בשבועות האחרונים ניכרת הירידה במעמד ישראל בזירה הבינלאומית כמעט מדי יום. אירועים שונים מלמדים על פגיעה במוניטין ובדימוי שלנו: נבחרת ישראל במרוץ האופניים בספרד חוותה הפרעות והפגנות אנטי-ישראליות, מספר שחקני שחמט נאלצו לפרוש מתחרות לאחר שסורבו לשחק תחת דגל ישראל, ומדינות אירופיות איימו באי השתתפות בתחרות האירוויזיון אם ישראל תשתתף.

גילויי אנטישמיות והפגנות בינלאומיות הפכו מזמן לדבר שבשגרה. לאלו מצטרפים איומים מדאיגים אף יותר, דוגמת זה של האיחוד האירופי להוציא את ישראל מתכנית הורייזון היוקרתית (תכנית מענקי המחקר והפיתוח של האיחוד) ולאחרונה איומים מממשלת קנדה בדבר ניתוק יחסים עם ישראל.

גילויי אנטישמיות והפגנות בינלאומיות הפכו שגרה. לאלו מצטרפים איומים מדאיגים אף יותר, דוגמת זה של האיחוד האירופי להוציא את ישראל מתכנית הורייזון היוקרתי ואיומי קנדה בדבר ניתוק יחסים עם ישראל

דווקא חגי תשרי, הנושאים מסרים של התחדשות וחשבון נפש, מספקים לנו מפת דרכים לערכים שיזכירו לנו מי אנחנו ומה תפקידנו בעולם, ויתנו לנו מוטיבציה לפעול בכוחות מחודשים לשיקום מעמדנו הבינלאומי, ולהמשיך למרות הכל לפעול לתיקון עולם.

ראש השנה נקבע, על פי המפרשים, כיום המציין את בריאת האדם. בחירה זו מזכירה לנו את ערך הכבוד לכל אדם ואת האחריות שלנו כלפי כלל האנושות הנמצאת בבסיס האמונה היהודית. בריאת האדם מתוארת בבראשית א.כז:

"וַיִּבְרָא אֱלֹהִים אֶת-הָאָדָם בְּצַלְמוֹ".

תיאור זה מחייב אותנו לראות בכל אדם יציר כפיו של אלוהים ולדאוג לרווחתו. 

"וַיִּקַּח ה' אֱלֹהִים אֶת הָאָדָם וַיַּנִּחֵהוּ בְגַן-עֵדֶן לְעָבְדָהּ וּלְשָׁמְרָהּ" (בראשית ב' טו)

המשימה הראשונה שהוטלה על האדם מחייבת אותנו לאחריות למה שקורה סביבנו, לפעול ליצירת גן העדן שלנו, באמצעות עבודה נמרצת לשמירה על הטבע והאנשים הזקוקים לעזרתנו.

החל מראשית הציונות דיברו רבים ממנהגיה והוגיה, מהרב אברהם יצחק הכהן קוק ועד דוד בן גוריון על מדינת ישראל כמקום בו ימומש חזון הנביא ישעיהו

"וְאֶתֶּנְךָ֛ לִבְרִ֥ית עָ֖ם לְא֥וֹר גּוֹיִֽם" (ישעיהו פרק מב פסוק ו).

משמע הקמת בית לאומי לעם ישראל אינו הקמה של עוד ישות מדינית ככל העמים, אלא הקמת מדינה שתפעל ככוח חיובי הדואג לתיקון העולם ורווחת האוכלוסיות החלשות בו.

דווקא חגי תשרי, הנושאים מסרי התחדשות וחשבון נפש, מספקים מפת דרכים לערכים שיזכירו לנו מי אנו ומה תפקידנו בעולם, ויתנו מוטיבציה לפעול בכוחות מחודשים לשיקום מעמדנו הבינלאומי ולתיקון עולם

חגי תשרי מזכירים לנו שהצלחתנו כמדינה לא נמדדת רק בביטחון אזרחנו או בכלכלה משגשגת, אלא ביכולתנו לממש את ייעודנו, לא משנה מה אחרים חושבים עלינו ולדבוק במשימתנו לתקן עולם שבור.

לצד הערכים המוסריים, יש גם שיקולים פרגמטיים. התגייסות לאומית לפעילות בתחום הפיתוח הבינלאומי היא דרך משמעותית להחזיר את אמון העולם בישראל, לחזק את מעמדה הבינלאומי ולמנוע בידוד דיפלומטי, תרבותי וכלכלי.

ישראל יכולה להציע ידע ייחודי וחדשנות בתחומים הבוערים ביותר המעסיקים את העולם – משבר האקלים המתגבר, והתמודדות של מדינות העולם המתפתח עם נזקיו, עבודה במצבי חירום ופיתוח חוסן אישי וקהילתי, פתרונות אנרגיה מתקדמים, טיפול וניהול משאבי מים, הנגשת שירותי בריאות מתקדמים ופתרונות פינטק להכללה פיננסית.

כל אלו ועוד הם תחומים בהם לישראל יש ניסיון מוכח ויכולת לסייע. באמצעות פעילות משולבת ומתואמת של כלל המגזרים – הממשלתי, הפרטי והשלישי, ניתן יהיה למצות את הפוטנציאל, להביא את המומחיות הישראלית לאן שהיא באמת נחוצה, להתחבר למי שאנחנו, ולחזק את מעמדנו ותדמיתנו הבינלאומית.

צריך להיות מציאותיים: תחום הפיתוח הבינלאומי אינו פתרון קסם, ולא יפסיק לבדו ביקורת, בידוד או מתקפות נגד ישראל ברחבי העולם. עם זאת, הוא פותח סדק חשוב בחומת הביקורת ומספק פתח שאפשר להרחיב ולהעצים כחלק ממאמץ כולל לשיקום מעמדה של ישראל.

השנה החדשה מזמנת אותנו לחשבון נפש לאומי: איזו מדינה אנו רוצים להיות? האם זו רק מדינה עבור אזרחיה, או מדינה שמסוגלת לשקף את ערכי היהדות – סיוע ותמיכה בנזקקי העולם, מחויבות מוסרית ואחריות גלובלית?

צריך להיות מציאותיים: תחום הפיתוח הבינלאומי אינו פתרון קסם, ולא יפסיק לבדו ביקורת, בידוד או מתקפות נגד ישראל בעולם. אך הוא פותח סדק חשוב בחומת הביקורת, כחלק ממאמץ כולל לשיקום מעמד ישראל

חגי תשרי מציבים לנו את ההזדמנות לחזק את תרומתנו בתחום הפיתוח הבינלאומי ברחבי העולם מתוך ערכים יהודיים של נתינה ותיקון עולם. יש בכך כדי להפוך את המשבר הבינלאומי בעקבות המלחמה לאמצעי לחיזוק מעמדה של ישראל בעולם.

אילת לוין-קארפ היא מנכ״לית סיד-ישראל, ארגון הגג של קהילת הפיתוח הבינלאומי וסיוע החוץ הישראלית. בוגרת תכנית צוערים לשירות המדינה, לשעבר נספחת כלכלית בגאנה, מנהלת פיתוח כלכלי בעיריית בית שמש, ומנהלת מחקר ומובילת פרויקטים באגף אסטרטגיה במשרד הכלכלה והתעשייה. מחזיקה בתואר ראשון בפסיכוביולוגיה מהאוני' העברית, תואר שני בביולוגיה סינטטית ממכון ויצמן ותואר שני נוסף במדיניות ציבורית מהאוני' העברית.