נוסח הפטור מגיוס שמקדם ח"כ יואב ביסמוט מבטיח לצה"ל כ-4,900 מגויסים חרדים בשנה בלבד מתוך פוטנציאל של 100,000, מעגן ויתורים בשווי מיליארדי שקלים, ומשאיר את רוב הציבור החרדי בפטור גם אם יאושר במלואו.

בקצרה

• הרמטכ"ל רב-אלוף אייל זמיר הזהיר בדיון בקבינט ב-26 במרץ 2026 כי "צה"ל הולך לקרוס לתוך עצמו", והזהרתו, שאינה פוליטית במהותה, נסמכה על שילוב של היעדר חוק גיוס, היעדר שינוי בחוק המילואים ואי-הארכת שירות החובה.
• יעד הגיוס שקבע מתווה ביסמוט, כ-8,160 חרדים בתקופה הראשונה, משמעותו כ-4,900 בשנה. מול פוטנציאל גיוס של כ-100,000 חרדים, לפי חישוב המכון הישראלי לדמוקרטיה, היעד הרשמי מכסה כ-5% מהפוטנציאל בלבד.
• האכיפה האישית על פי החקיקה הקיימת כבר האיצה את הגיוס: כ-3,000 חרדים התגייסו מאז יולי 2024, לעומת 1,200 עד 1,800 בשנה בממוצע לפני כן, לפי בנק ישראל. לפי המכון למחקרי ביטחון לאומי, כ-42,000 חרדים נוספים מחזיקים כבר בצווי גיוס בתוקף.
• לנוכח התנגדות המפלגות החרדיות, קידום המתווה הוקפא במרץ 2026 בידי ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר בצלאל סמוטריץ', אחרי 86 דיונים בוועדת החוץ והביטחון של הכנסת, לפי המכון הישראלי לדמוקרטיה.

מה הבעיה במתווה של ביסמוט לפי בנק ישראל?

בהתייחסות רשמית מ-11 בדצמבר 2025 קבע בנק ישראל כי נוסח החוק "לוקה בחסר באופן שלא יביא לגיוס חרדים העונה על הצרכים הביטחוניים", ושיש חשיבות רבה לתיקונו לפני אישורו, לא בהמתנה לתוצאותיו.

אדוה לוטן היא יועצת אסטרטגיה וארכיטקטורה עסקית במקצועה, מתמחה באדפטציה של ארגונים לעידן הדיגיטלי, מרצה ומנחה. בעבר מנכ"לית ויו"ר עמותת "מדעת – למען בריאות מושכלת", העוסקת בקידום קבלת החלטות בריאותיות על בסיס מידע אמין

בקצרה

• החוק קבע שלמשך שלושה חודשים לא יינקטו הליכי מעצר, חקירה או אכיפה נגד תלמידי ישיבות שלא התייצבו לשירות צבאי. 
• החוק לא נכנס לתוקף, כיוון שבג"ץ השהה אותו בצו ארעי בתוך יממה מאישורו ואחר כך פסל אותו כליל.
• לצה"ל חסרים כ-12 אלף חיילי חובה, בהם כ-7,000 לוחמים; אנשי מילואים מגיעים ל-80-100 ימים בשנה, במקום היעד של כ-42 ימים בשנתיים.
• כ-80% מהמשתמטים מצה"ל חרדים, אך מתוך 422 כתבי האישום שהוגשו נגד משתמטים ב-2025 הוגשו כ-81 בלבד נגד חרדים (19%), וב-2026 – רק 10%.

מאז פג תוקפו של החוק שהעניק פטור זמני לתלמידי ישיבות מגיוס לצה"ל, החוק קובע שכל הגברים הצעירים החרדים בגיל ובמצב הבריאותי המתאימים לגיוס צריכים להתגייס כמו כולם (בניגוד לערבים, שפטורים משירות במסגרת החלטה ביטחונית חוקית). אבל בפועל, רובם הגדול אינם מתגייסים, וכמעט שלא מתנהלים נגדם הליכים בשל כך. 

אדוה לוטן היא יועצת אסטרטגיה וארכיטקטורה עסקית במקצועה, מתמחה באדפטציה של ארגונים לעידן הדיגיטלי, מרצה ומנחה. בעבר מנכ"לית ויו"ר עמותת "מדעת – למען בריאות מושכלת", העוסקת בקידום קבלת החלטות בריאותיות על בסיס מידע אמין

ב-2025 נספרו בישראל כ-60 אלף גברים שהיו חייבים בהתייצבות לגיוס לצה"ל ולא התייצבו. כ-50 אלף מהם – כ-83% – הם חרדים. כך עולה ממסמך שהגישה היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, לבית המשפט העליון לפני כשבועיים, במסגרת המעקב אחר יישום פסק הדין בעניין גיוס בני ישיבות.

לפי המסמך, מתוך 348 כתבי אישום שהוגשו מתחילת השנה נגד משתמטים משירות, רק 34 הוגשו נגד חייבי גיוס חרדים. הפער בין מי שלא מתגייס לבין מי שהחוק נאכף לגביו בפועל הוא הסיפור שמסתתר מאחורי הנתון היבש.

אבי בן הר הוא טכנולוג בהכשרתו, ויזואליסט בנשמתו. ציוני אופטימיסט וחוקר עולמות שלא מפסיק לתהות. "פשטות היא התחכום העילאי" - לאונרדו דה וינצ'י.

ממשלת נתניהו משקיעה מיליארדי שקלים בהרחבת ההתיישבות ביהודה ושומרון (הגדה המערבית), ובה בעת מגדילה את הנטל הביטחוני המוטל על צה"ל.

בתקציב המדינה ל-2026 ובהחלטות הממשלה נכללים מאות מיליוני שקלים למיגון, צירים, מרכיבי ביטחון וכספים קואליציוניים, לצד מסגרות של מיליארדי שקלים להקמת תשתיות, סלילת כבישים ותכנון יישובים חדשים.

אורי טל טנא עובד 25 שנים בחברת פינטק מובילה, עם התמחות מתמטית ופיננסית. בעל טור בעיתון "כלכליסט" מאז היווסדו. כותב בעיקר בתחום שוק ההון. בוגר תואר שני בכלכלה מאוניברסיטת תל אביב.

הרמטכ"ל אייל זמיר שיגר מכתב חריג לנתניהו ולשר הביטחון, ובו הוא העלה התנגדות מקצועית לחוק הקפאת המעצרים. בג"ץ עצר את החוק בצו ביניים.

סקר המכון הישראלי לדמוקרטיה מצא שכמעט 80% מאזרחי ישראל היהודים בעד גיוס חרדים, כולל 52% המגדירים עצמם כמשתייכים לימין, גם במחיר פירוק הקואליציה.

אידה קידר-מליץ היא סופרת. בעבר כיהנה כסגנית נשיא לכספים אלביט בע"מ. בעלת תואר M.Sc בניהול תעשייתי מהטכניון, ותואר M.A בפילוסופיה מאוניברסיטת חיפה.

הקבינט המדיני-ביטחוני אישר במרץ השנה הקמה של 34 התנחלויות חדשות ביהודה ושומרון. באותו דיון קבינט עצמו הזהיר הרמטכ"ל, רב-אלוף אייל זמיר, מפני מצוקת כוח האדם הגוברת בצה"ל, ואמר כי הוא "מרים עשרה דגלים אדומים" וכי הצבא "קורס לתוך עצמו". 

יום לאחר מכן מסר דובר צה"ל כי לצבא חסרים כ-15 אלף חיילים, מהם כ-7,000 עד 8,000 לוחמים. התנחלויות דורשות הגנה צבאית. כך שבישיבת הקבינט הוחלט על הרחבת פרויקט שדורש הגנה בדיוק כשמי שאמור להגן עליו הודיע שאין לו כוח אדם.

אבי בן הר הוא טכנולוג בהכשרתו, ויזואליסט בנשמתו. ציוני אופטימיסט וחוקר עולמות שלא מפסיק לתהות. "פשטות היא התחכום העילאי" - לאונרדו דה וינצ'י.

אנחנו נמצאים שנתיים ותשעה חודשים אחרי הטבח ב-7 באוקטובר. מאז, ברציפות, ישראל נמצאת במלחמה, או אולי רצף של מלחמות. במהלך הזמן הזה, המלחמה לא חיזקה את הביטחון לטווח הארוך, אלא שחקה אותו.

בכמה גדל נטל המילואים מאז ה-7 באוקטובר?

לפני המלחמה שירת מילואימניק ממוצע כ-9.6 עד 13.4 ימים בשנה. ב-2023 המספר זינק ל-61 ימים, בגלל גיוס מילואים עצום באוקטובר, וב-2024 – ל-72 ימים – עלייה של יותר מ-500%. בחטיבות המילואים הלוחמות המספרים חריגים עוד יותר: שם שירתו ב-2024 בממוצע יותר מ-200 ימים.

יורם כץ הוא מהנדס מחשבים, יוצא תעשיית ההיי-טק הישראלית וכן בוגר החוגים לפסיכולוגיה ופילוסופיה באוניברסיטה העברית

האלימות  של מתנחלים ביהודה ושומרון (הגדה המערבית) מתאפיינת בשנים האחרונות בעלייה בהיקף ובחומרה.

בממשלה ובהנהגת המתיישבים מנסים להמעיט בהיקף התופעה, או אף להכחיש את קיומה. אבל העובדות והדיווחים מהשטח, נתוני צה"ל, שב"כ, האו"ם וארגוני זכויות אדם מראים כי אלימות מתנחלים אינה "מיתוס תקשורתי" אלא עובדה. יש גם מי שמגדיר אותה כ"טרור". 

יורם כץ הוא מהנדס מחשבים, יוצא תעשיית ההיי-טק הישראלית וכן בוגר החוגים לפסיכולוגיה ופילוסופיה באוניברסיטה העברית