ראינו את זה קורה שוב ושוב. במהלך מלחמת "חרבות ברזל", שפרצה באוקטובר 2023, בעוד מאות אלפי חיילי מילואים גויסו, הודעות "הותר לפרסום" הפכו לשגרה, תשומת הלב הציבורית הופנתה לחטופים, והחקלאות בדרום ובצפון ספגה פגיעה קשה – מחירי המזון המשיכו לעלות.

חברות המזון הגדולות ניצלו את השנה וחצי האחרונות כדי לתקוע לנו סכין בגב, או יותר נכון – בכיס. הן יודעות שחרם צרכנים הוא האיום היחידי עליהן לנוכח אוזלת היד הכרונית של הממשלה בטיפול ביוקר המחיה. אבל בזמן שמרבית הציבור שקוע במלחמה, קל יותר להעלות מחירים מבלי לעורר מהומה.

בתחילת הלחימה, שר האוצר בצלאל סמוטריץ' ושר הכלכלה ניר ברקת עוד הביעו התנגדות פומבית להתנהלות החברות ואף השמיעו איומים – אך בפועל לא נקטו שום צעד משמעותי. להפך: שניהם הצביעו בעד תקציב שלא כלל אפילו סעיף אחד להקלת יוקר המחיה, אך כן כלל צעדים כמו העלאת המע"מ, שהחריפו את המצב.

אף שהציפיות מהממשלה ירדו לאפס – קשה היה לדמיין את מה שקרה בערב יום הזיכרון האחרון: לא רק שהממשלה לא בלמה את גל עליות המחירים, היא עצמה הובילה אותו

ועדת השרים למאבק ביוקר המחיה, שהוקמה ביוני 2023 ביוזמת ראש הממשלה בנימין נתניהו, לא התכנסה מאז פברואר 2024. הוועדה לפירוק מונופולים שהקים סמוטריץ' התפרקה עוד לפני שהניחה מסקנה אחת.

ואף על פי שהציפיות מהממשלה ירדו לאפס – קשה היה לדמיין את מה שקרה בערב יום הזיכרון האחרון: לא רק שהממשלה לא בלמה את גל עליות המחירים, היא עצמה הובילה אותו.

אילוסטרציה: חלב בפיקוח ממשלתי של תנובה,, 2 במאי 2023 (צילום: מיכאל גלעדי/פלאש90)

זה התחיל בעדכון טכני לכאורה של מחירי מוצרי החלב המפוקחים על ידי סמוטריץ' כשבוע לפני יום הזיכרון. מדובר בעלייה מתונה של 1.4% – הפעימה השלישית והאחרונה בהתייקרות הגדולה של 2023 – עלייה שלא הייתה מתרחשת אלמלא הממשלה כשלה בפתרון החסמים במשק החלב.

לתנובה זה הספיק. בתוך פחות מ־24 שעות קלטה החברה את האיתות, וב־23 באפריל שלחה לקמעונאים מחירון חדש, שבו לא רק שהעלתה את מחירי המוצרים המפוקחים, אלא גם את מחירי מוצרי החלב הלא מפוקחים שהיא מייצרת – חלקם בעד 4.5%.

למדינה זה לא בא בהפתעה. מניסיון העבר היא יודעת היטב: העלאה של מחירים מפוקחים צפויה להוביל לעליות מחירים רוחביות מצד תנובה – ושזו, בתורה, תפתח את הסכר לגל ייקור נוסף מצד שאר חברות המזון

בהודעה שפרסמה החברה היא הקפידה להסתתר מאחורי גבו של הרגולטור וציינה כי ההתייקרות נעשתה "בהמשך להודעה שפרסמה המדינה מכוח צו הפיקוח על המחירים על עדכון מחירי מוצרי החלב".

למדינה זה לא בא בהפתעה. מניסיון העבר היא יודעת היטב: העלאה של מחירים מפוקחים צפויה להוביל לעליות מחירים רוחביות מצד תנובה – ושזו, בתורה, תפתח את הסכר לגל ייקור נוסף מצד שאר חברות המזון.

ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר בצלאל סמוטריץ' במליאת הכנסת, 31 בדצמבר 2024 (צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת)

כך הוביל העדכון הטכני של משרד האוצר לשרשרת תגובות שבסיומה כמעט כל ענקיות המזון בישראל – יוניליוור, שטראוס, קוקה־קולה, טרה ואפילו מחלבות גד – הודיעו בזו אחר זו על עליות מחירים רוחביות. העיתוי לא היה מקרי: ערב יום הזיכרון, זמן שבו הקשב הציבורי נמצא במקום אחר, נוצל לצעד כלכלי ציני.

בין המוצרים שעלו במחיר: קורנפלקס, מיונז, משקאות קלים, יוגורטים וגבינות. פיקוח או לא פיקוח – זה כבר לא שינה לאף אחד. אם הממשלה, שאמורה להילחם ביוקר המחיה, עצמה מעלה מחירים – קשה לבוא בטענות לחברות פרטיות שהולכות בעקבותיה.

זו כבר לא רק אוזלת יד – זו שותפות פעילה בעושק האזרחים. הרי בסוף, הממשלה פה מרוויחה פעמיים: גביית מע"מ גבוהה יותר על המוצרים שבפיקוח, וגם על שאר מוצרי החברות שעלו בעקבות כך

ברקת וסמוטריץ' הפעם כבר שתקו. אפילו לא ציוץ אחד בנושא. סמוטריץ' העדיף להתחפש לשר התקשורת באותם ימים, והתגאה בהקמת עשרות אתרי סלולר חדשים בשטחים. ברקת התחפש לשר הפנים, כשפרסם כמה פוסטים לחיזוק הקשר עם הדרוזים בישראל.

זו כבר לא רק אוזלת יד – זו שותפות פעילה בעושק האזרחים, דווקא ברגעים הכי קשים. הרי בסוף, הממשלה פה מרוויחה פעמיים: גביית מע"מ גבוהה יותר על המוצרים שבפיקוח, וגם על שאר מוצרי החברות שעלו בעקבות כך. מי שמפסיד פה זה כולנו. אבל אנחנו כנראה הכי פחות חשובים בסיפור הזה.