לזמן ישראל נודע כי מתנחלים הקימו מאחז חדש במדבר יהודה, בשטח הגדה המערבית, על אדמות מדינה האסורות להתיישבות, סמוך להתנחלות כפר אדומים. במאחז הוצב קראוון שעליו כרזות של המכינה הקדם־צבאית היוקרתית "עין פרת", ארגון הסיוע האזרחי "לב אחד" ותנועת "אור" להתיישבות בנגב ובגליל.

בארגון "כרם נבות", העוקב אחר הקמת התנחלויות ומדיניות הקרקעות בגדה המערבית, ובארגון המתכננים והאדריכלים "במקום" טוענים כי מדובר במאחז בלתי חוקי.

בבדיקת זמן ישראל לא נמצאו אישורים חוקיים להקמת המאחז. במנהל האזרחי של צה"ל, במועצה האזורית מטה בנימין, במכינה ובארגון "לב אחד" לא הציגו אישורים כאלה. במכינה וב"לב אחד" לא השיבו לשאלה בנוגע לקשר שלהם למאחז.

בבדיקת זמן ישראל לא נמצאו אישורים חוקיים להקמת המאחז. במנהל האזרחי של צה"ל, במועצה האזורית מטה בנימין, במכינה ובארגון "לב אחד" לא הציגו אישורים כאלה

המאחז שוכן בשטח השיפוט של התנחלות כפר אדומים, השייכת למועצה האזורית מטה בנימין. לדברי מנכ"ל "כרם נבות", דרור אטקס, "בכפר אדומים יש תוכניות מתאר רבות, אך אף אחת מהן לא חלה על המקום הזה". אטקס מציין כי מדובר באדמות מדינה, ולכן, לדבריו, המאחז אינו חוקי הן לפי החוק הישראלי והן לפי החוק הבינלאומי.

מיקום המאחז החדש ליד כפר אדומים, פברואר 2025 (צילום: דרור אטקס)

לדברי אלון כהן־ליפשיץ, אדריכל וראש מחלקת תכנון וקהילה בגדה המערבית בארגון "במקום" העוסק בשמירה על זכויות אדם בתחום התכנון: "אין שם תוכנית בתוקף שמכוחה ניתן להקים את המאחז. אבל מה זה מפתיע? חלק גדול מהבנייה בכפר אדומים נעשתה ללא היתר, ורק לאחר מכן הוכנו תוכניות שאושרו".

המאחז הוקם על הגדה הדרומית של נחל פרת (ואדי קלט), בין הכפר הפלסטיני–בדואי בדו אל־קלט למוזיאון "השומרוני הטוב", ולא רחוק מח'אן אל־אחמר (נקודת ציון 235023/636847). הוא אינו נמצא בשטח הבנוי של כפר אדומים או של אחת מהתנחלויות־הבת שלה, אלא במרחק של כקילומטר וחצי בקו אווירי מההתנחלות הקרובה ביותר – "אלון".

עמותת "עין פרת – המדרשה למנהיגות חברתית", שמפעילה את המכינה, מקבלת תמיכה ממשרדי החינוך והחקלאות, שהסתכמה אשתקד בכחצי מיליון שקל

מכינת "עין פרת" היא מכינה גדולה שהוקמה ב־2001. היא מיועדת לבנים ולבנות, חילונים ודתיים, ומציגה עצמה כ"פתוחה לכל הקשת החברתית והפוליטית". למכינה שלוחות בהתנחלויות כפר אדומים, נופי גלגל וגיתית, וכן בקיבוצים סופה, ניר עם, אור הנר וברור חיל בעוטף עזה. חזון המכינה הוא "לפעול לחברת מופת ומדינה מתוקנת […] אחריות לעתיד המדינה, חוסנה החברתי וערכיה".

עמותת "עין פרת – המדרשה למנהיגות חברתית", שמפעילה את המכינה, מקבלת תמיכה ממשרדי החינוך והחקלאות, שהסתכמה אשתקד בכחצי מיליון שקל. מייסד ומנכ"ל "עין פרת" הוא המחנך והפעיל החברתי ארז אשל, תושב כפר אדומים, שבעבר היה מנָהל מִנהל חברה ונוער במשרד החינוך.

קראוון ועליו שלט של עמותת "לב אחד" במאחז שלכאורה אינו חוקי ליד כפר אדומים (צילום: דרור אטקס)

בשנות ה־90 ארז היה פעיל בתנועה החברתית־פוליטית "דור שלום", שתמכה במועמדותו של אהוד ברק לראשות הממשלה, והיה ממובילי מחאת הסטודנטים של 1998. בטבח שבעה באוקטובר התנדב בחילוץ פצועים יחד עם נעם דוד, חניך המכינה בן ה־18, מעשה שעורר ביקורת ציבורית.

אטקס טוען כי המכינה "כבר הייתה מעורבת בהקמת מאחזים לא חוקיים, שחלקם תחת צווי הריסה". לדבריו: "זו אינה הפעם הראשונה שהמכינה מעורבת בבנייה לא חוקית בגדה. אלו הסטנדרטים המקובלים באזור בו המכינה בחרה לפעול ושהיא מבקשת להטמיע בקרב חניכיה. מביש, אם כי מאוד לא מפתיע, שמדינת ישראל מעבירה מדי שנה סכומי עתק לגוף שקשור ישירות בהפרת חוק".

"זו אינה הפעם הראשונה שהמכינה מעורבת בבנייה לא חוקית בגדה. אלו הסטנדרטים המקובלים באזור בו המכינה בחרה לפעול ושהיא מבקשת להטמיע בקרב חניכיה"

תנועת "אור לנגב ולגליל" מקימה גרעיני התיישבות של ישראלים העוברים לגור בצפון ודרום הארץ. התנועה הקימה ומקימה שבעה יישובים חדשים, דתיים וחילוניים, כולם בתוך הקו הירוק (ביניהם היישוב "חירן" שמוקם על חורבות הכפר הבדואי אום אל־חיראן בנגב), ו־23 גרעיני התיישבות משותפת ביישובים קיימים. בפרסומי התנועה מוצגת בהבלטה רק התיישבות בתוך הקו הירוק.

"לב אחד" הוא ארגון המקים ומפעיל קבוצות מתנדבים לסיוע לאזרחים במצבי חירום. פעיליו מחלקים מזון וציוד, מחלצים אזרחים בסיכון ומעניקים להם תמיכה לוגיסטית, חינוכית, חברתית ואנושית. הארגון הוקם לסייע למפוני ההתנתקות מעזה, ומאז הפעיל רבבות מתנדבים לסיוע לנפגעי מלחמת לבנון השנייה, ירי הרקטות מעזה, מגפת הקורונה, המלחמה באוקראינה והמלחמה הנוכחית בארץ.

מנכ"ל מכינת "עין פרת", ארז אשל בזמן ששימש כמנהל מנהל חברה ונוער במשרד החינוך, 2012 (צילום: אורי לנץ)

אשל ומייסד ומנכ"ל "לב אחד", תומר דרור, סירבו לבקשות חוזרות ונשנות של זמן ישראל להשיב לשאלות האם המאחז הוקם על ידי הארגונים שבראשם הם עומדים, האם הקמתו אושרה כחוק, ואם כן – האם בידיהם מסמכים המעידים על כך. השניים נמנעו מלהגיב או למסור תשובה עניינית למידע המופיע בידיעה ולטענותיהם של אטקס וכהן־ליפשיץ.

אשל מסר לזמן ישראל: "למה אתה רודף יהודים? כל מה שתכתוב, כולל טעות באיות שם, ייחשב כניסיון שלך להוציא דיבה. אתה תתבע אישית, השותפים שלך
והעיתון שלך". דרור מסר לזמן ישראל: "אם תכתוב דבר אחד לא מדויק, כולל איות השם, אתה והעיתון תתבעו דיבה".

"מאות ואלפי מבנים לא חוקיים יש באזור, שמקדמת הרשות הפלסטינית בשילוב זרועות עם האיחוד האירופי, כדי לכבוש את השטח ולנתק את ירושלים מבקעת הירדן במטרה לייצר רצף פלסטיני אסטרטגי"

יהודה עמרני, דובר מועצה אזורית בנימין, מסר בתשובה: "מאות ואלפי מבנים לא חוקיים יש באזור, שמקדמת הרשות הפלסטינית בשילוב זרועות עם האיחוד האירופי, כדי לכבוש את השטח ולנתק את ירושלים מבקעת הירדן במטרה לייצר רצף פלסטיני אסטרטגי. מערכת אכיפת החוק, צה"ל והדרג המדיני חייבים לפעול ביתר שאת נגד מפעל העבריינות הלאומני שמקדמים בכירי הרשות הפלסטינית".

שאלתי, האם יש אישור חוקי להקמת נקודת ההתיישבות הספציפית הזאת, שהקימו ישראלים בשטח מועצת בנימין. יש לך תשובה עניינית?
"זאת התשובה".

האם אפשר ללמוד מדבריך שאין אישור כזה?
"זאת התשובה".

מאחז חדש ליד כפר אדומים עם כרזות של מכינת "עין פרת" ותנועת "אור", פברואר 2025 (צילום: דרור אטקס)

בעיריית מעלה אדומים הדגישו כי השטח שבו הוקם המאחז אינו נמצא בתחום שיפוטה. עם זאת, בעירייה לא השיבו לשאלה האם ידוע להם על היתרים חוקיים להקמתו.

עד מועד פרסום הכתבה לא נמסרה תגובה מהמנהל האזרחי ביהודה ושומרון, האחראי על אכיפת החוק באזור, ומתנועת "אור".

שבעה מאחזים חדשים מאז תחילת 2025

לפי נתוני "כרם נבות", מאז תחילת 2025 – תוך פחות מחודשיים וחצי – הוקמו בגדה המערבית שבעה מאחזים לא חוקיים. לצד המאחז שהוקם סמוך לכפר אדומים, דיווח הארגון על הקמת מאחזים נוספים מדרום למאחז הוותיק בגבעת החי"ש, סמוך להתנחלות אלון שבות בגוש עציון, וכן בקרבת הכפר תיאסיר בשומרון.

לפי נתוני "כרם נבות", מאז תחילת 2025 – תוך פחות מחודשיים וחצי – הוקמו בגדה המערבית שבעה מאחזים לא חוקיים

כמו כן, לפי הארגון הוקמו מאחזים ליד ההתנחלות גבע בנימין; מצפון־מערב לאתר הארכיאולוגי ח'ירבת סמארה בשומרון; מצפון לכפר הפלסטיני ח'רבת זנוטה בהר חברון; וליד המחצבה של איש העסקים הפלסטיני מוסטפא טריפי, סמוך להתנחלות עפרה בבנימין.

לפי נתוני "כרם נבות", ב־2024 הוקמו בגדה המערבית 60 מאחזים. מדובר בשיא של כל הזמנים בהקמת מאחזים לא חוקיים, בפער נרחב משנים קודמות. לפי "כרם נבות", המאחזים שהוקמו ב־2024 מהווים כחמישית מכלל המאחזים שהוקמו בגדה מאז 1997. בינתיים, נראה כי מגמה זו נמשכת גם בשנת 2025.