האו"ם צפוי להכריז היום, בהודעה שימסור למועצת הביטחון, על "מגפת רעב" בעיר עזה, כך דיווח איתמר אייכנר ב-ynet.

נשים וילדים פלסטינים מושיטים את הסירים הריקים שלהם מול מטבח צדקה בחאן יונס שבדרום הרצועה, אתמול (צילום: AFP)

ההכרזה מבוססת על מדד ה-IPC, המסווג שלבים של ביטחון תזונתי. הסולם פותח ב-2004 על ידי יחידת ניתוח ביטחון המזון (FSAU) של ארגון המזון והחקלאות של האו"ם.

שגריר ישראל לאו"ם, דני דנון, טען שהקריטריונים שונו כדי שניתן יהיה להכריז על מגפת רעב בעיר עזה וקרא להתמקד בחטופים שבשבי ובטרור שמסכן את אזרחי ישראל.

שגרירת ישראל בבריטניה השיבה לשר החוץ הבריטי דייוויד לאמי על ביקורתו בנוגע לתוכנית ההתנחלות החדשה והשנויה במחלוקת של ישראל.

חוטובלי בבית לנקסטר שבלונדון, אשתקד (צילום: HENRY NICHOLLS / AFP)

"אני לא הייתי אומרת לבריטים איפה לבנות בלונדון", אמרה השגרירה ציפי חוטובלי לדיילי מייל.

"אנחנו רואים את E1 כחלק מירושלים רבתי", הוסיפה בהתייחסות לפרויקט הבנייה.

שלטון המעבר בסוריה עודנו שברירי והאלימות עלולה להתחדש בכל רגע בעיר סווידא שבדרום, שם התרחשו בחודש שעבר עימותים קטלניים – כך הזהיר אתמול השליח הבכיר של האו"ם לסוריה.

גייר פדרסן אמר למועצת הביטחון של האו"ם כי אף שהאלימות בסווידא שככה ברובה בעקבות הפסקת אש, "האיום של חידוש הלחימה נוכח תמיד – כמו גם הכוחות הצנטריפוגליים הפוליטיים המאיימים על ריבונותה, אחדותה, עצמאותה ושלמותה הטריטוריאלית של סוריה".

לוחמים בדואים ושבטיים בצפון העיר סווידא בחודש שעבר (צילום: Bakr ALkasem / AFP)

סוריה מתמודדת עם קרעים אתניים ודתיים עמוקים בעקבות הדחתו של הנשיא האוטוקרטי בשאר אסד בדצמבר, שהביאה לסיומו של שלטון משפחת אסד שנמשך עשרות שנים. המעבר התגלה כשביר, עם חידוש האלימות במרץ לאורך החוף וביולי בסווידא, עיר בעלת אוכלוסייה דרוזית משמעותית, מה שהדגיש את האיום המתמשך על השלום לאחר שנות מלחמת האזרחים.

עימותים פרצו בסווידא ב־13 ביולי בין מיליציות דרוזיות לשבטים מקומיים של בדואים מוסלמים סונים, וכוחות הממשלה התערבו, לכאורה כדי להשיב את הסדר אך בפועל נטו לצד הבדואים. ישראל התערבה להגנת הדרוזים ותקפה בעשרות תקיפות אוויר שיירות של לוחמי הממשלה.

פדרסן אמר בתדרוך וידאו למועצה כי על אף שהסכם הפסקת האש מ־19 ביולי נשמר ברובו, "אנחנו עדיין עדים לעוינות מסוכנת ולעימותים בשולי סווידא. האלימות עלולה להתחדש בכל רגע".

פדרסן הביע חשש ש"חודש של רגיעה יחסית צבאית מסתיר אקלים פוליטי הולך ומחמיר, עם רטוריקה מסלימה וחד־משמעית שהופכת לנוקשה בקרב רבים".

שליח האו"ם לסוריה גייר פדרסן מגיע לוועידה בינלאומית על סוריה בפריז בחודש פברואר (צילום: Sameer Al-DOUMY / AFP)

השליח של האו"ם אמר כי יש צורך דחוף שכוחות הביטחון תחת הממשלה הזמנית בראשות הנשיא הזמני אחמד א-שרע יוכיחו שהם פועלים להגן על כל הסורים.

פדרסן קרא לרפורמות מקיפות במגזר הביטחוני בסוריה ולפירוק מנשק, פירוק מסגרות ושילוב מחדש של כוחות שאינם ממשלתיים.

הוא הזהיר כי התמיכה הבינלאומית בסוריה "עלולה להתבזבז או להיות מופנית לכיוונים שגויים" ללא מעבר פוליטי אמיתי שיסלול את הדרך ליציבות ארוכת טווח, ממשל תקין, רפורמות אמינות ומחויבות איתנה לשלטון החוק ולצדק.

תת־מזכ"ל האו"ם לעניינים הומניטריים ומתאם סיוע החירום, טום פלטשר, אמר כי המצב ההומניטרי בסוריה "חמור" וציין ש־16 מיליון בני אדם ברחבי המדינה זקוקים לסיוע הומניטרי.

הוא אמר כי עובדי סיוע זקוקים להגנה ולביטחון, והדגיש כי שיירות הומניטריות הותקפו החודש. לדבריו, הכסף הדרוש למזון ולסיוע נוסף נחוץ נואשות, והצביע על כך שפניית האו"ם לסיוע הומניטרי לשנת 2025 בסך 3.19 מיליארד דולר מומנה עד כה רק ב־14%.

סקיי ניוז ערבייה דיווחה כי ארצות הברית פועלת לארגן פגישה בין המנהיג הסורי אחמד א-שרע לראש הממשלה בנימין נתניהו בספטמבר בניו יורק, בהשתתפות הנשיא דונלד טראמפ.

א-שרע בארמון האליזה בפריז בחודש מאי (צילום: Stephanie Lecocq/Pool via AP)

עוד נמסר כי על רקע זה מינתה סוריה באחרונה נציג לאומות המאוחדות, מה שמעיד כי הפגישה עשויה להתקיים בשולי העצרת הכללית השנתית של האו"ם בחודש הבא.

שר החוץ של איראן, עבאס ערקצ'י, יקיים היום שיחת טלפון משותפת עם מקביליו מצרפת, מבריטניה ומגרמניה כדי לדון בשיחות הגרעין ובסנקציות – כך דיווחה סוכנות הידיעות הרשמית אירנ"א.

עראקצ'י בפסגת BRICS בריו דה ז'ניירו בחודש שעבר (צילום: Pablo PORCIUNCULA / AFP)

שלוש המעצמות האירופיות איימו להפעיל סנקציות של האו"ם על טהרן במסגרת מנגנון "סנאפבק" אם איראן לא תשוב לשולחן המשא ומתן בנושא תוכניתה הגרעינית. המדינות, יחד עם ארצות הברית, טוענות שאיראן משתמשת בתוכנית הגרעין שלה כדי לפתח נשק פוטנציאלי, טענה שאיראן מכחישה.

טהרן השעתה את המשא ומתן עם ארצות הברית, שמטרתו הייתה לרסן את שאיפותיה הגרעיניות של הרפובליקה האסלאמית, לאחר שארצות הברית וישראל תקפו את אתרי הגרעין שלה ביוני.

מאז, פקחים מהסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית לא הצליחו להיכנס למתקני הגרעין של איראן, חרף הצהרת ראש הסוכנות רפאל גרוסי כי הפיקוח נותר חיוני.