תוצאותיהן של הפגישות הקרובות בין איראן וארה"ב תכרענה לא רק את עתיד תוכנית הגרעין האיראנית, אלא במובנים רבים גם את עתידו של המשטר האסלאמי באיראן.

שני הצדדים מעוניינים באופן בסיסי בהסדרה, אולם פערים אפשריים בעמדות הצדדים, תחושת אי האמון העמוקה השוררת בין הצדדים ואלמנט הזמן שדוחק אותם לקבלת החלטות בפרק זמן קצר יחסית – עלולים להוביל לכישלון השיחות ולעליה דרמטית בסבירות להסלמה צבאית במפרץ.

הצדדים מעוניינים בהסדרה, אך פערים אפשריים בעמדותיהם, תחושת אי האמון העמוקה השוררת ביניהם ואלמנט הזמן שדוחק אותם לקבלת החלטות בפרק זמן קצר יחסית – עלולים להוביל לכישלון השיחות

ההכרזה של הנשיא דונלד טראמפ בנוגע לחידוש שיחות הגרעין בין איראן והמעצמות, מחדדת את רצונן של וושינגטון וטהראן למצוא פתרון בדרכי שלום לתוכנית הגרעין האיראנית, ולא להסתכן בהסלמה בטרם מוצו כל האופציות המדיניות.

מבחינת איראן, הנכונות להיפגש עם שליחו של הנשיא טראמפ מגלמת בבסיסה פשרה מהותית של המשטר האיראני, גם אם מדובר בפגישה לא ישירה (בתחילת השיחות). זאת בשל העובדה שמנהיג איראן רואה בטראמפ אחראי עיקרי לחיסולו של קאסם סולימאני, מפקד כוח קודס, וליציאת ארה"ב מהסכם הגרעין עם איראן. אבל, לנוכח פוטנציאל ההסלמה וריכוז הכוחות של ארה"ב במפרץ, מנהיג איראן היה מוכן להפגין גמישות בנקודת הזמן הזו, כדי למנוע הסלמה בין מדינתו לארה"ב.

בצד האמריקאי מינה טראמפ את שליחו הנאמן סטיב ויטקוף לקידום המו"מ מול שר החוץ האיראני עבאס עראקצ'י, בהנחה שהשיחות אכן תצאנה לדרך (אם הן תתבטלנה ברגע האחרון יהיו לכך השלכות משמעותיות על המשך המו"מ).

למרות חילוקי הדעות בין הצדדים באשר לשאלת המפגשים הישירים – טראמפ טען כי מדובר בשיחות ישירות ואילו האיראנים הדגישו כי מדובר בשיחות לא ישירות שאפשר כי יעברו לשיחות ישירות בהינתן הפגנת רצינות מהצד האמריקאי בשיחות, שתכלול גם חבילת הטבות לאיראן בהקשר סנקציות – אפשר לשרטט את קווי הפתיחה של כל אחד מהצדדים.

הנכונות להיפגש מגלמת פשרה מהותית של מנהיג איראן, הרואה בטראמפ אחראי עיקרי לחיסול סולימאני וליציאת ארה"ב מהסכם הגרעין עם איראן. זאת לנוכח פוטנציאל ההסלמה וריכוז הכוחות של ארה"ב במפרץ

שר החוץ האיראני ידגיש בשיחות כי איראן איננה מעוניינת בהסלמה ומוכנה לנהל מו"מ על בסיס העקרונות של הסכם הגרעין ב-2015, שבעיקרו מוכנות איראנית להגבלה כלשהי של תוכניתה הגרעינית, ושדרוג אמצעי הפיקוח עליה "שיוכיחו כי מדובר בתוכנית לצרכי שלום", בתמורה להסרת כלל הסנקציות, שכן לטהראן לא היה ולא יהיה רצון לפתח נשק גרעיני. יחד עם זאת, איראן איננה מתכוונת לדון עם ארה"ב על שום סוגיה אחרת שהיא איננה תוכנית הגרעין האיראנית, כגון הגבלה על תוכנית הטילים שלה.

מנגד, סטיב ויטקוף יציג ככל הנראה את הרצון של הממשל להימנע מהסלמה ולפתוח דף חדש עם הרפובליקה האסלאמית של איראן, כולל מוכנות להסרת סנקציות, ובתנאי שאיראן לא תוכל לפתח נשק גרעיני לעולם.

שאלת השאלות בהקשר האמריקאי תהיה, האם וושינגטון תהיה מוכנה להסתפק בהגבלות על תוכנית הגרעין הנוכחית, או שתדרוש את פירוקה המלא. בהינתן שהעמדה של הממשל תהיה נכונות להגבלות ולא לפירוק, אזי סיכויי הסלמה הצבאית יירדו באופן דרמטי, וכפועל יוצא סיכויי ההסדרה ישתפרו באופן משמעותי.

מסגרת הזמנים (חודשיים) שהנשיא טראמפ קבע מאתגרת מאוד את הצדדים, והלכה למעשה מאפשרת להם (בהינתן שעמדות הצדדים יחסית קרובות), לבנות סוג של "הסכם מסגרת", שלתוכו ניתן יהיה לצקת את התוכן המקצועי. זאת משום שלנוכח מורכבותה של סוגית הגרעין, הצדדים יתקשו להגיע להסכם מלא גם אם מרחב ההסכמה ביניהם יהיה גדול.

זאת ועוד, עדיין לא ברור מי בצד האמריקאי יהווה את "הבסיס המקצועי" בדיונים לקראת הסכם, לאור ההבנה שוויטקוף וצוותו הקטן עסוקים בשורה רחבה של סוגיות שלא קשורות לאיראן (חטופים, רוסיה ועוד היד נטויה), והם יתקשו להקצות זמן רק לסוגיית הגרעין האיראנית.

איראן נמצאת תחת סד לחצים חסר תקדים, ונתונה לאיום אמריקאי מוחשי שהיא טרם ראתה כמותו. הדבר הוביל ויוביל לפשרות מסוימות שאיראן תהיה מוכנה לעשות, בהנחה שהשיחות תתחדשנה, אבל היא לא תקבל את המודל הלובי או כל רעיון אחר לפירוק התוכנית.

איראן תחת איום אמריקאי מוחשי וסד לחצים חסרי תקדים. הדבר יוביל לפשרות שאיראן תהיה מוכנה לעשות אם יתחדשו השיחות, אך היא לא תקבל את המודל הלובי או כל רעיון אחר לפירוק התוכנית

מנגד, זאת הפעם הראשונה שטראמפ מנהל שיחות עם האיראנים, וברור שמסגרת השיח תהיה שונה מבחינת היקף והזמנים. כישלון השיחות יגדיל דרמטית את סבירות ההסלמה, אבל הצלחתן או לכל הפחות התמשכותן מורידה כרגע מהפרק כל רעיון של תקיפה באיראן.

דני (דניס) סיטרינוביץ, שירת כ-25 שנים באגף המודיעין במגוון תפקידי פיקוד ביחידות האיסוף והמחקר של אמ"ן וכיום עמית מחקר במכון למחקרי בטחון לאומי (INSS).