משפט האלפים הנסחב כבר 5 שנים נגד הנאשם בנימין נתניהו, ובליץ העתירות שהוגשו נגד ראש הממשלה או שהוא עצמו הגיש, מתנקזים החודש לדיונים מכריעים על פניה של הדמוקרטיה בישראל, ועל דרכה של הממשלה המורדת שצמחה כאן. דרך שהביאה למצב של "מדינה בהפרעה".

להלן האירועים:

1

השבוע הוא שלב ביניים חשוב בעתירה נגד חוקיות פיטורי היועצת המשפטית לממשלה: המדינה משיבה אם היא מקבלת את פניית בג"ץ לסגת מהמהלך הבלתי חוקי שלה, מהותית ופרוצדורלית, של פיטורי היועמ"שית. אם המדינה לא תעשה כן, על בג"ץ למנוע ביזוי נוסף של החוק ושל בג"ץ עצמו, ולקבל החלטה ברורה, גם ללא התייצבות הממשלה, של פסילת הפיטורים הבלתי חוקתיים של היועמ"שית.

השבוע מתקיים שלב ביניים חשוב בעתירה נגד חוקיות פיטורי היועמ"שית: המדינה משיבה אם היא מקבלת את פניית בג"ץ לסגת מהמהלך הבלתי חוקי שלה, מהותית ופרוצדורלית, של פיטוריה של היועמ"שית

הסאבטקסט של ההתנהלות הבריונית של הממשלה, כאילו היא המוסמכת הבלעדית למנות ולפטר את היועצת הממשלתית ואת ראש השב"כ, נותן לגיטימציה להרס העקרונות הבסיסיים של הדמוקרטיה, הפרדת הרשויות, הריסון והאיזון, ומאפשר לממשלה להשתלט על החוק ולקעקע את בג"ץ. 

2

השבוע יתקיים גם דיון בוועדת גרוניס, בעקבות הפנייה הצינית של הנאשם נתניהו לדון בעתירה נגד מינוי דוד זיני לראש שב"כ. ראש הממשלה מנסה לתעתע בוועדה כאילו הדיון בבג"ץ הוכשר (וממילא הוועדה נמצאת בהרכב חלקי בשל סירובם של שרי המשפטים לשעבר משה ניסים, דן מרידור ומאיר שיטרית לקחת בה חלק, ובשל ניגוד העניינים של עורכת הדין טליה איינהורן שבנה, ישראל איינהורן, נחקר בחשד החמור של פרשת קטארגייט). זהו שקר. בג"ץ קבע שהדיון לא יתקיים לפני גמר החקירה על פרשת קטארגייט (אשר רה"מ עצמו טרם נחקר בה).

העתירות התייחסו גם לאי ההתאמה המהותית של המועמד לתפקיד – לרבות הצהרותיו שהוא יישמע רק לראש הממשלה (למלך ולא לממלכה/המדינה), לנוכח השקפותיו האנטי דמוקרטיות והליך הריאיון הרשלני עמו (בגינו הודח זיני מהצבא). וזאת, ללא ראיון או הצגת מועמדות של מועמדים.ות נוספים.

לכן על ועדת גרוניס ובג"ץ להדוף את המצג המזויף כאילו מינוי זיני "בשל", וניתן לאשרו בבליץ. נהפוך הוא; העובדות וההליך מצביעים על צורך בדיון רציני על כלל ההיבטים, שעל פניו מצביעים על צורך בהימנעות ממינוי כושל ופגום מראש.

3

בעוד כשבועיים (29.9.2025) עתיד להתקיים גם דיון בעתירות המבקשות לחייב את הממשלה להקים ועדת חקירה ממלכתית. הניתוק של הממשלה מהעם והמציאות, קיבעו מצב לפיו על אף מחדל ה-7.10, הגדול בהיסטוריה של מדינת ישראל, וחרף הניהול הכושל של המלחמה בעזה, המקעקע את הישגי המפקדים והחיילים בצבא וכוחות הביטחון ומסכן אף את השלום עם מצרים (גדול ההישגים הביטחוניים של ישראל) – ממשלת החורבן עדיין מכהנת.

ההתנהלות הבריונית של הממשלה, כאילו רק היא מוסמכת למנות ולפטר את היועמ"שית ואת ראש השב"כ – נותנת לגיטימציה להרס עקרונות הדמוקרטיה ומאפשרת לממשלה להשתלט על החוק ולקעקע את בג"ץ

אמנם החוק בעניין הקמת ועדת חקירה ממלכתית עמום, אך בג"ץ יכול וצריך להעמיד את הממשלה המורדת והבריונית בפני החובה להפסיק להתעלם ולרמוס את העם והציבור. הממשלה אכן נבחרה באופן דמוקרטי בנובמבר 2022, ולכן המחאה הייתה נגד המדיניות שאימצה – אך לאחר השבר הגדול של 7.10, ההיאחזות באמירה הזו מסלפת את המציאות. בג"ץ צריך לשלול את הסאבטקסט של הממשלה המורדת ולהעמיד בפניה ברירת מחדל של הקמת ועדת חקירה ממלכתית או הקדמה מיידית של הבחירות לקבלת אמון מחודש מהציבור. 

4

הפרת ניגוד העניינים שסוכם בבג"ץ מניעת מינוי איתמר בן גביר לשר. העתירה לפסילת אישור מינויו של שר עבריין לתפקיד הוגשה כבר בראשית 2023, טרם הקמת הממשלה בפועל. ברם, הדיון הסתיים רק עתה, בפשרה של ניגוד עניינים.

טרם יבשה הדיו על ההסכם, והשר רומס אותו בריש גלי. נקווה שהפעם היועצת הממשלתית תשכיל להורות על נבצרות השר, ותביא לתיקון העיוות הדמוקרטי שנוצר עם מניעת הוצאתו של נתניהו לנבצרות (בעתירה שתבעה לשלול את זכותו לכהן כראש ממשלה עם כתבי אישום).

דחיית הוצאתו לנבצרות של רה"מ נאשם, מפר סידרתי של הסדר ניגוד העניינים – מעידה שפשרה רקובה, הנעשית מבלי ששני הצדדים יישמו אותה בתום לב, מזיקה יותר משהיא תורמת. כך גם הדיפה על הסף של העתירה הנוספת והמגובה בעובדות נוספות, שהוגשה לבג"ץ בנושא נבצרות לראש הממשלה, מעידה על התעלמות בג"ץ מההחמרה העמוקה והמהירה בהתנהלות הממשלה המורדת באושיות הדמוקרטיה בישראל.    

אמנם החוק בעניין הקמת ועדת חקירה ממלכתית עמום, אך בג"ץ יכול וצריך להעמיד את הממשלה המורדת והבריונית בפני החובה להפסיק להתעלם ולרמוס את העם והציבור

5

שיבושים אנטי דמוקרטיים בתיקי האלפים של רה"מ הנאשם: מסיבת עיתונאים הזויה בין כתלי בית המשפט המחוזי בירושלים, חרפת הסחבת, פעילות מכונת הרעל והאיומים על העדים, ביזוי הסנגורים את השופטים וכלל החקירה – כל אלה מעידים על מעידה מתמשכת בתפקוד השופטים במשפטים אלה. עתה, אין מנוס ממתן זמן ותנאים נאותים לחקירה הנגדית של התביעה, ולהוצאת פסק דין הוגן (אלא אם הנאשם יקבל על עצמו  אות קלון והתפטרות הנובעת ממנו בעסקת טיעון). 

6

הגנת בג"ץ נגד הניסיון לסתימת הפיות בפרשת הצוללות: בימים אלה הדף בג"ץ את הניסיון הנאלח הזה, והורה על המשך עבודת הוועדה בראשות נשיא בית המשפט העליון לשעבר, אשר גרוניס. על הוועדה, שהוציאה כבר אזהרה לפיה ראש הממשלה ושותפיו סיכנו את ביטחון המדינה, יחסי החוץ שלה והכלכלה, לתרגם בהקדם את האזהרות למסקנות והמלצות.

7

העתירה שטרם הוגשה: הפקרה מכוונת של ראש הממשלה את השבת החטופים. מחדלי התנהלות ממשלת ישראל בסבבי המשא ומתן על השבת החטופים שקופים לכל. ברם. הנושא המשמעותי ביותר טרם התגבש לעתירה, בגלל התפיסה המשפטית המהותית לפיה ניתן להגיש עתירה רק אחרי החלטה/אי מעשה של הרשות המבצעת.

בנוהל זה יש הגיון מערכתי, אולם הואיל והוא נוגד את הצדק הטבעי והעתירה נאלצת להידחות, למשל, עד לאחר מותם של החטופים – יש לאתר מוצא משפטי לאבסורד שנוצר. מוצע לכן למשפחות החטופים ולעורכי.ות הדין שלהם להגיש תביעה מיידית על התעללות בחסרי ישע. זאת משום שחוסר ישע הוא המצב בו נמצאים החטופים ובני משפחותיהם.

על וועדת גרוניס לחקר הצוללות וכלי השיט, שהוציאה כבר אזהרה לפיה ראש הממשלה ושותפיו סיכנו את ביטחון המדינה, יחסי החוץ שלה והכלכלה – לתרגם בהקדם את האזהרות למסקנות והמלצות

לסיכום:

במצב של "מדינה בהפרעה" אליו הובילה אותנו הממשלה המורדת וההפיכה המשטרית, ובמקביל להמשך הכשלים המונומנטליים של הפקרת החטופים; המשך מלחמת השולל בעזה; התנהלות עבריינית של המשטרה נגד זכות המחאה ומעצרי שווא; הכשרת הקרקע להמשך השתמטות; הרס הכלכלה; פגיעות בחינוך ברווחה ובבריאות; רמיסת זכויות אדם של ערביי ישראל' של מיעוטים ושל הפלסטינים בעזה ובגדה; והפעלת מכונת הרעל של ההסתה והשנאה –

על בית הדין הגבוה לצדק, והשופטים.ות בכל ערכאות מערכת המשפט – לדבוק במחויבותם: מורא בפני החוק בלבד, תוך תכלול כלל התוצאות של קיום הממשלה המורדת. על בג"ץ והשופטים לפעול במקצועיות ובאומץ לב אזרחי, בהתאם לנדרש מבחינת התכנים והדחיפות, כאשר כל החלטה ופסיקה שלהם מחייבות את הממשלה והציבור.

ד״ר ענת מאור היא חברת כנסת לשעבר, חברת קיבוץ נגבה.