הדיווחים האחרונים מהעולם על רעידות אדמה קטלניות בטורקיה, אפגניסטן, קמצ'טקה רוסיה ואף באגן הים התיכון מחזירים אותנו לדאגות של מדינת ישראל של לפני ה-7 באוקטובר.

מדינת ישראל, היושבת על השבר הסורי־אפריקאי, אינה מחוסנת מפני האיום הקטלני. להפך, כלל המומחים מסכימים כי רעידת אדמה בעוצמה גבוהה היא תרחיש ודאי בשנים או בעשורים הקרובים במדינת ישראל. השאלה האמיתית איננה אם היא תתרחש אלא מתי, והאם אנחנו ערוכים להתמודד עם האיום.

מדינת ישראל, היושבת על השבר הסורי־אפריקאי, אינה מחוסנת מפני האיום הקטלני. להפך, כלל המומחים מסכימים כי רעידת אדמה בעוצמה גבוהה היא תרחיש ודאי בשנים או בעשורים הקרובים במדינה

העיר נשר יושבת על שבר יגור, שלוחה פעילה של השבר הסורי־אפריקאי, מה שהופך אותה לאחת הערים הפגיעות ביותר במקרה של רעידה משמעותית. מעבר לכך, היסטוריית הבנייה בעיר מוסיפה לאתגר: מאות מבנים נבנו עוד בשנות ה־50 וה־60 של המאה הקודמת, הרבה לפני שנקבעו תקני עמידות מפני רעידות אדמה כפי שכולנו מכירים כיום. אלפי תושבים מתגוררים בבניינים ישנים, ללא ממ"דים וללא קונסטרוקציות מחוזקות שיכולות להגן על חייהם במקרה של רעידת אדמה.

לסיכון זה מתווספת קרבתה של נשר למוקדים רגישים כמו המפעלים הפטרוכימיים במפרץ חיפה. פגיעה תשתיתית באזור כזה עלולה להוביל לשרשרת אירועים מדליפות חומרים מסוכנים וזיהום סביבתי ועד אובדן חיי אדם בעקבות קריסה של מבנים. מדובר בתרחיש חירום שמחייב לא רק היערכות אלא פעולה מיידית.

זו הסיבה שאני אומר בכל עת, התחדשות עירונית איננה פרויקט נדל"ן, אלא משימה לאומית. חיזוק מבנים, הוספת ממ"דים, עמידה בתקני בטיחות מחמירים והתאמת המרחב העירוני למציאות הגיאולוגית ולמפת האיומים הניצבת מולנו, כל אלה הם חלק בלתי נפרד מהגנת העורף. גם בשעה שמדינת ישראל מתמודדת עם אתגרים ביטחוניים, אסור לנו להתעלם מהאיום השקט אך הוודאי הזה.

בנשר, אנו מקדמים כיום תכניות התחדשות עירונית במוקדים שונים בעיר, בעיקר בשכונות הוותיקות. אולם חסמים ביורוקרטיים, רגולציה מכבידה וחוסר בתמריצים כלכליים מאטים תהליכים דחופים שתכליתם אחת- הצלת חיים.

מכאן אני פונה לממשלה, למשרד השיכון, לרשות להתחדשות עירונית ולכל גורמי התכנון: אל תחכו לרעידה הבאה כדי לפעול. התחדשות עירונית איננה מותרות, וגם לא נושא הנתון לחסדי השוק החופשי – אלא מהלך לאומי חיוני. התחדשות עירונית היא לא רק סיסמת בחירות או צורך נדל"ני אלא משימה לאומית וצורך בטיחותי ובטחוני.

ולכן, הדרישה שלנו למדינה ברורה: יש להסיר את החסמים הביורוקרטיים המעכבים תהליכים, להקצות תקציבים לרשויות המקומיות לטובת פיתוח תשתיות עירוניות ומבני ציבור, ולייצר מסגרת תמריצים שתאפשר גם לערי הפריפריה לקדם התחדשות עירונית אמיתית.

כיום, מודל הכלכלה הקיים מחייב יזמים במכפילים גבוהים של 5–6 דירות כדי להצדיק פרויקטים מחוץ למרכז, לעומת מכפילים של 1–2 בלבד בערי גוש דן. המשמעות היא שבפריפריה, דווקא היכן שהסיכון גבוה במיוחד, פרויקטים רבים כלל אינם יוצאים לדרך. אם המדינה לא תשנה את המשוואה, היא תמשיך לדחות את ההיערכות לרעידה הבאה.

לסיכון מתווספת קרבת נשר למוקדים רגישים כמו המפעלים הפטרוכימיים במפרץ חיפה. פגיעה תשתיתית באזור עלולה להוביל לשרשרת אירועים, מדליפות חומרים מסוכנים וזיהום סביבתי ועד אובדן חיים בקריסת מבנים

תפקידי, ותפקידם של כלל ראשי הרשויות, הוא להבטיח את ביטחונם ורווחתם של התושבים בערים ובשאר היישובים – לא רק בהווה, אלא גם בדורות הבאים. נשר היא עיר חזקה, מלוכדת ובעלת קהילה מעורבת ואכפתית, ועלינו לוודא שהיא תהיה גם עיר מוגנת – גם מפני רעידות אדמה. ביום שבו האדמה תרעד, לא נוכל לומר שלא ידענו.

רועי לוי הוא ראש עיריית נשר. יליד 1980 גדל בנשר וסגן יו"ר מרכז שלטון מקומי. בעל תואר ראשון במדעי המדינה ותואר שני במדיניות ציבורית עם התמחות בביקורת פנימית וציבורית מאוניברסיטת חיפה. שימש כיועץ להובלת מהלכים של יו"ר ועדת החוץ והביטחון לשעבר שאול מופז, וכחבר מועצת העיר נשר מאז 2008.