ההודעה על מכירתה הצפויה של חברת הסטארט-אפ הישראלית ויז לענקית הטכנולוגיה גוגל (Alphabet) תמורת כ-32 מיליארד דולר היא בהחלט סיבה לגאווה לאומית – אבל לא ממשלתית. העסקה, אם וכאשר תצא לפועל, תהיה הרכישה הגדולה ביותר של גוגל אי-פעם והאקזיט הגדול ביותר בתולדות ההייטק הישראלי.

מייסדי ויז – אסף רפפורט, ינון קוסטיקה, עמי לוטבק ורועי רזניק – הם תוצר מובהק של מערכת החינוך בישראל עוד מימיה הטובים.

רפפורט וקוסטיקה מחזיקים בתואר שני במדעי המחשב מהטכניון, לוטבק מחזיק בתואר שני במדעי המחשב מהאוניברסיטה העברית, ורזניק למד מדעי המחשב באוניברסיטה הפתוחה. ההשכלה האקדמית המעמיקה שלהם – בשילוב עם שירותם הצבאי ביחידת 8200 – סיפקה להם את הכלים, הידע והקשרים שהובילו אותם לאן שהגיעו.​

ההשכלה האקדמית המעמיקה של ארבעת מייסדי ויז – בשילוב עם שירותם הצבאי ביחידת 8200 – סיפקה להם את הכלים, הידע והקשרים שהובילו אותם לאן שהגיעו

הגישה הטכנולוגית החדשנית של הארבעה, המשלבת אוטומציה ובינה מלאכותית לבדיקת אבטחה מקיפה, אפשרה לארגונים לאתר פרצות קריטיות בזריזות ולתקן אותם בזמן מהיר יחסית לפני שיגרמו לנזק. המוצר של ויז הפך תוך זמן קצר ללהיט ומבוקש בתחום זה בעולם.​

אסף רפפורט, מנ"כל ומייסד-שותף של ויז, על הבמה בכנס TechCrunch Disrupt בסן פרנסיסקו, 28 באוקטובר 2024 (צילום: Kimberly White/Getty Images for TechCrunch/AFP)

הקיצוצים בתקציב ההשכלה הגבוהה

קשה להבין איך מדינה עם תשתית חינוכית כה מפוארת, שמצליחה להוציא מתוכה יזמים והייטקיסטים מהמוצלחים בעולם, יכולה גם באותה נשימה להרוס את כל זה בתוך זמן כל כך קצר. אך נראה כי לשם חותרת הממשלה הנוכחית.

קשה להבין איך מדינה עם תשתית חינוכית כה מפוארת, שמצליחה להוציא מתוכה יזמים מהמוצלחים בעולם, יכולה גם באותה נשימה להרוס את כל זה בתוך זמן כל כך קצר. אך נראה כי לשם הממשלה חותרת

מערכת החינוך הוזנחה מבחינה תקציבית. לראשונה מאז 2007, תלמידי ישראל ירדו במבחן TIMSS לרמה הממוצעת במדעים. הציונים של התלמידים בישראל כבר נמוכים היום מאשר ברוב המדינות המפותחות. וזה בלי להחשיב את התלמידים במגזר החרדי שלא לומדים ליבה כך שמצבנו חמור בהרבה.

לפי דיווחים, משרד האוצר תכנן לקצץ כ-133 מיליון שקל מתקציב החינוך וההשכלה הגבוהה בשנת 2025, ו-400 מיליון ש"ח בשנת 2026. קיצוצים כאלה עלולים לפגוע באיכות ההוראה, במחקר וביכולת האוניברסיטאות והמכללות להכשיר את דור המהנדסים והיזמים הבא.​

העדפת תקציבים למגזרים לא יצרניים

במקביל לקיצוצים בהשכלה הגבוהה, הממשלה בחרה דווקא להגדיל את התקציבים למגזרים שלא מלמדים ליבה וגם לא תורמים לשוק העבודה.

הטכניון בחיפה. שניים ממייסדי ויז הם בוגרי תואר שני בטכניון (צילום: הדס פרוש/פלאש90)

כך בשנים 2023-2024, המימון למוסדות חרדיים פרטיים עלה ב-31%, עם תקציבים נוספים של כ-1.35 מיליארד שקל לבתי ספר חרדים ועוד 2.5 מיליארד ש"ח לישיבות – כך לפי ניתוח של קרן ברל כצנלסון. העדפה תקציבית כזו, על חשבון ההשכלה הגבוהה, בעצם גוזרת את גורלו של דור שלם ללא ידע במקצועות בסיסיים.

מחצית מהאוכלוסייה לא מקבלת כיום את הכלים הדרושים כדי לעבוד במשק מודרני. היא כל כך ענייה, שהיא לא מגיעה לרף התחתון של מס הכנסה – ולא משלמת בכלל מס הכנסה

לפי פרופ' דן בן-דוד העומד בראש מוסד שורש, מחצית מהאוכלוסייה לא מקבלת כיום את הכלים הדרושים כדי לעבוד במשק מודרני. היא כל כך ענייה, שהיא לא מגיעה לרף התחתון של מס הכנסה – ולא משלמת בכלל מס הכנסה. זה הביא למצב ש-20% מהציבור נושאים בנטל התשלום של 90% ממס ההכנסה בישראל, וזה לאט-לאט עולה.

הגירה שלילית ואובדן הון אנושי

לדברי בן-דוד, הנתונים מראים כי פחות מ-300 אלף איש מאיישים תפקידים מרכזיים בתחומים כמו הייטק, רפואה ואקדמיה. והם אלו שנושאים את רוב הנטל. חלקם עוזב את המדינה, ולא צריך הרבה מהם שיעזבו כדי לגרום פה לטלטלה גדולה.

כאשר מערכת החינוך וההשכלה הגבוהה נחלשות ומתדרדרות לרמה של עולם שלישי, והנטל הכלכלי על הציבור היצרני שעדיין נותר רק גדל, גובר החשש מהתגברות "הגירת המוחות" – מצב שבו אנשי מקצוע מיומנים ומהנדסים מוכשרים עוזבים את ישראל לטובת מדינות המציעות תנאים טובים יותר.

משרדי ויז בתל אביב, יולי 2024 (צילום: פלאש90)

תופעה כזו עלולה להוביל לאובדן הון אנושי קריטי ולהחלשת התעשייה המקומית.​ מי שרוצה דוגמה לכך שיסתכל על מה שקורה היום בירושלים: מדובר בעיר מרכזית וחשובה שנזקקת לסיוע מהמדינה של כמיליארד שקל מדי שנה, כי היא לא מסוגלת להחזיק את עצמה לבד.

מי שרוצה דוגמה לכך שיסתכל על מה שקורה היום בירושלים: עיר מרכזית וחשובה הנזקקת לסיוע מהמדינה של כמיליארד שקל מדי שנה, כי היא לא מסוגלת להחזיק את עצמה לבד

במקום שהממשלה תשקיע בהכשרת הציבור העני בירושלים על מנת שיוכל להשתלב בשוק העבודה ולשלם ארנונה מספקת, היא עושה ההפך: היא משקיעה בקצבאות והטבות ובכך מקבעת את מצבם האישי הרע ואת מצב העירייה הרע עוד יותר.

מי שסיכם את המצב הכי טוב בישראל כיום הוא לא אחר מאשר המנכ"ל והמייסד-שותף של ויז, אסף רפפורט. "חברת ויז הצליחה עד היום בזכות אקו-סיסטם מדהים שקיים בישראל, אבל הוא עומד כרגע בפני סכנה קיומית", כך אמר לפני שנתיים כשהחליט להוציא חלק מכספי החברה מישראל.

רפפורט התכוון למהפכה המשפטית שהממשלה ניסתה להעביר, אלא שהכול קשור להכול.

בחלק השני של הראיון: אסף רפפורט, מנכ"ל Wiz שהוציא את כספי החברה מהארץ, מספר על מתקפות הפייק נגדו ברשתות ומבהיר – "אנחנו פטריוטים ישראלים, חובתנו להתריע על מה שקורה להייטק ולא להחריש". לדבריו, אי אפשר להתנהל כמו הונגריה ופולין ו"לעבוד" על המשקיעים הזרים שמדובר בדמוקרטיה ליברלית ???????? pic.twitter.com/iIid8gyW4P

— מתן חודורוב (@MatanHodorov) February 9, 2023

בשורה התחתונה, הצלחתה של ויז היא עדות לחשיבותה של מערכת השכלה גבוהה איכותית ותומכת. האזהרה של רפפורט חייבת להדהד באוזנו של כל מקבל החלטות. פלא ששר האוצר בצלאל סמוטריץ' אפילו לא צייץ כדי לקחת קרדיט על האקזיט הגדול בתולדות המדינה?

הצלחת ויז היא עדות לחשיבותה של מערכת השכלה איכותית. האזהרה של רפפורט חייבת להדהד באוזנו של כל מקבל החלטות. פלא שסמוטריץ' אפילו לא צייץ כדי לקחת קרדיט על האקזיט הגדול בתולדות המדינה?

מדיניות הממשלה הנוכחית, הכוללת קיצוצים משמעותיים בתקציבי ההשכלה הגבוהה והעדפת מגזרים מסוימים, פוגעת בעתיד ההייטק הישראלי ובחוסנה הכלכלי של המדינה. אנחנו לא רחוקים מהיום שבו אקזיט כמו של ויז יהפוך לחלום רחוק שנשמע עליו רק בחדשות החוץ על הנעשה בעולם.