1

בבוקרו של יום העצמאות העגום ביותר שהיה פה, ישראל הייתה כפסע מהכיבוי המוחלט של שרפת הענק.

בצידי כביש מספר 4, בין אשדוד לאשקלון, אפשר היה להבחין באחד מנזקי המשנה של היממה הקשה, נזק שספק אם מישהו יכמת או ישייך אותו לאירוע השרפה: שדה פאנלים סולאריים שמותקן על הדופן של מאגר מים גדול, היה מכוסה כולו בצירוף שיהודה פוליקר הפך לנכס צאן ברזל – אפר ואבק. אפר מלהבות שבערו קצת מזרחה מכאן, אבק מהאובך הכבד שאפף את הארץ.

פאנלים מלוכלכים מתקשים לייצר חשמל, הניצולת שלהם יורדת משמעותית. הניקיון כרוך בעלויות לא מבוטלות. אבל מה זה לעומת ההשפעות הצפויות של השרפה בשדה אחר שנמצא לכאורה בשולי האירוע – הביטוח.

פאנלים מלוכלכים מתקשים לייצר חשמל, הניצולת שלהם יורדת משמעותית. הניקיון כרוך בעלויות לא מבוטלות. אבל מה זה לעומת ההשפעות הצפויות של השרפה בשדה אחר שנמצא לכאורה בשולי האירוע – הביטוח

כמו ביטוחי הנדל"ן בחוף המערבי אחרי השרפה הגדולה בקליפורניה, לתמונות של הרכבים השרופים שננטשו בכביש 1 עלולות להיות השלכות על תעריפי הפוליסות בשנים הקרובות.

מאז יום רביעי נפרסו לאורכן ולרוחבן של התקשורת והרשתות החברתיות אינספור הניסיונות שנעשו בשנים האחרונות לגרום לממשלה להתעשת ולהתאים את הכלים שיש לישראל להתמודדות עם שרפות ענק.

פאנלים סולאריים בכביש 4 מכוסים באבק מהשרפות, מאי 2025 (צילום: אביב לביא)

מי לא משך בדש מעילם של ראש הממשלה בנימין נתניהו ושריו: מבקר המדינה, ארגוני הסביבה, ח"כים ערניים, דרגי מקצוע כמו המנכ"ל הקודם של המשרד לביטחון פנים, מומחים לכיבוי אווירי ולכיבוי בכלל, ואפילו פורום האקלים בבית הנשיא, ברשות דב חנין, שבשונה מהנשיא עצמו לא סבור שתפקידו לעשות לממשלה נעים בגב. כולם משכו ומשכו, דש המעיל כמעט נקרע אבל דבר לא השתנה.

הסיבה פשוטה: ממשלת ישראל של נתניהו, בצלאל סמוטריץ' ואיתמר בן גביר, מסרבת לראות ולהכיר בתמונה הרחבה שהתעצמות השרפות היא חלק ממנה.

לתמונה הרחבה הזו קוראים משבר האקלים, שהגברת התדירות והעוצמה של אירועי קיצון היא אחד המרכיבים המרכזיים בו, אבל עבור נתניהו ושות' משבר האקלים הוא המצאה של שמאלנים ומדענים, שני דברים שהממשלה הזו מתעבת במיוחד.

הגברת התדירות והעוצמה של אירועי קיצון היא אחד המרכיבים המרכזיים במשבר האקלים, אבל עבור נתניהו ושות' משבר האקלים הוא המצאה של שמאלנים ומדענים

אם אין משבר אקלים, אזי כל אירוע שרפה עומד בפני עצמו. זה בסך הכול מקרה שבתוך שבוע עלה באש חלק עצום מלב המדינה.

אם אין תהליך של הקצנה אקלימית, של גידול במספר האירועים האלימים, עוצמתם ואופיים, אזי אפשר להסתפק בלהתכונן למלחמה הקודמת.

שרפה באזור לטרון בהרי ירושלים. 1 במאי 2025 (צילום: חיים גולדברג/פלאש90)

המלחמה הקודמת היא השרפה בכרמל, שכולם מסכימים שתפסה אותנו לא מוכנים, אז הסקנו כמה מסקנות (תוך כדי טרפוד – שוב – של ועדת חקירה ממלכתית), הגדלנו קצת את התקציב, גייסנו כמה כבאים, הרחבנו את הסד"כ של הכיבוי האווירי ושיפרנו את התקשורת עם המדינות השכנות.

אך מכיוון שהאקלים והשרפות משתנים, המלחמה הקודמת מזמן לא רלוונטית, והשדרוגים המסוימים מתגמדים מול ים האתגרים שמציבה המציאות החדשה.

התמודדות עם השלכות משבר האקלים – איש כבר לא מדבר על מניעתו – מחייבת תכלול של המשק ומשרדי הממשלה, ואת זה אפשר לעשות גם באמצעות חוק אקלים כפי שחוקק כמעט בכל המדינות המפותחות.

נחשו באיזו מדינה, שממוקמת בלב אזור לוהט ומורכב, הממשלה מסרבת לחוקק חוק אקלים ומשפילה את השרה להגנת הסביבה שמנסה לקדם אותו?

הראשונים לזהות את המציאות החדשה הם אנשי השטח, הכבאים עצמם. רשות הכבאות וההצלה היא הגוף הממשלתי שמדבר בקול הצלול ביותר על שינוי האקלים ועל המשמעויות שהוא נושא עימו

הראשונים לזהות את המציאות החדשה הם אנשי השטח, הכבאים עצמם. רשות הכבאות וההצלה היא הגוף הממשלתי שמדבר בקול הצלול ביותר על שינוי האקלים ועל המשמעויות שהוא נושא עימו.

לוחמי אש על כביש 1 הנטוש בלב שרפת הענק בהרי ירושלים, 30 באפריל 2025 (צילום: AP Photo/Mahmoud Illean)

אחרי השרפה הגדולה בפסח, כשנציב הכבאות הראשי רב טפסר אייל כספי נשאל מה גרם לה, הוא השיב: "קצב התקדמות האש בשרפה הזו היה שמונה מטרים בשנייה, לא היה לזה אח ורע. כשמדברים על התחממות גלובלית, זו המציאות".

גם ד"ר שי לוי, ראש ענף מחקר בשירותי הכבאות, מסביר שוב ושוב שהשרפות של היום אינן השרפות של אתמול ושעוצמות הרוח האדירות משדרגות את היכולת של השרפה לדלג על פני קילומטרים.

ראש ענף מחקר בשירותי הכבאות מסביר שוב ושוב שהשרפות של היום אינן השרפות של אתמול ושעוצמות הרוח משדרגות את היכולת של השרפה לדלג על פני קילומטרים

ועדיין, בממשלה מסרבים להפנים ולהכיר בעליונותו של הטבע על האדם. בכך שכשבעל הבית משתגע, מוטב שנרכין ראש ונתאים את עצמנו למצב החדש. וכך, המציאות דוהרת קדימה, אבל התקציב של שירותי הכבאות דהר השנה לאחור ביותר מ-200 מיליון שקל.

זה רק עניין של זמן עד שמכונת הרעל תסמן את הכבאים – שהצליחו באומץ ובהקרבה למנוע קורבנות אדם – כאשמים במחדל. במקום לבלבל את המוח על האקלים שהשתגע, אומרים לעצמם הסמוטריצ'ים, שייקחו צינור חלוד בידיים וייתנו עבודה.

אגב מכונת הרעל, כצפוי היא התחילה לפעול במלוא העוצמה זמן קצר אחרי פרוץ השרפה ולמתג את האירוע כפיגוע לאומני.

רן נעים, נהג כבאית בקק"ל, נועץ את דגל ישראל בלב השרפה בפארק קנדה, 1 במאי 2025 (צילום: קק"ל)

העובדות: בשלב הזה – ועל אף שנתניהו הפיץ מידע כוזב כאילו יש 18 עצורים שחשודים בהצתה  – איש לא יודע מה היה רגע האפס שבו פרצה השרפה וממה הוא נגרם, כפי שברשות הכבאות וההצלה מודים בפה מלא (ובאותה נשימה מעריכים שמדובר ברשלנות מטיילים ביער אשתאול).

כמו כל ספין מרושע שנועד להסיר אחריות מהממשלה ולגרור את כולנו לשיח מקוטב – גם זה נשען על גרעין של אמת: הרי אין ספק שהיו ויש הצתות זדוניות על רקע לאומני, ואין ספק שבכל רגע נתון יש מי שישמחו לראות את מדינת ישראל מאבדת עשתונות מול להבות משתוללות. וגם אין חולק שכל אחד כזה ראוי לשלם את מלוא המחיר על מעשיו.

רק שההיסטוריה של השרפות הגדולות בישראל מלמדת שרק במקרים מעטים המקור היה לאומני (גם בכרמל הופצו שמועות כאלה, על אף שההצתה הראשונית נגרמה מגחל של נרגילה שלא כובה ליד עוספיה). והעובדות הן שבסביבת אקלים קיצונית, יבשה ועתירת רוחות, כל ניצוץ קטן יכול להפוך ללהבת ענק – כולל השלכת בדל סיגריה, פריט הפסולת הנפוץ ביותר בעולם.

ההיסטוריה של השרפות הגדולות בישראל מלמדת שרק במקרים מעטים המקור היה לאומני. והעובדות הן שבסביבת אקלים קיצונית, יבשה ועתירת רוחות, כל ניצוץ קטן יכול להפוך ללהבת ענק

המרכיב שמכתיב את טיב האירוע הוא לא מקור ההצתה, אלא הנתונים המטאורולוגיים ויכולת ההתמודדות של גורמי הכיבוי. נתניהו ושות' מבקשים שנתרכז בסוגייה הראשונה (שכרגע היא כאמור בגדר נעלם), אבל הסוגיות החשובות באמת הן כמובן השנייה והשלישית.

אגב, מבט במפת פיזור השרפות של נסא"א באגן הים התיכון ביום רביעי בערב מלמד שכל המרחב התמודד עם בעיות דומות. האם גם ביוון ובאיטליה יש פלסטינים מוכי שנאה?

הנזק שנגרם משרפת הענק באזור לטרון, 1 במאי 2025 (צילום: חיים גולדברג/פלאש90)

כשיניב בלייכר, המייסד של עמותת "אזרחים למען אוויר נקי", שומע את הוויכוח על מקור השרפה, הוא לא יודע אם לצחוק או לבכות. בלייכר וחבריו בעמותה מנסים כבר שנים לגרום לממשלת ישראל על זרועותיה השונות למגר את תופעת שרפות הפסולת הפיראטיות בשטחים הפתוחים.

הוא הקים מוקד ווטסאפ שכיום אזרחים מדווחים בו על יותר מאלף שרפות בחודש בכל חלקי הארץ. הנזקים הבריאותיים והסביבתיים אדירים, הסכנה גדולה, והטיפול של הממשלה נרפה עד לא קיים.

ביום חם ויבש באופן קיצוני כמו שהיה ביום רביעי האחרון, כל שרפה מקומית כזו יכולה להפוך בתוך דקות לאירוע בקנה מידה לאומי. הממשלה מפקירה מדי יום את האזרחים לשרפות כאלה, אבל כששרפה אחת הופכת למגה אירוע, היא ממציאה נראטיב שהופך אותו לפיגוע.

ביום חם ויבש באופן קיצוני כמו שהיה ביום רביעי האחרון, כל שרפה מקומית כזו יכולה להפוך בתוך דקות לאירוע בקנה מידה לאומי. הממשלה מפקירה מדי יום את האזרחים לשרפות כאלה

החדשות הטובות הן שעוד בטרם יצא יום העצמאות, השרפה הודברה. החדשות הרעות – חודש ארוך של עונת מעבר, אם לא יותר, עדיין לפנינו. התקופות הרגישות לשרפות הן עונות המעבר שמתאפיינות בשרבים קיצוניים.

כרגע מבקשים בכב"ה לעבור בשלום את החודש-חודש וחצי הקרובים. האתגר הבא, המדאיג עוד יותר, ממתין בסתיו – שיגיע אחרי חודשים ארוכים בלי גשם וכשהצמחייה שוברת שיאים של יובש.

נציב כיבוי והצלה, רב-טפסר אייל כספי (משמאל) ומפקד פיקוד העורף, אלוף רפי מילוא, סוקראים את אזורי השרפה בהרי ירושלים, 1 במאי 2025 (צילום: דובר צה"ל)

ובינתיים, בעוד שבועיים, ל"ג בעומר. אם את יום העצמאות משבר האקלים ביטל למחצה, לא הייתי שם את כספי על המניות של ל"ג בעומר.

2

"הנה מה שאני מציע לכם לחשוב עליו: במקום שגזרים אורגניים ייקראו גזרים אורגניים, אולי הם פשוט ייקראו 'גזרים', וגזרים שמגודלים עם כימיקלים ייקראו גזרים כימיים? מה דעתכם על זה?

"מה אם הייתם הולכים לסופר ולוקחים חבילת גזרים והיה כתוב עליהם 'גזרים כימיים' וליד זה הייתה רשימה של כל הכימיקלים שנעשה בהם שימוש במהלך הגידול שלהם

" כי בתהליך הגידול של תוצרת קונבנציונלית, הרבה ממה שאתם רואים בשדה שמאחוריי וכל הקייל הזה – שהוא גן עדן לחרקים ולבעלי החיים – לא היה מתקיים. הרבה מזה היה מת בגלל קוטלי העשבים וחומרי ההדברה.

"אם כל החומרים האלה היו רשומים על האריזות בסופר, אני תוהה איך זה היה משפיע על ההתנהגות שלנו".

חומר למחשבה באדיבות חקלאי אירי חביב בחשבון האינסטגרם של Greenearthorganics, שמגדלת ומשווקת תוצרת אורגנית טרייה מהחווה אל הבית ברחבי אירלנד.

@greenearthorganics

Why do we have to call our carrots "organic carrots", whilst carrots grown with chemicals get to be called "carrots". We have two organic certification inspections every year to prove that we are doing what we say we are doing. We must pay for the privilege to demonstrate we are doing the right thing. When you think about it, it doesn't seem right. And yet as aside it is the world we live in. If you do not know your food producer, then to be sure that your food is chemical free, organic certification is the only way to get food you can trust. But why is it that chemical usage on our food is the norm and we need to demonstrate we are different because we don't use chemicals? I want to call our carrots, just carrots. It changes the narrative, it makes you stop and think, we are farming without chemicals and yet we must prove that we are not using chemicals.How would our mindset change, if when we picked up a pack of carrots in a supermarket they were labelled "chemical carrots". Well, I would hazard a guess that fewer packs of these carrots would be picked up and more organic carrots would. Fresh produce did not used to be differentiated, there was just carrots. But the organic label was coined to give people a choice to opt for not consuming toxic chemicals with their food. This only really became an issue as the prevalence of synthetic chemicals in our food chain grew. I am taking here about the generation of pesticides that were developed from the 1960s on and created a whole new multibillion dollar industry built on agrichemical control of our food. Modern synthetic fungicides, pesticides and herbicides are in and on our food, some are systemic in nature, others damage the soil, biodiversity and of course our health. Although recently things have improved in the conventional world of food production and IPM (integrated pest management) is being used. But chemicals are still the easiest solution, they are less work, and they are still used intensively both here in Ireland and abroad. In 2015, the last date there is reliable data for pesticide use in Ireland by crop, 660 Ha of carrots were grown and they received, 2,856 kilogrammes of pesticides, that is 1.73kg per acre, that is quite a lot of chemicals. Common chemicals that are used in conventional carrot production are shown below and so if we were to list the chemicals on the produce label, it might look something like this: Chemical Carrots (may contain/grown with: Lambda-cyhalothrin, Linuron, Metribuzin, Azoxystrobin, Difenoconazole, Pendimethalin, Prothioconazole, Boscalid, Pyraclostrobin, Tebuconazole) Or you can choose organic carrots which would state: Carrots (may contain: carrots) I know which one I would choose. As always thanks for your support. Kenneth #organic #zeropesticides #sustainability #healthmatters #chooseorganic #eatbetter #betterchoices #organicfood #chooselocal #irishorganicvegetables #biodiversity #noplanetb

♬ original sound – Green Earth Organics

3

בשולי המאבק שהכריז השבוע שר האנרגיה אלי כהן על תאגידי המים: מסיבת העיתונאים שזימן השר התקיימה במשרדי חברת החשמל ברחוב החשמל בתל אביב. מסיבת עיתונאים על מים בחברת החשמל? הרי גם לרשות המים, הרגולטור הממשלתי של התחום, יש משרדים בתל אביב.

אבל לא רק שרשות המים לא אירחה את האירוע, היא אפילו לא התארחה. אף נציג מהרשות לא הגיע למסיבת העיתונאים.

הרשות הסתפקה בהעלאת נייר עמדה מפורט לאתר משרד האנרגיה בו הסבירה מדוע המהלך שמוביל השר הוא טעות קשה ומנוגד לכל היגיון מקצועי ולנתוני משק המים.

הרשות הסתפקה בהעלאת נייר עמדה מפורט לאתר משרד האנרגיה בו הסבירה מדוע המהלך שמוביל השר הוא טעות קשה ומנוגד לכל היגיון מקצועי ולנתוני משק המים

בנסיבות האלה, אומר גורם ממשלתי, הסיכוי שאירוע כזה של השר יתקיים במשרדי רשות המים שקול לסבירות שנתניהו יזמן מסיבת עיתונאים בלשכה של גלי בהרב-מיארה.