מה שהניע את בני האדם מאז ומתמיד היה החיפוש אחר משמעות. הצורך הזה מתעצם במיוחד בעקבות מאורעות דרמטיים, שמזעזעים את האמונות המקובלות.

דוגמה מרתקת לכך הייתה בדצמבר 1999, כאשר מאות מאמינים נוצרים הגיעו לירושלים כדי לחזות בביאת הגואל עם תחילת האלף החדש. יחד עם קבוצת אנתרופולוגים עקבנו מה קרה להם נוכח האכזבה כשהגואל מאן לבוא. הממצאים תאמו מחקרים של הפסיכולוגים ליאון פסטינגר וחבריו, שכתבו עוד ב-1956 את הספר שנעשה קלאסי "כאשר נבואות מתבדות": רבים מהמאמינים חיזקו דווקא את אמונתם.

השבת השחורה של השבעה באוקטובר 2023 חוללה משבר משמעות עמוק. הרי בסיס הרעיון הציוני היה לבנות מקום שבו יהיו היהודים מוגנים, והנה התברר שמדינת ישראל לא סיפקה את הביטחון המובטח.

השבת השחורה של השבעה באוקטובר 2023 חוללה משבר משמעות עמוק. הרי בסיס הרעיון הציוני היה לבנות מקום שבו יהיו היהודים מוגנים, והנה התברר שמדינת ישראל לא סיפקה את הביטחון המובטח

המלחמה הארוכה שבאה בעקבותיה וממשיכה מאז הרחיבה מאוד את העיסוק במשמעות חיינו כאן. כבר בינואר 2024 כתבה מירב דיין במעריב, כי לאנשים בזמן מלחמה יש "תחושה של ריקנות, של חוסר מטרה וחוסר סיפוק. הסיבה לכך היא שהמלחמה מערערת את כללי המשחק הרגילים של החיים. היא משנה את הסדר החברתי, הכלכלי והתרבותי, וגורמת לאנשים להרגיש שהחיים שלהם איבדו את משמעותם. תחושת חוסר משמעות יכולה להוביל לבעיות רבות, כגון דיכאון, חרדה, שימוש בסמים, אלכוהול, או בעיות בריאותיות אחרות".

החיפוש אחר משמעות בעקבות משבר קיומי היה נושא ספרו של בני בית-הלחמי, שבחן את התופעה בעקבות מלחמת יום כיפור ב-1973. את מסקנותיו פרסם ב-1992 בספר שעסק בייאוש ובישועה – התעצמות חיפושי הגאולה בישראל בעקבות המשבר שגרמה המלחמה. (Despair and Deliverance: Private Salvation in Contemporary Israel).

בית-הלחמי תיאר בספרו את הפתרונות הדתיים שרווחו אז, כמו החזרה בתשובה שנעשתה תופעה המונית, כתנועה וכממסד. לפני 1973 חזרו בתשובה רק פרטים. והוא תיאר גם את הפריחה של דרכים חילוניות לגאולה. כיצד התפשט שיח הגאולה הפרטי ורווחו אמונות ודרכים לישועה שלא היו לפני המלחמה.

הצורך לתת הסבר למה שקרה באוקטובר 2023, להעניק משמעות לדברים, הביא ועדיין מביא לתוצאות מרחיקות לכת. המושג "מלחמת תקומה" הוא דוגמה למשמעות שראש ממשלתנו הנכלולי רוצה שנייחס לשבת השחורה הזו, כדי לראות את המלחמה באור חיובי. מושגים דומים הם "הנס" או "גודל השעה" שבהם משתמשים רבנים לא מעטים. אכן, התופעה הנפוצה ביותר בעקבות השבת הארורה היא התפשטות והתחזקות האמונה באלוהים ובדת.

המושג "מלחמת תקומה" הוא דוגמה למשמעות שנתניהו רוצה שנייחס לשבת השחורה, כדי לראות את המלחמה באור חיובי. מושגים דומים הם "הנס" או "גודל השעה" שבהם משתמשים רבנים רבים

ברוב המקרים אין זו הדתה במובן הרוחני, המוסרי, אלא הצגה טקסית של ביטויי הדת. רואים זאת אצל צעירים שהולכים עם ציציות המגיעות להם עד לקרסוליים, או בחורות ההולכות בלבוש חושפני אבל מנשקות מזוזות בתשוקה עמוקה.

בעקבות המלחמה גדל מאוד מספר האנשים הדוגלים בעליונות יהודית ובמסקנה שלבחירי אלוהים מותר לעשות כל דבר, גם אם זה בניגוד לחוק, לצדק ולמושגים יהודיים מסורתיים. הדוגמאות לכך רבות. נעם לוריא או קרולין גליק לדוגמה הציגו את ישראל כ"קו הקדמי" של המאבק נגד הטרור הג'יהאדיסטי – כלומר מלחמה יהודית־ישראלית ברורה מול "הרוע האסלאמיסטי". אחרים, הכותבים בכתבי עת באנגלית חוזרים על אותה תזה: אם היהודים לא ילחמו, הרוע יתפשט לכל העולם.

בסגנון כזה מרבה לדבר הרב יגאל לוינשטיין, ראש המכינה הצבאית עלי ואחד המחנכים המובהקים (והמפחידים) של הזרם החרד"לי. על פי השקפתו, המלחמה היא מלחמת השחרור של הזרם החרד"לי נגד המוסר האוניברסלי של הציונות החילונית, ממנה – כפי שכתב עופרי אילני בהארץ – ניצרף אדם יהודי עליון אשר מופעל על ידי "מוסר יהודי טהור".

המנהיגים הרוחניים של הזרם הנורא הזה של היהדות בת זמננו מבחינים באמת מדעית לכאורה: בין האסלם המקדש את העריצות והמוות, לבין היהדות המקדשת את החיים ומאמינה שהאדם נברא בצלם א-לוהים, כפי שמתפרסם במאמרים רבים בעיתון מקור ראשון.

והם מוצאים יסוד לדבריהם בחלק מהכתיבה הרבנית־אידיאולוגית, כמו זו של הרב אליעזר מלמד או בכתבי הרב צבי יהודה קוק ותלמידיו. שם מופיעה התפיסה, שמדינת ישראל נועדה לא רק להגן על עצמה אלא להוביל מאבק ממשי נגד "כוחות הרשע" בעולם.

כמה רחוקה תפיסה זו מהמושג "תיקון עולם" שבו מרבים יהודי ארה"ב להשתמש, או מ"אור לגויים" של דוד בן גוריון. הם רוצים מלחמה ממש בשם הצו העליון הזה. תפיסה שיש לה ממד צבאי, פיזי, מעשי.

בעקבות המלחמה גדל מאוד מספר האנשים הדוגלים בעליונות יהודית ובמסקנה שלבחירי אלוהים מותר לעשות כל דבר, גם אם זה בניגוד לחוק, לצדק ולמושגים יהודיים מסורתיים, והדוגמאות לכך רבות

מעניינות יותר הן תגובות אחרות, שאינן מניפולציות פוליטיות או של לאומנות דתית, אלא התנהגות הנובעת מצורך אמיתי של אנשים רבים. אחת מהן היא התפיסה המאגית של הדת. מאז החלה המלחמה התרבו הגילויים של תפיסה כזו, והדבר נמדד אפילו בסקר של המכון המצוין למחקר חברתי שמושבו בוושינגטון – The Pew Center. הסקר האחרון שלהם השווה בין השאר עמדות יהודים בישראל לעומת יהודי ארה"ב, ומצא, כי כ-30 אחוזים מן היהודים הישראלים סבורים ש"לקסמים, קללות או לחשים יש השפעה על חייהם", לעומת 15 אחוזים בקרב יהודי ארה"ב. והאמריקאים בהכללה, הרי ידועים כמאמינים שוטים באמונות שווא.

דוגמאות לאמונה במאגיות אינן חסרות, חבל שהמקום כאן צר מלהכיל. אסתפק בשני מקרים להם הייתי עד.

נהג מונית תל אביבי חביב סיפר לי, כי הוא נעשה חסיד של מסדר "הבונים החופשיים" וכי הם, ולא אף אחד אחר, קובעים מה יקרה בעולם, כולל המלחמה הנוכחית. כשראה את התדהמה על פני סיפק לי תשובת מחץ: "תסתכל על הגג של בנין בית המשפט העליון בירושלים הפונה לכיוון הכנסת. מה בנו שם? פירמידה (סמל המסדר הסודי הזה)". הבטתי והופתעתי. אכן היא עומדת שם למרות שהיא נראית מנוגדת באופייה למבנה כולו ולגג שלו.

כשסיפרתי על כך לרופא העיניים שלי הוא השיב, ואני לא ממציא זאת, אלא חוזר בדיוק על דבריו: "שטויות, הבונים החופשיים לא שולטים בעולם. מי ששולט הם חייזרים". כשנוכח שאני מתפלץ אמר בקור רוח "תקליק בגוגל הנשיא אייזנהאור עם חייזר, ותראה במו עיניך. הצילום הזה מופץ על ידי נכדתו, וזה היה לפני שהמציאו את האינטרנט וה-AI, הוכחה שזה צילום אמיתי".

תגובות אחרות אינן מניפולציות פוליטיות או של לאומנות דתית, אלא התנהגות הנובעת מצורך אמיתי של רבים. אחת מהן היא התפיסה המאגית של הדת. מאז החלה המלחמה התרבו הגילויים של תפיסה כזו

באחרונה נוסף מכלול חדש בארץ של פרקטיקות לחיפוש משמעות, שהשם הכולל שלהן הוא רוחניות (במבטא מלעיל ועם ח' שוואית). אחת מהן היא "מקלחת יער" היפנית המסורתית (ובתעתיק מיפנית, שינרין-יוקו) הנקראת בתרגום מערבי מודרני "רפואת יער". מטרת השיטה, הכוללת הליכה יחפה ביער, עד כדי חיבוק עץ, מנוסחת כבריאותית – למניעת סטרס, אבל בעצם היא נועדה למציאת משמעות לחיים.

דרך נוספת למצוא משמעות לחיים נוקטים הורים של חללי צה"ל או בנות זוגם, לעיתים אפילו חברות ולאו דווקא נשים, המבקשים להשתמש בזרע מוקפא של הבן שנפל, כדי להפרות אם פונדקאית שתהיה מוכנה להשאיר זכר לנופל ולהמשיך את השושלת המשפחתית. כל זאת, בהתעלם משאלות מוסריות כבדות, כמו מה יהיה גורלו של הבן שיגדל ללא אב ויצטרך לשאת על כתפיו את המשא הנורא שלו.

הרצון למצוא משמעות למות הבן ולהמשך החיים הביא לכך שמאז החלה המלחמה הוגשו אלפי בקשות להקפאת זרע בבנקים שנועדו לכך ב-13 בתי חולים בארץ. במדינות מתוקנות רבות, וביניהן צרפת, גרמניה ושבדיה, יש איסור מוחלט על הטירוף הזה.

אשמח לשמוע מקוראיי אם הם מכירים דרכים אחרות לחיפוש משמעות.
לחיפוש משמעות יש גם ביטויים פסיכופתולוגיים. הבולטים ביותר הם עלייה גבוהה מאוד בשימוש בתרופות הרגעה, אלכוהול וסמים, במיוחד אצל צעירים.

התמוטטות המסגרות השגרתיות ושיבוש חייהם מאז הקורונה, המהפכה השלטונית והתגובות לה, ועכשיו המלחמה, הביאו אותם לשימוש בסמים מכל הסוגים. את המקום שפעם תפס הגראס וסמי פיצוציות – ממלאים היום סמים קשים יותר, מדבקות פנטה, שהוא פנטניל, משכך כאבים אופיואידי עוצמתי, ובעיקר סמי מסיבות, כמו ממסי ודוסה שנצרכים בהסנפה, שאיפה של דבק או גז קצפות, אקסטזי, קטמין, אפילו אופיואידים.

לא פלא שחלה עליה במספר הפניות של צעירים לחדרי מיון על רקע שימוש בסמים: לפי נתוני משרד הבריאות, בין 2019 ל-2024 חלה עלייה של כ-60% במספר פניות כאלה, מ-269 פניות ב-2019 ל-424 בשנה שעברה.

לחיפוש משמעות יש גם ביטויים פסיכופתולוגיים. בין הבולטים עלייה גבוהה בשימוש בתרופות הרגעה, אלכוהול וסמים, במיוחד אצל צעירים, לנוכח התמוטטות המסגרות השגרתיות ושיבוש חייהם

הטראומה והפוסט טראומה כתוצאה ממלחמה ממושכת בעזה הביאו וימשיכו להביא לעלייה בהתנהגות פתולוגית מסוג אחר, שמבטאת אף היא את חיפוש המשמעות. מספר הפניות לנט"ל (נפגעי טראומה על רקע לאומי) עלה במשך תשעה החודשים הראשונים מאוקטובר 2023 ל-43,000 מקרים לעומת 15,400 מקרים ב-2022. מי שייראה את הערכות משרדי הבריאות והביטחון לגבי הצפוי בעתיד הלא רחוק, מובטח לו שיזדעזע.

כשיגיע היום, והוא יגיע, ויוגש לבנימין נתניהו החשבון על מה שהוא עולל לעם ישראל, אלפי ההרוגים, עשרות אלפי הנפגעים, שסע עמוק בעם, רצח העם הפלסטיני, פשעי מלחמה ופשעים נגד האנושות, שהפכו את ישראל למדינה מצורעת, הפיכת הציונות למזוהה עם גזענות, קרע עם היהדות האמריקאית, ועוד ועוד, יזכירו לו גם את העובדה שהוא גם גרם לנו לאבד את משמעות החיים.

יורם פרי הוא פרופסור אמריטוס מאוניברסיטת UMD בארה"ב. סוציולוג פוליטי, שפרסם עשרות מאמרים ושישה ספרים, בעיקר על יחסי חברה-צבא, צבא-פוליטיקה, תקשורת ודמוקרטיה. רבים מהם זכו בפרסים בינלאומיים בעלי יוקרה, בין השאר ספרו "רצח רבין ומלחמת התרבות בישראל". בעבר הקים ועמד בראש מכון הרצוג לתקשורת, חברה ופוליטיקה באוניברסיטת תל-אביב.