אם לא יהיו תפניות של הרגע האחרון, נראה שגרמניה, צרפת ובריטניה יכריזו היום (חמישי) על הפעלת מנגנון ה-Snapback שמטיל על איראן שורה של סנקציות חמורות. על פי דיווח הלילה של ברק רביד באתר "אקסיוס", ההחלטה על החלת המנגנון כבר נפלה – ואף תואמה בשיחה מרובעת של שרי החוץ של ארה"ב ומדינות ה-E3.

אי אפשר לומר שהאיראנים לא ראו את זה מגיע. בסדרת פגישות בסופי השבוע האחרונים, הם ניסו את השיטה הישנה שלהם: למשוך זמן. היתר הכניסה שהעניקו האיראנים השבוע לפקחים של הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית (סבא"א) היה ניסיון לזרוק למעצמות אירופה עצם, בתקווה  שהן יתרככו.

שני המתקנים שנפתחו לפקחים היו למעשה מתקנים שאין בהם ממש חשד לפעילות חריגה: מרכז המחקר הגרעיני בטהרן והכור הגרעיני בבושהאר. עובדתית, ישראל מעולם לא הפציצה מתקנים אלה – ולא בכדי.

שני המתקנים שנפתחו לפקחים היו למעשה מתקנים שאין בהם ממש חשד לפעילות חריגה: מרכז המחקר הגרעיני בטהרן והכור הגרעיני בבושהאר. ישראל מעולם לא הפציצה מתקנים אלה – ולא בכדי

אלא שאירופה של 2025 היא אירופה אחרת – זו שחדלה להאמין לאיראנים, כל שכן בעקבות אספקת הנשק האיראנית לרוסיה, ואחרי המלחמה האחרונה עם ישראל וארצות הברית. גם אם לא יודו בכך בגלוי, הישגי מלחמת 12 הימים הפכו את מדינות ה-E3 לאמיצות ונחושות יותר כלפי איראן.

ראש ממשלת בריטניה קיר סטארמר, קנצלר גרמניה פרדריך מרץ, ונשיא צרפת עמנואל מקרון בפסגת נאט"ו בהאג, הולנד, 24 ביוני 2025 (צילום: Kin Cheung / POOL / AFP)

צריך לומר גם שלא מעט מהקרדיט למהלך הזה נזקף לזכות ראש סבא"א רפאל גרוסי. בשנתיים האחרונות הוא שיקף לעולם את המציאות של פרויקט הגרעין האיראני ללא פילטרים ורודים ועם אזהרות ברורות לאן הוא חושב שאיראן חותרת.

לא מעט מהקרדיט למהלך הזה נזקף לזכות ראש סבא"א רפאל גרוסי. בשנתיים האחרונות הוא שיקף לעולם את המציאות של פרויקט הגרעין האיראני ללא פילטרים ורודים ועם אזהרות ברורות לאן איראן חותרת

לא בכדי הוצמדה לאחרונה לגרוסי אבטחה על ידי השירות החשאי האוסטרי, אחרי שהתקבל מידע כי בכוונת איראן לפגוע בו. האיראנים לא הסכימו לפגוש אותו מאז מלחמת 12 הימים, בטענה כי הוא משתף פעולה עם ישראל וארצות הברית.

המשמעות המיידית של הפעלת מנגנון ה-Snapback היא בעיקר בידוד איראן בכל הקשור לתעשיות הנשק והגבלות חמורות על אישים וישויות הקשורות בפרויקט הגרעין. ההגבלות האלה כוללות הקפאת פעילות פיננסית, הגבלות תנועה ותפיסת נכסים וכספים.

בשלב הראשון ייכנסו לתוקף שש החלטות שהתקבלו במועצת הבטחון של האו"ם בין השנים 2006 ל-2010. החמורה שבהן היא החלטה 1835 מ-2008, שלמעשה מאשררת החלטות קודמות שכוללות בין השאר פיקוח הדוק על כל הסחורות שנכנסות לאיראן באוויר, בים וביבשה ומכניסות אישים בכירים בתעשיית הנשק והגרעין לרשימה שחורה. הבולט ברשימה הוא ראש הסוכנות לאנרגיה אטומית של איראן, מוחמד אסלאמי.

מנכ"ל הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית רפאל גרוסי, יוני 2025 (צילום: Joe Klamar / AFP)

החלק הדרקוני בהחלטה הזו, הוא הסעיף שמתיר למועצת הביטחון להטיל על איראן סנקציות נוספות, אם היא לא תיענה לאלה שכבר הושתו עליה. כלומר, יש כאן פתח להחמיר עוד יותר את הלחץ הבינלאומי.

האיראנים כדרכם לא זנחו בימים האחרונים גם את נתיב האיומים. באיראן החלו להישמע יותר ויותר קולות הקוראים לפרוש מהאמנה למניעת הפצת נשק גרעיני. זהו צעד קיצוני שיכול בבת אחת להפוך את איראן למבודדת וחשופה.

האיראנים כדרכם לא זנחו גם את נתיב האיומים. באיראן החלו להישמע יותר ויותר קולות הקוראים לפרוש מהאמנה למניעת הפצת נשק גרעיני. זהו צעד קיצוני שיכול בבת אחת להפוך את איראן למבודדת וחשופה

פרישה כזו תפטור את איראן מהצורך להיענות לפיקוח בינלאומי על מתקני הגרעין, אלא שלצד זאת היא נותנת לגיטימציה לתקיפה אמריקאית נוספת ופותחת פתח לסנקציות נוספות שלא קשורות ישירות למועצת הביטחון של האו"ם.

איום נוסף שעלה הוא סגירת מצר הורמוז ובכך להעלות את מחיר הדלק בעולם ולפגוע בעיקר בכיסו של הצרכן האמריקאי, שרגיש מאד למחירי הדלק. גם צעד כזה יכול להיחשב מבחינת הממשל האמריקאי כצעד שמחייב תקיפה, ובל נשכח שהנשיא דונלד טראמפ כבר חצה את הרוביקון בכל הקשור להפעלת כוח צבאי מול איראן.

מצר הורמוז, חופי עומאן ואזור מקרן באיראן כפי שנראה מהלווין של נאס"א ב-5 בפברואר 2025 (צילום: NASA Earth Observatory / AFP)

מי שעוד נמצאות בעמדת מגננה הן מדינות המפרץ הסוניות. איראן רמזה בעבר כי אם היא תידחק לקיר יהיו לכך השפעות אזוריות, ואחת מהן עלולה להיות פגיעה במתקני הפקת הנפט של סעודיה והאמירויות על ידי החות'ים, כפי שקרה ביולי 2019.

ויכולה להיות גם דרך ביניים, שלא מן הנמנע היא זו שתיושם על ידי האיראנים: חזרה למשא ומתן בתנאי המערב.

הוויכוח הפנימי בתוך איראן כבר ניצת. בשבוע שעבר, כשהבינו בטהרן לאן נושבת הרוח באירופה, ניסה המחנה הרפורמיסטי לדחוק במנהיג העליון עלי חמינאי להיכנס למשא ומתן ישיר עם ארצות הברית ולהסכים להקפאת ההעשרה. אתמול הגיעה התגובה של המחנה השמרני דרך מגיש טלוויזיה שכינה את הנשיא לשעבר חסן רוחאני ושר החוץ לשעבר וסגן הנשיא בהווה ג'אווד זריף, בוגדים.

על פי אתר "אקסיוס", האירופים לא רואים בהפעלת ה-Snapback גט כריתות לאיראנים. דיפלומט אירופי ששוחח עם ברק רביד אמר לו: "הפעלת המנגנון היא לא סוף הדיפלומטיה". כלומר, אירופה – בגיבוי אמריקאי – מוכנה לנהל משא ומתן אך ורק בתנאים שלה, ועם מקל גדול שכבר הונף.

דיפלומט אירופי ששוחח עם ברק רביד אמר לו: "הפעלת המנגנון היא לא סוף הדיפלומטיה". כלומר, אירופה – בגיבוי אמריקאי – מוכנה לנהל משא ומתן אך ורק בתנאים שלה, ועם מקל גדול שכבר הונף