דונלד טראמפ, החף מכל ידע של היסטוריה צבאית, למד כנראה משהו מהנרי קיסנג'ר, היועץ לביטחון לאומי ומזכיר המדינה האמריקאי לשעבר, ויישם אסטרטגיה דומה כנגד החות'ים בתימן.

קיסינג'ר שכנע את ריצ'רד ניקסון להכריז על "ניצחון" בוייטנאם והחזיר את החיילים הביתה. כך עשה גם טראמפ, לאחר 52 ימי הפצצה מסיבית, ו-1,100 גיחות אוויריות שפגעו קשות אבל לא אנושות בחות'ים, כשהכריז על "ניצחון" פרי הסכם אי-התקפה הדדי בינו לחות'ים – ב"עיסקה" שאיננה כוללת את ישראל.

קיסינג'ר שכנע את ניקסון להכריז על "ניצחון" בוייטנאם והחזיר את החיילים הביתה. כך עשה גם טראמפ, לאחר 52 ימי הפצצה מסיבית ו-1,100 גיחות אוויריות שפגעו קשות אך לא אנושות בחות'ים, כשהכריז על "ניצחון"

מן הראוי לציין כי 7 מזל"טים אמריקאיים גדולים יורטו, בעלות של כ-30 מיליון דולר כל אחד, וכי הטייסים האמריקאים דווחו על טילי קרקע-אוויר לא מעטים שהופעלו נגדם והפריעו למשימותיהם.

ישראל, שלא כמו ארה"ב, אינה יכולה להכריז על "ניצחון", לאחר מתקפותיה הקשות על תשתיות צבאיות ואזרחיות, כולל שדות תעופה ונמלים, משום שהחות'ים ממשיכים לשגר לעברנו כמעט בכל יום טיל אחד או שניים.

המתקפות האוויריות שלנו, ככל שהן מוצלחות, עולות לנו עשרות מיליוני דולרים בכל גיחה בה משתתפים עשרות מטוסים. הפעלת טילי ה"חץ" כמגננה עולה גם היא 3 מיליון כל אחד. יתר על כן, הכנסת 2-3 מיליון אזרחים לממ"דים ולמקלטים למשך כרבע שעה יש לה גם עלות כלכלית למשק, וחשוב לא פחות – מדובר בעלות לא מבוטלת ומזיקה מאוד מבחינה תודעתית-פסיכולוגית.

בנוסף אסור להוציא מכלל אפשרות כי גם אם זה לא קרה בעבר – בעתיד, בכל מסע כזה של 2,000 ק"מ, קיים גם סיכון של תקלה, תאונה או חס וחלילה יירוט העלולים לסבך את המצב.

המצב הקיים של "לא לבלוע ולא להקיא" דורש פתרון מדיני או צבאי אחר באופיו. לישראל שתי אפשרויות: האחת, לחתור להסכם של החזרת כל החטופים והפסקת הלחימה בעזה, תוך הסתמכות על הצהרות ההנהגה החות'ית כי בכך ייפסקו שיגורי הטילים נגדנו. והשנייה היא לחסל את ההנהגה החות'ית.

מתקפותינו האוויריות, גם המוצלחות, עולות עשרות מיליוני דולרים לגיחה עם עשרות מטוסים. הפעלת ה"חץ" כמגננה עולה גם היא 3 מיליון כל טיל. וישנם העלות הכלכלית והתודעתית, והסכנה לתקלה, תאונה או יירוט

לפתרון המדיני, אם יאומץ, יש עדיין מגבלה – אמנם החות'ים התחייבו להפסיק את השיגורים כתלות בהפסקת המלחמה בעזה, אבל מי יתקע כף לידנו כי בעתיד לא יחזרו לסורם. למשל, כאשר פעולותינו נגד חזבאללה או נגד משטר המורדים בסוריה לא ימצאו חן בעיניהם. שלא לדבר על כך שלאיראנים יש עדיין השפעה וכוח רב להפעילם בתזמון הנוח להם, והם מספקים להם נשק וציוד צבאי, לא רק דרך הנמלים ושדות התעופה המופצצים, אלא גם יבשתית דרך עומאן.

לגבי האפשרות השנייה, קרי חיסול המנהיגות החות'ית של 10-15 אישים בראשות עבד אל מלכ אל-חות'י, קיימות שתי דרכים לעשות זאת. האחת בשיטה א-לה חסן נסראללה ומשפחת סנוואר אללה ירחמו, קרי הפצצה מדויקת וכבדה עם פצצות של טון על הבונקרים בהם הם שוהים. השנייה היא פעולת קומנדו בשיתוף פעולה עם חיל האוויר לריכוך המטרה, נטרולה ולצרכי חיפוי.

אכן, "קל לדבר – קשה לעשות", ואכן לכל אחת מהאפשרויות הללו נדרש מודיעין רב ומדויק מאוד. אך עם כל הכבוד לטענה המושמעת, שלא לומר התקליט החוזר של כמה מהפרשנים הצבאיים, כי מדובר באזורים רחוקים ונידחים "על סף קצה היכולת המבצעית והמודיעינית של צה"ל" – אינני מקבל טענה זו.

האות ניתן לנו כבר ב-19.10.23, פחות משבועיים מאז טבח ה-7 באוקטובר, עת יירטו האמריקאים 4 טילי שיוט ו-15 מלט"ים ששוגרו מתימן. שמונה ימים מאוחר יותר יירטו מטוסינו מטרות עוינות מתימן באזור מפרץ אילת, שחלקם נפלו בנואיבה ובטאבה שבסיני.

האות ניתן לנו כבר ב-19.10.23, פחות משבועיים מאז טבח ה-7/10, עת יירטו האמריקאים 4 טילי שיוט ו-15 מלט"ים ששוגרו מתימן. 8 ימים מאוחר יותר יירטו מטוסינו מטרות עוינות מתימן באזור מפרץ אילת

מדובר ביותר משנה וחצי מאז המתקפה הראשונה, ואני תקווה כי המודיעין הצבאי ושרותי הביון שלנו "התעוררו" כבר במרץ 2021, לפני למעלה מ-4 שנים, כאשר טילים חות'ים פגעו ב"אראמקו" הסעודית ושיתקו מחצית מתפוקת הנפט שלה. בנוסף, בספטמבר 2019 – מתקפת טילים וכטב"מים חות'ים נחתה על הנפט הסעודי, חימושים שמקורם לא ברור – איראן או תימן. כל זאת קורה כאשר במקביל האיראנים לא מהססים לרמוז בפומבי כי היכולת הזאת של החות'ים שמורה גם למפרץ אילת.

החות'ים, המהווים 42% מאוכלוסיית תימן, הם תנועה שיעית זיידית של ארגון דתי וחברתי עם יכולות צבאיות, שצמח לו במחוז סעדה שבצפון תימן. שאר האוכלוסייה היא סונית, והיא שייכת ברובה לקואליציה החלשה המתגוננת מול החות'ים.

בין החותים קיימים פלגים שונים על בסיס חמולתי עם יריבויות פנימיות המתחרות על השפעה ושליטה על דמי חסות, כולל גיוס חיילים, כאשר שני השבטים הגדולים בה הם חאשד ובכיל. לא מן הנמנע כי ניתן להשתמש לפחות לצרכים מודיעיניים הן ביריבות המושרשת בין השיעים לסונים בתימן, והן ביריבויות הפנימיות הבין-שבטיות אצל החות'ים, כדי להפיק מודיעין איכותי, כפי שהדבר נעשה באיראן בקרב המיעוטים האזרים, הכורדים, הבלוצ'ים והאהוואזים.

לצרכי פעילות קומנדו כירורגית חשאית ניתן ל"קצר" את המרחק של 2,000 ק"מ על ידי שימוש מושכל באזורי כינוס ויציאה קרובים כגון: ג'יבוטי, אריתריאה ואתיופיה או אפילו מנושאת מטוסים אמריקאית באזור. שלא לדבר על הנחתת כוח על ידי צוללת חשאית. כמובן שפגיעה ישירה וממוקדת בהנהגת החות'ים על ידי חיל האוויר עדיפה על פעולת קומנדו הנושאת בחובה סיכונים לא מעטים.

בפעילות קומנדו כירורגית חשאית ניתן ל"קצר" את מרחק ה-2,000 ק"מ בשימוש מושכל באזורי כינוס ויציאה קרובים כמו ג'יבוטי, אריתריאה ואתיופיה, נושאת מטוסים אמריקאית או הנחתת כוח על ידי צוללת

אפשרות שלישית שגם היא איננה בחזקת מדע בדיוני או חלומות באספמיה היא שיחוד ו"שימון" הפיראטים הסומלים שבקרן אפריקה לצרכי התנקשות במנהיגי החות'ים. אמנם ב-2005 הם השיגו את נשקם הראשוני מתימן, אבל תמורת כמה עשרות מיליוני דולרים ניתן אולי להפוך את טעמם.

מרדכי איש שלום הוא בוגר מלחמת יום כיפור והמכללה לביטחון לאומי, לשעבר סמנכ"ל לכלכלה ותכנון במשרד הכלכלה וכלכלן ראשי. כיהן כציר\נספח כלכלי בכחצי תריסר מדינות בצפון אמריקה ואירופה.