מאז שחרורם משבי חמאס, פתחו קרוביהם וחבריהם של אחדים משורדי השבי בגיוסי המונים ("הדסטארט") של תרומות כספיות במטרה לסייע בשיקומם. אחדים מהגיוסים הללו זכו לתהודה ציבורית וצברו סכומים גבוהים בזמן קצר.

ההתגייסות ההמונית והתרומות הנדיבות מעוררות השתאות והתרגשות, אך גם מעלות סימני שאלה: האם הסיוע שמעניקה המדינה לשורדי השבי אינו מספק, ולכן הם נזקקים לתרומות? ואם אינו מספיק – מדוע? ואם כן – לאיזו מטרה נועדו התרומות? מדוע חלק מהמשפחות מגייסות תרומות, אך רובן לא? ומדוע הגיוסים נעשים באופן עצמאי ולא במרוכז דרך מטה משפחות החטופים?

גורם המקורב למשפחות פדויי השבי מבהיר: "כל שקל שנאסף בקמפיינים מיועד לצרכים אמיתיים של השורדים, והצרכים רבים מאוד. לכל משפחה צרכים משלה – מה שמספיק לאחת לא בהכרח מספיק לאחרת. אי אפשר להיכנס לחייהם ולהסביר מה כל אחד צריך.

"הבעיה היא שחלק מהסיוע הוא לזמן מוגבל. יש, לדוגמה, מימון מלא להוצאות רפואיות – אבל רק לשנה, מימון לטיפולים פסיכולוגיים ומשלימים בסכומים שמספיקים רק לכמה חודשים, ומענקים חד־פעמיים"

"כיום, המדינה אכן מסייעת ותומכת בפדויים ובמשפחותיהם בצורות רבות, ובנוסף יש סיוע של מטה משפחות החטופים. הבעיה היא שחלק מהסיוע הוא לזמן מוגבל. יש, לדוגמה, מימון מלא להוצאות רפואיות – אבל רק לשנה, מימון לטיפולים פסיכולוגיים ומשלימים בסכומים שמספיקים רק לכמה חודשים, ומענקים של עשרות אלפי שקלים – אבל חד־פעמיים.

"ייתכן שהמענקים יוארכו, אבל חלק מהמשפחות לא סומכות על המדינה שזה יקרה. קל להבין אנשים שהופקרו פעמיים ולא סומכים על המדינה שהפקירה אותם. המשפחות רוצות לאסוף כסף כדי להשתמש בו בעת הצורך, ומבינות שהזמן הנכון לגייס הוא עכשיו, כשהן בלב התודעה הציבורית.

ישראלים צופים בשחרור שלושה חטופים משבי חמאס בכיכר החטופים בתל אביב, 19 בינואר 2025 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

"אם המשפחות ייקלעו לקשיים בעוד שנתיים, יהיה מי שיתרום להם, אבל כנראה הרבה פחות. למשפחות אחרות יש בעיה הפוכה: חלק מהמענקים לא ניתנים מייד, אלא כרוכים בהמתנות ובירוקרטיה – והן זקוקות לכסף נזיל עכשיו.

"צורך נוסף נובע מהעובדה שהמענקים ניתנים למשוחררים עצמם ולמשפחתם הקרובה, אבל לחלק מהחטופים יש קרובים וחברים שהקדישו חודשים למאבק, לא עבדו ונקלעו לקשיים. חלק מהגיוסים נועדו, בין השאר, לסייע להם".

"צורך נוסף נובע מהעובדה שהמענקים ניתנים למשוחררים עצמם ולמשפחתם הקרובה, אבל לחלק מהחטופים יש קרובים וחברים שהקדישו חודשים למאבק, לא עבדו ונקלעו לקשיים. חלק מהגיוסים נועדו לסייע להם"

למה הגיוסים נעשים באופן עצמאי ולא באמצעות מטה משפחות החטופים?
"המטה לא יכול לגייס בנפרד למשפחות ספציפיות, זה לא במנדט שלו. כשיש משפחות חטופים ופדויי שבי שמבקשות עזרה מיוחדת, הוא עוזר להן. אם יבקשו עזרה בגיוס המונים, כמו חיבור לחברות שמבצעות גיוסים, אני מניח שהוא יעזור".

בשיחות עם אנשים המסייעים לשורדי השבי ובפרסומים אודותיהם נרמזת מטרה נוספת לחלק מגיוסי ההמונים: לסייע לשורדים לקנות בית מחוץ לקיבוצים שבהם חיו. מנהלת "תקומה" התחייבה לסייע לעקורים מעוטף עזה, כולל שורדי השבי, לבנות מחדש את בתיהם שנהרסו – בהנחה שיחזרו לגור בהם.

הרס בקיבוץ בארי בעקבות מתקפת חמאס בשבעה באוקטובר, 20 בדצמבר 2023 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

לממשלה אין כיום תוכנית לסיוע קבוע בדיור עבור עקורים שאינם מעוניינים לשוב לקיבוצים שנהרסו. עם זאת, החוק קובע כי שורדי השבי עצמם זכאים לסיוע בסך 254 אלף שקל לרכישת דירה.

2.5 מיליון שקל לאלי שרעבי; 800 אלף לאוהד בן עמי

אוהד בן עמי, מנהל חשבונות בן 56 מקיבוץ בארי, נחטף מביתו ושהה בעזה 491 ימים עד 7 בפברואר 2025. אשתו, רז, נחטפה איתו ושוחררה בעסקה בנובמבר 2023. לבני הזוג שלוש בנות – יולי, אלה ונטלי – שלא נחטפו. אוהד הוחזק בעזה בתנאים קשים מאוד ועונה בידי המחבלים, ועם שחרורו, מצבו נראה קשה.

בשיחות עם אנשים המסייעים לשורדי השבי ובפרסומים אודותיהם נרמזת מטרה נוספת לחלק מגיוסי ההמונים: לסייע לשורדים לקנות בית מחוץ לקיבוצים שבהם חיו

אלה, בתם בת ה־24, שהייתה פעילה במאבק לשחרור החטופים, מנהלת קמפיין גיוס המונים למען הוריה באתר Giveback. נכון לאתמול (שני) היא גייסה כ־800 אלף שקל מתוך יעד של מיליון שקל. המשפחה למודת הסבל לא השיבה לשאלתנו בנוגע למטרה המדויקת של הגיוס.

בדף הגיוס ציינה אלה:

"ב־7 באוקטובר חיינו השתנו לעד […] מאותו היום כל עם ישראל התייצב לצידי ועזר לי, היום אני צריכה עזרה אחרת […] אנחנו צריכים לחזור לחיים. יש לאבי שאיפות להקמת הזוגיות מחדש, קירוב המשפחה ומקום חם לגור בו, כולנו ביחד. עזרו לי לבנות בית חדש וחם להוריי, גם פיזי וגם נפשי".

אלה לא ציינה אם בכוונתם לבנות את ביתם בבארי או במקום אחר.

אוהד בן עמי במפגש המרגש עם בנותיו באיכילוב, 8 בפברואר 2025 (צילום: מעיין טואף, לע"מ)

אלי שרעבי בן ה־54, גם הוא מנהל כספים מבארי, שוחרר יחד עם אוהד בן עמי אחרי 491 ימי סבל, רעב ועינויים במנהרות. אשתו ליאן ושתי בנותיהם, נויה ויעל, נרצחו בטבח שבעה באוקטובר. אחיו יוסי נחטף גם כן, וההערכה היא שהוא נהרג בעזה בהתקפת חיל האוויר. רק עם שחרורו נודע לאלי על בני המשפחה שאיבד.

שרון אדן, חבר ילדות אישי קרוב של אלי שרעבי, מוביל גיוס המונים למענו ב־Giveback. עד אתמול גויסו כ־2.5 מיליון שקל. בדף הגיוס נכתב כי המטרה היא "לסייע בשיקומו הפיזי והנפשי". אדן ובני משפחתו של שרעבי לא פרסמו מה הצרכים הספציפיים שלמענם הגיוס מתבצע.

שרון אדן, חבר ילדות אישי קרוב של אלי שרעבי, מוביל גיוס המונים למענו ב־Giveback. עד אתמול גויסו כ־2.5 מיליון שקל. אדן ובני משפחתו של שרעבי לא פרסמו מה הצרכים הספציפיים שלמענם הגיוס מתבצע

בכתבה שפורסמה באתר Ynet נכתב כי אחת ממטרות הגיוס היא לסייע לו ברכישת בית במקום זה שנהרס, אך לא צוין האם הבית מיועד להיבנות בקיבוץ או במקום אחר. בריאיון לערוץ 12 הסביר אדן: "הבנו שלא ברור מה יהיו הצרכים של אלי בעתיד – הן מבחינה רפואית והן מבחינת התאקלמות. הוא קיבוצניק, ויש מצב שהוא באמת יוצא בלי כלום, מלבד הצרכים הבסיסיים".

אדן סיפר כי תורמים רבים הציעו לשרעבי עזרה נוסף על התרומות הנדיבות, ואמר: "אלי נרגש מהעזרה והאהבה שהוא מקבל".

אלי שרעבי במפגש עם אחיו ואחיותיו בבית החולים שיבא, 8 בפברואר 2025 (צילום: חיים צח, לע"מ)

ארבל יהוד, מדריכת אסטרונומיה בת 29 מקיבוץ ניר עוז, נחטפה מביתה עם בן זוגה אריאל קוניו. אחיה, דולב, נרצח בטבח בזמן שיצא מביתו לטפל בפצועים. ביוני אשתקד אותרה גופתו בקיבוץ. ארבל הוחזקה בעזה 482 יום בידי הג'יהאד האסלאמי ושוחררה ב־1 בפברואר, באיחור שהיווה הפרה של העסקה.

בן זוגה אריאל, ואחיו דוד קוניו, עדיין חטופים בעזה ואמורים להשתחרר רק בשלב השני של העסקה, אם זה יצא לפועל. אשתו של דוד, שרון, ושתי בנותיו, אמה ויולי, נחטפו גם הן ושוחררו בעסקה בנובמבר 2023.

בדף הגיוס לטובת יהוד נכתב: "עזרו לנו להציל את ארבל ולעטוף אותה במסע השיקום", ללא פירוט לגבי הצרכים הספציפיים. אביה, יחיאל, העדיף שלא לענות לשאלותנו בנושא

עמותת "חוג העמקים" מבצעת גיוס המונים למען ארבל יהוד באתר Jgive. עד אתמול גויסו 637 אלף שקל. מבדיקת זמן ישראל עולה כי המשפחה אישרה את הגיוס ומקבלת את הכסף. לפי פרסומים, המשפחה יזמה את הגיוס והעמותה רק מסייעת.

בדף הגיוס לטובת יהוד נכתב: "עזרו לנו להציל את ארבל ולעטוף אותה במסע השיקום", ללא פירוט לגבי הצרכים הספציפיים. אביה, יחיאל, העדיף שלא לענות לשאלותנו בנושא.

ארבל יהוד ומשפחתה במסוק בדרך לבית החולים, 30 בינואר 2025 (צילום: דובר צה"ל)

אביגיל עידן בת הארבע מכפר עזה נחטפה מביתה בשבעה באוקטובר לאחר שמחבלים רצחו את הוריה, רועי וסמדר. שני אחיה, מיכאל ועמליה, התחבאו בארון וכך ניצלו. אביגיל שוחררה בנובמבר 2023 ואומצה בידי דודיה, זולי ולירון.

משפחתם וחבריהם גייסו למענם כספים דרך Giveback, בסיוע הפעיל החברתי יאיא פינק. תוך זמן קצר נאספו למענם כמיליון וחצי שקל, מעל ליעד הגיוס.

"מדינת ישראל תתמוך ביתומים, אבל זה לוקח זמן. חשוב לנו לעטוף, לסייע להם בצרכיהם המיידיים, לאפשר להם זמן התאוששות ולהראות להם וליתומים שהם לא לבד"

שלא כמו בגיוסים דומים למען פדויי שבי אחרים, בדף הגיוס נכתבו בפירוט מטרותיו:

"המשפחה של לירון וזולי התרחבה ברגע לשמונה נפשות, באהבה אין קץ. הם מתחילים מאפס: איבדו את ביתם בכפר עזה, ואת פרנסתם עם סגירת המסעדה שלהם, ובנוסף, הם מעבירים לדיור מוגן בקרבתם את הוריהם, סבא וסבתא של אביגיל, כדי לשמור על העוגן המשפחתי עבור הילדים.

"מדינת ישראל תתמוך ביתומים, אבל זה לוקח זמן. חשוב לנו לתמוך ולעטוף, לסייע להם בצרכיהם המיידיים, לאפשר להם זמן התאוששות ולהראות להם וליתומים שהם לא לבד. הפרויקט בתיאום עם המשפחה, כל הכסף יעבור ישירות לחשבון הבנק שלה".

אביגיל עידן מתאחדת עם משפחתה, 26 בנובמבר 2023 (צילום: דוברות מרכז שניידר. התמונות באישור המשפחה)

קית' סיגל בן ה־65, מטפל בריפוי בעיסוק ותועמלן רפואי מקיבוץ כפר עזה, נחטף יחד עם אשתו אביבה. אביבה שוחררה בנובמבר 2023. חמאס פרסם סרטון שבו נראים בני הזוג נלקחים מרכבם לעזה בידי המחבלים.

במהלך החטיפה המחבלים ירו בידו של קית', הפילו אותו בכוח, שברו את צלעותיו, והותירו אותו פצוע ללא טיפול רפואי לתקופה ארוכה. הוא הוחזק בבידוד במקום חשוך, הורעב, עונה והושפל.

"אביבה וילדיה הפסיקו לעבוד ו'עובדים' אך ורק בלקדם את החזרתו של קית' הביתה. הם ממש זקוקים לעזרה כספית"

אביבה וארבעת ילדיהם פעילים מאוד במאבק לשחרור החטופים. באפריל אשתקד, ילדיהם של קית' ואביבה פתחו בגיוס המונים בעזרת עמותת "מעגלי נתינה". עד כה גויסו כ־396 אלף שקלים.

בדף הגיוס נכתב כי המטרה היא "לעטוף את משפחת סיגל בחום" בלי לפרט יעדים קונקרטיים. אחת מחברותיה של אביבה, ורד ציון בוקטו, פרסמה פוסט ובו הסבירה: "אביבה וילדיה הפסיקו לעבוד ו'עובדים' אך ורק בלקדם את החזרתו של קית' הביתה. הם ממש זקוקים לעזרה כספית".

קית' סיגל מלווה באשתו אביבה במפגש ראשון עם בנותיו. 1 בפברואר 2025 (צילום: רונן חריש / לע"מ)

מטה משפחות החטופים והנעדרים גייס באוקטובר אשתקד כ־6.8 מיליון שקל. עינב צנגאוקר, אימו של מתן החטוף בעזה, שהפכה ל"פנים" של המאבק לשחרור החטופים, גייסה באתר "ביאקטיב" כ־1.9 מיליון שקל והסבירה כי הכסף מיועד "למימון ההפגנות והפעילויות – הגברה, ציוד וספקים". פורום משפחות החטופים "תקווה" ביצע גיוס משלו ואסף 3.2 מיליון שקל.

"החטופים עברו סבל בל יתואר, אבל כסף לא יחסר להם"

בימים האחרונים פורסמו כתבות ומאמרים שטענו כי משוחררי השבי ובני משפחותיהם אינם זוכים לסיוע מספק מהמדינה, ולכן נאלצים לפנות לתרומות.

בחודשים הראשונים אחרי שחרור החטופים בנובמבר 2023, פדויי השבי קיבלו סיוע עלוב למדי, שכלל, בעיקר, קצבה של 1,400 שקל בחודש בלבד מהביטוח הלאומי. אבל ביוני אשתקד תוקן חוק תשלומים לפדויי שבי והסיוע גדל מאוד.

במסגרת החוק המתוקן, אזרחים שנחטפו ושוחררו זכאים לקצבה חודשית של 8,257 שקל לכל חייהם מהביטוח הלאומי. כמו כן, הם זכאים לקצבה של 10 אלף שקל בשנה עד שיחזרו לעבוד, או עד ארבע שנים

במסגרת החוק המתוקן, אזרחים שנחטפו ושוחררו זכאים לקצבה חודשית של 8,257 שקל לכל חייהם מהביטוח הלאומי. החיילים שישוחררו זכאים לסכום זהה ממשרד הביטחון. עם שחרורם הם מקבלים מענק מיידי של 60 אלף שקל, מהם 10,000 שקל בכרטיס נטען.

בשלושת החודשים הראשונים אחרי השחרור הם מקבלים דמי נסיעות של 1,000 שקל בחודש ועזרה ביתית בעלות של 4,500 לחודש. כמו כן, הם זכאים לקצבה של 10 אלף שקל בשנה עד שיחזרו לעבוד, או עד ארבע שנים אחרי השחרור.

ילדים פדויי שבי זכאים לגמלת ילד נכה ללא צורך בוועדה רפואית. גמלאים שורדי שבי מקבלים גמלת סיעוד גבוהה של 30 שעות סיוע בשבוע ("דרגה 6").

עינב צנגאוקר ומשפחות החטופים במסיבת עיתונאים בתל אביב, 25 בינואר 2025 (צילום: אבשלום ששוני/פלאש90)

נוסף על כך, פדויי השבי זכאים לטיפול רפואי מלא ומקיף ללא תשלום בשנה הראשונה לאחר שחרורם, וכן להכרה בנכות של 50% לכל חייהם, המזכה אותם בטיפולים רפואיים מסוימים בחינם. משוחררים מגיל 55 זכאים להכרה בנכות של 57%, ובני 60 ומעלה – 71%. כמו כן, משוחררים בני 67 ומעלה מקבלים מענק שנתי של 40 אלף שקל, ובני 80 ומעלה – 50 אלף שקל.

משוחררי השבי זכאים גם למימון של עד 6,000 שקל בשנה לטיפולי רפואה משלימה, למימון טיפולים נפשיים בגובה 350 שקל לפגישה, להשכלה גבוהה או הכשרה מקצועית ללא עלות – כולל שכר לימוד, ציוד ודמי מחיה בתקופת הלימודים, לסיוע ברכישת רכב, לסיוע בשכר דירה עבור מי שמתגורר בשכירות, ולסיוע חלקי ברכישת דירה.

רבים משמיעים ביקורת חריפה על ההחלטה להכיר בחטופים כבעלי 50% נכות בלבד, ולא 100%, כמו גם על כך שחלק ניכר מהסיוע הוא זמני וחלקו דורש התמודדות בירוקרטית

הסיוע שניתן לפדויי השבי רחב יותר מזה שמקבלים מרבית הנזקקים בישראל, אם לא כולם, כולל נפגעי פעולות איבה, נכי צה"ל ועקורים. עם זאת, שורדי השבי מתמודדים עם קשיים משמעותיים וצרכים מורכבים, וחלק מבני משפחותיהם ופעילים למענם טוענים כי הסיוע אינו מספק.

רבים משמיעים ביקורת חריפה על ההחלטה להכיר בחטופים כבעלי 50% נכות בלבד, ולא 100%, כמו גם על כך שחלק ניכר מהסיוע הוא זמני וחלקו דורש התמודדות בירוקרטית.

מפגינים מוחים למען שחרור החטופים מחוץ לקריה בתל אביב, 15 בפברואר 2025 (צילום: מרים אלסטר/פלאש90)

חברי הכנסת נעמה לזימי ויצחק קרויזר מנסים להוביל מהלך להגדלת הסיוע. לזימי הצהירה בכנסת: "המשפחות בונות את חייהן מחדש – חלקן עם בתים שרופים וקהילות מפורקות. הן זקוקות למענה מותאם ונרחב פי כמה, לרשת התמיכה המקיפה ביותר. מביש שהן נאלצות לגייס כספים במצבן".

במנהלת החטופים, הנעדרים והשבים מסבירים בתשובה לשאלת זמן ישראל בנושא שיעור הנכות: "בראיה שיקומית, קשה לתייג אדם באופן אוטומטי כנכה נפש ב־100% לכל חייו – יש לכך השפעות על עבודה, גיוס לצבא ועוד. לכן נקבע בסיס של 50% ללא צורך בעמידה בפני ועדה רפואית.

"מדינת ישראל מעניקה מעטפת רחבה לשיקום השבים, כדי למנוע מצב בו יידרשו לתרומות. אנו לא מתייחסים באופן פרטני למקרה של משפחה ספציפית"

"במקרים בהם נדרש סיוע נוסף, קיימת אפשרות להעלאת האחוזים במסלול מהיר וללא צורך בנוכחות בוועדה, תוך ליווי גורמי המקצוע במנהלת".

בתשובה לשאלה על פתרונות דיור מחוץ לעוטף עזה, נמסר מהמנהלת: "מנהלת 'תקומה' הכינה לתושבי העוטף שביתם ניזוק דיור חלופי שתואם איתם מראש. לפדויי שבי הנזקקים לשיקום ארוך מועמדות חלופות דיור סמוכות למקום האשפוז והשיקום. ניתן גם מענק לרכישת דירה".

התצפיתניות ששוחררו משבי חמאס – דניאלה גלבוע, נעמה לוי, אגם ברגר, לירי אלבג וקרינה ארייב – צופות בקונצרט במרכז הרפואי בילינסון בפתח תקווה, 4 בפברואר 2025 (צילום: אבשלום ששוני/פלאש90)

עוד נמסר מהמנהלת בנוגע לטענות על הסיוע: "מדינת ישראל מעניקה מעטפת רחבה לשיקום השבים, כדי למנוע מצב בו יידרשו לתרומות. אנו לא מתייחסים באופן פרטני למקרה של משפחה ספציפית, מפאת כבודה וצנעת הפרט".

גורם במערך הממשלתי המסייע לפדויי השבי אמר: "החטופים ובני משפותיהם עברו סבל בל יתואר, אבל האמת היא שאחרי תיקון החוק, כסף לא יחסר להם. המדינה תדאג לכל צרכיהם כל חייהם, ולכל צורך ספציפי יימצא פתרון. וזה לחלוטין מגיע להם".

מבדיקת זמן ישראל עולה כי הגיוסים למען אוהד ורז בן עמי, אלי שרעבי, ארבל יהוד, אביגיל עידן וקית' סיגל נערכים באופן חוקי ותקין

יש גיוסים בתחום האפור. הגיוסים לחטופים – חוקיים

משפטנים המתמחים בדיני עמותות מציינים כי נושא גיוסי ההמונים טרם הוסדר באופן מלא בחוק, בישראל כמו במדינות רבות אחרות, והוא מעורר סוגיות משפטיות. עם זאת, מבדיקת זמן ישראל עולה כי הגיוסים למען אוהד ורז בן עמי, אלי שרעבי, ארבל יהוד, אביגיל עידן וקית' סיגל נערכים באופן חוקי ותקין.

רשמת העמותות לשעבר, עו"ד קארן שוורץ, מסבירה: "בגיוסי המונים שמתבצעים על ידי עמותות רשומות, אשר התרומה להן מזכה בהקלות מס, חייבת להיות התאמה בין מטרות העמותה למטרת התרומה. אם אין התאמה כזו, אין מדובר בעבירה פלילית, אך לכאורה עלולה להתקיים עבירה אזרחית".

אוהד בן עמי במפגש הראשון עם אשתו רז בנקודת הקליטה הראשונית. 8 בפברואר 2025 (צילום: דובר צה"ל)

הגיוסים למען בן עמי, שרעבי ועידן בוצעו על ידי גורמים פרטיים ולא על ידי עמותות, ולכן אינם רלוונטיים לדבריה של שוורץ. הגיוס למען סיגל התבצע באמצעות עמותת "מעגלי נתינה", העוסקת בגיוס תרומות באמצעות מימון המונים, והיא חלק מעמותת "קרן עשור", שמטרתה גיוס תרומות פילנתרופיות.

הגיוס למען ארבל בוצע באמצעות עמותת "חוג העמקים", המפעילה מוסדות כלכלה ותרבות בעמק יזרעאל ובבית שאן, ולכאורה אינו קשור ישירות למטרת הגיוס. עם זאת, בין מטרות העמותה נכללת "עזרה ביישובי ההתיישבות העובדת בכל הארץ". מקורב לעמותה טוען כי סעיף זה מאפשר את הסיוע לתושבי עוטף עזה ולחטופים "עמוק בתוך דרישות החוק".

"רשמת העמותות פרסמה בסוף אוקטובר הנחיות מקלות לזמן המלחמה במטרה לעודד עמותות לעזור, כולל היתר מפורש להרחיב את הפעילות שלהן לדברים שמסייעים לנפגעים ולא מוגדרים כמטרותיהן"

רשם העמותות לשעבר, עמירם בוגט, מבהיר: "בעולם שלפני 7 באוקטובר, אם עמותה הבטיחה לתורמים זיכוי מס בנושא שלא במטרות הרשומות שלה, זאת יכלה להיות בעיה של ניהול תקין. לכן, לפעמים, בגיוסים פומביים לא מבטיחים לתורמים זיכוי מס, אלא כותבים, 'ייתכן שהתרומה מזכה במס' (זה המצב גם בגיוסים למען פדויי השבי, ת"ג).

"אבל רשמת העמותות, שולי אבני, פרסמה בסוף אוקטובר הנחיות מקלות לזמן המלחמה במטרה לעודד עמותות לעזור, כולל היתר מפורש להרחיב את הפעילות שלהן לדברים שמסייעים לנפגעים ולא מוגדרים כמטרותיהן. וברור לגמרי שאפשר לעשות את זה כדי לעזור לחטופים!"

מפגינים למען החטופים בתל אביב, 17 בפברואר 2025 (צילום: אריק מרמור/פלאש90)

בהנחיות שפרסמה אבני לעמותות באוקטובר נכתב:

"עמותות וחברות לתועלת הציבור יוכלו בזמן המלחמה להרחיב את פעילותן לפעילויות שלא הוגדרו כמטרות בתקנון שלהן, אך קרובות למטרות העמותה, מבלי להגיש בקשה לשינוי מטרות […] הנחיה זו חלה על פעילות שנועדה באופן ישיר לסייע למאמץ המלחמתי ולאוכלוסייה שנפגעה".

לדברי משפטן המסייע בגיוסי המונים לטובת פדויי השבי: "הרבה הדסטארטים, בארץ ובכל העולם, הם בתחום האפור. אף אחד אף פעם לא באמת בודק הלימה בין מטרות העמותה למטרות הגיוס, זה מקובל שאין הלימה כזאת ולא ממש עבירה. האמת שזה כל כך מקובל שאפילו לא זכרתי שהרשמת התירה את זה בסיוע לנפגעי המלחמה.

"יש עמותות שיש להן סעיף 46א' (זיכוי תורמים לפטור ממס) והן משמשות כצינור בגיוס כספים לעמותות שאין להן. זה לא תקין, אבל כולם עושים את זה"

"יש עמותות שיש להן סעיף 46א' (זיכוי תורמים לפטור ממס) והן משמשות כצינור בגיוס כספים לעמותות שאין להן. זה לא תקין, אבל כולם עושים את זה. בקיקסטארטים בעולם מגייסים מיליארדים, בלי פיקוח, ואף אחד לא נוגע בזה. זה לא מצב אידיאלי, אבל זה המצב.

"יש לאקונה בקשר לתשלום מס הכנסה על הדסטארט. כשתרמתי כסף לחטוף ששוחרר, לא שילמתי על זה מס וגם הוא לא, וזאת לא העלמת מס, כי זה לא מסווג כ'הכנסה'. זה כמו העברת כספים בין קרובי משפחה. אני מקווה שהתחום יוסדר בעתיד. אבל לחפש בעיות דווקא בגיוס בשביל החטופים זאת ערלות לב ממש".

עצרת למען שחרור החטופים המוחזקים בעזה בכיכר החטופים בתל אביב, 18 בינואר 2025 (צילום: אבשלום ששוני/פלאש90)

כעיקרון, כל אחד יכול לפתוח גיוס המונים ולהצהיר שהוא נועד לחטופים ופדויי שבי. הגיוסים המתנהלים כיום אמיתיים והכסף מופנה לפדויי השבי, אבל אם יהיו גיוסים נוספים בעתיד, לתורמים מהשורה תהיה דרך לדעת אם הם כאלה? יש דרך למנוע הונאות במסווה של עזרה לחטופים?
"לא כל כך. זאת בעיה בגיוסים, בעיקר למען מטרות ראויות מהסוג הזה.

"לתורמים מהשורה כדאי להיות ערניים ולתרום לגיוסים מוכרים שכולם שמעו עליהם, או אחרי בדיקה. אבל אני רואה בשאלה שלך תקווה גדולה: שחטופים נוספים יחזרו. בוא נקווה שכולם יחזרו, ואחר כך נדאג לכל השאר".

מקבוצת הדסטארט, המפעילה את אתר Giveback, נמסר בתגובה: "הדסטארט, מפעילת אתרי מימון ההמונים הגדולה בישראל, פועלת תחת רישיון ובפיקוח רשות שוק ההון. ככזו, כל פלטפורמות הגיוס הפועלות תחתיה מחויבות בתהליכים שבמסגרתם נסלקים ומועברים כספי הגיוסים רק לאחר זיהוי אישי של יוזמי הפרויקטים ובדיקות שלהם מול מאגרי מידע, כולל רשימות טרור".