הודעות ההתנגדות לתקציב שפרסם ביום שלישי ח"כ משה גפני, לשעבר יו"ר ועדת הכספים, היו מבולבלות במיוחד. לא היה ברור אם הוא מתנגד לפריצת התקציב שהממשלה מבקשת לבצע – או שמא דווקא מסכים לה.

גפני אינו יו"ר יהדות התורה אלא עומד בראש סיעת דגל התורה, אך ההערכה היא שעמדתו עשויה לשקף את הצבעת כל שבעת חברי הכנסת של המפלגה, כשהתיקונים לתקציב יובאו לאישור המליאה בעוד כשבועיים.

גפני טען כי הממשלה לוקחת "ללא הסכמה תקציב המיועד לאלפי מורים ומורות חרדים". הכוונה לתקציב "אופק חדש", ממנו מתכוונת הממשלה לקצץ – כפי שהיא עומדת לקצץ מכל התקציבים המיועדים לאזרחים במסגרת קיצוץ רוחבי.

מדוע שהממשלה תבקש את הסכמתו של גפני? הרי לפני כמה שבועות הוא נטש את הקואליציה במחאה על חוק הגיוס. אם פוליטיקאי כבר אינו חבר בקואליציה, מדוע שתבקש הממשלה את הסכמתו?

איש אינו גוזל מהחרדים בלבד. ובכל מקרה, מדוע שהממשלה תבקש את הסכמתו של גפני? הרי לפני כמה שבועות הוא נטש את הקואליציה במחאה על חוק הגיוס. אם פוליטיקאי כבר אינו חבר בקואליציה, מדוע שתבקש הממשלה את הסכמתו?

התשובה טמונה בכך שיציאת המפלגות החרדיות מהקואליציה הייתה יותר הצהרתית מאשר ממשית – הן אומנם עזבו, אך ממשיכות לראות עצמן כחלק אינטגרלי מהממשלה.

ח"כ משה גפני ושר האוצר בצלאל סמוטריץ' במליאת הכנסת, 3 ביולי 2024 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

בהמשך היום פורסמו כותרות גדולות בתקשורת על עימות קולני בין שר האוצר בצלאל סמוטריץ' לבין גפני סביב התקציב. הכותרת ב־ynet, למשל, הייתה: "אל תאיים עליי"; ובאתר החרדי JDN: "לאחר האיום המכוער, גפני השיג…"

אלא שהדיווחים היו חסרי הקשר: לא היה מדובר בעימות פומבי, אלא בשיחת טלפון אישית בין השניים. פרט זה לא הוזכר, מה שהוביל למסקנה שמדובר בריב מתוזמר היטב, שנועד להימכר לעיתונות ולאפשר לכל צד להציג עצמו מול קהל הבוחרים כמי שנחוש, עומד על שלו ואף משיג תוצאות.

פריצת התקציב לשנת 2025 והקיצוץ הרוחבי שמבקשת הממשלה לבצע יצטרכו לעבור שלוש קריאות במליאת הכנסת. ההנחה היא שההצבעות יתקיימו כבר בתחילת ספטמבר

אחרי אותו "עימות" והכותרות שבאו בעקבותיו, שיגר ח"כ גפני הודעה לתקשורת מטעם "מקורבים", בה הלין על כך שפרטי השיחה האישית עם שר האוצר סמוטריץ' הודלפו לתקשורת. בהודעה נטען כי סמוטריץ' קשר בין תקציבים לבין שכול ומלחמה. "כדרכנו לא להוציא שיחות אישיות, משכבר הוא הוציא חלק, לפחות שהציבור ידע את הדברים", נכתב.

כמה שעות לאחר מכן מיהר גפני להכריז על הישג במאבקו הטלפוני. "בסיעתא דשמיא הצלחנו להביא לכך שהושאר סכום התקציב עד לסוף השנה הנוכחית בסך 89 מיליון שקל, בשל אי ביצוע התוכנית עד כה, ומשנת 2026 התקציב יעמוד שוב כבתחילה על סך 570 מיליון שקל לכל שנה בבסיס התקציב", מסר.

יושב ראש דגל התורה משה גפני בכנסת, 6 בדצמבר 2022 (צילום: אוליבייה פיטוסי, פלאש 90)

במילים אחרות, מדובר בסכומים שכבר היו כלולים בתוכנית התשלומים למורים וטרם שולמו, פשוט משום ששנת 2025 עדיין לא הסתיימה. הישג מזערי – אבל מספיק כדי לייצר כותרות על "מאבק".

פריצת התקציב לשנת 2025 והקיצוץ הרוחבי שמבקשת הממשלה לבצע יצטרכו לעבור שלוש קריאות במליאת הכנסת. ההנחה היא שההצבעות יתקיימו כבר בתחילת ספטמבר, בכינוסים מיוחדים של המליאה במהלך הפגרה.

ראש הממשלה נתניהו מודע היטב לאופי הפרישה הפיקטיבית של ש"ס ויהדות התורה, ולכן אינו מתכוון להעניק להן את מבוקשן

שתי הסיעות החרדיות, ש"ס ויהדות התורה, ממשיכות להתנהל כאילו הן חלק מהקואליציה – חרף הפרישה. ללכת בלי ולהרגיש עם. עם זאת, נרשם ביניהן הבדל קטן: ש"ס פרשה מן הממשלה אך חברי הכנסת שלה נותרו חברים מלאים בקואליציה ומחזיקים עדיין בתפקידי יו"ר ועדות.

לעומת זאת, יהדות התורה ויתרה גם על התפקידים הפרלמנטריים ומנסה למתג את עצמה כלוחמת עיקשת – לפחות בקווי הטלפון, כפי שניכר במאבקי התקציב.

אלא שמדובר בהבדל שולי ביחס לתמונה הרחבה: מבחינה פוליטית, שתי הסיעות לא עשו מהלך אמיתי. כעת, באמצעות הצהרות כי יתייעצו עם הרבנים לפני כל הצבעה, הן מקוות להוציא מהממשלה כספים נוספים.

ח"כ אריה דרעי מביט בראש הממשלה בנימין נתניהו בזמן ההצבעה על תקציב המדינה, 13 במרץ 2024 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

ואיך רואים שההתנגדות שלהן לממשלה היא מזויפת? למשל, בהצבעה על הרחבת צווי המילואים לקראת כיבוש עזה, נדרש רוב בוועדת החוץ והביטחון. לפני כשבוע הקואליציה כשלה מלהשיג רוב, בין היתר בשל היעדרות ח"כים מהליכוד.

גפני מרבה להתבטא נגד הרחבת המלחמה ובעד הסכם לשחרור החטופים. הרחבת המלחמה צפויה רק להחריף את הזעם הציבורי על הסיעות החרדיות שמעודדות השתמטות. היה להן, אם כן, כל היגיון להצביע נגד הממשלה – הרי פרשו ממנה.

אף על פי כן, חברי הכנסת של יהדות התורה פשוט נעדרו מההצבעה ולא התנגדו. אם זו לא פרישה פוליטית פייק – אז מה כן?

לא יהיה מפתיע אם שיתופי הפעולה יימשכו גם במערכת הבחירות עצמה, כשברקע ימשיכו להישמע אותן הבטחות חלולות בדבר חוק יסוד לומדי תורה – וחוזר חלילה

ראש הממשלה בנימין נתניהו מודע היטב לאופי הפרישה הפיקטיבית של ש"ס ויהדות התורה, ולכן אינו מתכוון להעניק להן את מבוקשן. במקום זאת, הוא ימשיך ללחוץ עליהן באמצעות הפחדות מבחירות חדשות ואיומים בשיתופי פעולה עם המרכז–שמאל.

גפני, יצחק גולדקנופף, אריה דרעי וחבריהם ימשיכו להעניק לו גב מבחוץ, והבלוק הימני־דתי־לאומני ישרוד גם את התקופה הזו. לא יהיה מפתיע אם שיתופי הפעולה יימשכו גם במערכת הבחירות עצמה, כשברקע ימשיכו להישמע אותן הבטחות חלולות בדבר חוק יסוד לומדי תורה – וחוזר חלילה.