מחקר חדש שפורסם במרכז אדוה הראה, שבישראל יש שיעור שיא של עובדים בשכר נמוך (פחות משני שלישים מהשכר החציוני – על פי הגדרת ארגון המדינות המפותחות) וכי ומרבית העובדים האלה – כשני שלישים – הן למעשה עובדות.

בישראל של היום כל עובדת שלישית מוגדרת כעובדת בשכר נמוך. זאת ועוד: הסיכוי של אישה לעבוד בשכר נמוך, גם כאשר מנטרלים הבדלים הנובעים מחלקיות משרה, השכלה, ניסיון וכו' – גבוהים בכ-70% מאלה של גברים

ד"ר מירי אנדבלד-סבג היא חוקרת חוקרת במרכז אדוה בתחומי כלכלה וחברה. מחקריה עוסקים בתחומי העוני והאי שוויון, מוביליות, שוק העבודה, שירותים חברתיים ומדיניות חברתית.

התחושה הכי קשה בימים האחרונים היא התחושה שאין לנו שליטה, ברווזים במטווח שרק ממתינים לטיל שייפול, לצו שיגיע, או חלילה לקצין נפגעים. אבל את השליטה על חיינו לא איבדנו באשמורת האחרונה של ליל חמישי, ה-13 ביוני.

איבדנו את השליטה על חיינו כאשר נרמלנו את קיומה של המלחמה הארוכה בתולדות ישראל. השליטה התרחקה מאתנו בכל פעם שאמרנו, שבאולפנים אמרו "שקט – יורים", או "זה לא הזמן". היא חמקה לה כאשר מיליוני ישראלים העדיפו לצפות בהישרדות מאשר להילחם למען הישרדותם של אחינו במנהרות חמאס בעזה. התחושה היא שגורלנו נחרץ מדי ערב אי שם בכוכבים מעל ולא על ידינו.

פרופ' ישראל ויסמל-מנור הוא חוקר בבית הספר למדעי המדינה באוניברסיטת חיפה ומנהל שותף במעבדה להתנהגות פוליטית. מומחה לפוליטיקה אמריקאית, מלמד וחוקר היבטים שונים של דיסאינפורמציה, קונספירציות ושקרים בפוליטיקה.

בתקופות שבהן המציאות סוערת, הילדים שלנו חווים הכל. הם אולי לא שומעים את החדשות, אבל הם מרגישים אותנו ההורים, את הסביבה, את המתח באוויר.

לפעמים דווקא חוסר ההבנה של הסיטואציה מפחידה את הילדים אפילו יותר. הם קולטים את הדופק המהיר, את המבטים המודאגים, את החיבוק שפתאום מתהדק. לא תמיד הם יודעים להסביר במילים, אבל הגוף והנפש שלהם מרגישים – ובגדול.