נתחיל מהבסיס: אג"ח ממשלתי, בפשטות, היא הדרך של ממשלות ללוות כסף.

ממשלות זקוקות למימון שוטף – החל בפרויקטים ותשתיות ועד כיסוי חובות – ולשם כך הן מנפיקות "אגרות חוב" (אג"ח), שמשמעותן התחייבות להחזיר את ההלוואה בתוספת ריבית במועד שנקבע מראש.

מי שרוכש את האג"ח – בין אם מדובר בבנקים, קרנות, ממשלות אחרות או אזרחים פרטיים – למעשה מלווה כסף לממשלה שהנפיקה אותה.

הסיפור מאחורי התשואה התנודתית

אף משקיע לא רוכש אג"ח ממשלתי מתוך אהבה למדינה שהנפיקה אותו. הרווח שלו מגיע מהריבית על האג"ח – או במילים אחרות, מהתשואה.

תשואה היא הרווח השנתי הצפוי למשקיע שמחזיק באג"ח עד למועד הפדיון, ביחס למחיר שבו רכש אותה. וכאן נכנס כלל הזהב, שלעיתים מבלבל: מחיר האג"ח והתשואה שלה נעים בכיוונים הפוכים. כשמחיר האג"ח יורד – התשואה עולה, ולהפך.

ברוב המקרים, עלייה בתשואות מאותתת על חשש בשווקים מפני התדרדרות כלכלית במדינה המנפיקה. המשקיעים דורשים ריבית גבוהה יותר – כלומר פיצוי – על הסיכון שבהלוואה לאותה ממשלה

דוגמה קצרה תבהיר את העניין: נניח שהממשל האמריקאי מנפיק אג"ח בשווי נקוב של 100 דולר, ומתחייב לשלם ריבית קבועה של חמישה דולרים בשנה – כלומר תשואה של 5%.

אם בהמשך המחיר של אותה אג"ח בשוק יורד ל־90 דולר, מי שירכוש אותה במחיר הזה עדיין יקבל ריבית של חמישה דולרים לשנה. אבל עכשיו מדובר על רווח שנתי של כ־5.56% ביחס למחיר הרכישה – ולכן התשואה עלתה. ההפך נכון גם הוא: אם מחיר האג"ח עולה, התשואה יורדת.

מסך טלוויזיה בחדר עסקאות מט"ח של בנק האנה בסיאול מציג את הנשיא האמריקאי דונלד טראמפ ואת נשיא סין שי ג'ינפינג, קוריאה הדרומית, 16 באפריל 2025 (צילום: AP Photo/Lee Jin-man)

ברוב המקרים, עלייה בתשואות מאותתת על חשש בשווקים מפני התדרדרות כלכלית במדינה המנפיקה. המשקיעים דורשים ריבית גבוהה יותר – כלומר פיצוי – על הסיכון שבהלוואה לאותה ממשלה.

ירידת תשואות מתרחשת בדרך כלל כאשר משקיעים מחפשים מקלט בטוח – במיוחד בזמני משבר כלכלי או כשאי־הוודאות בשווקים גבוהה. במצבים כאלה, רבים מהם פונים לאג"ח ממשלתיות, שנחשבות ל"חוף מבטחים" פיננסי, במיוחד כאשר מדובר במדינות חזקות ויציבות כמו ארה"ב.

ב־2 באפריל 2025 הכריז הנשיא טראמפ על "יום השחרור" והטיל מכסים נרחבים. הציפייה הייתה שהמהלך יעורר סערה בשווקים ויגרום למשקיעים למהר אל עבר האג"ח הממשלתיות. אלא שהפעם קרה ההפך

במילים אחרות, המשקיעים מוכנים לוותר על חלק מהתשואה – כלומר להרוויח פחות – רק כדי לדעת שהכסף שלהם נמצא במקום בטוח יחסית.

האג"ח מהמערכה הראשונה

ב־2 באפריל 2025 הכריז הנשיא דונלד טראמפ על "יום השחרור" והטיל מכסים נרחבים. הציפייה הייתה שהמהלך יעורר סערה בשווקים ויגרום למשקיעים למהר אל עבר האג"ח הממשלתיות – חוף המבטחים המסורתי – ובכך יוריד את התשואות, כפי שקרה במשברים קודמים כמו המשבר הפיננסי של 2008 או משבר הקורונה ב־2020.

אלא שהפעם קרה ההפך: אחרי טלטלה קצרה, המשקיעים דווקא החלו למכור את אג"ח ארה"ב בקצב מואץ – כאילו היו ירקות בסוף יום שישי בשוק. המחיר נפל – והתשואה זינקה.

נשיא ארה"ב דונלד טראמפ נראה בטלוויזיה בבורסת ניו יורק, 9 באפריל 2025 (צילום: AP Photo/Seth Wenig)

מי בדיוק אחראי למכירה הזו? הדעות חלוקות. ייתכן שמדובר בסינים, שמחזיקים כמויות גדולות של אג"ח אמריקאי וניסו ללחוץ על טראמפ להסיר את המכסים שהטיל עליהם. ייתכן שמדובר בכלל במשקיעים מוסדיים או קרנות גידור, שחששו מההשפעות של המכסים על הצמיחה והאינפלציה בארה"ב. ואולי – גם וגם.

כך או כך, התשואה על האג"ח האמריקאית ל־10 שנים זינקה בתוך ימים מ־4.01% ל־4.51%. זו הייתה הקפיצה השבועית החדה ביותר בתשואה מאז שנת 2001.

אז מה הלחץ?

אג"ח ממשלתי – ובפרט אג"ח ל־10 שנים – נחשב לאבן יסוד של המערכת הפיננסית. הוא משמש נקודת ייחוס לקביעת ריביות במגוון רחב של מכשירים פיננסיים, ומשפיע על עלויות מימון בכלכלה: ממשכנתאות והלוואות עסקיות ועד ציפיות האינפלציה. כאשר התשואה על האג"ח עולה, הריביות במשק עולות בעקבותיה – מה שעלול להאט את הפעילות הכלכלית.

הלחץ שיצרו המכסים שהטיל טראמפ על שוק האג"ח האמריקאי היה כה חריף, עד שזה הוביל אותו להשהות את רובם כעבור שבוע בלבד – בניגוד מוחלט להצהרות הלוחמניות שהשמיע

חברות שמתקשות לגייס הון בריבית גבוהה עשויות להקפיא השקעות, לדחות פתיחת סניפים, לבטל פרויקטים – ולעיתים אף לפטר עובדים. גם הממשל נפגע: כאשר התשואה על אג"ח אמריקאי עולה, עלויות הריבית על החוב הממשלתי מזנקות, ומכבידות משמעותית על התקציב.

עליית תשואות חדה ומהירה מדי עלולה לפעול כמשקולת של ממש על הכלכלה האמריקאית, ולעיתים אף לערער את יציבותה.

בשורה התחתונה: הלחץ שיצרו המכסים שהטיל טראמפ על שוק האג"ח האמריקאי היה כה חריף, עד שזה הוביל אותו להשהות את רובם כעבור שבוע בלבד – בניגוד מוחלט להצהרות הלוחמניות שהשמיע קודם לכן. בהמשך נסוג גם מהרעיון להטיל מכסים על מכשירי אלקטרוניקה ושבבים. בתגובה, תשואות האג"ח האמריקאי החלו להתייצב – לפחות לזמן קצר.

נשיא ארה"ב דונלד טראמפ באתר הנופש והקזינו "סירקה" בלאס וגאס, 25 בינואר 2025 (צילום: AP Photo/Mark Schiefelbein)

השיעור הכלכלי של טראמפ

פרשת המכסים של טראמפ הפכה לסיפור אזהרה קלאסי: מהלך שנועד להפגין עוצמה כלכלית – התפוצץ לו בפרצוף כמו בומרנג.

השווקים, אותו כוח שנוטים לעיתים לראות בו ישות מרוחקת ומופשטת, הגיבו בעצבנות ובחשש אמיתי מההשלכות הלא ודאיות, והפכו את האג"ח האמריקאי מ"חוף מבטחים" למוקד לחץ כבד.

טראמפ, למעשה, קיבל כרטיס צהוב מהשווקים. השאלה שנותרה פתוחה היא אם יחזור למשחק כשחקן זהיר יותר – או שימשיך להמר, כהרגלו, על כל הקופה, ובעיקר: על הכלכלה האמריקאית והעולמית

זה היה שיעור מאלף: גם מהלכים פוליטיים דרמטיים נבחנים בסופו של דבר דרך העדשה הקרה של הסיכון הכלכלי. טראמפ, למעשה, קיבל כרטיס צהוב מהשווקים. השאלה שנותרה פתוחה היא אם יחזור למשחק כשחקן זהיר יותר – או שימשיך להמר, כהרגלו, על כל הקופה, ובעיקר: על הכלכלה האמריקאית והעולמית.