"זה יכול לחשוף את הבנקים ואת המשק לסיכונים מאוד גדולים. אנחנו תלויים בקשרים הקורספונדנטיים והבנקאיים וזה בהחלט סיכון מאוד גדול אם הבנקים יהיו בהפרה של סנקציות ולכן התגובה של המפקח בדיוק מתאימה. הוא היה בסדר גמור".
כך אומרת לזמן ישראל בכירה לשעבר בבנק ישראל בהתייחס לדרישת שר האוצר בצלאל סמוטריץ' מהבנקים להתעלם מהסנקציות הבינלאומיות על מתנחלים.
הניסוח שלה עדין. בבנקים עצמם זועמים ואומרים שאין מצב שלא יצייתו לסנקציות. פשוט אין חיה כזו.
ביום רביעי האחרון התהדר שר האוצר במכתב ששיגר למפקח על הבנקים דני חחיאשווילי והודיע לו שבעקבות דיווחים על כוונות של מדינות באירופה להטיל סנקציות על עוד מתנחלים, הוא "לא יאפשר את המשך מדיניות ה'אפס סיכון' מצד הבנקים, המובילה לנטישת לקוחות ישראלים תחת אצטלת ציות לסנקציות זרות." הוא איים ליזום חקיקה שתחייב אותם לפצות לקוחות שייפגעו.
סמוטריץ' הודיע שאם הבנקים ימשיכו לציית הוא ייזום חקיקה שתגבה מהם פיצוי ללקוחות. יום אחרי זה, בנק ישראל פרסם טיוטת הוראה החדשה לסנקציות
יום לאחר מכן, בחמישי אחר הצוהריים, בנק ישראל בחר לפרסם את טיוטת ההוראה החדשה להתנהלות של הבנקים ביחס למשטר הסנקציות שכבר פוגשות הרבה מאוד לקוחות שלהם. דבר הטיוטה ותוכנה פורסמו לראשונה לפני שבוע בזמן ישראל.
איזון בין ציות למתן השירות
הוועדה לנהלים תקינים בבנק כבר דנה בנוהל הבנקאי החדש ובתשובה לשאלה מה הלוח זמנים לאישורו, בבנק ישראל הבהירו שלציבור יש שבוע להעביר את הערותיו, ושההתקדמות לאישור תלויה בהערות. במקביל, ישנה גם ועדה מייעצת שאמורה להתייחס אל הערות הציבור. לא יהיו הערות משמעותיות, זה לא אמור לקחת הרבה זמן.
הנוהל עצמו לא מפרט בדיוק כיצד הבנקים אמורים להתנהל מול לקוחות עם סנקציות ורק מנחה אותם בקווים כלליים לאזן בין הצורך לציית לסנקציות באופן מלא לבין החובה לתת שירות כלשהו ללקוחות המושפעים מהם.
כפי הנראה, ההשפעה העיקרית היא חסימת האפשרות לכרטיס אשראי בינלאומי, איסור מסחר במט"ח וחסימה של העברות כספים מחו"ל.
כך, למשל, הבנקים יצטרכו לוודא שאם מפעילי המאחזים עם הסנקציות מגייסים כספים, כפי שאכן קורה ב"קרן החוות", לא יהיו העברות מהמדינות הרלוונטיות בחו"ל. אחרת, הם חשופים להפרה ועלולים לסבך את כלל לקוחותיהם בהקפאת הפעילות הפיננסית שקשורה לחו"ל. זה לא משהו שאפשר לשחק איתו ולא סתם הבנקים נזהרים מאוד בעניין הזה.
המפקח על הבנקים הרים את הכפפה ומטרתו לגבות את המפוקחים בבסיס רגולטורי לציות. עם זאת, הוא מנחה אותם שלא להימנע באופן גורף ממתן שירות ללקוחות הרלוונטיים
ההוראה נולדה ביוזמת הבנקים שנחשפו בשנים האחרונות לאי-בהירות ומעת לעת אותגרו משפטית על ידי לקוחות שהושפעו מהסנקציות, כמו למשל אוליגרכים רוסים וכן מתנחלים. המפקח על הבנקים הרים את הכפפה ומטרתו היא לגבות את המפוקחים באמצעות בסיס רגולטורי לציות. עם זאת, הוא מנחה אותם בפירוש שלא להימנע באופן גורף ממתן שירות ללקוחות הרלוונטיים.
סמוטריץ' לא מרוצה
על פניו, המידתיות הזו של המפקח, ברוח הפסיקה מהשנים האחרונות, הייתה אמורה לרצות את הקליינטים של הסנקציות ואת נציגם בממשלה – ולא כך.
בפנייתו, סמוטריץ' נאות להכיר בכך שהבנקים נדרשים לניהול סיכונים אך מאשים אותם ב"ראש קטן והתעלמות מוחלטת מהמחיר של ציות לסנקציות". הוא קובל על כך שהם "משליכים בצד הדרך" לקוחות תמימים שעליהם הוטלו "העיצומים על לא עוול בכפם" ושאותם לקוחות "נאלצים לשאת לבד במחיר הסנקציות".
התיאור של סמוטריץ' נוגע ללב אם מתעלמים מכך שהסנקציות הוטלו על מתנחלים שמשתוללים בגדה המערבית באין מפריע ובגיבוי כוחות צבא ומשטרת מחוז ש"י
הוא מוסיף כי הסנקציות הוטלו "בלא צידוק ובלא הליך מינימלי של צדק כדוגמת שימוע והתבססות על עובדות". בזה הוא צודק, שכן הסנקציות לא ניתנו אחרי הליך שיפוטי.
בכלל, התיאור של סמוטריץ' נוגע ללב אם רק מתעלמים מכך שהסנקציות הוטלו על מתנחלים שמשתוללים בגדה המערבית באין מפריע ובגיבוי כוחות צבא ומשטרת מחוז ש"י.
האלימות כלפי פלסטינים ובעיקר הגירוש של קהילות רועים עוררו תשומת לב בעולם, ובשנה האחרונה הקהילה הבינלאומית הבינה שישראל כבר לא תנקוף אצבע מול הטרור המתמשך הזה והחלה לסמן עשרות מתנחלים ברחבי יהודה ושומרון.
"פגיעה באזרחים שומרי חוק"
סמוטריץ' ציין שהוא מצפה מהבנקים לנקוט בהליכים משפטיים נגד הסנקציות וש"רווחי העתק שלהם בשנים האחרונות מאפשרים להם לנהל הליכים כאלה ללא קושי … באפשרותם להשתמש בקשריהם הכלכליים חובקי העולם בכדי לרתום שותפים להתנגדות לפליליזציה של מחלוקות מדיניות ופגיעה באזרחים שומרי חוק".
הבנקים אכן מנצלים באופן מוגזם את הריבית לטובתם, כשהם פועלים בשוק לא תחרותי ובאפס סיכון, בידיעה שהמדינה תמיד תציל בעת משבר.
הממשלה והכנסת כשלו בניסיון לחייב את הבנקים לתת ריבית גבוהה יותר בעו"ש וכעת שר האוצר מנסה לכסות על הכישלון הזה בניסיון לשלוח אותם למערכה משפטית בחו"ל.
כשמערכת האכיפה תתחיל לעשות את העבודה מול הפשיעה במאחזים אולי המדינה תוכל לבוא בידיים נקיות יחסית ולנסות לבטל את הסנקציות. זה לא התפקיד של הבנקים
וזאת, במקום לדאוג שמערכת האכיפה תעשה את העבודה מול הפשיעה במאחזים. או אז, המחלקה הבינלאומית במשרד המשפטים אולי תוכל לבוא לקהילה הבינלאומית בידיים נקיות יחסית ולנסות לבטל את הסנקציות. זה לא הכיוון כרגע וזה בטח לא תפקידם של הבנקים עצמם.
כאמור, סמוטריץ' חותם באיום שאם הבנקים ימשיכו לציית לסנקציות, הוא יקדם חקיקה שתטיל עליהם להעניק פיצויים גבוהים ללקוחות שייפגעו ויחייב את בנק ישראל לתת להם שירות.
עדיין לא "ריצה אל הבנקים"
ישראל כבר אחרי שתי הורדות דירוג ועם תחזיות שליליות, נוכח המלחמה הארוכה והיקרה בתולדות המדינה. קרנות השקעה פוסלות חברות שפועלות בשטחים והחרם המסחרי על חברות ביטחוניות ואחרות תופס תאוצה. המותג של העולמי ישראל בשפל שלא ברור מאיפה מתחילים לשקם אותו. מאז המהפכה המשפטית, גם הישראלים עצמם מרגישים את הספינה רועדת ופועלים בהתאם.
אנשים שכל חייהם הדחיקו כל קשר לעסקים וכסף החלו לדבר ולהתייעץ עם כל מי שאפשר על רכישת נדל"ן בדרום אירופה ואיך להוציא מישראל את חסכונותיהם או לפתוח חשבון בנק בחו"ל. שלא לדבר על הגירה ממש.
למרות זאת, תרחישי קיצון כמו "ריצה אל הבנקים" עדיין בסבירות נמוכה, וטוב שכך. אבל מעולם לא הייתה בישראל ממשלה שהעלתה את הסיכון לכך כמו זו הנוכחית.
קשה להאמין, אבל במצב הזה, שר האוצר עוד מתגאה בכך שהוא מנסה בכל הכוח לגרום לבנקים לשים פס על שותפיהם בחו"ל ובעצם לדרדר את המשק כולו לתהום.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו