נרשמה עלייה חדה במספר הזוגות שהתגרשו בערים החרדיות הגדולות, כך עולה מדוח פעילות בתי הדין הרבניים שפורסם לאחרונה.
לפי הדוח, בבני ברק חלה עלייה של 24% במספר המתגרשים בהשוואה ל־2023. בעוד שב־2023 התגרשו 136 זוגות תושבי העיר, בשנת 2024 עלה המספר ל־168. בהתנחלות העירונית החרדית ביתר עילית עלה אשתקד מספר הזוגות שהתגרשו ב־44%, מ־55 ב־2023 ל־79 ב־2024. בבית שמש (שכשלושה רבעים מתושביה חרדים) עלה מספרם ב־45%, מ־154 ב־2023 ל־233 ב־2024.
מדובר במספרים קטנים יחסית, ולכן קשה לקבוע אם העלייה במספר המתגרשים מעידה על מגמה רחבה או שמא מדובר בצירוף מקרים. עם זאת, הנתונים מצביעים על כך שהתופעה נרשמה בכל שלוש הערים החרדיות הגדולות.
מדובר במספרים קטנים, ולכן קשה לקבוע אם העלייה במספר המתגרשים מעידה על מגמה רחבה או שמא מדובר בצירוף מקרים. עם זאת, הנתונים מצביעים על כך שהתופעה נרשמה בכל שלוש הערים החרדיות הגדולות
בערים עם אוכלוסייה חרדית קטנה יותר לא חל שינוי משמעותי במספר המתגרשים: בצפת עלה מספרם ב־9% (שישה זוגות יותר); במודיעין עילית הוא ירד ב־4% (שני זוגות פחות) ובאלעד ב־2% (זוג אחד פחות).
ברוב הערים שאינן חרדיות לא נרשמו בשנת 2024 שינויים משמעותיים במספר המתגרשים. עם זאת, בקריית גת – שבה כ־25% מהאוכלוסייה חרדית – חלה עלייה של 42% במספר הזוגות שהתגרשו. עליות בולטות נוספות נרשמו בבאר יעקב, עם זינוק של כ־60%, וברמלה, שם נרשמה עלייה של כ־30%.
בירושלים, שבה מתגוררת האוכלוסייה החרדית הגדולה ביותר וכשליש מתושביה היהודים הם חרדים, נרשמה ירידה של 4% במספר המתגרשים. לעומת זאת, ברמה הארצית עלה מספר הזוגות שהתגרשו בבתי הדין הרבניים בשנת 2024 בכ־6.5%. בהתחשב בגידול האוכלוסייה, מדובר בעלייה של כ־4.5%.
לפי הנתונים, נראה כי שיעור הגירושים עלה במידה מסוימת גם בקרב החברה הדתית־לאומית והמסורתית, וכן בקרב חלקים מסורתיים יותר של החברה החילונית – כלומר, חילונים שמתחתנים ברבנות. זאת, בניגוד למגמה שנרשמה בין השנים 2020-2023, שבה חלה ירידה קלה במספר המתגרשים.
לפי הנתונים, נראה כי שיעור הגירושים עלה במידה מסוימת גם בקרב החברה הדתית־לאומית והמסורתית, וכן בקרב חלקים מסורתיים יותר של החברה החילונית – כלומר, חילונים שמתחתנים ברבנות
לפי נתונים שנמסרו לזמן ישראל מהנהלת בתי המשפט, בין ינואר לספטמבר 2024 חלה ירידה של כ־7% במספר התיקים שנפתחו בבתי המשפט לענייני משפחה, בהשוואה לתקופה המקבילה בשנת 2023 – טרם המלחמה. גורם בבית המשפט לענייני משפחה ציין כי הירידה קשורה בעיקר לירידה קלה במספר תיקי הגירושים שנפתחים בבית המשפט.
כמה דיווחים בתקשורת ייחסו את העלייה במספר המתגרשים בבתי הדין הרבניים להשפעת המלחמה, אך הנחה זו אינה מבוססת. המלחמה אומנם צרה מצוקות נפשיות בקרב רבים, אשר עלולות להגביר למתחים זוגיים, אך מטפלים ומשפטנים בתחום המשפחה מציינים כי בשלב זה המלחמה אינה גורמת לעלייה במספר הגירושים – ואף מעכבת אותם.
יתרה מזו, לפי דוח הרבנות, בחלק מערי הצפון שנפגעו במיוחד מהמלחמה חלה דווקא ירידה חדה במספר המתגרשים. מנגד, העלייה החדה ביותר בגירושים נרשמה בקרב החרדים – אוכלוסייה שרובה אינה משרתת בצה"ל ומושפעת פחות מהמלחמה בהשוואה לקבוצות אחרות.
יועצי נישואים חרדים ויועצי זוגיות המטפלים גם בזוגות חרדים אינם מצביעים על גורם ישיר לעלייה במספר המתגרשים החרדים אשתקד. עם זאת, הם מציינים כי בשנים האחרונות יותר ויותר זוגות חרדיים מדווחים על קשיים בזוגיות, פונים לייעוץ זוגי ולעיתים אף שוקלים להתגרש. לדבריהם, מגמות שונות בחברה החרדית עשויות לתרום לכך שיותר זוגות בוחרים להתגרש בהשוואה לעבר.
יועצי נישואים חרדים ויועצי זוגיות המטפלים גם בזוגות חרדים אינם מצביעים על גורם ישיר לעלייה במספר המתגרשים החרדים אשתקד. עם זאת, הם מציינים כי מגמות שונות בחברה החרדית עשויות לתרום לכך
"המדינה סוערת על האברכים, זה משפיע על הנשים שלהם"
יועצת נישואים מירושלים, שעובדת עם זוגות חרדיים וסירבה להתראיין בשמה, סבורה כי הלחץ הגובר על אברכים לצאת לעבודה ולהתגייס משפיע גם על חיי המשפחה והזוגיות שלהם. קשיים אלה עלולים להוביל לבעיות בקשר ולדחוף זוגות להתגרש.
לדבריה: "זה 'סוד גלוי' שלנשים חרדיות יש יחס אמביוולנטי לעובדה שבעליהן לומדים במשרה מלאה. מצד אחד, כולנו חונכנו לכבד את התלמידים החכמים, ויש נשים שמעריצות את הלימוד ומוכנות לעשות הכול כדי לאפשר אותו.
"מה גם שאברכים הם בעלים טובים, כהכללה כמובן. הם ידועים כבחורים עדינים, מתייחסים יפה, משוחחים, משתתפים בעבודות הבית ובגידול הילדים, וכמעט לא קורה שהם מכים נשים, חלילה, או בוגדים בהן. אז יש להם ביקוש – אצל הורי הכלות, וגם אצל הנשים עצמן. תחשוב על נשים חילוניות שמעדיפות אומן או אקדמאי מוכשר ותפרן על גבר עשיר, או מילואימניק גיבור על גבר שנמצא בבית.
"מצד שני, לא כל הבחורים (האברכים, ת"ג) באמת לומדים. חלקם סתם מתבטלים, ויש נשים שמתחרפנות מזה שהן צריכות לפרנס אותם. יש נשים שמזלזלות בהם, ולוחצות עליהם ללכת לעבוד.
"כשכל המדינה סוערת בעניין הבחורים, בטח שזה משפיע גם על החברה החרדית ונותן דחיפה לאותן נשים, שגם ככה לא מרוצות, להתקומם. זה התחיל עוד לפני המלחמה"
"כשכל המדינה סוערת בעניין הבחורים, בטח שזה משפיע גם על החברה החרדית ונותן דחיפה לאותן נשים, שגם ככה לא מרוצות, להתקומם. זה התחיל עוד לפני המלחמה: הבג"צים, ההצהרות של ליברמן, ההפגנות של 'אחים לנשק' בבני ברק. ברור שזה התגבר במלחמה.
"אין חרדי, או חרדית, שלא מבין שעם ישראל נמצא במלחמה קשה, ושלא מרגיש קצת לא בנוח. זה לא אומר שהבחורים ילכו מחר להתגייס בהמוניהם – הם לא, ויש להם סיבות – אבל הרגשות סוערים. יש בחורים שזה גורם להם להרגיש 'לא גברים' או 'פחות גברים', פחדנים, רכים – וגם רגשות כאלה משפיעים על הזוגיות".
"יש הקצנה במצוקות שגורמות לגירושים"
יועצי נישואים וזוגיות חרדים נוספים שאיתם שוחחנו דוחים לחלוטין את ההשערה שלפיה סערת הגיוס משפיעה על הזוגיות במשפחות חרדיות. אף שהם מדווחים על עלייה בקשיים בזוגיות בקרב חרדים, הם מייחסים זאת לתהליכי עומק המתרחשים בחברה החרדית – בדומה לתהליכים הנצפים גם חברות שמרניות אחרות, בארץ ובעולם.
אנשי מקצוע מעריכים כי עד 2024 לא באו תהליכים אלו לידי ביטוי בעלייה במספר המתגרשים החרדים, בין השאר בשל השפעת מגפת הקורונה, שגרמה לזוגות רבים להימנע מגירושים או לדחות אותם.
"אלה שמגיעים לייעוץ, לפחות אצלי, הם אלה שמחפשים פתרונות. יש זוגות אחרים שלא מנסים, או לא מצליחים, להתגבר על המצוקות. אני חושב שהקטגוריה הזאת של זוגות בקשיים אכן נמצאת בשנים האחרונות במגמת עלייה"
שלמה הוך, מדריך ויועץ נישואים המטפל גם בזוגות חרדיים, אומר: "אני לא מכיר את נתוני הרבנות על עלייה בגירושים ולא יודע על מה הם מבוססים".
אתה יכול להצביע על מגמות המאפיינות את הזוגיות והנישואים בחברה החרדית, בלי קשר ישיר לנתונים?
"כן. יש כמה סוגים שונים של זוגות שיש להם אתגרים בנישואים. יש את אלה שאין להם ברירה אלא להתגרש, כי אחד מבני הזוג מתנהל בצורה שלא מאפשרת חיי נישואים, כמו, למשל, אלימות, אגרסיביות, התנהגות לא נורמטיבית או מצוקה נפשית קשה. אצל זוגות מהסוג הזה אני לא רואה שינויים.
"הסוג השני הם זוגות שחסרים להם כלים להתנהל זה מול זו, לדבר, לפתור קונפליקטים, להכיל, להקשיב, להיות עוגן זה לזו, להבין ולספק צרכים רגשיים. רוב הזוגות שמגיעים לייעוץ שייכים לקטגוריה הזאת.
"אבל אלה שמגיעים לייעוץ, לפחות אצלי, הם אלה שמחפשים פתרונות. מטרת הייעוץ היא לבנות נישואים, לא לפרק אותם. יש זוגות אחרים שלא מנסים, או לא מצליחים, להתגבר על המצוקות. אני חושב שהקטגוריה הזאת של זוגות בקשיים אכן נמצאת בשנים האחרונות במגמת עלייה".
"הגורמים למצוקות הללו מקצינים. אנחנו חיים כיום במרוץ מטורף של עבודה ומחויבויות. מצד שני, אנחנו מוקפים בדברים שאפשר ללחוץ על כפתור ולהשיג אותם בקלות ובנוחות"
למה, לדעתך?
"כי הגורמים למצוקות הללו מקצינים. מצד אחד, אנחנו חיים כיום במרוץ מטורף של עבודה ומחויבויות. מצד שני, אנחנו מוקפים בדברים שאפשר ללחוץ על כפתור ולהשיג אותם בקלות ובנוחות – וזה גורם לנו לרצות הכול, עכשיו, וכמה שיותר.
"הגישה הרווחת כיום היא 'מה שמתאים לי', 'מה שבא לי', 'מה שנוח לי', 'מה יוצא לי מזה'. זאת סביבה רגשית שבה קשה להתמודד עם הצרכים של משפחה וזוגיות, שהם הפוכים: לתת, להתאמץ, להשקיע, לוותר".
אתה מתאר תופעות המאפיינות את העולם המודרני וקיימות יותר מ־100 שנה בחברות רבות בעולם. האם החרדים, כחברה שמרנית, חווים אותן באיחור? והאם מדובר בהשפעה גוברת של החברה החילונית, אולי בגלל הטכנולוגיה?
"אלה אכן תופעות מודרניות הקשורות לטכנולוגיה. אבל לא הייתי קושר את זה להשפעה מחוץ לחברה החרדית, כי לכל חברה יש את התהליכים שלה".
בזמן מגפת הקורונה הייתה ירידה בגירושים. קולגות שלך העריכו שאחרי המשבר תהיה עלייה. החרדים נפגעו בקורונה מאוד. כיום, הם פחות מושפעים מהמלחמה ממגזרים אחרים. ייתכן שהחרדים חווים כיום את העלייה בגירושים שנצפתה אחרי הקורונה?
"אני לא רוצה להיכנס לספקולציות, אבל לקורונה היה אפקט דומה למה שתיארת.
"במצב החירום (מגפת הקורונה) זוגות לא יכלו להתגרש, אבל בפנים התבשלו דברים, ואחר כך היו זוגות שנשארו עם צלקות שהובילו למשבר ואף לגירושים"
"בחלק מהמשפחות, אלה שהיה להן בסיס איתן, היא חיזקה את הזוגיות והמשפחה. זאת הייתה הזדמנות להיות כל הזמן יחד, הבעל האישה והילדים, ולתמוך אלה באלה.
"מצד שני, אלה שהיו להם קשיים כלשהם, מצאו את עצמם בסיטואציה לא נוחה. פתאום, במקום להיות אבא שעתיים ביום ובעל שעתיים בערב, אתה צריך להיות 24/7. במצב החירום זוגות לא יכלו להתגרש, אבל בפנים התבשלו דברים, ואחר כך היו זוגות שנשארו עם צלקות שהובילו למשבר ואף לגירושים".
"החברה החרדית נמצאת בפוסט קורונה"
גירושים מתרחשים בעיקר בחברות שנהנות מביטחון ושפע. בעוד שבעבר שיעור הגירושים היה נמוך מאוד, בעולם המודרני הוא גבוה ונמצא במגמת עלייה, במיוחד במדינות מפותחות ובקרב אוכלוסיות מבוססות. עם זאת, לעיתים חלה ירידה בשיעור הגירושים בתקופות של משבר.
אנשי מקצוע מסבירים כי למצבי מצוקה יש השפעה מורכבת על הזוגיות. במקרים מסוימים, המצוקה מקרבת בין בני הזוג, ואילו במקרים אחרים היא יוצרת מתחים ביניהם. עם זאת, לעיתים היא גם מסבכת או אף מונעת את האפשרות להתגרש, שכן גירושים כרוכים בהוצאות כספיות ובהתארגנות מורכבת.
אנשי מקצוע מסבירים כי למצבי מצוקה יש השפעה מורכבת על הזוגיות. במקרים מסוימים, המצוקה מקרבת בין בני הזוג, ואילו במקרים אחרים היא יוצרת מתחים ביניהם
לכן, במשברים קיצוניים מסוימים חלה ירידה בשיעור הגירושים. כך למשל, באוקראינה צנח מספר המתגרשים מאז פרוץ המלחמה עם רוסיה. בישראל, החברה החילונית והדתית־לאומית חוו בתוך שנים ספורות שני מצבי מצוקה מהסוג הזה – מגפת הקורונה והמלחמה הנוכחית.
איילת שיים מור, עורכת דין ומגשרת לענייני משפחה, העריכה בריאיון לזמן ישראל ב־2021 כי הירידה במספר המתגרשים בזמן המגפה תהיה זמנית, ואמרה: "במשבר, אנשים נאחזים בקיים ומתגרשים פחות. אבל אחר כך יהיו המון גירושים. החיים הדחוסים בסגר פגעו בזוגיות, שבה כל אחד זקוק למרחב שלו".
שיים מור, שעל לקוחותיה נמנים, בין השאר, גם חרדים, אומרת כיום: "החברה החילונית והדתית־לאומית לא הספיקו להתאושש מהקורונה, וכבר הגיעה המלחמה. האפקט של שתיהן ביחד יבוא בשנים הקרובות, שבהן נראה הרבה פרידות.
"ואילו החברה החרדית נמצאת כיום בתקופת פוסט הקורונה, ומה שקורה בה זאת התגשמות התחזיות שלי מזמן המגפה. ייתכן שרואים את זה גם בעלייה ביציאה לשאלה. משברים עמוקים כאלה גורמים לאנשים להזדעזע ולחשוב על שינויים בחייהם, והמחשבות האלה יוצאות לפועל כשהם מסתיימים".
הוך, המייעץ גם ליהודים מסורתיים, דתיים וחרדים המשרתים בצה"ל, אינו סבור שהמלחמה תשפיע באופן דומה למגפה ותוביל בעתיד לעלייה בגירושים.. לדבריו: "בגדול, המלחמה והמילואים הארוכים מחזקים את הזוגיות. זוגות מתגעגעים אלה לאלה, דואגים ומזדהים.
הוך מציין סוג נוסף של זוגות חרדיים המתמודדים עם קשיים: כאלה שיש ביניהם פערים בהשקפות וביחס לדת. "בניגוד למה שנראה מבחוץ, אולי, יש הבדלים רבים בתחומים הללו בתוך החברה החרדית"
"יש משברים שנוצרים כשהבעל חוזר. היא מצפה שסוף סוף יעזור לה, אחרי שלא נמצא כל כך הרבה זמן, הוא רוצה לנוח מהקשיים העצומים שהתמודד איתם. אבל זה לא מצב שדוחף זוגות להיפרד, ואני לא צופה עלייה בגירושים בגלל המלחמה".
הוך מציין סוג נוסף של זוגות חרדיים המתמודדים עם קשיים: כאלה שיש ביניהם פערים בהשקפות וביחס לדת. "בניגוד למה שנראה מבחוץ, אולי, יש הבדלים רבים בתחומים הללו בתוך החברה החרדית, וכשאנשים שיש ביניהם הבדלים בתפיסת העולם מתחתנים, זה עשוי ליצור קשיים".
לאיזה הבדלים התייחסת, למשל?
"יש הבדלים בהרבה תחומים. אחד מהם הוא היחס ללימוד תורה. הנושא הזה הוא בנפשם של החרדים. הנשים צריכות להתאמץ מעל ומעבר כדי לאפשר לבעל ללמוד. יש נשים שזה פחות מתאים להן, וכאלה שמוכנות לעשות מעל ומעבר כדי שהבעל שלהן ילמד. אבל אם היא רואה שהוא לא משקיע, זה יכול להפריע לה".
הקונפליקטים הללו מושפעים מהסערה הציבורית סביב סוגיית גיוס האברכים?
"אני לא חושב. זה קושי שזוגות חרדים מתמודדים איתו לא מאתמול או משלשום".
באופן כללי, בלי קשר ללימוד תורה, התופעה של זוגות חרדיים שמתמודדים עם הבדלים בתפישת העולם מתרחבת?
"יכול להיות שיש מגמה כזאת. אבל כמו בכל בעיה בנישואים, השאלה החשובה היא איך פותרים אותה – האם, ועד כמה, אנחנו תקועים במה שאנחנו חושבים, או מדברים ומנסים להתפשר ולהישאר ביחד".
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
בעיה עמוקה של הנתונים – אין מדד מקביל הבודק את שינוי הגידול או הקיטון באוכלוסיה בערים הנ"ל
..
יכול להיות שהמספרים גדלו עקב גידול באוכלוסיה (מרחב המדגם…)
הנתונים מאוד שטחיים ולא מעמיקים
עיתונאות זולה אפילו הייתי אומר
החרדים הפכו לחברה נצלנית של נשים , ניצול המדינה ומשאביה ,ניצול ילדים וניצול עניים.
הפכו לכת שההתדרדרות המוסרית שלה , מביישת את היהדות.
מקבוצה ערכית, מאמינה , שעיקרה קהילה וגמילות חסדים הפכה לכת פוליטית.