עם כל הכבוד לפגישת טראמפ–נתניהו ביום שני, עיני העולם יהיו נשואות לבית הלבן ביום אחר השבוע – יום רביעי. ואולי אפילו כבר בימים שלפניו.

היום הזה הוא תוצר לוואי של הפוסט־טראומה שחווה העולם הכלכלי ב"יום השחרור" ב־2 באפריל, כשנשיא ארה"ב דונלד טראמפ החליט "לשחרר את אמריקה" מכבלי הסחר הגלובלי – בדרך ייחודית משלו.

באותו יום, טראמפ המציא נוסחה מעורפלת שבאמצעותה קבע את גובה המכסים שיטיל על כל מדינה בעולם – נוסחה שהתייחסה, לפי דיווחים, אפילו לגובה המס שיוטל על מדינות המאוכלסות בפינגווינים בלבד.

בסך הכול, הוטל מכס מינימלי של 10% על כלל הייבוא לארה"ב, לצד מכסים גבוהים בהרבה – עד 50% – על 57 מדינות ספציפיות. השווקים הפיננסיים הגיבו בבהלה, צללו בחדות, והלחץ אילץ את טראמפ לסגת זמנית

בסך הכול, הוטל מכס מינימלי של 10% על כלל הייבוא לארה"ב, לצד מכסים גבוהים בהרבה – עד 50% – על 57 מדינות ספציפיות. השווקים הפיננסיים הגיבו בבהלה, צללו בחדות, והלחץ אילץ את טראמפ, למרות הצהרותיו הנחרצות, לסגת זמנית ולהכריז על הקפאה בת 90 יום, כדי לאפשר למדינות העולם "לנהל משא ומתן".

יום רביעי, 9 ביולי, הוא הדדליין.

כבר בסוף השבוע הודיע טראמפ כי החל מיום שני ישלח בין 10 ל־12 מכתבים ביום למדינות העולם, ובהם יעדכן על גובה המכס שיחול על הייצוא מהן. כמו בתוכניות ריאליטי שמטפטפות מידע כדי לשמר את המתח, טראמפ לא פירט לאילו מדינות יישלחו המכתבים, מה יכללו – ומתי יישלחו.

נשיא ארה"ב דונלד טראמפ מציג את המכסים החדשים, 2 באפריל 2025 (צילום: AP Photo/Mark Schiefelbein)

שוטר טוב, שוטר רע: מסר כפול מוושינגטון

הטקטיקה של ממשל טראמפ לאורך 90 הימים האחרונים הייתה קלאסית. מצד אחד, הנשיא עצמו הצהיר בפומבי כי אין בכוונתו להאריך את ההקפאה. הוא דיבר בגלוי על מכסים בגובה 35% ואף 50% – זהו "השוטר הרע", המאיים והנחוש.

מנגד, בכירים בממשל, בהובלת שר האוצר סקוט בסנט, שיחקו את תפקיד "השוטר הטוב" – רמזו על גמישות ואותתו כי מדינות שינהלו משא ומתן "בתום לב" עשויות לזכות בהארכה.

העמימות האסטרטגית הזו לא הייתה מקרית. היא יצרה אי־ודאות גלובלית שהרתיעה השקעות ותוכניות עסקיות, אך שירתה את מטרותיו של טראמפ: להפעיל לחץ ממוקד על מדינות ברחבי העולם

העמימות האסטרטגית הזו לא הייתה מקרית. היא יצרה אי־ודאות גלובלית שהרתיעה השקעות ותוכניות עסקיות, אך שירתה את מטרותיו של טראמפ: להפעיל לחץ ממוקד על מדינות ברחבי העולם.

מצד אחד הוא מעניק גזר לשותפות אסטרטגיות כמו וייטנאם או בריטניה, מהן ניתן להפיק רווחים גיאו־פוליטיים כמו צמצום ההשפעה הסינית; מצד שני, הוא מנפנף במקל כלפי כלכלות גדולות כמו האיחוד האירופי וסין, הנתפסות כסרבניות.

נשיא ארה"ב דונלד טראמפ לצד שר האוצר סקוט בסנט בחדר הסגלגל בבית הלבן בוושינגטון, 3 בפברואר 2025 (צילום: AP Photo/Evan Vucci)

במהלך תקופת ההקפאה, רוב הייבוא לארה"ב עמד תחת מכס בסיסי של 10%, אך רק מעט הסכמים נחתמו בפועל. בריטניה הצליחה להשיג הקלה במכסים על מכוניות, אך סוגיית הפלדה והאלומיניום נותרה פתוחה – ועלולה להסתיים במכס של 50%.

מיתון, הפשרה או דחייה: שלושת התרחישים האפשריים

התרחיש הראשון האפשרי השבוע מכונה "תרחיש יום הדין" – מצב שבו טראמפ מממש את איומיו, והמכסים המלאים נכנסים לתוקף. מומחי סחר מזהירים כי מהלך כזה עלול לדחוף את כלכלת ארה"ב למיתון.

התרחיש השני מדבר על הפשרה סלקטיבית. במקרה כזה, ממשל טראמפ יאמץ "נוסחה חדשה": הוא לא ישוב למכסים הדרמטיים שהוכרזו באפריל, אך יעלה את הרף מעל מכס הבסיס של 10%

לפי מודלים כלכליים, מדובר בירידה של עד 6% בתוצר האמריקאי בטווח הארוך, ובפגיעה של כ־22 אלף דולר בהכנסה של משק בית ממוצע לאורך חייו. העלות הזו צפויה להתגלגל לצרכנים דרך עליות מחירים חדות (אינפלציה), שתוביל להאטה, עלייה באבטלה ופגיעה קשה בסחר העולמי.

התרחיש השני, שיש מי שסבורים שהוא הסביר יותר, מדבר על הפשרה סלקטיבית. במקרה כזה, ממשל טראמפ יאמץ "נוסחה חדשה": הוא לא ישוב למכסים הדרמטיים שהוכרזו באפריל, אך יעלה את הרף מעל מכס הבסיס של 10%. מדינות שיפגינו "תום לב" ייהנו מהקלות או הארכות, ואילו אחרות – כמו האיחוד האירופי או סין – ייענשו במכסים גבוהים.

התוצאה: סחר עולמי מפוצל עוד יותר, ששרשראות האספקה שלו סופגות זעזועים מתמשכים.

דיווח בנושא המכסים שהטיל נשיא ארה"ב דונלד טראמפ, ניו יורק, 9 באפריל 2025 (צילום: ANGELA WEISS / AFP)

התרחיש השלישי הוא דחייה נוספת. בתרחיש זה, טראמפ יכריז על עיכוב הדדליין ויקנה לעצמו זמן פוליטי. עבור מדינות רבות זה עשוי להיראות כמהלך חיובי, אך בפועל מדובר בהנצחת אי־הוודאות שפוגעת בכלכלה הגלובלית – ומשאירה את "האקדח הטעון" על השולחן. טראמפ כבר הודיע שלפחות חלק מהמכסים ייכנסו לתוקף רק ב־1 באוגוסט, מה שיאפשר עוד סבב אחרון של מיקוח.

אבל בלי קשר לתרחיש שיתממש – מדיניות הסחר של טראמפ לא נועדה רק לטפל בכלכלה. קודם כול, היא ממקמת אותו בעמדה שהוא אוהב: כשכל העולם ממתין למוצא פיו. נוסף על כך, היא משמשת ככלי רב־עוצמה לעיצוב מחדש של בריתות גיאו־פוליטיות, הפעלת לחץ והשגת יעדים אסטרטגיים.

בלי קשר לתרחיש שיתממש – מדיניות הסחר של טראמפ לא נועדה רק לטפל בכלכלה. קודם כול, היא ממקמת אותו בעמדה שהוא אוהב: כשכל העולם ממתין למוצא פיו

הכול כדי לרצות את טראמפ

מאז שהטיל טראמפ בחודש אפריל מכס של 17% על ייצוא מישראל, פתחה ירושלים במסע חיזור נמרץ מול וושינגטון. המהלך התחיל בביטול חד־צדדי של כלל המכסים על סחורה אמריקאית, המשיך בלובי אגרסיבי בגבעת הקפיטול, בהתחייבות לאפס את העודף המסחרי ובנכונות לפתוח את הרגולציה.

כדי להפגין רצינות, קידמה ישראל עסקה לרכישת מערכות JDAM (המיוצרות על ידי בואינג) בשווי חצי מיליארד דולר – מהלך שתורם ליצירת מקומות עבודה בארה"ב. במקביל, חברי קונגרס פועלים לקדם פטור חקיקתי מהמכסים, אך ההצעה תקועה בסנאט. בשלב זה, המכס עדיין בתוקף, וייתכן שיעלה בפגישת נתניהו–טראמפ ביום שני.

ראש בובה בדמות נשיא ארה"ב דונלד טראמפ מונח על שולחן בבורסה לניירות ערך של ניו יורק, 14 באפריל 2025 (צילום: TIMOTHY A. CLARY / AFP)

האיחוד האירופי וסין על המוקד

מי שמבקש להבין היכן עשויה להיות ההשפעה הדרמטית ביותר של המכסים על השווקים ביום שאחרי – צריך להביט לשני כיוונים: בריסל ובייג'ינג. אלה הם מוקדי הלחץ המרכזיים לקראת המחצית השנייה של 2025, והם עשויים לקבוע את הטון למסחר העולמי.

יחסי הסחר בין ארה"ב לאיחוד האירופי הם מהחשובים בעולם, ומהווים כ־30% ממסחר הסחורות הגלובלי, לפי נתוני המועצה האירופית. בימים אלה מנסה האיחוד לסכם "הסכם מסגרת" שיגביל את גובה המכסים לעד 10%. אם לא יושג הסכם – אירופה עלולה להתמודד עם מכסים של 20%–50% על ייצוא.

בימים אלה מנסה האיחוד לסכם "הסכם מסגרת" שיגביל את גובה המכסים לעד 10%. אם לא יושג הסכם – אירופה עלולה להתמודד עם מכסים של 20%–50% על ייצוא

לפי ארגון הסחר העולמי, צמצום דרמטי בהיקף הסחר בין וושינגטון לבייג'ינג עלול לגרוע עד 7% מהתוצר הגלובלי בטווח הארוך. המשך זרימה חופשית יחסית של סחורות בין שתי המעצמות נחשב לתנאי יסוד ליציבות הכלכלה העולמית.

המשא ומתן בין ארה"ב לסין עבר ממלחמת סחר כוללת ל"הפסקת אש" מוגדרת שהוסדרה בהסכם. תקופת ההקפאה שנקבעה במאי נמשכת עד אמצע אוגוסט, ובמהלכה הופחתו משמעותית המכסים ההדדיים.

למרות ההסכם, אנליסטים מעריכים כי שני הצדדים רואים בתקופה הזו זמן התארגנות לסיבוב הבא. הדרך להסכם קבע יציב, כך נראה, עודנה רחוקה.

ארכיון: נשיא ארה"ב דונלד טראמפ מצטלם עם נשיא סין שי ג'ינפינג במהלך פגישה בשולי פסגת G-20 באוסקה, יפן, 29 ביוני 2019 (צילום: AP Photo/Susan Walsh)

מבחן ליציבות עולמית

הטקטיקות של טראמפ אולי נראות יעילות בטווח הקצר, ויש אף מי שמשבחים אותו על כך. במצבים כאלה, מדינות מתקפלות ומגמישות את מדיניותן בהתאם לקו האמריקאי. אך אם המדיניות שיכריז עליה השבוע לא תספק ודאות, היא עלולה לגרום נזק חמור לאמון וליציבות הכלכלה העולמית.

לכן, 9 ביולי אינו רק תאריך יעד – הוא גם מבחן: האם הכלכלה העולמית צועדת לעבר יציבות ושפיות, גם אם זמנית, או שמא היא שוב תיסחף לסערה כלכלית עצומה – בחסות נשיא חובב הדרמות.