ההתלהבות של הימין מדברי טראמפ לעניין ההתנחלויות היא הזדמנות מצוינת לחדד הבדלים שונים בין הימין בכלל והימין בתקופת נתניהו בפרט לבין השמאל. ימין ושמאל הן תפיסות עולם שונות, דרכים שונות להבנת המציאות המעשית והפוליטית. כאן ארחיב על חלק קטן שמייצג את תפיסות העולם האלה.

סיסמאות, הצהרות ומילים יפות

הימין ככלל והימין בימינו בפרט מתעניין בראווה, בהצהרות סתמיות ובסיסמאות ריקות מתוכן שלא אומרות כלום ולא משנות שום מציאות. כך היה תמיד, אלא שבתקופת נתניהו זה החמיר והקצין, ובימינו הימין מרוכז אך ורק בעצמו, כאילו הוא הנושא והוא החשוב, עליו צריך לדבר כל העת וחובה להעריץ אותו. ודי אם אזכיר את מירי רגב שמקפידה לייחצן את עצמה תדיר גם כשהיא עצמה אינה הנושא.

יאיר בן־חור הוא עורך ספרות, עורך לשון, נקדן, עורך שירה ומשורר. פרסם עד כה חמישה ספרי שירה פרי עטו וספר מאמרים פילוסופיים, וערך וניקד מאות ספרים אחרים.

המראות שנראו לאחרונה בבית המשפט העליון בדיון בבג"ץ בעתירה לגבי מינוי דוד זיני לראש השב"כ, הזכירו מקום קרוב מאוד גיאוגרפית לבית המשפט העליון, אבל רחוק ממנו שנות אור מבחינה רעיונית ומהותית.

המראות של מחוקקות שמשתקות את הדיונים בבית המשפט העליון בצעקות והתנהגות שלא מביישת מחזות נפוצים במגרשי הכדורגל, מעוררות חלחלה וחרדה. זה מעיד על כך שגם מערכת המשפט בתהליך קריסה מואץ בפני הממשלה, שלוחיה ומכונת הרעל שלה.

יחיאל גלבוע הוא ד\"ר לפילוסופיה של המדע ומהנדס פעיל בתעשיה שנים רבות. מודאג מאוד מתהליכי ההקצנה, הפילוג, הפערים הכלכליים ההולכים ומתרחבים, ומשחיקת הדמוקרטיה בשנים האחרונות.

להליך ההדחה נגד ח"כ איימן עודה אגיע בהמשך, ובינתיים אמחיש מהי גזענות באמצעות דוגמה: ב-2016, ח"כ דאז בצלאל סמוטריץ' ורעייתו רויטל, שזה מקרוב ילדה, הסבירו מדוע מוטב לא לחלוק חדר עם יולדת ערביה ומדוע יש להימנע ממגע עם אנשי צוות ערבים.

בשל רגישות לאפליה (דור שני, מה לעשות), כאשר אני שומעת אמירה מכלילה או פוגענית כלפי קבוצה כלשהי, אני מחליפה במוחי את שמה ב"יהודים" וכך אפשר לדעת אם מדובר בגזענות. ממש קל, נכון?

טובה הרצל היא גמלאית של משרד החוץ. שרתה כקצינת קישור לקונגרס בשגרירות ישראל בוושינגטון, הייתה השגרירה הראשונה של ישראל במדינות הבלטיות לאחר התפרקות בריה"מ, ופרשה אחרי כהונה בדרום אפריקה.