JavaScript is required for our website accessibility to work properly. מיכאל הררי: מזרח הים התיכון - גלים סוערים או הזדמנות לים רגוע? | זמן ישראל

מזרח הים התיכון - גלים סוערים או הזדמנות לים רגוע?

נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן ונשיא מצרים עבד אל־פתאח א־סיסי באנקרה, 4 בספטמבר 2024 (צילום: Handout / TURKISH PRESIDENTIAL PRESS SERVICE / AFP)
Handout / TURKISH PRESIDENTIAL PRESS SERVICE / AFP
נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן ונשיא מצרים עבד אל־פתאח א־סיסי באנקרה, 4 בספטמבר 2024

גילויי הגז הטבעי במזרח הים התיכון, ובדגש על 15 השנים האחרונות, הניעו שורה של התפתחויות מדיניות חשובות באזור ויצרו ארכיטקטורה אזורית מרתקת. במרכזה, שיתוף פעולה הדוק בין ישראל, יוון וקפריסין וכינונו של פורום הגז האזורי (בינואר 2019), בו מצרים ממלאת תפקיד מוביל. פורום הכולל, מלבד המדינות לעיל, גם את ירדן, איטליה ופלסטין, ומקום מושבו בקהיר. 

טורקיה נעדרה ממערכת אזורית זו ולא בכדי. מבחינות רבות, ארכיטקטורה זו הייתה תגובה למדיניות טורקית, שנתפסה בעיני מרבית המדינות באזור כלעומתית ומנוגדת לאינטרסים שלהן. האזור עבר מאז תהפוכות רבות, אולם באופן מעניין מאוד מערכת היחסים האזורית נותרה על כנה, למרות המתח הרב שהמלחמה בעזה יצרה.

טורקיה נעדרה ממערכת פורום הגז האזורית ולא בכדי. מבחינות רבות, ארכיטקטורה זו הייתה תגובה למדיניות טורקית, שנתפסה בעיני מרבית המדינות באזור כלעומתית ומנוגדת לאינטרסים שלהן

טורקיה ניסתה במהלך השנים (היא הבחינה, קצת באיחור, במבנה המדיני הארכיטקטוני שנבנה) לאתגר את תמונת המצב דלעיל. היא הצליחה בשנים האחרונות לשקם את יחסיה עם מצרים ועם מדינות המפרץ (סעודיה והאמירויות בראשן), ואף האווירה בין אנקרה ואתונה השתפרה באופן משמעותי.

השינויים בזירה האזורית והבינלאומית, ובראשם קריסת משטר אסד ועלייתו של אחמד א-שרע בדמשק, כמו גם כניסתו של הנשיא דונלד טראמפ לכהונה שנייה בבית הלבן – השיבו אדמומית לא מבוטלת ללחייה של אנקרה.

טורקיה ניסתה כבר לפני מספר שנים להשיב מלחמה שערה, וחתמה עוד ב-2019 על הסכם לתיחום המים הכלכליים בינה ובין לוב. זו האחרונה מצויה, מאז נפילת משטרו של מועמר קדאפי (2011) – במלחמת אזרחים, שחילקה למעשה את המדינה לשתי ישויות שלטוניות. ישות אחת בטריפולי (פורמלית, זו הרשות השלטונית המוכרת), ושניה בטוברוק בהנהגתו של הגנרל ח'ליפה ח'פתר. ההסכם הימי מ-2019 נחתם מול טריפולי, וחילק למעשה את הים התיכון באזור הרלוונטי לשתי המדינות בין טורקיה ולוב, באופן שמתעלם מהאי כרתים. לא במפתיע, שאר מדינות האזור, כמו גם הקהילה הבינלאומית, אינן מכירות בהסכם זה.

בחודשים האחרונים חלה התפתחות משמעותית, כאשר אנקרה הצליחה, כך נראה, לשפר את יחסיה עם ממשלת טוברוק, ואף מסתמן שזו האחרונה מתכוונת לאשרר את ההסכם מ-2019. יוון נזעקה למנוע את המהלך, שר החוץ היווני ביקר לאחרונה פעמיים בלוב, וניסה לגייס את תמיכתה של קהיר (שכאמור איננה מכירה בהסכם הטורקי-לובי) – לפחות לפי שעה ללא הצלחה רבה.

טורקיה הצליחה, במדיניות נבונה, להדק את יחסיה עם הגנרל ח'פתר, אף שזה טרם אשרר את ההסכם הימי. טורקיה ניצלה את חולשתה היחסית של מצרים, שבאופן מסורתי ומובן לוב נמצאת במקום גבוה בסדר העדיפויות שלה ובמערכת האינטרסים הלאומיים שלה. שיפור היחסים בין אנקרה וקהיר בשנים האחרונות נתפס כנכס עבור שתי המדינות, ועושה רושם שקהיר אינה ממהרת לפגוע בו.

טורקיה ניסתה במהלך השנים (אחרי שהבחינה באיחור במבנה המדיני האזורי) לאתגר את תמונת המצב הזו. היא הצליחה לשקם את יחסיה עם מצרים ועם מדינות המפרץ, ולשפר את האווירה עם יוון

למעשה, המתיחות בין יוון וטורקיה התגברה בחודשים האחרונים, עוד קודם למהלך שאפשר ומסתמן בין לוב וטורקיה. התנגדותה של טורקיה לכבל החשמל הימי בין יוון וקפריסין, בטענה שמסלולו עובר במים כלכליים טורקיים, הניע שורה של מהלכים מדיניים בבריסל, בניסיון יווני לרתום את האיחוד האירופי כדי לבלום את הטורקים.

ראש הממשלה היווני אף ביקר בישראל במהלך המלחמה (ביקור שזכה לביקורת באתונה), בניסיון להבטיח תמיכה ישראלית בעמדתם. זו כמובן ניתנה, לנוכח המשבר ביחסי ירושלים ואנקרה, גם לנוכח הכוונה שכבל החשמל המדובר יכלול בהמשך הדרך גם את הקטע בין קפריסין וישראל.

ובכן, מהן המשמעויות של המהלכים הללו, והאם יובילו להתחממות הטמפרטורה במזרח הים התיכון?

מאליו מובן, שתכליתו של המהלך הטורקי הינה להתמודד עם הארכיטקטורה האזורית שנטוותה ב-15 השנים האחרונות באזור, תוך שעקפה והותירה מחוצה לה את אנקרה. יש לציין, שמצבה האסטרטגי של אנקרה השתפר בשנתיים האחרונות, הרבה בזכות ההתפתחויות הדרמטיות בסוריה, שובו של ממשל טראמפ, וחשיבותה של טורקיה לביטחון אירופה, לנוכח הפחת במחויבות האמריקאית כלפי אירופה וברית נאט"ו. טורקיה משתמשת גם בסוגיית ההגירה ובחששה של אירופה (בעיקר איטליה) מהתגברות גלי ההגירה מלוב – על מנת לחזק את מעמדה האזורי, ולענייננו מול לוב.

בעינו עומד החשש, שמא המהלכים הללו יגבירו את המתח באזור, בדגש על מערכת היחסים בין אנקרה ואתונה. הטריגר לכך עלול להיות סביב רישיונות לביצוע קידוחים במימי הים התיכון באזורים שנמצאים במחלוקת. במיוחד סביב האי כרתים, וכאמור שאלת המתווה של כבל החשמל הימי היווני-קפריסאי, שנתפס כבעל חשיבות רבה עבור האיחוד האירופי, המעניק לו כ-670 מיליון אירו. 

החשש הוא שמהלכי טורקיה יגבירו את המתח באזור, בדגש על מערכת היחסים בין אנקרה ואתונה. הטריגר לכך עלול להיות סביב רישיונות לביצוע קידוחים במימי הים התיכון באזורים שנמצאים במחלוקת

היריבות האזורית תעמוד למבחן גם בעקבות השינויים הדרמטיים בסוריה ובלבנון. יש לצפות ששתי המדינות תתחלנה בקרוב, בהינתן התייצבות שלטונו של א-שרע בדמשק, לחתור להסכמים סביב גבולותיהן – היבשתיים והימיים. לאלו האחרונים, במימי הים התיכון, חשיבות רבה לשתי המדינות, בניסיונן לשקם את כלכלתן, אולם לא פחות מכך גם מבחינה אזורית.

מערכת היחסים הקרובה בין אנקרה וא-שרע, והביטחון העצמי הגובר באנקרה, סביר שיניעו את הטורקים להשפיע על המהלכים הללו כדי לחזק את מעמדם במזרח הים התיכון. לכך עלולות להיות השלכות על כל המדינות באזור, ובדגש על ישראל, יוון, קפריסין וגם מצרים. גם על אירופה.

בה בעת, הנסיבות הנוכחיות הינן הזדמנות מרתקת לדיפלומטיה בינלאומית "ברמה גבוהה". קריסת משטרו של אסד, הממשל הלבנוני החדש וכוונותיו לפרוק את החזבאללה מנשקו, והחולשה האיראנית (הזמנית?) – מהווים הזדמנות אסטרטגית לתהליך שאפתני שיכול לסייע לייצוב האזור.

דא עקא, שאין בנמצא כעת שחקן אסטרטגי, בעל שיעור קומה (הנרי קיסינג'ר?) שמסוגל לארוג מהלכים מדיניים מעין אלו. שילובה של טורקיה במארג האזורי שכבר קיים, ובכך יתרונו הרב, בנוסף למדיניות הפרו-אקטיבית של מדינות המפרץ, ובראשן סעודיה ואיחוד האמירויות – יכולים לתרום רבות ליציבות באזור.

מה ביחס לישראל?

ישראל השכילה בזמנו לקרוא את המפה האזורית, שלאחר המשבר ביחסיה עם טורקיה ואירועי האביב הערבי, כדי ליזום ולהשתלב בארכיטקטורה האזורית במזרח הים התיכון. זו מוכיחה את עצמה כעת, כאשר למרות המתחים והאתגרים למערכת יחסיה עם מדינות האזור – מצרים, ירדן כמו גם המדינות ההלניות, יוון וקפריסין – לא נרשמו, לפי שעה לפחות, משברים חמורים מדי. אלו נמצאים כמובן כבר מעבר לפינה, ובעיקר מול ירדן ומצרים, בהינתן שישראל ממשיכה, ואף מחריפה, את המלחמה בעזה, ו"מובילה בגאון" מדיניות חוץ הרסנית, כולל מדיניות סיפוח בגדה המערבית.  

מערכת היחסים הקרובה בין אנקרה וא-שרע, והביטחון העצמי הגובר באנקרה, סביר שיניעו את הטורקים להשפיע על המהלכים כדי לחזק את מעמדם במזרח הים התיכון. לכך עלולות להיות השלכות על כל המדינות באזור

בנסיבות הנתונות ניתן לשער, שטורקיה תחתור לנצל את ההתפתחויות שמניתי לעיל על-מנת לחזק את מעמדה, ולמצב את עצמה כשחקן שלא ניתן להתעלם ממנו, כפי שנעשה בזמנו בעת גיבוש הארכיטקטורה האזורית המוצלחת במזרח הים התיכון. אם כך הדבר, הרי צפויים גלים גבוהים הים התיכון, וימים מאתגרים לדיפלומטיה האזורית. ישראל ניצבת בצומת מדינית אסטרטגית מבטיחה, ונראה שהחליטה ביודעין לפספס אותה, בניגוד למה שעשתה לפני 15 שנה.

השגריר בדימוס מיכאל הררי הוא עמית מדיניות במיתווים – המכון הישראלי למדיניות-חוץ אזורית ולשעבר שגריר ישראל בקפריסין. הררי כיהן בתפקידים בכירים בחטיבה לתכנון מדיני ובמרכז למחקר מדיני במשרד החוץ. כיום הוא מרצה בחוג למדע המדינה במכללה האקדמית עמק יזרעאל. https://www.mitvim.org.il/he/

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
לפוסט המלא עוד 1,024 מילים
כל הזמן // יום שלישי, 2 ביוני 2026
מה שחשוב ומעניין עכשיו
ארה"ב במו"מ עם איראן, האש נמשכת בלבנון

דיווח: טראמפ תקף בחריפות את נתניהו וקילל אותו בשיחת טלפון

על פי הדיווח נשיא ארה״ב זעם על הכוונה לתקוף בביירות ואמר לרה״מ שבלעדיו כבר היה בכלא ● לבנון הודיעה על הפסקת אש חלקית בין חזבאללה לישראל, הירי נמשך ● מליאת הכנסת אישרה בקריאה ראשונה את הצעת החוק לפיצול תפקיד היועץ המשפטי לממשלה ● בדרך לבחירות: חוק התפזרות הכנסת אושר בקריאה ראשונה ● פיקוד העורף מאריך את זמן ההתגוננות בצפון ב-30 שניות

לכל העדכונים עוד 6 עדכונים

הסיפוח שכבר אינו צריך להכריז על עצמו

בחודשים האחרונים נחשפה שוב אחת האמיתות היסודיות של הסכסוך הישראלי־פלסטיני: ישראל אינה נעה באיטיות אל הכרעה מדינית, אלא מתרחקת ממנה באמצעות רצף של צעדים קטנים, מנהליים, משפטיים ותודעתיים.

אין כאן נאום חגיגי על סיפוח, אין החלטת כנסת על ביטול הסכמי אוסלו, ואין מפה חדשה המונחת על שולחן הציבור. יש דבר יעיל בהרבה: ממשלה שמקדמת שליטה, כנסת שמנרמלת אותה, מערכת משפט שמתקשה לעצור אותה, ציבור יהודי שמתרגל אליה, ורשתות חברתיות שמעניקות לה הד ציבורי. כך נראה סיפוח דה־פקטו בעידן שבו הפוליטיקה מעדיפה לא לומר תמיד בקול את מה שהיא עושה בפועל.

ד"ר שאול אריאלי, אל"ם במיל', לשעבר מח"ט עזה וראש מנהלת המו"מ במשרד ראש הממשלה, כיום ראש קבוצת המחקר "תמרור- פוליטוגרפיה", פרסם 11 ספרים ואטלסים על הסכסוך, מחקרים שונים ומאמרי דעה רבים.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
לפוסט המלא עוד 1,075 מילים

שופטי הרוב התעלמו מהראיות המטרידות בפרשת הפעלת אורי אלמקייס והעדיפו לאשר את בחירתו של נתניהו לתפקיד הרגיש כמעט בכל מחיר ● למרות הביקורת העזה על ועדת המינויים, בג"ץ בחר להכשיר מועמד שטוהר המידות שלו מוטל בספק כבד ● כך נראית מערכת משפט שהרימה ידיים מול הדרג הפוליטי ● פרשנות

לכתבה המלאה עוד 1,226 מילים
אמיר בן-דוד

אם אין קמח, יש קהילה

טחנת הקמח הישנה בקיבוץ שער העמקים הפכה למרכז תרבותי וקהילתי מעורר השראה; מכלי הדלק של חברת החשמל למרגלות רידינג בת"א יהפכו לחללי תרבות וספורט ● התפיסה שבמקום להרוס מבנים תעשייתיים ישנים מוטב לעשות להם הסבה וחידוש מחלחלת בהדרגה לישראל, והמבחן הגדול יהיה בחיפה, אם וכאשר תמומש התוכנית לפינוי התעשייה מהמפרץ

לכתבה המלאה עוד 850 מילים

הסכם עם איראן טוב לישראל

כל הסכם לטווח ארוך שתחתום ארצות הברית עם איראן ויכלול הקפאת תכנית הגרעין שלה – הוא טוב לישראל. אני מודע לכך שטענה זו עומדת בניגוד גמור למבול הניתוחים והפרשנויות שמתפרסמים בכלי התקשורת ובמכוני המחקר העוסקים בביטחון ישראל, בימים שחלפו מאז הפסקת האש.

הסכם אמריקאי עם איראן בנקודת הזמן הנוכחית הוא אולי רע לראש הממשלה בנימין נתניהו מבחינה פוליטית, אך טוב לביטחונה של ישראל ולאזרחיה המותשים מהמלחמות בזירות השונות.

ד"ר דן סגיר הוא עמית מחקר במכון ליחסים בינלאומיים ע"ש לאונרד דייוויס באוניברסיטה העברית בירושלים. ספרו: "דימונה – ההרתעה הגרעינית של ישראל" יצא לאור בהוצאת כרמל.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
לפוסט המלא עוד 869 מילים

למקרה שפיספסת

"אנחנו יוצאים למלחמה על הבית"

החלטת עיריית תל אביב־יפו להקים מקווה בחורשה קטנה ברמת אביב הוצגה כמענה לבקשת התושבים, אבל ועד השכונה טוען כי מעולם לא ביקש זאת ומתנגד למהלך בחריפות ● מאחורי המאבק המקומי מסתתרת חזית רחבה יותר מול חב"ד, הגרעין התורני והניסיון לשנות את צביון השכונה החילונית ● בחב"ד אומרים כי הם חיים עם השכנים בהרמוניה ● עיריית ת"א: "האישור נעשה כדין"

לכתבה המלאה עוד 1,789 מילים ו-7 תגובות
זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

רחפני הנפץ של חזבאללה הפכו לשגרת חיים מצמררת בשלומי

כל תושבי העיירה שפונו באוקטובר 2023 כבר חזרו לביתם, אך המלחמה בצפון רחוקה מסיום ● בין אזעקות, כטב"מים מתאבדים וקרבות בקו העימות, התושבים מנסים לשמור על שגרה בצל סכנה מתמדת

לכתבה המלאה עוד 1,245 מילים

תגובות אחרונות

דרעי מאבד שליטה על השטח ומכריז מלחמה על המדינה

הפוליטיקאי שנחשב פעם לשקול מבין שכישלון חוק הפטור מאיים על מנהיגותו ● בניסיון נואש להסיט את האש, יו"ר ש"ס אימץ את השפה של איתמר בן גביר וקורא למרד פומבי ביועמ"שית ובשלטון החוק ● בגיבוי מלא של שרים בכירים, הקמפיין המסוכן הזה מקרב את ישראל לאנרכיה מסוג חדש ● פרשנות

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
לכתבה המלאה עוד 1,194 מילים

בזמן שהתעשייה מתמודדת עם משבר חריף בשל התחזקות השקל, נגיד בנק ישראל ממשיך להתבשם מגרפים מחמיאים ● לעומתו, סטנלי פישר קרא את אותה מציאות אחרת לגמרי ● כנגיד, הוא יזם מהלכים נועזים והציל את הייצוא ● זה הרגע של אמיר ירון ללמוד מפישר, לפני שיהיה מאוחר מדי ● פרשנות

לכתבה המלאה עוד 1,514 מילים ו-1 תגובות

בן גביר עלול להשתמש במשטרה כדי לשבש את חופש הבחירות

פרסום ראשון מכון "זולת" קורא ליועמ"שית לקבוע בדחיפות הנחיות מחמירות שיגבילו את התערבות השר לביטחון לאומי בפעולות המשטרה בתקופת הבחירות ● דוח חדש של המכון מצביע על דפוס מתמשך של פגיעה בחופש הביטוי וההפגנה, אכיפה פוליטית נגד יריבים ומיעוטים, וסיכון ממשי לתקינות הבחירות ולהוגנותן

לכתבה המלאה עוד 788 מילים ו-1 תגובות

פרשנות בין המדים לממ"דים: נתניהו בוחר את התמונה הנוחה

הצפון היה אחד ממעוזי הכוח של הליכוד והקואליציה בבחירות 2022, אבל אחרי חודשים של ירי וחוסר ביטחון, גם שם נוצר ואקום פוליטי ● נתניהו ממשיך להצטלם עם חיילים ולהימנע ממפגש עם התושבים המופגזים, בזמן שבאופוזיציה מזהים את הסדק ● ב־2026, הדרמה לא תהיה רק למי יצביעו תושבי הצפון, אלא כמה מהם בכלל יצליחו להצביע

לכתבה המלאה עוד 797 מילים

מעבר לליטני, מתחת לרף ההכרעה

צה"ל מבקש להגביר את עוצמת התקיפות, את קצב הפעולה ואת עומקה, אך הדרג המדיני מוסיף לבלום אותו ● חשיפת חציית הליטני בידי נתניהו נועדה לשוות למהלך ממד רחב יותר מכפי שיש לו בפועל ● כל עוד חזבאללה משמר את משוואות הירי בחסות איראן, איום הרחפנים ימשיך לשחוק את הישגי ישראל בצפון ● פרשנות

לכתבה המלאה עוד 556 מילים
הזמן הירוק
הזמן הירוק
סיכום השבוע בסביבה

אנרגיות של מלחמה בעמק

חברי קיבוץ גבעת חיים מאוחד הצביעו נגד הקמת תחנת כוח גזית, אבל זו רק התחנה הראשונה במאבק שמסעיר את עמק חפר ● אתרי הטבע בצפון שוב נסגרו בגלל המלחמה, והישראלים מתנתקים מחבל ארץ שאין לו תחליף ● הגשר החדש מעל הירקון אלגנטי ומזמין אבל נטול צל ● וגם: רשתות ישנות ממטעי הבננות מגנות על חיילים בלבנון

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
לתושבי גבעת חיים ועמק חפר בכלל: זיכרו, כל ניצחון הוא זמני ורק ההפסד ניצחי. אתם עוד תכירו את החזירים: סגרו להם את הדלת? ינסו להיכנס מהחלון. קיבלו חוות דעת שלילית? יקנו חוות דעת חיובית. ה... המשך קריאה

לתושבי גבעת חיים ועמק חפר בכלל: זיכרו, כל ניצחון הוא זמני ורק ההפסד ניצחי. אתם עוד תכירו את החזירים: סגרו להם את הדלת? ינסו להיכנס מהחלון. קיבלו חוות דעת שלילית? יקנו חוות דעת חיובית. הפסידו בוועדת הכנסת ביום? יעשו את זה באישון לילה. אין לנוח על זרי הדפנה. היו עירניים כל הזמן. גייסו לצידכם את טובי המומחים, אלה שמכירים את כל הטריקים ואת כל השטיקים. בהצלחה רבה! מחזיקים לכם אצבעות!

לכתבה המלאה עוד 1,682 מילים ו-1 תגובות

צללים, גלימות ואקסטזה קתולית

בגלריה הלאומית בלונדון עלתה החודש תערוכה של אחד מגדול ציירי תור הזהב הספרדי ● בין קדושים מעונים שמתלבשים כמו דוגמני צמרת ועד ללימונים הכי משכנעים בתולדות האומנות, פרצ'סקו דה סורבראן מתגלה כגאון שצייר את האמונה – אך הלב שלו היה בכלל באופנה

לכתבה המלאה עוד 1,476 מילים ו-2 תגובות

השבוע התברר סופית שאף אחת ממטרות המלחמה לא הושגה

שלושה חודשים למלחמת איראן השנייה, ואף אחת מהמטרות שהוצבו בתחילתה לא הושגה במלואה ● חזבאללה קורא להפלת הממשלה הלבנונית, הלחימה בדרום לבנון הולכת ומתגברת ● ארדואן מרסק את האופוזיציה ומעצב אותה מחדש ● והשבוע ב-1946: ירדן הופכת למדינה עצמאית ● קסניה סבטלובה מסכמת שבוע במזה"ת

לכתבה המלאה עוד 1,186 מילים

מלחמת האזרחים של גולי איראן

קונגרס חירות איראן (IFC) התכנס לאחרונה בלונדון במטרה ליצור חזית אחידה נגד ממשל האייתוללות, אך נתקל באלימות מצד תומכי השאה לשעבר שהולכים ומקצינים ● כעת, חברי הארגון מנסים לנווט בין פלגים מסוכסכים, להקים "ממשלה" חלופית, לשמור על מרחק בטוח מישראל ולזכות באמונו של העם האיראני בדרך להפלת המשטר

לכתבה המלאה עוד 2,328 מילים
התחברו לזמן ישראל

רוצים להגיב לכתבות? התחברו עכשיו

  • לכל תגובה עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
  • העמוד שלך בזמן ישראל יציג את כל התגובות שפרסמת באתר
  • קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם
הערה: כאשר אתם מתחברים לזמן ישראל אתם מסכימים לתנאי השימוש
שלחנו לך אימייל
לינק לקביעת סיסמה חדשה מחכה לך בתיבה
סגירה
בחזרה לכתבה

עיתונות איכותית מתקיימת בזכות קוראים שתומכים בה

תמכו בנו

עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית היא יסוד הכרחי לחברה חופשית ובריאה.

ישראל מתמודדת עם מתקפה חסרת מעצורים על יסודות הדמוקרטיה ועל כל המוסדות הממלכתיים שלה. ובמקביל, התקשורת הישראלית מאבדת את עצמאותה ואת יכולתה לבקר את השלטון. זמן ישראל הוכיח שאפשר גם אחרת: שניתן ליצור עיתונות חופשית, אחראית, ביקורתית ונחושה, המגינה על שלטון החוק ועל זכות הציבור לדעת.

תמיכתכם תאפשר לנו להמשיך לפרסם תחקירים, ניתוחים וכתבות עומק הנשענים על עובדות, ועל עבודה עיתונאית מקצועית ויסודית.