כפי שהדברים נראו בסוף השבוע שעבר, עסקת החטופים תימשך. מעבר לכך – אם לא יהיו פעלולים ותעלולים של הממשלה או קשיים בלתי צפויים מן הצד הערבי, גם השלב השלישי ייצא אל הפועל. אחרי שהנשיא דונלד טראמפ אמר כי הוא רוצה לראות את כל החטופים משתחררים בפעימה אחת – גברו הסיכויים לכך שזה אכן מה שיהיה.

נקודת המפנה לכיוון סיום המלחמה עשויה להיות בוועידת הפסגה הערבית, שאמורה להתכנס ב-27 בחודש בקהיר, כאשר מדינות ערב יגבשו עמדה משותפת לגבי עתיד רצועת עזה.

נקודת המפנה לכיוון סיום המלחמה עשויה להיות בוועידת הפסגה הערבית, שאמורה להתכנס ב-27 בחודש הזה בקהיר, כאשר מדינות ערב יגבשו עמדה משותפת לגבי עתיד רצועת עזה

אחרי שחמאס הודיע רשמית שהוא מחויב להסכמים, נשמט התירוץ הקבוע של בנימין נתניהו על כך ש"חמאס אשם", אבל בכל זאת יש עדיין מכשולים גדולים. ועם כל האופטימיות שהפעם זה יצליח, יש לבחון בעיניים פקוחות את מהמהמורות שבדרך.

הבעיה הגדולה היא מהצד הישראלי, שכן מימוש כל השלבים פירושו שהמלחמה נסתיימה. האתגר של נתניהו הוא לא לסיים את המלחמה, ואם לסיים, אז בלי שבצלאל סמוטריץ' יפרוש. בשלב הזה הוא משלה את סמוטריץ' להאמין שהוא עתיד לכאורה להכשיל את העסקה, על ידי הכנסת התנאי שמימוש השלב הבא תלוי בכך ששלטון חמאס יסתיים.

בעניין הזה יש לציין שני דברים. ראשית, חמאס נשאר הכוח השולט בעזה בגלל שנתניהו רצה זאת. הקשרים לכאורה בין לשכתו לבין קטאר יכולים לתת רמז לגבי העדפתו של נתניהו את חמאס על פני כל האלטרנטיבות שהתחילו לפעול בדרום הרצועה כמו מצרים, האמירויות ואינדונזיה.

נתניהו סגר את מעבר רפיח, כדי להעמיד את מעבר כרם שלום לטובת קטאר, שהייתה המעצמה הערבית שפעלה בעזה באופן בלעדי.

כעת, יש תכונה ברפיח לקראת פתיחת המעבר לסיוע של ברית אברהם, כאשר הבעיה היא שרוב הסיוע הוא של אונר"א, אשר כניסתה לעזה תאתגר את את הפייק חוק נגד אונר"א של הכנסת. השאלה היא האם הסיוע של אונר"א ייכנס רק אחרי הפינוי המלא של ציר פילדלפי, או שיימצא פתרון לאפשר לסיוע של אונר"א להיכנס כבר עכשיו.

חמאס נשאר הכוח השולט בעזה כי נתניהו רצה זאת. הקשרים לכאורה בין לשכתו לבין קטאר יכולים לרמז לגבי העדפת חמאס על האלטרנטיבות שהתחילו לפעול בדרום הרצועה: מצרים, האמירויות ואינדונזיה

בינתיים, אחרי שמצרים סגרה את המעבר בפני משפחות החולים והפצועים העזתים בעקבות תוכנית טראמפ – שבה מצרים ופתחה שוב את המעבר לקלוט חולים ומשפחותיהם לתוך מצרים.

פתיחת מעבר רפיח היא סימן טוב לקראת ועידת הפסגה בקהיר, שכן – על פי מקורות ערביים – יתקבלו בה החלטות הקשורות לשאלה של היום שאחרי חמאס. ההחלטה העיקרית המתגבשת היא, שהליגה הערבית תטיל על מצרים להיכנס לעזה כדי "לעשות סדר", במתכונת ההחלטה משנת 1976, שהטילה על סוריה לשים סוף למלחמת האזרחים הלבנונית תחת הכותרת: כוחות שמירת השלום של הליגה הערבית.

מצרים לא ששה לתפקיד הזה, אלא מעדיפה שגוף מוסכם על פתח וחמאס יעשה זאת, אבל בעקבות הלחץ של טראמפ על הגירת העזתים מעזה למצרים, וההתנגדות הנחרצת של מצרים לתוכנית הזאת, יש סיכוי טוב שהיא תקבל עליה בסופו של דבר את התפקיד הזה.

מצרים ניסתה לגבש הסכמה של חמאס ורמאללה לגוף חדש שייצג את עזה ביום שאחרי, ועל פי התפיסה המצרית – כל ניסוח של היום שאחרי בעזה, חייב להיות עם מבט צפונה – אל הגדה המערבית. מצרים רוצה שהמעורבות שלה בעזה תהיה עם אופק למדינה פלסטינית, שתכלול גם את הגדה. כרגע זאת בעיה שמעכבת את ההחלטה, ומקשה על נתניהו לשמור את סמוטריץ' אצלו.

עניין אחר שמטריד את העולם הערבי הוא "העקשנות" של אבו מאזן, כפי שהמקורות הערביים ציינו באוזניי. כל מאמצי מצרים לשכנע את אבו מאזן "לזרום" איתם נכשלו. הוא לא רוצה לשמוע על שום שותפות עם חמאס, ורוצה את הכל לעצמו, אבל הוא לא מוכן לרדת לעזה וללכלך את ידיו בעבודה הקשה.

העולם הערבי מוטרד גם מ"עקשנות" אבו מאזן. כל מאמצי מצרים לשכנעו "לזרום" איתם נכשלו. הוא לא רוצה לשמוע על שום שותפות עם חמאס ורוצה את הכל לעצמו, אך לא מוכן לרדת לעזה וללכלך את ידיו בעבודה קשה

העמדה המתגבשת לקראת ועידת קהיר, היא לקבל החלטות שיחייבו את אבו מאזן לגלות גמישות, שאם לא כן – העולם הערבי ייאלץ להתמודד עם תוכניות הריביירה של טראמפ בלי יכולת להציג אלטרנטיבה משלהן.

פנחס ענברי הוא חוקר בכיר של מזרח התיכון, עיתונאי, סופר, תסריטאי ומשורר. מחבר הערכים על הפלסטינים באנציקלופדיה העברית החדשה. שימש שנים רבות חוקר במרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה. חיבר ספרי עיון על הבעיה הפלסטינית, וספר בלשנות על שורשי השפה העברית "סיפור שורש". הרומנים שחיבר יחד עם אשתו אביבה הם: "על גב סופה" - על אתגרי הקהילות הנוצריות בגליל המערבי בימי המנדט הבריטי מול האסלאם הרדיקלי ומעמד האישה, ו"שומר השאול" עוסק בשחיתות הישראלית.