תודה לך פרופ' פרי על דבריך הבהירים מחד גיסא אך משחירים מאידך. ועוד אני קוראת אותם לא יכולתי שלא לתהות אם יש בטבע תהליכים דומים. וכך נזכרתי בסימביוזה. בטבע מוכרת צורת חיים סימביוטית ככזו שמתגמלת את המעורבים. כל אחד נותן ולוקח. זה נהנה וזה לא חסר. כל עוד נשמר האיזון הסימביוזה נשמרת. הבעיה מתעוררת כשהאיזון מופר. ולמה שהאיזון יופר אם ההסדר כל כך טוב? מפני שישנם גורמים נוספים שאורבים ומאיימים. למשל, שינויים חיצוניים סביבתיים, או נסיבות כלשהן, או מוטציות גנטיות שמיטיבים עם צד אחד ומרעים עם האחר. וכשהסימביוזה מופרת כל המערכת משתבשת. הנה כי כן, ישראל הקטנה כל עוד התקיים בה סדר חברתי ברמה סבירה הצליחה לשמר ואף להגדיל את מה שפרופ' נאי מכנה עוצמה רכה. אך אט אט ישראל השתנתה. השתבשה. המאזן הדמוגרפי בין דתיים לחילוניים, האיום האירני, ההסתאבות כתוצאה מהכיבוש, הכח שצבר מנהיג שתוקף כהונתו פג מזמן וכו', כל אלה הביאו לירידה משמעותית בעוצמתה הרכה. ומשזה המצב, כבר אין כדאיות ואין עוד תוקף לסימביוזה שביננו לבין מדינות העולם הנאור. ובאשר למדינות שבסביבתנו בשכנותינו, אני תמהה אם הן כבר הבינו את משמעות העוצמה הרכה או שמא אצלם העוצמה הפיזית עדיין משחקת תפקיד ראשי. הרי גם אצל מדינות וחברות מתקיימת אבולוציה. איני בטוחה באיזה שלב אבולוציוני מדינות אלה נמצאות עתה.