לאחרונה קיבלו אלפי הורי התלמידים בגימנסיה הרצליה הודעה מטרידה: משרד החינוך איים ב"שלילת תקציב המוסד, ואף רישיונו", בעקבות פעילות שארגן ד"ר זאב דגני, מנהל הגימנסיה.

דגני לקח את תלמידי הכיתות הגבוהות בבית הספר לסיור חינוכי בבית המשפט העליון בירושלים ביום המחאה נגד פיטורי ראש השב"כ רונן בר. כשנודע על כוונתו של דגני, שר החינוך יואב קיש הכריז שהמנהל הוא "עבריין"; משרד החינוך יזם שימוע, וכעת הוא מאיים על הורי המוסד כולו – אולי מתוך כוונה שאלו יסלקו את דגני בעצמם.

דגני לקח את תלמידי הכיתות הגבוהות בבית הספר לסיור חינוכי בבית המשפט העליון בירושלים ביום המחאה נגד פיטורי ראש השב"כ רונן בר. כשנודע על כוונתו של דגני, שר החינוך קיש הכריז שהמנהל "עבריין"

אם מישהו בין השניים עוסק בפוליטיזציה של החינוך בישראל, מדובר ביואב קיש. רק באווירה הציבורית בישראל כיום, הסיור של דגני נתפס כמעשה שנוי במחלוקת או חתרני. ברגע אחר, היינו אומרים שזהו תפקידו של המחנך: להוביל את תלמידיו במקומות הכי קשים ומורכבים, להדריך אותם בשאלות אזרחיות ובדילמות שעל סדר היום.

עצם הטענה שצריך לשמור את הפוליטיקה מחוץ לבתי הספר היא מגוחכת. בישראל מתקיים חינוך פוליטי אינטנסיבי ורצוף, רק שהוא לא מתרחש בגימנסיה הרצליה. מדינת ישראל מממנת בנדיבות שני זרמים בעלי אג'נדה פוליטית ברורה ומוצהרת: החינוך החרדי, שבו מועבר מסר של הסתגרות ודחיית חלק מערכי הדמוקרטיה, והחינוך הממלכתי-דתי, שאף שובת ומממן הסעות לתלמידיו להפגנות של ממש.

האם מישהו שמע על איומים בשלילת תקציבים כשתלמידי ישיבות הפגינו נגד גיוס? האם משרד החינוך שלל רישיון ממוסד חינוכי בהתנחלות שתלמידיו יצאו להפגין נגד פינוי או הסכם מדיני? בניגוד להם, התלמידים של דגני לא חסמו כבישים ולא לקחו שלטים לרחבת הכנסת. גם מי שתומכים במדיניות הממשלה יכלו למצוא את מקומם בפעילות.

חינוך "פוליטי" הוא בעיה בעיני יואב קיש ומשרד החינוך רק כאשר הוא מקדם ערכים ליברליים. אצלו פוליטיקה ימנית היא כידוע עניין של תפיסה שמרנית וחד צדדית של "זהות יהודית" ו"ערכים". חינוך לדמוקרטיה, לעומת זאת, הוא כבר פוליטיקה. סיור בהתנחלות בחברון זוכה למימון וברכת הדרך; סיור לבית המשפט העליון – לשימוע.

חינוך "פוליטי" הוא בעיה בעיני קיש ומשרד החינוך רק כשהוא מקדם ערכים ליברליים. אצלו פוליטיקה ימנית היא עניין של תפיסה חד-צדדית של "זהות יהודית" ו"ערכים". חינוך לדמוקרטיה, לעומתו – זה פוליטיקה

אסור לנו ליפול לפח הזה. אסור לנו לקבל את הרעיון לפיו חינוך יהודי או חינוך להתנחלויות הוא "ערכי", אבל חינוך לדמוקרטיה, להפרדת רשויות, למלחמה בשחיתות, לשוויון זכויות ולשוויון בין בני האדם, לחמלה לאחר, לצדק חברתי – כל אלו הם "פוליטיקה". אלו הם ערכי היסוד של המדינה הדמוקרטית. אלו הם העקרונות שהחינוך צריך ללמד לאורם. הם היסודות שעליהם קם החינוך הממלכתי.

זה לא מאבק על גימנסיה אחת ומנהל אחד, אלא על עתיד החברה הישראלית. כשממשלה מכתיבה אילו דעות מותר או אסור ללמד, כאשר היא מקדמת חינוך פוליטי מסוג אחד בלבד, היא אינה מגנה על הממלכתיות אלא הורסת אותה.

האיום על גימנסיה הרצליה הוא סימפטום של מגמה רחבה יותר: שחיקה מכוונת של החינוך הממלכתי והפיכתו לשדה לתעמולה ימנית ומפעלי זהות מפוקפקים. זהו חלק בלתי נפרד מהתהליכים שעוברים על מדינת ישראל, ומההפיכה המשטרית – חשוב לא פחות מהדחת שומרי הסף או ההשתלטות על הוועדה למינוי שופטים.

אנחנו לא צריכים להתנצל על כך שמנהל בית ספר לקח את תלמידיו לראות את מוסדות הדמוקרטיה בפעולה. במקום לזמן את דגני לשימוע, משרד החינוך היה צריך להציג אותו כמודל לחיקוי. במקום איומים, הוא היה צריך לעודד את כל מנהלי בתי הספר בישראל לפעול ברוחו – להיות מורי דרך אמיתיים, שמראים לתלמידיהם מהי אזרחות פעילה ואחריות ציבורית.

האיום על גימנסיה הרצליה הוא סימפטום של מגמה רחבה יותר: שחיקה מכוונת של החינוך הממלכתי והפיכתו לשדה לתעמולה ימנית ומפעלי זהות מפוקפקים. זהו חלק בלתי נפרד מהתהליכים שעוברים על מדינת ישראל

דווקא בימים אלה, כשהדמוקרטיה הישראלית חווה משבר עמוק כל כך, תפקידם של מחנכים גדל. אל מול עסקנים כמו קיש, אנחנו צריכים לקרוא למנהלי ומורי בתי הספר הממלכתיים בישראל: אל תפחדו. לכו בדרכו של דגני. במקום דיבורים ריקים בטקסים ובחגים, תראו לתלמידיכם בפועל מהו חינוך ערכי. מלאו את התפקיד האמיתי שלכם – ואנחנו נעמוד לצדכם.

מיקי גיצין הוא מנכ״ל הקרן החדשה לישראל הפועלת לחיזוק הדמוקרטיה, השוויון וזכויות האדם.