דמיינו לרגע את ישראל כשנתיבי איילון הם המסדרון התחבורתי היחיד בין הצפון לדרום. כעת דמיינו שאחת הרשויות בגוש דן מפזרת לאורך הנתיבים הללו מסמרים – לא רגילים, אלא כאלה שידרשו שבועות ואף חודשים להסיר. התוצאה: שיתוק תחבורתי מוחלט, שיבוש בהובלת סחורות, קריסת מערכות לוגיסטיות – והשלכות כלכליות בקנה מידה לאומי.

עכשיו החליפו את הרשות המקומית באיראן, ואת נתיבי איילון במצר הורמוז – ותקבלו תמונת מראה של האיום הכלכלי החמור ביותר שמרחף כיום מעל הכלכלה הגלובלית.

וריד האנרגיה של העולם

מצר הורמוז הוא הרבה יותר מנתיב שיט נוסף – הוא עורק האנרגיה המרכזי של העולם. מדובר במעבר ימי שרוחבו כ־33 קילומטרים בלבד בנקודה הצרה ביותר, שדרכו עובר רוב ייצוא הנפט של מדינות המפרץ הפרסי, בהן ערב הסעודית, עיראק, כווית, איחוד האמירויות וקטאר (בגז). כ־20% מצריכת הנפט העולמית וכחמישית מייצוא הגז הטבעי הנוזלי (LNG) דרך הים עוברים בו.

במצר הורמוז זורמת גם רוב רזרבת הפקת הנפט העולמית, כלומר: מרבית היכולת להגדיל את התפוקה במקרה חירום

כ־70% מהנפט והגז החולפים בהורמוז מיועדים לאסיה, בעיקר לסין, הודו, יפן ומדינות נוספות הנסמכות על דלקים אלו. במקביל, במצר הורמוז זורמת גם רוב רזרבת הפקת הנפט העולמית, כלומר: מרבית היכולת להגדיל את התפוקה במקרה חירום מרוכזת במדינות המפרץ.

האנרגיה העוברת במצר היא מרכיב חיוני לתעשייה, לתחבורה ולמערכות החשמל בחלקים נרחבים של העולם. זו הסיבה שהורמוז מכונה "המצר החשוב בעולם" בכל הנוגע לאנרגיה.

נפט דולף מספינת "רובימאר" אחרי שנפגעה מטיל חות'י, 23 בפברואר 2024 (צילום: CENTCOM) / AFP)

הבעיה הגדולה מבחינת העולם היא שלמצר הורמוז אין חלופה ימית זמינה, בניגוד למשל למצר באב אל־מנדב, שנחסם בחלקו על ידי החות'ים בשנה וחצי האחרונות. כמעט כל משלוחי הנפט מהמפרץ חייבים לעבור דרך הורמוז – או להיעצר כליל.

לכן, כל איום איראני על סגירת המצר מהווה קלף אסטרטגי כבד־משקל, שמהדהד מייד בשווקים העולמיים. שיבוש בתנועה במעבר הזה הוא לא רק בעיה אזורית – אלא שיתוק מיידי של כלכלות ענק שתלויות באנרגיה הזו, ומשם הדרך קצרה לשיבוש בשרשרת האספקה הגלובלית כולה.

שיבוש בתנועה במעבר הזה הוא לא רק בעיה אזורית – אלא שיתוק מיידי של כלכלות ענק שתלויות באנרגיה הזו, ומשם הדרך קצרה לשיבוש בשרשרת האספקה הגלובלית כולה

הזינוק במחירים שיטלטל את השווקים הגלובליים

סגירה אפקטיבית של מצר הורמוז, אפילו לזמן קצר, צפויה להוביל מייד לזינוק במחירי הנפט. בבנק גולדמן זקס הזהירו כי סגירה ממושכת עלולה להעלות את מחיר החבית ליותר מ־100 דולר, וב־ING העריכו ששיבושים מתמשכים עלולים להביא את המחיר ל־120 דולר ואף יותר.

בתרחיש קיצון, סגירה ארוכה עשויה להקפיץ את המחירים גם ל־150 דולר לחבית ואף מעבר לכך – תרחיש שממנו חושש דונלד טראמפ יותר מכל.

גם מחירי הגז הטבעי הנוזלי צפויים לזנק בהתאם – פגיעה משמעותית עבור אירופה, שתלויה בגז הקטארי, ועבור שוקי אסיה, שהם היעד המרכזי של ייצוא הגז מהמפרץ.

סירת מנוע של משמרות המהפכה האיראניים מקיפה מכלית נפט הנושאת דגל בריטי, אחרי שזו נתפסה במצרי הורמוז, ביולי 2019 (צילום: Morteza Akhoondi/Tasnim News Agency via AP)

מעבר לזינוק במחירי האנרגיה, שיבוש במצר הורמוז עלול לגרום גם למחסורים פיזיים ולעיכובים משמעותיים באספקה. המשמעות: קיצוץ פתאומי באספקת האנרגיה העולמית, שעלול להוביל למחסור חמור במדינות התלויות בה במידה רבה.

בתרחיש קיצון, חלק משרשראות האספקה הגלובליות עלולות לקרוס. צפויים שיבושים דרמטיים בלוחות הזמנים של הספנות, עלייה במחירי המכולות, ופגיעה רחבה שתחרוג מעבר לנפט ולגז – כולל שיבושים באספקת מגוון סחורות אחרות. תעשיות רבות, ובראשן אלקטרוניקה ורכב, הפועלות לפי מודל "בדיוק בזמן" (Just-In-Time), צפויות להיפגע באופן חריף.

התוצאה הכוללת עלולה להיות האטה בצמיחה העולמית, עם הערכות לירידה של 1%–2% מהתוצר הגלובלי. במקביל, עלייה באינפלציה עשויה להוביל את הכלכלה העולמית לסחרור של מיתון עמוק

התוצאה הכוללת עלולה להיות האטה בצמיחה העולמית, עם הערכות לירידה של 1%–2% מהתוצר הגלובלי. במקביל, עלייה באינפלציה עשויה להוביל את הכלכלה העולמית לסחרור של מיתון עמוק – ואף למשבר כלכלי עולמי.

האנליסטים של מודי'ס ושל ING כבר מזהירים מפני תרחיש כזה. אחרים מכנים אותו "סיוט מוחלט" לשוק הנפט, ו"הלם כלכלי בעל השלכות גלובליות קטסטרופליות". בעולם שכבר מתמודד עם אתגרים כלכליים רבים, זעזוע בסדר גודל כזה עלול להיות הרה אסון.

מכלית נפט יפנית שנפגעה ביוני 2019 במפרץ הפרסי (צילום: AP Photo/Fay Abuelgasim)

לסגור כדי לשתק

איראן אולי אינה יכולה "לסגור" את מצר הורמוז במובן הרגיל, כמו שחוסמים כביש – אך האסטרטגיה שלה במקרה כזה היא להפוך את נתיב השיט ל"מסוכן מדי למעבר מסחרי", ובכך לשבש בפועל את הספנות העולמית.

זהו מהלך שמזכיר את השפעת החות'ים על תנועת המטוסים בנתב"ג בעקבות נפילת טיל אחד – אלא שכאן מדובר בהיקפים עצומים ובהשפעה גלובלית.

הכלי היעיל ביותר בידי האיראנים הוא מיקוש ימי. בידי איראן מאגר של עד 6,000 מוקשים ימיים – החל במוקשי מגע פשוטים, כמו אלה שפגעו בספינות אמריקאיות במלחמת המפרץ הראשונה, ועד מוקשים מתקדמים המצוידים בחיישנים. מוקשים אלה יכולים להיות מונחים במהירות ובחשאיות על ידי ספינות קטנות של משמרות המהפכה, צוללות זעירות ואף כלי שיט מסחריים.

בידי איראן יש יכולות כמו שיגור טילים נגד ספינות, הפעלת רחפני נפץ וכלי שיט תת־ימיים בלתי מאוישים – כל אלו עשויים להטיל אימה על תנועת האוניות במצר

לצד זאת, בידי איראן גם יכולות נוספות: שיגור טילים נגד ספינות, הפעלת רחפני נפץ וכלי שיט תת־ימיים בלתי מאוישים – כל אלו עשויים להטיל אימה על תנועת האוניות במצר.

המרוץ לפתיחת המצר: איטי, מסוכן ומדמם

בעוד שפעולת הסגירה הראשונית של מצר הורמוז צפויה לגרום להלם מיידי בשווקים, היקף השיבוש הכלכלי תלוי באופן קריטי במשך הזמן שיידרש לפינוי המוקשים.

סירות של משמרות המהפכה מתאמנות על עצירת נושאת מטוסים במהלך תרגיל צבאי, 28 ביולי 2020 (צילום: Sepahnews via AP)

גם אם כוחות הקואליציה הבינלאומית – בראשות הצי החמישי של ארה"ב המוצב בבחריין – יגיבו במהירות, פינוי המצר ממוקשים הוא תהליך איטי, מסוכן ומורכב. מומחים מעריכים כי פתיחתו מחדש לתנועה מסחרית בטוחה עשויה לארוך שבועות, ובתרחישי קיצון – גם חודשים.

וזה עוד לפני שמתחשבים בכך שכל עוד בידי איראן היכולת להמשיך ולפזר מוקשים או לתקוף כלי שיט, ייהפכו מאמצי הפינוי למשימה סיזיפית, שתתבצע תוך כדי לחימה מתמשכת.

כ־90% מייצוא הנפט האיראני עובר דרך מצר הורמוז, וכך גם חלק ממוצרי הייבוא החיוניים שלה. חסימת המצר משמעותה שאיראן תטיל על עצמה סוג של סגר

הפעם זה נראה אמיתי

היסטורית, איראן איימה לא פעם בסגירת המצר – במיוחד במהלך מלחמת איראן–עיראק בשנות ה־80 וב־2012 בתגובה לסנקציות. במקרים אלו היא אומנם תקפה ספינות ואף ביצעה מיקוש ימי מוגבל, אך מעולם לא מימשה סגירה מלאה וקבועה – ולא במקרה: צעד כזה היה פוגע קודם כל באיראן עצמה.

כ־90% מייצוא הנפט האיראני עובר דרך מצר הורמוז, וכך גם חלק ממוצרי הייבוא החיוניים שלה. חסימת המצר משמעותה שאיראן תטיל על עצמה סוג של סגר.

ההשפעה הכלכלית של תקדימים אלה בעבר התבטאה בעיקר בעלייה חדה במחירי ביטוח ימי ובשיבושים נקודתיים, אך לא הובילה לקריסה כלכלית עולמית. שוק הנפט ידע להסתגל, בין היתר בזכות צינורות יבשתיים חלופיים של ערב הסעודית ואיחוד האמירויות.

נושאת מטוסים אמריקאית לצד ספינת מלחמה לאחר שחצו את מצר הורמוז אל תוך המפרץ הפרסי, 26 בנובמבר 2023 (צילום: Information Technician Second Class Ruskin Naval/U.S. Navy via AP)

אולם, קיבולת הצינורות הללו מוערכת בכ־2.6 מיליון חביות ליום בלבד – רחוק מאוד מכ־20 מיליון החביות העוברות מדי יום במצר, ואין להם כל תחליף עבור הגז הטבעי הנוזלי.

מה שהופך את האיום הנוכחי לחמור בהרבה הוא היקף המתיחות: לראשונה, העימות בין איראן לישראל וארה"ב הפך לישיר, ועשוי להתדרדר עד כדי איום קיומי על המשטר האיראני – מצב שמחייב להתייחס לאיום בסגירת מצר הורמוז כמשמעותי וריאלי יותר מאי פעם.

מה שהופך את האיום לחמור הוא היקף המתיחות: לראשונה, העימות בין איראן לישראל וארה"ב הפך לישיר, ועשוי להתדרדר עד כדי איום קיומי על המשטר האיראני

המוצא האחרון

ההיסטוריה מלמדת כי גם בעיתות משבר ועימות, מעצמות העולם פעלו בנחישות כדי להבטיח את חופש השיט וזרימת האנרגיה דרך מצר הורמוז. ארה"ב, בתמיכת הקהילה הבינלאומית, הגדירה את חופש הניווט במצר כאינטרס ביטחוני עליון, והצי החמישי האמריקאי ערוך ומוכן לפעול גם כיום – באמצעות מתקפות מנע או סיכול פעולות חסימה בזמן אמת.

סין, התלויה באספקת אנרגיה מהמפרץ, צפויה להתנגד נחרצות לכל סגירה. אפילו רוסיה, בת בריתה של איראן, לא צפויה לתמוך במהלך כזה אם הוא יפגע באינטרסים הכלכליים הגלובליים – ובכלל זה גם שלה עצמה.

נשיא ארה"ב דונלד טראמפ וצוותו בחדר המצב במהלך התקיפה האמריקאית באיראן, 22 ביוני 2025 (צילום: הבית הלבן)

לכן הסבירות שאיראן תנקוט בחסימת המצר בפועל נחשבת נמוכה – הן בשל לחצי המעצמות, והן בשל הנזק שהיא עצמה תספוג. תרחיש כזה ייתכן רק כאופציית מוצא אחרון, כשטהרן תרגיש שגבה אל הקיר.

בינתיים, עצם קיומו של האיום – גם ללא מימוש – מהווה כלי סחיטה רב־עוצמה. הוא מציב את העולם כולו במצב של תלות ופגיעות, ומאלץ את המעצמות לשקול כל צעד במערכה מול איראן. לטהרן אולי אין נשק גרעיני צבאי, אבל יכולתה להחזיק ב"ווריד האנרגיה" של העולם, היא כשלעצמה פצצה אטומית כלכלית. והעולם מתכונן בהתאם.