ישראל עשויה לפתוח במלחמה נוספת מול איראן לפני סוף השנה – ואולי אף כבר בסוף אוגוסט.

באיראן נערכים לאפשרות הזו. במלחמה הקודמת, טהרן ניהלה "משחק ארוך" ותזמנה את מתקפות הטילים שלה מתוך ציפייה לעימות ממושך. בסיבוב הבא, לעומת זאת, סביר שתפעל באופן מהיר ומכריע כבר בתחילתו, במטרה להפריך כל מחשבה שניתן להכניעה באמצעות עליונות צבאית ישראלית.

כתוצאה מכך, המלחמה הבאה עלולה להיות עקובה מדם אף יותר מהראשונה. אם נשיא ארה"ב דונלד טראמפ ייכנע פעם נוספת ללחץ הישראלי ויצטרף למערכה, ייתכן שוושינגטון תמצא את עצמה בעימות כולל מול איראן – כזה שיגרום למלחמה בעיראק להיראות פשוטה בהשוואה.

אם נשיא ארה"ב טראמפ ייכנע פעם נוספת ללחץ הישראלי ויצטרף למערכה, ייתכן שוושינגטון תמצא את עצמה בעימות כולל מול איראן – כזה שיגרום למלחמה בעיראק להיראות פשוטה בהשוואה

המערכה הישראלית ביוני לא נסובה רק סביב תוכנית הגרעין האיראנית. למעשה, היא נגעה בעיקר בשינוי מאזן הכוחות במזרח התיכון, כאשר הגרעין היה גורם חשוב אך לא מכריע. במשך יותר משני עשורים ניסתה ישראל לשכנע את ארה"ב לנקוט פעולה צבאית נגד איראן, במטרה להחלישה ולהחזיר את המאזן האזורי הרצוי מבחינתה – יעד שלא ניתן להשגה באמצעיה שלה בלבד.

בהקשר הזה, למתקפות הישראליות היו שלושה יעדים עיקריים, מעבר לפגיעה בתשתיות הגרעין: לגרור את ארה"ב לעימות ישיר מול איראן, לחסל את ראשי המשטר בטהרן, ולהפוך את המדינה ל"סוריה" או "לבנון" הבאה – מדינות שישראל יכולה להפציץ ללא מגבלות וללא מעורבות אמריקאית.

מטוסי קרב של חיל האוויר בדרך לתקיפה באיראן. יוני 2025 (צילום: דובר צה"ל )

בפועל, רק אחד משלושת היעדים הושג. טראמפ לא "הכחיד" את תוכנית הגרעין של איראן, וגם לא החזיר אותה לנקודה שבה ניתן היה לראות את הסוגיה כסגורה.

במילים אחרות, מתקפות יוני הניבו לישראל לכל היותר ניצחון חלקי. התוצאה המועדפת מבחינתה הייתה שטראמפ ייטול חלק מלא במערכה, יפגע הן בכוחות הקונבנציונליים של איראן והן בתשתיות הכלכליות שלה.

אף שישראל כנראה הייתה ממשיכה בלחימה אילו ארה"ב הייתה מחויבת לחלוטין, החישוב השתנה כשהתברר שמתקפותיו של טראמפ הן חד־פעמיות

אולם, בעוד שטראמפ מעדיף פעולה צבאית מהירה ומכרעת, הוא חושש ממלחמה כוללת. לפיכך, האסטרטגיה שלו בתקיפת מתקני הגרעין האיראניים נועדה להגביל את ההסלמה – לא להרחיבה. בטווח הקצר הוא הצליח, למגינת ליבה של ישראל, אך בטווח הארוך אפשר לה ללכוד אותו במעגל הסלמה מתמשך.

סירובו להסלים מעבר למערכה אווירית מוגבלת היה אחד הגורמים המרכזיים לכך שישראל הסכימה להפסקת אש. ככל שהמלחמה נמשכה, ספגה ישראל אבדות כבדות: מערכי ההגנה האווירית שלה נשחקו, ואיראן שיפרה את יכולתה לחדור אותם באמצעות טיליה.

בניין בבת ים שנפגע מטיל איראני. 24 ביוני 2025 (צילום: חיים גולדברג/פלאש90)

אף שישראל כנראה הייתה ממשיכה בלחימה אילו ארה"ב הייתה מחויבת לחלוטין, החישוב השתנה כשהתברר שמתקפותיו של טראמפ הן חד־פעמיות. ישראל הצליחה לגרור את ארה"ב למלחמה – אך כשלה בהשארתה שם.

שני היעדים האחרים של ישראל נכשלו במובהק. על אף הישגים מודיעיניים ראשוניים – בהם חיסול 30 מפקדים בכירים ו־19 מדעני גרעין – היא הצליחה רק לשבש זמנית את מערך הפיקוד והשליטה האיראני. בתוך 18 שעות החליפה איראן את רוב המפקדים, אם לא את כולם, וירתה מטח טילים כבד שהדגים את יכולתה לספוג אבדות משמעותיות ולהוציא לפועל מתקפת נגד עזה.

בניגוד לציפיות בישראל, חיסול מפקדים בכירים במשמרות המהפכה לא עורר הפגנות המוניות או התקוממות נגד הרפובליקה האסלאמית. במקום זאת, אזרחים מכל קצות הקשת הפוליטית התלכדו סביב הדגל

ישראל קיוותה שהמתקפות הראשונות שלה יעוררו בהלה בצמרת המשטר האיראני ויזרזו את קריסתו. לפי ה"וושינגטון פוסט", סוכני מוסד דוברי פרסית התקשרו לבכירים איראניים, ואיימו להרוג אותם ואת משפחותיהם אלא אם יצלמו סרטונים שבהם הם מגנים את המשטר ונוטשים אותו בפומבי.

במהלך השעות הראשונות של המלחמה, כשאליטת השלטון באיראן עוד הייתה בהלם וספגה אבדות כבדות, בוצעו יותר מ־20 שיחות כאלה. עם זאת, אין עדות לכך שגנרל איראני כלשהו נכנע לאיומים, ולכידות המשטר נותרה בעינה.

פוסטר בטהרן המציג מגזרים שונים בחברה האיראנים עם הכותרת "כולנו חיילים של איראן", 22 ביוני 2025 (צילום: AFP)

בניגוד לציפיות בישראל, חיסול מפקדים בכירים במשמרות המהפכה האסלאמית לא עורר הפגנות המוניות או התקוממות נגד הרפובליקה האסלאמית. במקום זאת, אזרחים מכל קצות הקשת הפוליטית התלכדו סביב הדגל – גם אם לא סביב המשטר עצמו – והלאומנות גאתה ברחבי המדינה.

ישראל לא הצליחה למנף את חוסר הפופולריות הרחב של המשטר. לאחר כמעט שנתיים של ביצוע זוועות בעזה ופתיחת מתקפה מטעה על איראן בעיצומן של שיחות הגרעין, רק פלח קטן מהאיראנים – רובם מהפזורה – רואים בה בעין חיובית.

"פעם הייתי בין אלה שצעקו בהפגנות לא לשלוח את כספי איראן ללבנון או לפלסטין. אבל עכשיו אני מבינה שהפצצות שכולנו חווים הן אחת, ואם לא יהיו לנו מערכות הגנה חזקות בכל האזור – המלחמה תגיע אלינו"

בפועל, במקום לגייס את הציבור נגד ההנהגה, ישראל תרמה להחייאת הנרטיב של הרפובליקה האסלאמית. במקום שיגנו את המשטר על השקעת משאבים בתוכנית הגרעין, בטילים וברשת בעלי ברית לא־מדינתיים, רבים באיראן כועסים כעת על כך שגורמי ההרתעה הללו התגלו כבלתי מספקים.

"פעם הייתי בין אלה שצעקו בהפגנות לא לשלוח את כספי איראן ללבנון או לפלסטין. אבל עכשיו אני מבינה שהפצצות שכולנו חווים הן אחת, ואם לא יהיו לנו מערכות הגנה חזקות בכל האזור – המלחמה תגיע אלינו", אמרה אומנית מטהרן לפרופסור נרג'ס באג'וכלי מאוניברסיטת ג'ונס הופקינס.

נשיא איראן מסעוד פזשכיאן משתתף בהפגנה בטהרן בעקבות תקיפות ארה"ב על אתרים גרעיניים במדינה, 22 ביוני 2025 (צילום: AP Photo/Vahid Salemi)

לא ברור אם שינוי הגישה הזה יימשך, אך בטווח הקצר נראה שמתקפות ישראל חיזקו באופן פרדוקסלי את המשטר האיראני – הידקו את הלכידות הפנימית וצמצמו את הפער בין המדינה לחברה.

ישראל גם כשלה להפוך את איראן ל"סוריה שנייה" ולבסס עליונות אווירית יציבה שאינה תלויה בתמיכה אמריקאית. אומנם במהלך המלחמה שלטה ישראל במרחב האווירי האיראני, אך לא פעלה בו בחופש מוחלט. תגובת הטילים של איראן גרמה לנזקים משמעותיים.

ללא סיוע אמריקאי נרחב – שכלל שימוש ב־25% ממיירטי ה־THAAD של ארה"ב בתוך 12 ימים בלבד – ייתכן שישראל לא הייתה מסוגלת להמשיך בלחימה

ללא סיוע אמריקאי נרחב – שכלל שימוש ב־25% ממיירטי ה־THAAD של ארה"ב בתוך 12 ימים בלבד – ייתכן שישראל לא הייתה מסוגלת להמשיך בלחימה.

המצב הזה הופך מתקפה ישראלית נוספת לסבירה. גם שר הביטחון ישראל כ"ץ וגם הרמטכ"ל אייל זמיר רמזו לכך. לדבריו של זמיר, מלחמת יוני הייתה רק השלב הראשון, וכעת ישראל נכנסת לפרק חדש בעימות.

שר הביטחון ישראל כ"ץ עם הרמטכ"ל אייל זמיר וחברי פורום מטכ"ל, שעות ספורות לפני התקיפה באיראן. 13 ביוני 2025 (צילום: אריאל חרמוני/משרד הביטחון)

בלי קשר לשאלה אם איראן תחזור להעשיר אורניום, ישראל נחושה למנוע ממנה את הזמן הדרוש למלא מחדש את מאגרי הטילים, לשקם את מערכות ההגנה האווירית או לפרוס מערכות משופרות. היגיון זה עומד בבסיס אסטרטגיית "כיסוח הדשא" של ישראל: להכות באופן מונע, שוב ושוב, כדי למנוע מהאויבים לפתח יכולות שיאיימו על עליונותה הצבאית.

משמעות הדבר היא שכאשר איראן כבר נמצאת בתהליך של בניית משאביה הצבאיים מחדש, לישראל יש תמריץ להכות מוקדם ולא לחכות. נוסף על כך, השיקול הפוליטי סביב מתקפה נוספת נעשה מורכב יותר מרגע שארה"ב נכנסת לעונת בחירות אמצע הקדנציה. כתוצאה מכך, ייתכן בהחלט שמתקפה תתרחש כבר בחודשים הקרובים.

כדי להפריך כל אשליה שאסטרטגיית "כיסוח הדשא" של ישראל עובדת, סביר שאיראן תפעל בתקיפות ובמהירות כבר בתחילת המלחמה

זו, כמובן, התוצאה שהמנהיגים האיראנים מבקשים למנוע. כדי להפריך כל אשליה שאסטרטגיית "כיסוח הדשא" של ישראל עובדת, סביר שאיראן תפעל בתקיפות ובמהירות כבר בתחילת המלחמה הבאה.

"אם התוקפנות תחזור, לא נהסס להגיב באופן מכריע יותר ובדרך שלא ניתן יהיה להסתיר", כתב שר החוץ האיראני עבאס עראקצ'י ב־X. מבחינת ההנהגה בטהרן, המחיר שישראל תשלם חייב להיות מכריע; אחרת, היא עלולה לשחוק בהדרגה את יכולות הטילים של איראן ולהותיר את המדינה חסרת הגנה.

שר החוץ של איראן עבאס עראקצ'י משוחח עם עיתונאים 3 ביוני 2025 (צילום: AP Photo/Hassan Ammar)

בעוד שמלחמת יוני הסתיימה ללא הכרעה, תוצאת המלחמה הבאה תתבסס על השאלה מי מן הצדדים ילמד ויפעל מהר יותר: האם ישראל תצליח למלא את מלאי המיירטים שלה מהר יותר משהאיראנים ישקמו את המשגרים ויחדשו את מאגר הטילים? האם למוסד עדיין יש נוכחות עמוקה בתוך איראן, או שרוב נכסיו הוקדשו לניסיון להפיל את המשטר במלחמה הראשונה? והאם איראן השיגה הבנה טובה יותר לחדירה למערכות ההגנה האווירית של ישראל מאשר ההבנה שישראל השיגה לסגירת הפרצות שלה?

נכון לעכשיו, אף אחד מהצדדים אינו יכול להשיב על שאלות אלה בביטחון.

גם טראמפ וגם נשיא ארה"ב לשעבר ביידן רוקנו חלק ניכר ממאגרי ההגנה האווירית האמריקאיים באזור, שאף אחד מהם אינו רואה כחיוני לאינטרסים המרכזיים של וושינגטון

דווקא משום שאיראן אינה יכולה להיות בטוחה שתגובה תקיפה יותר תנטרל את האסטרטגיה הישראלית, היא עשויה לשקול מחדש את מדיניות הגרעין שלה – במיוחד כעת, כאשר עמודים אחרים בהרתעתה, בהם "ציר ההתנגדות" והעמימות הגרעינית, הוכחו כבלתי מספקים.

תגובתו של טראמפ למלחמה ישראלית נוספת מול איראן עשויה להיות מכרעת. הוא נראה חסר רצון להיגרר לעימות ממושך: מבחינה פוליטית, התקיפות הראשוניות שלו הציתו התנגדות חריפה בתוך תנועת MAGA; מבחינה צבאית, המלחמה שנמשכה 12 יום חשפה פערים קריטיים במלאי המיירטים של ארה"ב.

בנימין נתניהו נואם בארוחת ערב עם נשיא ארה"ב דונלד טראמפ בחדר הכחול של הבית הלבן, 7 ביולי 2025 (צילום: Andrew Harnik/Getty Images/AFP)

גם טראמפ וגם נשיא ארה"ב לשעבר ג'ו ביידן רוקנו חלק ניכר ממאגרי ההגנה האווירית האמריקאיים באזור, שאף אחד מהם אינו רואה כחיוני לאינטרסים המרכזיים של וושינגטון.

עם זאת, בעצם מתן האור הירוק למטח הפתיחה, טראמפ צעד אל תוך המלכודת שטמנה לו ישראל – ולא ברור אם יוכל למצוא דרך לצאת ממנה, במיוחד אם יתעקש על אפס העשרה כקו הבסיס להסכם עם איראן.

טראמפ ייאלץ לבחור בין הצטרפות מלאה למלחמה לבין הישארות מחוץ לעימות – והישארות בחוץ משמעותה לא רק סירוב חד־פעמי, אלא עמידה ממושכת בלחץ

ייתכן שמעורבות מוגבלת כבר אינה אפשרית. טראמפ ייאלץ לבחור בין הצטרפות מלאה למלחמה לבין הישארות מחוץ לעימות – והישארות בחוץ משמעותה לא רק סירוב חד־פעמי, אלא עמידה ממושכת בלחץ הישראלי, דבר שעד כה לא הפגין בו לא רצון ולא יכולת.

טריטה פרסי הוא סגן נשיא מכון קווינסי למדיניות אחראית.