החל מהבוקר, ישראל היא מדינה אחרת.

בדיוק כמו בבוקרו של 24 ביולי 2023, אז אישרה מליאת הכנסת בקריאה שנייה ושלישית את החוק לביטול עילת הסבירות, כך גם מקץ 20 חודשים, בוקרו של 27 במרץ 2025 מבשר על שינוי משטרי יסודי בדמוקרטיה הישראלית.

החל מהבוקר, הנורמה החוקתית השוררת במדינת ישראל משקפת מערכת משפט שאינה עצמאית, והנתונה לשליטה פוליטית.

אחרי דיון של קרוב ליממה, מליאת הכנסת אישרה הבוקר (חמישי) בקריאה שנייה ושלישית את הצעת החוק לשינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים.

החל מהבוקר, הנורמה החוקתית השוררת במדינה משקפת מערכת משפט שאינה עצמאית, והנתונה לשליטה פוליטית. אחרי דיון של קרוב ליממה, מליאת הכנסת אישרה את הצעת החוק לשינוי הוועדה לבחירת שופטים

מבחינה פורמלית, מדובר בשני שינויים חקיקתיים שבאו בחבילה אחת: שינוי הן בחוק יסוד השפיטה והן בחוק בתי המשפט. לכאורה נתון טכני, אבל בעל משמעות מרחיקת לכת בהמשך הדרך, במסגרת בירור העתירות שכבר הוגשו לבג"ץ, דקות לאחר שהכנסת אישרה את שינוי הרכב הוועדה.

זאת, מאחר שסוג הכלים שבאמצעותם בג"ץ בוחן את תוקפם של חוקי יסוד, שונה בתכלית מהדרך שבה נעשית ביקורת שיפוטית חוקתית על חוקים רגילים.

ראש הממשלה בנימין נתניהו משוחח עם שר החוץ גדעון סער במליאה. 26 במרץ 2025 (צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת)

בית המשפט בוחן תיקונים חקיקתיים בחוקים רגילים בפריזמה של התאמתם לחוקי היסוד – הן לזכויות האדם המעוגנות בהם והן לנורמות המשטריות כגון הפרדת רשויות ועצמאות הרשות השופטת.

לעומת זאת, שיפוט של חוקי יסוד נעשה בפריזמה צרה ונדירה עשרות מונים, ועניינו בחינה האם נגרמה פגיעה אנושה בעקרונות היסוד של המדינה, כמדינה יהודית ודמוקרטית, או אם הכנסת עשתה שימוש לרעה בסמכותה המכוננת.

מייאש לחזור שוב על מכלול הפגמים והנזקים בחוק החדש, המהווה את גולת הכותרת של ההפיכה המשטרית. החוק מעביר את מרכז הכובד של בחירת שופטים מאתוס של מקצועיות והצטיינות לאתוס של זיהוי פוליטי.

אם וכאשר שיטת מינוי השופטים החדשה תיכנס לתוקף, שופטים חדשים בישראל, בכל הערכאות, ייבחרו בראש ובראשונה על בסיס קרבתם למחנה הפוליטי של הקואליציה או של האופוזיציה, ולא על בסיס הצטיינות, ידע, בקיאות וניסיון.

שופטים חדשים בישראל, בכל הערכאות, ייבחרו בראש ובראשונה על בסיס קרבתם למחנה הפוליטי של הקואליציה או של האופוזיציה, ולא על בסיס הצטיינות, ידע, בקיאות וניסיון

זאת תהיה גם בעיה מהותית של איכות השפיטה, וגם של אמון הציבור בבתי המשפט. מאחר שכל הציבור ידע אילו פוליטיקאים מינו אילו שופטים, הם יהיו מוכתמים מיומם הראשון על הכס.

יו"ר ועדת החוקה ח"כ שמחה רוטמן במליאת הכנסת בעת ההצבעה על החוק לשינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים, 27 במרץ 2025 (צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת)

וכך, די מהר תיצבע מערכת בתי המשפט כולה בצבעים פוליטיים. אמון הציבור במקצועיות וניטרליות השפיטה תהיה דומה למידת האמון הציבורי שהייתה בברית המועצות בפרסומיו של העיתון "פרבדה".

יש רק נקודת אור אחת בחוק החדש: ההסדר החדש ייכנס לתוקף לא באופן מיידי, אלא לאחר הבחירות לכנסת הבאה.

פירוש הדבר הוא שבתקופת כהונתה של הכנסת הנוכחית, הוועדה לבחירת שופטים תמשיך להתקיים במתכונתה הנוכחית. שני נציגי לשכת עורכי הדין ימשיכו לכהן בה, והיא תהיה רשאית להמשיך לבחור שופטים במתכונת הרגילה והמקובלת.

כמובן, אם שר המשפטים יריב לוין – אבי ההפיכה המשטרית – יואיל בטובו לכנס את הוועדה. זה לא יקרה בלי צו מפורש של בג"ץ, כמובן.

פירוש הדבר הוא גם שאם תוקם קואליציה אחרת אחרי הבחירות הבאות, היא תוכל לבטל את החקיקה הזו ולהחזיר את המצב לקדמותו, כמעט ללא נזק ממשי, ועוד לפני שימונה אפילו שופט אחד בשיטת הבחירה המטילה כתם בשופטים המתמנים.

הבוקר, מייד עם סיום ההצבעה בעד החוק – הצבעה שמפלגות האופוזיציה החרימו – הודיעו יאיר לפיד, בני גנץ, אביגדור ליברמן ויאיר גולן כי "בממשלה הבאה נדאג שהחוק לשינוי הוועדה לבחירת שופטים יבוטל"

הבוקר, מייד עם סיום ההצבעה בעד החוק – הצבעה שמפלגות האופוזיציה החרימו – הודיעו יאיר לפיד, בני גנץ, אביגדור ליברמן ויאיר גולן כי "בממשלה הבאה נדאג שהחוק לשינוי הוועדה לבחירת שופטים יבוטל".

יו"ר האופוזיציה יאיר לפיד משוחח במליאה עם יו"ר המחנה הממלכתי בני גנץ. 26 במרץ 2025 (צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת)

ההוראה בדבר תחולה נדחית של החוק החדש עד לאחר הבחירות, מעניקה גם אורך נשימה לבג"ץ לדון בעתירות החוקתיות בסבלנות ויסודיות, לכנס הרכב מורחב.

בניגוד לסלוגן המניפולטיבי שהשרים לוין וגדעון סער ניסו לייחס ליוזמה הזו, "מתווה ההסכמה" – פסק דינו של בג"ץ בנושא אכן ישקף הסכמה רחבה בין הפלגים השונים בקרב השופטים.

בניגוד לסלוגן המניפולטיבי שהשרים לוין וגדעון סער ניסו לייחס ליוזמה הזו, "מתווה ההסכמה" – פסק דינו של בג"ץ בנושא אכן ישקף הסכמה רחבה בין הפלגים השונים בקרב השופטים

עד אז, השופטים יהיו פטורים מלבחון את שאלת הוצאת צו-ביניים נגד החקיקה, שהיא שאלה כבדת משקל גם כשמדובר בהסדרי חקיקה פחות מרכזיים, ושאינם נוגעים בליבת היחסים בין הרשות השופטת לרשויות האחרות.

הטענות שישמיעו בבג"ץ עורכי הדין מטעם הממשלה כבר נכתבו וגובשו:

• בית המשפט, הם יטענו, פועל כאן כדי לשמור על כוחו שלו, כמו אחרון הפוליטיקאים;
• בית המשפט מצוי בניגוד עניינים כי חוק הוועדה לבחירת שופטים נוגע למשקלם של שופטי העליון המכהנים בוועדה;
• השופט יצחק עמית איננו נשיא לגיטימי של העליון, השופטים הם כולם עבריינים ומבקשים להמשיך ולשכפל את עצמם.

ועוד ועוד, ממיטב התוצרת של מכונת הרעל.

שר המשפטים יריב לוין לצד שר החוץ גדעון הסער במליאת הכנסת. 27 במרץ 2026 (צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת)

השופטים המכהנים בכל בתי המשפט בישראל, בכל הערכאות, ועמם הציבור כולו, נדרשים כעת לקחת נשימה עמוקה, ולקוות שהנזק העצום שהכנסת הטילה היום על הרשות השופטת, ועל המדינה כולה, יתוקן לפני שיגרום למפולת ולקריסה.

אין להתייאש, אך יש לעמוד על המשמר. נכון לעכשיו, עוד לא חדר רקב הפוליטיזציה את שערי בתי המשפט. השופטים הם עדיין אותם שופטים, והמערכת היא עדיין אותה מערכת.

אין להתייאש, אך יש לעמוד על המשמר. נכון לעכשיו, עוד לא חדר רקב הפוליטיזציה את שערי בתי המשפט. השופטים הם עדיין אותם שופטים, והמערכת היא עדיין אותה מערכת

בנאום הפרישה שלו מבית המשפט העליון, עם הגיעו לגיל 70, בפברואר 2006, ביקש השופט מישאל חשין מעמיתיו השופטים:

"היישירו בדרך שהלכנו בה עד כה. אל נא תסטו מן הדרך, לא הימין ולא השמאל. אמת שלנו, החזיקו בה במלואה. אמצו אותה אל לבבכם. אל תוותרו ולו על קמצוץ ממנה. כי אין אמת לחצאין ולרבעין. אי-תלות שזכינו בה, החזיקו בה בכל כוחכם. אל תיטשוה. אל תיסוגו ולו לרגע-קט".

עננה כבדה ומאיימת תלויה מהבוקר מעל ראשם של שופטי ישראל. אך טרם ירדה אפלה.