בדומה לתוכנית הסיוע באמצעות המזח הצף שניסו לקדם בממשל ג'ו ביידן לפני כשנה, נדמה שגם תוכנית חלוקת הסיוע החדשה, שהוכנה על ידי נציגי הממשל האמריקאי והוצגה בישראל על ידי שגריר ארה"ב מייק האקבי, רצופה בקשיים מהותיים. הבעיות בתוכנית כה חמורות, עד שמרבית ארגוני הסיוע האזרחיים, נציגי האו"ם ברצועה ואף מדינות מערביות – מסרבים לקחת בה חלק.

מאחר שהתוכנית טרם נכנסה לתוקף ובעקבות לחץ מצד נשיא ארה"ב דונלד טראמפ, הורה ראש הממשלה בנימין נתניהו על הכנסת סיוע מיידית באמצעות שיטת החלוקה הנהוגה עד כה. המהלך יצא לדרך לקול מחאות הבייס, והוצג על ידי שר האוצר בצלאל סמוטריץ' כ"מהלך גישור", שיפעל עד 24 במאי – כלומר מוחרתיים – עד לכניסתה הצפויה של התוכנית החדשה לתוקף.

התוכנית האמריקאית מתבססת על פעילות "קרן הסיוע לעזה" (Gaza Humanitarian Foundation – GHF), גוף חדש שנרשם כתאגיד בשווייץ בחודש פברואר 2025.

הקרן פנתה ביוזמתה גם לגורמים נוספים בקרב קהילת ארגוני הסיוע, בהם "המטבח המרכזי העולמי" ונציגים של תוכנית המזון העולמית של האו"ם. עם זאת, נרשמה הסתייגות משמעותית מהשתתפות ביוזמה

הקרן פרסמה מסמך בן 14 עמודים המפרט את מתווה החלוקה, כולל שמותיהם של גורמים המובילים את הפרויקט (פירוט בהמשך). שתי חברות אמריקאיות, Safe Reach Solutions ו־UG Solutions, נבחרו לשמש קבלניות ביצוע בשטח – אותן החברות שבמהלך הפסקת האש הקודמת ביצעו את בדיקות כלי הרכב הפלסטיניים במעברים.

העמוד הראשון בתוכנית של "קרן הסיוע לעזה"

את קרן הסיוע לעזה הקימו מספר אנשי עסקים שאינם מוכרים בישראל. הקרן מתנהלת ישירות מול מתאם פעולות הממשלה בשטחים (מתפ"ש) ומול גורמים מהחברה האזרחית, אותם היא מנסה לגייס לשיתוף פעולה.

בימים האחרונים קיימה הקרן מספר תדרוכים: לדיפלומטים זרים המוצבים בישראל, לארגוני סיוע, ולעובדי החברות האמריקאיות המעורבות בפרויקט. נוסף על כך, פנתה הקרן ביוזמתה גם לגורמים נוספים בקרב קהילת ארגוני הסיוע, בהם "המטבח המרכזי העולמי" ונציגים של תוכנית המזון העולמית של האו"ם. עם זאת, נרשמה הסתייגות משמעותית מהשתתפות ביוזמה.

לזמן ישראל נמסר משני מקורות המכירים את תוכנית "קרן הסיוע לעזה" ואת פעילות החברות האמריקאיות, כי זהות המעורבים הייתה אחת הסיבות להחלטה של כמה גופים שלא לקחת חלק בפרויקט

התוכנית החדשה רצופה בבעיות שיקשו על הצלחתה. הרעיון המרכזי הוא לחלק לאזרחים בעזה חבילות מזון אישיות המספיקות לשבוע, במקום הפצה מסודרת למחנות הפליטים באמצעות מטבחים מקומיים ונקודות חלוקה קהילתיות. האמריקאים והישראלים סבורים שהשיטה החדשה תאפשר להתגבר על מקרים של שוד וסחיטה מצד גורמים חמושים, השודדים משטחי מזון מהמשאיות.

אלא שההנחה הזו מוטלת בספק. דיפלומט בכיר המוצב בישראל אמר השבוע: "אזרח עזתי שצועד קילומטרים עם 20 קילוגרמים של ציוד על גבו עשוי להישדד בדיוק באותו האופן". עוד הוסיף הדיפלומט כי הרעיון להצעיד מדי יום עשרות אלפי אנשים לעמוד בתור ולקחת מזון היא "תוכנית משוגעת ומטורפת".

ואלה אינן הבעיות היחידות. כפי שהוסבר לנו על ידי גורמים המכירים מקרוב את הפרויקט.

שגריר ארה"ב מייק האקבי מבקר בכותל המערבי בירושלים. 18 באפריל 2025 (צילום: חיים גולדברג/פלאש90)

חברות חסרות ניסיון, עבר ביטחוני בעייתי

ראשית, הרקע של הגופים המעורבים: החברות שאמורות לנהל את מרכזי הפצת המזון חסרות ניסיון קודם בתחום. חברת SRS מנוהלת על ידי פיליפ ריילי, לשעבר איש CIA. חברת UG Solutions שייכת לג'יימסון ג'ובאני, קצין אמריקאי בדימוס.

השניים שירתו במשך שנים בעיראק ובאפגניסטן. ריילי אף הועסק בעבר בעקיפין על ידי חברת "בלאקווטר", שפעלה כקבלן משנה של צבא ארה"ב בעיראק ושמה נקשר לשורת פרשות שזיכו אותה בתדמית שנויה במחלוקת – עד לפירוקה.

לדברי גורם המעורב במאמצי הסיוע, לאנשים ולגופים המעורבים אין ניסיון קודם במזרח התיכון, ולא קיימת היכרות עם השפה הערבית – מה שמעורר חשש כבד בנוגע ליכולתם לפעול ביעילות ברצועת עזה

לזמן ישראל נמסר משני מקורות נפרדים, המכירים את תוכנית "קרן הסיוע לעזה" ואת פעילות החברות האמריקאיות, כי זהות המעורבים – ובעיקר הקשרים ההיסטוריים לחברת "בלאקווטר" בעיראק – הייתה אחת הסיבות להחלטה של כמה גופים שלא לקחת חלק בפרויקט.

נוסף על כך, במסמך בן 14 העמודים של "קרן הסיוע לעזה" הוצגו שני אישים בולטים כשותפים בפרויקט, במטרה להרגיע את חששותיהם של ארגוני הסיוע: ניית'ן מוק ודיוויד ביזלי.

פלסטינים עומדים בתור בכניסה למרכז חלוקת מזון של המטבח המרכזי העולמי (WCK) בחאן יונס, בדרום רצועת עזה, 6 במאי 2025 (צילום: Abed Rahim Khatib/Flash90)

מוק שימש בעבר מנכ"ל ארגון "המטבח המרכזי העולמי" ונחשב ליועץ מוביל לארגוני סיוע באוקראינה; ביזלי עמד בראש תוכנית המזון העולמית של האו"ם (WFP) וכיהן כיועץ בחברת Fogbow – החברה שניהלה את פרויקט המזח הכושל של הממשל הקודם.

אולם, על אף ששמותיהם הוכנסו למסמך, השניים מסרו לרשת CNN כי הם אינם מעורבים בפרויקט ולא יהיו חלק ממנו.

הדמות המרכזית בפרויקט היא ג'ייק ווד (Jake Wood), המוגדר כ"מנהל הפרויקט". ווד מגיע מרקע של פעילות סיוע הומניטרי, בעיקר בעבודה עם יוצאי צבא אמריקאים, ובמסגרות המסייעות לפוסט־טראומטים או לאנשים הנמצאים בסיכון אובדני. בשבוע האחרון הוא הוביל בתל אביב סדרת פגישות עם נציגי ארגוני סיוע וחברות פרטיות, שבהן הציג את פרטי התוכנית.

"יש לנו עניין רב בהכנסת סיוע לעזה, באופן שיעבוד גם עבור ישראל. אנחנו מאמינים שקרן הסיוע לעזה תהיה מנגנון המעודד השקעה"

גורם המעורב במאמצי הסיוע ההומניטרי לעזה אמר לזמן ישראל: "ווד עסק בטיפול בקשיים של יוצאי צבא, אנשים פוסט־טראומטים או מי שהיו תחת חשש שיתאבדו. הוא טיפל בהם באמצעות שילובם בפעילות הומניטרית. זה פרויקט יפה, אבל זה לא גוף הומניטרי שגרתי".

לדבריו, לאנשים ולגופים המעורבים אין ניסיון קודם במזרח התיכון, ולא קיימת היכרות עם השפה הערבית – מה שמעורר חשש כבד בנוגע ליכולתם לפעול ביעילות ברצועת עזה.

לצדו של ווד, בפגישות שנערכו עם ארגוני סיוע בתל אביב, השתתף גם אריה לייטסטון – מנכ"ל מכון "הסכמי אברהם לשלום", שהוקם על ידי ג'ארד קושנר, ולשעבר עוזרו הבכיר של שגריר ארה"ב בישראל דיוויד פרידמן.

לייטסטון, הפועל כיום בצמוד לשליחו של טראמפ סטיב ויטקוף, היה אחד האדריכלים המרכזיים של "הסכמי אברהם" עוד לפני המלחמה, והוא מוכר היטב לצמרת השלטון באיחוד האמירויות.

"הטענה שלי היא שברגע שתחל אספקת המזון, יבואו הגופים שירצו להשתתף בפרויקט. כלומר, לאנשים תהיה הזדמנות לראות שזה עובד – ויגיעו הגופים שמשימתם היא לתמוך בזה"

בשיחה עם זמן ישראל הסביר לייטסטון את מטרות הפרויקט: "יש לנו עניין רב בהכנסת סיוע לעזה, באופן שיעבוד גם עבור ישראל. אנחנו מאמינים שקרן הסיוע לעזה (GHF) תהיה מנגנון המעודד השקעה. זה לא המנגנון היחיד, אבל זה מנגנון טוב – והוא יכול להיות טוב עוד יותר. ישבנו סביב השולחן עם נציגי מדינות שעשויות לתרום, והסברנו להם שנשמח על השתתפותם".

יש לכם כבר שותפים?
"עדיין לא הגענו רחוק עם זה. אבל הסברנו את המצב היטב, והטענה שלי היא שברגע שתחל אספקת המזון, יבואו הגופים שירצו להשתתף בפרויקט. כלומר, לאנשים תהיה הזדמנות לראות שזה עובד – ויגיעו הגופים שמשימתם היא לתמוך בזה".

אריה לייטסטון בשגרירות ארה"ב בירושלים, 2 בינואר 2021 (צילום: שגרירות ארה"ב בישראל)

בלי מימון, בלי שקיפות

שנית, עד לרגע זה לא ברור כיצד מתכוונת קרן הסיוע לעזה לממן את פעילותה. שאלת המימון מעלה לפחות שני היבטים מרכזיים: האחד נוגע לרכישת מזון, תרופות וציוד סיוע; והשני – לתשלומים לחברות SRS, UG Solutions ולשאר הגורמים הקשורים בביצוע ואבטחת הפרויקט.

במסיבת עיתונאים שקיים שגריר ארה"ב האקבי צוין כי אבטחת הפעילות בשטח תתבצע על ידי צה"ל, אך הדגיש כי לצה"ל לא תהיה מעורבות ישירה בחלוקת המזון.

ככל הידוע, מאז פרוץ המלחמה ועד להפסקת הכנסת הסיוע בחודש מרץ 2025, מימון רכישת המזון והתרופות שהועברו לעזה הגיע ממדינות המפרץ, ירדן, האו"ם, האיחוד האירופי וגורמים נוספים

לנוכח הדברים, נותרה השאלה: מי יממן את רכישת המזון והתרופות – ומי ישלם לשתי החברות האמריקאיות על עבודתן? בשיחה עם זמן ישראל אמר לייטסטון כי הוא לא עוסק בגיוס תרומות, וציין כי קרן הסיוע לעזה היא עמותה אמריקאית רשומה הפטורה ממס, במעמד של "independent 501(c)(3)‎".

ככל הידוע, מאז פרוץ המלחמה ועד להפסקת הכנסת הסיוע בחודש מרץ 2025, מימון רכישת המזון והתרופות שהועברו לעזה הגיע ממדינות המפרץ, ירדן, האו"ם, האיחוד האירופי וגורמים נוספים. הסחורה נרכשה בחו"ל והובאה לרצועה דרך נמל אשדוד, נמל אל־עריש ובעיקר באמצעות משאיות שעברו מגבול ירדן דרך מעבר כרם שלום.

משאיות סיוע הומניטרי לרצועת עזה, 21 במאי 2025 (צילום: דובר צה"ל)

בתקופה זו, חברות ישראליות לא הרוויחו ממכירת מוצרים לשוק העזתי, המונה כשני מיליון בני אדם. כעת חל שינוי – והוא דרמטי. כניסתן של חברות ישראליות לשוק כמוכרות סחורה לעזה מערבבת אינטרסים מסחריים ישירים במערך הסיוע ההומניטרי.

לפי גורמים בתעשייה, חברות רבות "חושקות" בחתימה על חוזים מול הקרן, מתוך ציפייה לרווחים משמעותיים. מה שבעבר נחשב טאבו – מכירת מזון לעזתים בזמן מלחמה – הופך בהדרגה להזדמנות עסקית. כך, לדוגמה, פורסם אתמול ב־ynet כי חברת ייבוא החיטה "שינטרקו", בבעלותו של שלום חתוכה, סגרה הסכם עם תוכנית המזון העולמית (WFP) למכירת חיטה לעזה.

עוד נודע לזמן ישראל כי כמה חברות ישראליות פרטיות שקיבלו פניות מקרן הסיוע לעזה הביעו הסתייגות מהחתימה על החוזים, בשל תנאי תשלום מושהים של 60 יום – ולנוכח חוסר הבהירות סביב מקור המימון

לפי פרסום ב"דה מרקר", חברת SRS הפיצה לאחרונה מסמך דרישות לרכש כמויות גדולות של מזון מחברות ישראליות. מעבר לכך שעדיין לא ברור מי יממן את הרכש, חגי עמית מציין כי ספק אם החברות הישראליות מסוגלות לעמוד, בטווח הזמן הקרוב, בקצב האספקה הנדרש לאוכלוסייה של שני מיליון איש.

עוד נודע לזמן ישראל כי כמה חברות ישראליות פרטיות שקיבלו פניות מקרן הסיוע לעזה הביעו הסתייגות מהחתימה על החוזים, בשל תנאי תשלום מושהים של 60 יום – ולנוכח חוסר הבהירות סביב מקור המימון. נכון לעכשיו, מנגנון המימון של הקרן אינו שקוף, והגופים שצפויים להזרים לה כספים לא ידועים.

פלסטינים מתקהלים כדי לקבל מנות מזון מבושל בג'באליה, 19 במאי 2025 (צילום: Bashar TALEB / AF)

הגבלת הסיוע מחזקת את השוק השחור

שלישית, שר האוצר בצלאל סמוטריץ' הצהיר השבוע כי כמות המזון שתוכנס לעזה תהיה "המינימום של המינימום – מזון, תרופות, פיתה ואוכל בצלחת".

מעבר לרוח הדברים, יש להדגיש כי ככל שכמות המזון בעזה תישאר מוגבלת, מחירי השוק השחור יאמירו. במצב כזה, ארגז מזון בן 20 קילוגרמים – המיועד לשבוע למשפחה – עשוי להפוך לסחורה יקרת ערך, יעד לגניבה ולסחיטה בידי עבריינים וגורמי טרור.

כל עוד ישראל אינה מקדמת פתרון ארוך טווח להנהגה השלטונית בעזה ומסתפקת במהלכים טקטיים ומקומיים, קשה לראות כיצד תוכניות הסיוע האמריקאיות יצליחו להשיג את יעדיהן

הדרך לצמצם את שליטת ארגוני הטרור בשוק ולבלום את תופעת השוק השחור אינה הגבלת הסיוע, אלא דווקא הרחבתו. כאשר כמות הסחורה גבוהה, ערכה של כל ארגז פוחת – וכך פוחת גם התמריץ להשתלטות אלימה עליו.

הכוונות של הממשל האמריקאי חיוביות: הוא מנסה להתמודד עם המשבר ההומניטרי בעזה תוך ניסיון לאזן בין הצרכים ההומניטריים ללחצים הפוליטיים מצד ישראל. אולם כל עוד ישראל אינה מקדמת פתרון ארוך טווח להנהגה השלטונית בעזה ומסתפקת במהלכים טקטיים ומקומיים, קשה לראות כיצד תוכניות הסיוע האמריקאיות יצליחו להשיג את יעדיהן.