לא ברור מה קדם למה, אבל ביומיים האחרונים ישראל ואיראן שוב החליפו איומים הדדיים.

בתום הביקור שלו ברצועת עזה, כשברקע אישור פעולת צה"ל לכיבוש העיר עזה, דאג הרמטכ"ל אייל זמיר לשזור איום מפורש לטהרן בזו הלשון: "המערכה הנוכחית אינה נקודתית, היא דבר נוסף בתוכנית ארוכת טווח ומתוכננת, מתוך ראייה רב־זירתית לפגיעה בכל מרכיבי הציר ובראשם איראן".

באיראן הלכו אפילו צעד אחד רחוק יותר: היועץ הצבאי הבכיר של המנהיג העליון, יחיא רחים ספווי, הגדיר השבוע את המצב עם ישראל וארה"ב "מצב מלחמה, לא הפסקת אש". בכיר אחר במשטר הלך צעד אחד רחוק יותר ואיים באופן ישיר על ארה"ב.

"אולי במתקפת הטילים הבאה שלנו, נפגע ישירות בוושינגטון. אנחנו יכולים לפגוע בארה"ב דרך הים. גם אם לא הגענו לטכנולוגיה הזו, היא בהחלט בהישג היד שלנו"

חבר ועדת החוץ והביטחון בפרלמנט האיראני, אמיר חייאט מוקאדם, אמר שלשום בלילה בריאיון לכלי תקשורת באיראן: "אולי במתקפת הטילים הבאה שלנו, נפגע ישירות בוושינגטון. אנחנו יכולים לפגוע בארה"ב דרך הים. גם אם לא הגענו לטכנולוגיה הזו, היא בהחלט בהישג היד שלנו".

מוקאדם, לשעבר מפקד בכיר במשמרות המהפכה (היה סגן מפקד חיל האוויר והחלל), טען כי ניו יורק, וושינגטון וערי החוף המזרחי יכולות להיפגע מספינות איראניות שישגרו טילים מהאוקיינוס האטלנטי, ממרחק של 2,000 קילומטרים. אגב, לא ברור אם האיום הזה על ארה"ב עבר אישור מוקדם של לשכת המנהיג העליון.

דגל איראן תלוי על בניין שנפגע במתקיפה ישראלית בטהרן, 25 ביוני 2025 (צילום: AP Photo/Vahid Salemi)

איראן ללא ספק מרגישה שהיא עם הגב אל הקיר, כשהאולטימטום של מדינות ה־E3 – גרמניה, צרפת ובריטניה – להטלת גל סנקציות חדש מתקרב (סוף החודש הקרוב הוא התאריך שבו מאיימות שלוש המדינות להפעיל את מנגנון ה־Snapback בהסכם הגרעין של 2015).

וושינגטון עדיין לא הגיבה לאיום הישיר הזה על שטחה, אבל סביר להניח שזה עוד יגיע בהמשך. בדרך כלל, הנשיא דונלד טראמפ לא אוהב שמאיימים עליו.

בארה"ב עוקבים באופן תדיר אחרי הספינות האיראניות שמגיעות לאזור מרכז ודרום אמריקה, כשהיעד שלהן הוא בדרך כלל ונצואלה. הצי האיראני מקפיד להוציא כמעט אחת לשנה משט צבאי לאזורים מרוחקים כדי להקרין עוצמה.

ב־2021 ערך חיל הים האיראני תרגילים עם שתי ספינות קרב באוקיינוס האטלנטי, ובסופם הן עגנו בוונצואלה. כך שהאיום של מוקאדם לא דמיוני – היא יודעת להגיע לאזורים הללו

בינואר 2023 שתי ספינות של חיל הים האיראני הודיעו כי הן מתכוונות לעבור בתעלת פנמה, אבל לבסוף לא עברו שם אלא המשיכו לברזיל ועגנו במהלך מרץ 2023 בריו דה ז'ניירו. ישראל וארה"ב לא אהבו את האירוח הזה והעבירו מחאה רשמית בעניין.

דובר משרד החוץ האמריקאי דאז, נד פרייס, אמר במסיבת עיתונאים כי הממשל האמריקאי רוצה לוודא שלאיראן "לא תהיה דריסת רגל באזור הזה".

ב־2021 ערך חיל הים האיראני תרגילים עם שתי ספינות קרב באוקיינוס האטלנטי, ובסופם הן עגנו בוונצואלה. כך שהאיום של מוקאדם לא דמיוני – ברצותה, איראן יודעת להגיע לאזורים הללו.

ספינת המלחמה האיראנית IRIS Makran מול חופי ריו דה ז'ניירו, ברזיל, 27 בפברואר 2023 (צילום: CARL DE SOUZA / AFP)

אחת הספינות במשטים האלה הייתה ה־IRIS Makran, מכלית דלק שהוסבה על ידי מספנות באיראן להיות ספינת אם. היא יכולה לשאת כלים אוויריים – מסוקים, כטב"מים ורחפנים – הודות למשטח נחיתה גדול.

בינתיים, באיראן עצמה "עסקים כרגיל". שלשום אירעו שוב שלושה פיצוצים גדולים במתקני אחסון נפט – שניים בטהרן עצמה ואחד בשיראז. מיקום הפיצוצים מצביע על כך שזה כנראה לא מקרי: אחרי שדירות השרד של הבכירים בטהרן "סבלו" מדליפות גז מסתוריות, הגיע תורם של מתקני התשתית.

ישראל מתכתבת עם הרחוב האיראני מעל ראשם של המנהיגים. הפיצוצים המסתוריים, אגב, פסחו על מתקני תשתית המים במדינה

נפט (דלק) הוא משאב חשוב מאוד באיראן לתצרוכת פנימית. המשטר מסבסד כ־30 ליטר בכל חודש לכל אזרח, וזו הדרך שלו לנקז מעט מהלבה הרותחת שבין הציבור לשלטונות. פגיעה במאגרים הללו יכולה להכניס את המשטר לבעיה.

ישראל, בעניין הזה, מנהלת מערכה תודעתית אינטנסיבית מול הציבור האיראני על רקע משבר המים החמור במדינה. לא בכדי הסרטון האחרון של ראש הממשלה לציבור האיראני מציג מזיגת מים נקיים לכוס. למעשה, ישראל מתכתבת עם הרחוב האיראני מעל ראשם של המנהיגים. הפיצוצים המסתוריים, אגב, פסחו על מתקני תשתית המים במדינה.

עשן מיתמר בעקבות שרפה במחסן בדרום טהרן, 17 באוגוסט 2025 (צילום: ATTA KENARE / AFP)

עד כה השלטונות האיראניים לא מודים כי הפיצוצים השונים נגרמו כתוצאה מחבלה מכוונת. ההסבר תמיד מדבר על תשתית רעועה, טעות אנוש או שרפה סתמית. אלא שצבר המקרים – יותר מ־50 מאז הוכרזה הפסקת האש עם ישראל בסוף חודש יוני – בהחלט מעורר סימני שאלה באיראן, ודאגה רבה בקרב המשטר, שמרגיש חדור מאוד מודיעינית ומבצעית.

מבחינת ישראל זו שעת כושר לערעור נוסף של המצב הפנימי באיראן. חשבון ה־X בפרסית המשויך לכאורה למוסד (אף גורם ישראלי לא מאשר כי הוא שייך למוסד, אך גם אף אחד לא הכחיש זאת) העלה לפני חודש ציוץ בעניין הפיצוצים ושאל: "איך זה שאף אחד באיראן לא שואל מה גורם לפיצוצים הללו?"