עסקאות ענק נחתמו אחת אחרי השנייה, חיוכים לבביים נצצו יותר מזהב שזרם בשפע, ונושאים רציניים ביותר עלו בדיונים בין מנהיגים מזרח תיכוניים לבין טראמפ. האם המזרח התיכון ישנה את פניו, האם סוריה תשולב בהסכמי אברהם ומה יהיה עתידה של עזה?
המסע המזרח תיכוני של טראמפ (שבעצם הפך תוך כדי למסע מפרצי, כיוון שטראמפ ביקר אך ורק במדינות המפרץ) הוכתר כהצלחה: גם הוא וגם מארחיו קיבלו את מבוקשם. נראה שהיעדרותה של מדינת ישראל מהפורום הבלתי רגיל הזה לא הפריעה לאיש, לא לטראמפ ולא לראשי המדינות הערביות שהעדיפו להתמקד בעתידה של סוריה, ולא בסרבנותה של ישראל.
נראה שהיעדרותה של מדינת ישראל מהפורום הבלתי רגיל הזה לא הפריעה לאיש, לא לטראמפ ולא לראשי המדינות הערביות, שהעדיפו להתמקד בעתידה של סוריה, ולא בסרבנותה של ישראל
זאת הייתה יכולה להיות הזדמנות מושלמת עבור ישראל סוף-סוף להפוך לאחת מהחברה. למעשה, רבים חשבו עד לרגע אחרון שהנס עוד יקרה, ואו שנתניהו יצוץ לפתע פתאום בריאד או אבו-דאבי – כמו שצץ נשיא סוריה אחמד א-שרע, איש אל-קאעידה בעברו – או שטראמפ יגיע לישראל וייתן שואו גם פה.
אך נס לא קרה: ממשלת נתניהו בבירור מעדיפה את המשך המלחמה ללא תכלית על פני אינטגרציה מזרח תיכונית ופתרון אמיתי לעזה, שעל פי הדיווחים כלל גם את פירוזה של עזה וגם מיגורו של החמאס.
![נשיא ארה"ב דונלד טראמפ עם מנהיגי מדינות המפרץ בריאד, 14 במאי 2025. (צילום: Brendan SMIALOWSKI / AFP)](https://static.zman.co.il/www/uploads/2025/05/AFP__20250514__46LL22K__v1__HighRes__SaudiUsDiplomacyEconomy.jpg "נשיא ארה"ב דונלד טראמפ עם מנהיגי מדינות המפרץ בריאד, 14 במאי 2025. (צילום: Brendan SMIALOWSKI / AFP)")
רוב הציבור תומך בשלום עם סעודיה, כמו שהוא תמך ב-2020 בשלום עם האמירויות. אך מי צריך שיחות לבביות עם יורש העצר הסעודי אם אפשר להתבשם מחברתו של יעקב ברדוגו? מי זקוק לעסקאות עם חברות הטכנולוגיות הענקיות אם אפשר להמשיך להגדיל את הגרעון ולבזבז כסף שאין על אברכים משתמטי גיוס בעוד שהמילואימניקים ומשפחותיהם נאבקים ביוקר המחיה?
ובעיקר – מי רוצה שלום אם אפשר להמשיך במלחמה שנתניהו אינו רוצה לעצור? להשתמש בשריר המדיני במקום כוח הזרוע – גם בעזה וגם בסוריה?
רוב הציבור תומך בשלום עם סעודיה, כמו שתמך ב-2020 בשלום עם האמירויות. אך מי צריך שיחות לבביות עם יורש העצר הסעודי אם אפשר להתבשם מחברתו של יעקב ברדוגו?
חלון ההזדמנויות האמיתי שמאפשר קונפיגורציה חדשה של המזרח התיכון פתוח עכשיו, אך הוא לא יהיה פתוח לנצח. טראמפ ומנהיגי העולם הערבי היו רוצים שישראל תהיה חלק מההסדר החדש, אך אם לא – הם מוכנים להתקדם גם לבד.
החלום של נתניהו על שלום עם סעודיה הולך ומתרחק, וישראל נותרת לבדה בקרון העומד על דרך ללא מוצא, בעוד שהרכבת המזרח תיכונית יוצאת לדרך חדשה, דרך של דיפלומטיה, הסדרים וכוח רך.
נטל ההוכחה עובר אל משטר ג'ולאני
חמישה חודשים בלבד חלפו מאז שאחמד א-שרע (אז הוא עדיין התכנה בשם אבו-מוחמד אל-ג'ולאני) נכנס עם כוחותיו לבירה הסורית והכריז על הקמתו של משטר חדש. השבוע א-שרע ישב בארמון ימימה בריאד ונפגש עם נשיא ארה"ב דונלד טראמפ.
עברו הג'יהאדיסטי לא הפריע לטראמפ, שהכריז במהלך היום הראשון לביקורו במזרח התיכון על הסרת סנקציות שהוטלו על סוריה. למרות החששות באירופה, ארה"ב ומדינות ערב, כרגע נראה שכל הצדדים הנ"ל החליטו להמר על א-שרע, וטראמפ הלך הכי רחוק מכולם.
למרות החששות מצד אירופה, ארה"ב ומדינות ערב, כרגע נראה שכל הצדדים הנ"ל החליטו להמר על א-שרע, וטראמפ הלך הכי רחוק מכולם והכריז על הסרת הסנקציות מסוריה
שיקומה של סוריה שנדחה במשך שנים רבות כל עוד בשאר אסד היה בשלטון עתה נמצא מעבר לפינה. סוריה תוכל לסחור עם מדינות העולם, לקבל השקעות, לתכנן תוכניות ולבנות עתיד טוב יותר.
רק השבוע רופאים בבתי החולים הממלכתיים התלוננו על כך שמכונות הדיאליזה מושבתות בגלל שהסנקציות מנעו ייבוא של חלקי חילוף למדינה, ונאסר עליהם לרכוש את החלקים הללו בשוק הפרטי. ברגע שהסנקציות יוסרו, לא רק מכונות דיאליזה – כל דבר יזרום לסוריה, שחיה תחת סנקציות כבר שנים רבות, כולל נשק מתקדם.
עתה חובת ההוכחה היא על משטרו של א-שרע. הוא יצטרך להתעלות על עצמו ולמצוא דרך לשלב את המיעוטים בצבא ובממשל, להרחיק משם את הג'יהאדיסטים, במיוחד את אלפי הלוחמים הזרים שרק לפני דקה קלה היו שותפיו לדרך. א-שרע יצטרך לוודא שנשק וציוד מתקדם לא נופל בידיים הלא נכונות, ויש הרבה ידיים כאלה בסוריה.
מן הצפוי שהמשטר הסורי החדש יקבל לא מעט עזרה, הן ממדינות המפרץ, הן מירדן, טורקיה, צרפת, ארה"ב ומדינות נוספות. אך עיקר הנטל תמיד יהיה עליו, ואף אחד אחר לא יילחם את מלחמתו. האם א-שרע, שתוך חודשים ספרים כבש את בירות ערב, אירופה ואף את הבית הלבן, יצליח לעמוד במשימה הזאת? כרגע נראה שזה הסיכוי היחיד שיש לסוריה להשתקם מהמלחמה הנוראית ולבנות את עצמה מחדש.
כעת חובת ההוכחה היא על משטרו של א-שרע. הוא יצטרך להתעלות על עצמו ולמצוא דרך לשלב את המיעוטים בצבא ובממשל, ולהרחיק משם את הג'יהאדיסטים
אך האתגר של א-שרע אינו מסתכם בשיקום כלכלי גרידא. הוא יצטרך לענות על שאלת השאלות: איזו מדינה זאת תהיה – מדינה ריכוזית ואוטוריטרית, מודל שנפוץ מאוד במזרח התיכון, או פדרציה דמוקרטית, שתתן מענה לכל המכאובים הרבים של סוריה – שהיא כרגע מבחינת חד-קרן קסום שטרם נראה במחוזותינו.
וחייבים להוסיף מילה על ישראל. ברצף הבלתי נדלה של אירועים לא פשוטים, כמעט שכחנו שרק לפני שבועות ספורים צה"ל הפציץ אזור הסמוך לארמון הנשיאות בדמשק, שר הביטחון ישראל כ"ץ הבטיח להגן על האוכלוסייה הדרוזית בפרברי דמשק וטיולי ג'יפים בגולן הסורי שווקו כאילו שמדובר בשייט קיאקים בבניאס.
ישראל נקטה בעמדה עוינת מאוד ביחס לא-שרע מהיום הראשון, ולמעשה הצטרפה לציר הרוסי-איראני שמתנגד נחרצות למשטר החדש (ושהעדיף בבירור את משטרו של אסד).
ישראל נקטה בעמדה עוינת מאוד כלפי א-שרע, ולמעשה הצטרפה לציר הרוסי-איראני שמתנגד נחרצות למשטר החדש. נראה שהיא אינה בכיוון: בעולם הערבי, אירופה וארה"ב זקוקים לסוריה יציבה, לא למלחמת נצח
נראה שישראל אינה בכיוון: העולם הערבי, אירופה וארה"ב זקוקות לסוריה יציבה, לא למלחמת נצח. טראמפ מציע לסוריה וללבנון להצטרף להסכמי אברהם והסרת הסנקציות על ידי ארה"ב היא הבעת אמון ברורה במשטר החדש. ארה"ב אף מתכוונת להשקיע משאבים בסוריה ולשתף פעולה בתחום המינרלים.
האם לא הגיע הזמן להחליף את הניגון ולגשש לגבי אפשרויות של שיתופי פעולה גם כן? העקרון כבדהו וחשדהו עדיין תקף, אך ישראל לא צריכה להיות קדושה יותר מהאפיפיור בהתנהלותה מול סוריה, ובוודאי שלא צריכה לאמץ את הנרטיבים השקריים של איראן ורוסיה לגבי מה שקורה במדינה הזאת.
המחתרת הכורדית התפרקה מנשקה – מה עכשיו?
השבוע אחת מקבוצות הגרילה המרכזיות במזרח התיכון החליטה להניח את נשקה. מפלגת הפועלים הכורדית, ה-PKK, שניהלה מאבק מזוין נגד טורקיה והוגדרה על ידה ועל ידי מדינות רבות נוספות בתור ארגון טרור במשך כמעט חמישה עשורים, הודיעה על פירוק עצמי והפסקת המאבק המזוין.
ההחלטה הזאת הגיעה בעקבות קריאה מפברואר מאת מנהיגה הכלוא של הקבוצה, עבדאללה אוג'לאן, שהצהיר כי "אין אלטרנטיבה לדמוקרטיה בחתירה למערכת פוליטית". במקום מאבק מזוין, הארגון הצהיר כי הסוגייה הכורדית הגיעה "לנקודה בה ניתן לפתור אותה באמצעות פוליטיקה דמוקרטית".
ה-PKK, אחת מקבוצות הגרילה המרכזיות במזרח התיכון, החליטה להניח את נשקה. במקום מאבק מזוין, הארגון הצהיר כי הסוגייה הכורדית הגיעה "לנקודה בה ניתן לפתור אותה באמצעות פוליטיקה דמוקרטית"
המרד הכורדי, שהחל ב-1978, גבה למעלה מ-40,000 קורבנות. בתחילה שאף ה-PKK להקים מדינה כורדית עצמאית, אך בשנים האחרונות הארגון נאבק למען השגת אוטונומיה רחבה יותר וזכויות נרחבות לאוכלוסייה הכורדית, המהווה כ-15-20% מאוכלוסיית טורקיה.
לפי גורמים מדיניים, להחלטה זו יש סיבות אסטרטגיות משני הצדדים. ה-PKK ספג מכות קשות מהצבא הטורקי בשנים האחרונות, והשינויים האזוריים הקשו על פעילותו בעיראק ובסוריה. מצד שני, הנשיא ארדואן זקוק לתמיכת המפלגות הפרו-כורדיות אם ברצונו להתמודד שוב בבחירות לנשיאות ב-2028. כמו-כן, בסוריה, אחת הזרועות של PKK חתמה על הסכם עם השלטונות הסוריים החדשים לפיו תשולב במנגנוני הביטחון הסוריים החדשים.
עדיין לא ברור אם ההחלטה תהיה מחייבת גם עבור כל שלוחות ה-PKK בעיראק, סוריה ואיראן, וכיצד יתבצע תהליך הפירוק מנשק. בהודעת הארגון נאמר כי "בנייה מחדש של יחסי טורקיה-כורדיסטן היא בלתי נמנעת", והיא קראה לממשלת ארדואן "לקחת אחריות ולהצטרף לתהליך השלום והדמוקרטיה".
דובר מפלגת הצדק והפיתוח של ארדואן הגיב כי ההחלטה עשויה להוביל ל"עידן חדש", אך הדגש שלשם כך "הטרור חייב להסתיים לחלוטין". האו"ם בירך על ההחלטה.
מה-PKK נמסר כי כי "בנייה מחדש של יחסי טורקיה-כורדיסטן היא בלתי נמנעת", והיא קראה לממשלת ארדואן "לקחת אחריות ולהצטרף לתהליך השלום והדמוקרטיה"
יחד עם זאת, הסוגייה הכורדית ארוכת השנים אינה נעלמת לשום מקום: הכורדים עדיין נאבקים למען זכויות שלהם וחווים קשיים רבים בכל מה שנוגע להגדרה של הזהות התרבותית והלשונית שלהם. רבים מאמינים שרק אם טורקיה שוב תהפוך לדמוקרטיה – דבר שאינו צפוי כל עוד ארדואן נמצא בשלטון – הם יוכלו להנות משלל הזכויות.
השבוע במזרח התיכון: סאדאת נפטר מאנשי נאצר
ב-15 במאי 1971, הנשיא סאדאת הודיע כי עלי סברי (שהיה סגן הנשיא וראש האיחוד הסוציאליסטי הערבי תחת נאצר) ויותר מ-100 אחרים נעצרו והואשמו בקשירת קשר להפיכה נגד הממשלה. בין הנאשמים בקשר היו גם שעראוי ג'ומעה, שר הפנים וראש הביטחון הפנימי, ומוחמד פאוזי, שר המלחמה.
אישים אלו נחשבו לבעלי נטייה שמאלנית ופרו-סובייטית. הם נעצרו יחד עם דמויות חשובות אחרות מתקופת נאצר. כולם התפטרו מתפקידיהם ב-13 במאי, ככל הנראה כהכנה להשתלטות. אך בצפותו את מהלכיהם, סאדאת הקדים אותם ואז הצליח לבסס את מעמדו ולמנות את תומכיו שלו, במקום עמיתיו מתנועת "הקצינים החופשיים", לעמדות מפתח.
יותר מ-100 אישים שנחשבו לבעלי נטייה שמאלנית ופרו-סובייטי נעצרו והואשמו בקשירת קשר להפיכה נגד הממשלה. כולם התפטרו מתפקידיהם ב-13 במאי, ככל הנראה כהכנה להשתלטות, אך סאדאת הקדים אותם
פעולה זו, שנודעה כ"מהפכה המתקנת", החלה את התרחקותו של סאדאת ממדיניותו של נאצר. הוא הכריז על בחירות חדשות וארגון מחדש של האיחוד הסוציאליסטי הערבי, המפלגה ששלטה אז במצרים. כוחות הצבא הצהירו על תמיכתם בסאדאת ב-15 במאי. כמו כן, התקיימו הפגנות עממיות ברחובות בתמיכה למהלכיו של הנשיא.
מהלך זה היה נקודת מפנה משמעותית בפוליטיקה המצרית, שסימנה את תחילת המעבר ממדיניות פרו-סובייטית לכיוון פרו-מערבי יותר, שבסופו של דבר הובילה להסכם השלום עם ישראל בסוף שנות ה-70.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנומאמר מרתק עשוי לעילא, יש לי מחשבה אחרת לגביי פספוס הרכבת עבור ישראל, אין מצב שטראפ וביבי לא מתואמים מאחורי הקלעים, על הבוקר הודיע טראמפ על טרנספר של מליון עזתים ללוב תמורת שחרור הקפאת המילייארדים של לוב המוקפאים זה עשור איך זה יעשה לטראמפ הפתרונים, בל נשכח הרצועה שייכת במקור למצרים שלא רוצים בה ואין לה קשר פיזי לגדה זו הסיבה לרצון של סעודיה,המפרציות, האמירויות ואפילו קטר המאחסנים את הנהגת חמס לפי בקשה מישראל רוצים את חמס ממוטט או מפורק מנשקו,בגלל איום הישרדות פוליטית ביבי עושה הצגה הפוכה ובתמיכת השותפים המישחיים הוא משטח את עזה לפינוי בינוי.כאשר מדובר בכסף גדול גלובלי עולים על העגלה בעלי האינטרסים שיודעים שנפט לא לעולם חוסן וצריך להשקיע לדורות הבאים מתוך אינטרסים כלכליים .המחיר למי שהוקרב ויוקרב ,קורבנות כאלה או אחרים לא מעניין את בעלי העניין בעיקר כשיש גיבוי אמרקני והדרך לוושינגטון עברה ויצאה מזמן מירושלים לוושינגטון בביקור הראשון של רוה"מ שם סגרו את העתיד למזרח התיכון, נורמליזציה איזורית, ביבי כמובן שלא יכול לעשות דבר או להצהיר על זה בגלל שותפיו,אבל דרמר הצהיר בכנס בירושלים שעד סוף השנה המלחמה תסתיים יקרו דברים טובים, כשזה יקרה טראמפ יביא הסכמי אברהם משודרגים,נורמליזציה כפויים. ביבי יוכל להפנות את מתנגדיו המיידיים לטראמפ בבחינת "כפו עלינו הר כגיגית " אז הם יצביעו נגד , קשה להאמין שיפילו את עצמם כי יש גיבוי מהאופוזיצייה . הדרך ההרסנית לתוצאה הרצויה והסופית לכל זה קשה מאוד לבליעה עם כל השיסוי הקרע בעם רק בשביל הישרדות פוליטית ואישית במחיר של בשר תותחים של צה"ל וחטופים. ההיסטוריה תחליט טוב או רע הדבר אם הרצועה תהפוך לאיזור סחר חופשי.והדרך מירושלים לוושינגטון שווה את זה . מעניין אותי לדעת אם את רואה מה שאני רואה חושבת לדעתי,