נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ הסמיך את טוני בלייר לגייס בעלי עניין אזוריים ובינלאומיים סביב הצעתו של ראש ממשלת בריטניה לשעבר להקים גוף מעבר שינהל את רצועת עזה לאחר המלחמה, עד שתועבר לידי הרשות הפלסטינית, כך אמרו לזמן ישראל ארבעה מקורות המעורים בנושא.
בלייר החל לגבש את ההצעה בחודשים הראשונים של המלחמה בין ישראל לחמאס, ותיאר אותה כ"תוכנית ליום שאחרי". אך בחודשים האחרונים התפתחה ההצעה גם לתוכנית שנועדה בפועל להביא לסיום המלחמה.
זאת לאחר שממשל טראמפ הגיע למסקנה שהסכמה מצד בעלי העניין המרכזיים לגבי מי שיחליף את חמאס ברצועת עזה היא תנאי הכרחי להשגת הפסקת אש קבועה ולעסקת שחרור חטופים, כך אמר גורם אמריקאי ומקור נוסף המעורב בנושא.
מעורבותו של בלייר בתכנון ליום שאחרי המלחמה בעזה, יחד עם השתתפותו במפגש מדיניות בבית הלבן ב־27 באוגוסט בנושא זה, נחשפו בעבר. אולם פרטי ההצעה שלו לא פורסמו עד כה
מעורבותו של בלייר בתכנון ליום שאחרי המלחמה בעזה, יחד עם השתתפותו במפגש מדיניות בבית הלבן ב־27 באוגוסט בנושא זה, נחשפו בעבר. אולם פרטי ההצעה שלו לא פורסמו עד כה.
לא תוכנית לעקירה
ההצעה – שטיוטה מתקדמת שלה התקבלה ואומתה בידי זמן ישראל – מתארת את הקמת "הרשות הבינלאומית הזמנית של עזה" (GITA) לצד שורה של מבנים משניים.
דיווחים קודמים קשרו את בלייר לניסיונות שמטרתם לעקור פלסטינים מעזה או להקים את "הריביירה של טראמפ" ברצועה. אולם בפועל, ההצעה של ראש הממשלה הבריטי לשעבר אינה מזכירה רעיונות כאלה כלל, ואף כוללת הקמת יחידה לשימור זכויות קניין, שנועדה להבטיח שכל עזיבה מרצון של תושבי עזה לא תפגע בזכותם לשוב לרצועה או לשמור על בעלותם על נכסים.
"אנחנו לא מתכננים להוציא את אוכלוסיית עזה מחוץ לעזה. עזה היא לעזתים", אמר מקור המעורב בדיונים על תוכנית בלייר.
תוכניות אחרות שהוצגו לממשל טראמפ על ידי דמויות הקשורות ליועצו הקרוב של ראש הממשלה בנימין נתניהו והשר לנושאים האסטרטגיים רון דרמר, על ידי גורמים המעורבים בהקמת "הקרן ההומניטרית לעזה" (GHF) וחברת הייעוץ בוסטון קונסלטינג גרופ (BCG), כן קידמו את הרעיון של סיוע או עידוד "הגירה מרצון" של פלסטינים מעזה.
אך טראמפ – שהעניק לגיטימציה ראשונה לרעיון הזה בפברואר, כשהכריז על תוכניתו להשתלט על עזה ולהעביר לצמיתות את כל אוכלוסיית הרצועה – התרחק מאז מהרעיון. במהלך מפגש המדיניות בבית הלבן ב־27 באוגוסט הבהיר הנשיא האמריקאי שהוא בוחר בתוכנית של בלייר במקום זאת, אמר הגורם האמריקאי.
ההצעה של בלייר אינה מזכירה רעיונות הגירה כלל, ואף כוללת הקמת יחידה לשימור זכויות קניין, שנועדה להבטיח שכל עזיבה מרצון של תושבי עזה לא תפגע בזכותם לשוב לרצועה או לשמור על בעלותם על נכסים
הגורם האמריקאי ציין כי שר האוצר בצלאל סמוטריץ' ככל הנראה אינו מודע להחלטה זו, בהתחשב בכך שחבר הקבינט מהימין הקיצוני הצהיר אתמול (רביעי) כי עזה היא "בוננזה של נדל"ן" וכי הוא מקיים שיחות עם וושינגטון לגבי חלוקת הרצועה לאחר המלחמה.
הקשר עם קושנר
הפגישה מ־27 באוגוסט אורגנה על ידי חתנו של נשיא ארה"ב ג'ארד קושנר, ששימש יועץ בכיר בתקופת כהונתו הראשונה של טראמפ ונשאר מעורב בענייני המזרח התיכון גם בתקופת כהונתו השנייה, וממשיך לייעץ באופן קבוע לשליח האמריקאי המיוחד סטיב ויטקוף.
כמו קושנר, גם ויטקוף הופקד על מגוון תחומים. עם זאת, לשליח המיוחד יש צוות מצומצם, ולכן קושנר סייע בגיבוש התוכניות ליום שאחרי בעזה, שנחשבות יותר ויותר קריטיות להשגת עסקת חטופים שתביא לסיום המלחמה.
באביב, קושנר שכר את "המכון לשינוי עולמי" של טוני בלייר (TBI), שכבר עסק בנושא הודות לקשריו של ראש הממשלה הבריטי לשעבר עם מנהיגים ישראלים, פלסטינים וערבים, כך אמר הגורם האמריקאי.
באביב, קושנר שכר את "המכון לשינוי עולמי" של טוני בלייר (TBI), שכבר עסק בנושא הודות לקשריו של ראש הממשלה הבריטי לשעבר עם מנהיגים ישראלים, פלסטינים וערבים, כך אמר הגורם האמריקאי
בלייר החל לקיים קשר קבוע עם בכירים בממשל טראמפ, עדכן אותם בהתקדמותו כאשר נפגש עם מנהיגים ברחבי האזור והתחיל לגבש את פרטי תוכניתו, הוסיף המקור המעורב בדיונים.
מעט מדי עבור רמאללה, יותר מדי עבור ירושלים
ראש הממשלה הבריטי לשעבר נפגש ביולי עם יו"ר הרשות הפלסטינית מחמוד עבאס, בעקבות לחץ של מדינות המפרץ על רמאללה להשתתף ביוזמה, אמר דיפלומט ערבי.
בעוד שהרשות הפלסטינית הביעה את רצונה לפקח ישירות על הגוף הממשלתי שאחרי המלחמה בעזה ותוכנית בלייר אינה מגיעה ליעד זה, המקור המעורב בדיונים אמר כי רמאללה "משתתפת באופן קונסטרוקטיבי".
![יו"ר הרשות הפלסטינית מחמוד עבאס בפגישה עם ראש ממשלת בריטניה לשעבר טוני בלייר בעמאן, ירדן, 13 ביולי 2025 (צילום: Thaer GHANAIM / PPO / AFP)](https://static.zman.co.il/www/uploads/2025/09/AFP__20250713__66NC9G3__v3__HighRes__JordanPalestinianIsraelBritainConflictDiplomacy.jpg "יו"ר הרשות הפלסטינית מחמוד עבאס בפגישה עם ראש ממשלת בריטניה לשעבר טוני בלייר בעמאן, ירדן, 13 ביולי 2025 (צילום: Thaer GHANAIM / PPO / AFP)")
תוכניתו של בלייר מתארת רפורמות משמעותיות שהרשות הפלסטינית צריכה לעבור ומגבילה את מעורבות רמאללה ב־GITA בעיקר לענייני תיאום. עם זאת, הרשות הפלסטינית מוזכרת במפורש לאורך כל התוכנית, שמתארת את "האיחוד הסופי של כל השטח הפלסטיני תחת הרשות" – התפתחות שנתניהו נלחם נחרצות למנוע.
ובכל זאת, המקור המעורב בדיונים אמר כי גם ישראל משתתפת באופן קונסטרוקטיבי במאמציו של בלייר.
הדיפלומט הערבי הביע מעט יותר ספקנות, וטען כי לנתניהו היסטוריה של שליחת דרמר לעסוק בעניינים רגישים כאלה, לפני שהוא עצמו פועל בסופו של דבר כדי לסכל אותם בטרם יתממשו, על מנת לשמור על שלמות הקואליציה שלו.
תקיפת דוחה חיבלה במאמצים לגייס את "ג'וני"
טראמפ, לעומת זאת, התרשם מהיוזמה של בלייר ואמר לו להביא את "ג'וני" לתמונה, אמר הגורם האמריקאי, כשהוא נזכר כיצד טראמפ התייחס בפגישת הבית הלבן ב־27 באוגוסט ליורש העצר הסעודי מוחמד בן סלמאן.
טראמפ התרשם מהיוזמה של בלייר ואמר לו להביא את "ג'וני" לתמונה, אמר הגורם האמריקאי, כשהוא נזכר כיצד טראמפ התייחס בפגישת הבית הלבן ב־27 באוגוסט ליורש העצר הסעודי מוחמד בן סלמאן
ארה"ב רואה בערב הסעודית אחת השחקניות הקריטיות ביותר בכל הנוגע לשיקום שלאחר המלחמה, עם די השפעה כדי לגייס את יתר האזור.
בעוד שטראמפ נתן לבלייר את ברכתו, הוא גם נתן לו חלון זמן של שבועיים להשיג תמיכה אזורית בתוכנית, אמר הגורם האמריקאי. המועד האחרון הזה כבר חלף, אך מדובר בלוחות זמנים שטראמפ נוהג להשתמש בהם לעיתים קרובות מבלי להיצמד אליהם בפועל.
באותה תקופה, בלייר גם ספג מכה נוספת כאשר ארה"ב הכריזה על איסורי ויזה נגד בכירים ברשות הפלסטינית – החלטה שגרמה לעיכובים בכמה מפגישותיו עם בכירים במפרץ, שלא רצו להיראות כתומכים בהחלטת הממשל בכך שנפגשו מיידית לאחר מכן עם שליח בפועל מטעם טראמפ, אמר הדיפלומט הערבי.
אך מה שפגע יותר במאמציו של בלייר הייתה התקיפה הישראלית ב־9 בספטמבר נגד מנהיגי חמאס בדוחה, אמר המקור המעורב בדיונים.
ראש ממשלת בריטניה לשעבר ניהל מגעים עם מצרים וקטאר בניסיון לשכנע את חמאס שלא לחסום את התוכנית, הוסיף המקור, וציין שבעוד שהמאמץ של בלייר הוסט זמנית בעקבות התקיפה הישראלית, המגעים התחדשו מאז.
בלייר ניהל מגעים עם מצרים וקטאר בניסיון לשכנע את חמאס שלא לחסום את התוכנית, הוסיף המקור, וציין שבעוד שהמאמץ של בלייר הוסט זמנית בעקבות התקיפה הישראלית, המגעים התחדשו מאז
"אין לנו שבועות. יש לנו ימים"
התקיפה בדוחה גם המחישה את אחד המכשולים המרכזיים שבלייר עלול להיתקל בהם בניסיון לשווק את תוכניתו לישראל.
משום שבעוד שנתניהו טוען שהתקיפה נועדה לשלוח מסר להנהגת חמאס – אפילו לאלו המעורבים במשא ומתן על החטופים – כי ישראל תסגור חשבון עם כולם, תוכניתו של בלייר מצביעה על יעד של נטרול חמאס באמצעים שאינם צבאיים.
אמצעים אלה כוללים הקמת חלופה לחמאס באמצעות GITA, אך התוכנית גם מתייחסת במפורש למושג של "פירוק מנשק, דמוביליזציה ושילוב מחדש" (DDR).
שר החוץ האמריקאי מרקו רוביו כנראה התייחס לרעיון הזה כאשר אמר במסיבת עיתונאים עם נתניהו בירושלים כי "חמאס אינו יכול להמשיך להתקיים כגורם חמוש", בניגוד לניסוחו של ראש הממשלה הישראלי, שהציג זאת כאי־יכולת חמאס להתקיים כלל.
בינתיים, אמר הדיפלומט הערבי, בלייר מתמודד גם עם מאבק לא פשוט בגיוס ריאד ויתר בעלי העניין האזוריים, שמתנים את תמיכתם בכך שהתוכנית תכלול יצירת מסלול בלתי הפיך להקמת מדינה פלסטינית בעתיד – דבר שנתניהו דחה במשך שנים.
בלייר מתמודד גם עם מאבק לא פשוט בגיוס ריאד ויתר בעלי העניין האזוריים, שמתנים את תמיכתם בכך שהתוכנית תכלול יצירת מסלול בלתי הפיך להקמת מדינה פלסטינית בעתיד – דבר שנתניהו דחה במשך שנים
אותו מסלול מוזכר כאחד מרשימת עקרונות שבעלי העניין הערביים דורשים לכלול בכל תוכנית שמבקשים מהם לממן, אמר הדיפלומט הערבי.
![ראש הממשלה בנימין נתניהו במעלה אדומים, 11 בספטמבר 2025 (צילום: מעיין טואף / לע"מ)](https://static.zman.co.il/www/uploads/2025/09/WhatsApp-Image-2025-09-11-at-20.29.14.jpeg "ראש הממשלה בנימין נתניהו במעלה אדומים, 11 בספטמבר 2025 (צילום: מעיין טואף / לע"מ)")
ובכל זאת, המקור המעורב בדיונים אמר כי בלייר הצליח להתקדם מול שחקנים אזוריים והוא ממהר לקדם את תוכניתו בתוך לוח זמנים קצר. "אנחנו לא מדברים על חודשים או שבועות. יש לנו ימים", אמר המקור.
מה בתוכנית
הצעתו של בלייר מתארת את הקמת GITA באמצעות החלטה של מועצת הביטחון של האו"ם. GITA תשמש כ"סמכות הפוליטית והמשפטית העליונה בעזה בתקופת המעבר", נכתב בטיוטה המתקדמת של התוכנית שהתקבלה על ידי זמן ישראל.
הצעתו של בלייר מתארת את הקמת GITA באמצעות החלטה של מועצת הביטחון של האו"ם. GITA תשמש כ"סמכות הפוליטית והמשפטית העליונה בעזה בתקופת המעבר"
ל־GITA יהיה דירקטוריון המורכב משבעה עד עשרה חברים, שיכלול "לפחות נציג פלסטיני מוסמך אחד (ייתכן מהתחום העסקי או הביטחוני); בכיר באו"ם, דמויות בינלאומיות מובילות בעלות ניסיון ניהולי או פיננסי ו'נציגות חזקה של חברים מוסלמים' כדי לחזק את הלגיטימיות האזורית והאמינות התרבותית".
הדירקטוריון יהיה מופקד על "קבלת החלטות מחייבות, אישור חקיקה ומינויים ומתן כיוון אסטרטגי", תוך דיווח חזרה למועצת הביטחון של האו"ם.
יושב ראש הדירקטוריון ימונה בהסכמה בינלאומית ויקבל את אישור מועצת הביטחון של האו"ם. היו"ר יוביל את המגעים החיצוניים והדיפלומטיים של GITA, יקבע את הכיוון הפוליטי של הגוף ויתאם באופן צמוד עם הרשות הפלסטינית, נכתב במסמך.
ליושב ראש הדירקטוריון של GITA תהיה לשכה תומכת של עד 25 עובדים שישרתו ב"מזכירות האסטרטגית".
התוכנית גם מתארת הקמת יחידת הגנה ביצועית "שתאויש על ידי כוח עילית מתורמים ערבים ובינלאומיים" כדי להגן על הנהגת GITA.
"מזכירות ביצועית" תפעל מתחת ל־GITA ותשמש כמרכז הניהולי וזרוע הביצוע של הגוף, תוך פיקוח ישיר על "הרשות המבצעת הפלסטינית" (PEA). גוף זה הוא מה שנקרא לא פעם ועדה של טכנוקרטים פלסטינים עצמאיים, שיהיו אחראים לניהול עזה לאחר המלחמה.
תיאום עם הרשות הפלסטינית
ל"מזכירות הביצועית" ידווחו חמישה נציבים שיפקחו על תחומים מרכזיים בממשל ברצועה: עניינים הומניטריים, שיקום, חקיקה ועניינים משפטיים, ביטחון ותיאום עם הרשות הפלסטינית.
ל"מזכירות הביצועית" ידווחו חמישה נציבים שיפקחו על תחומים מרכזיים ברצועה: עניינים הומניטריים, שיקום, חקיקה, ביטחון ותיאום עם הרשות הפלסטינית
התוכנית קובעת שהנציב שיפקח על העניינים ההומניטריים יהיה אחראי לתיאום עם סוכנויות סיוע, כולל "הקרן ההומניטרית לעזה", שגורמים ערבים מסוימים דרשו לבטל.
באשר לנציב התיאום עם הרשות הפלסטינית, התוכנית מתארת כי מטרת משרדו תהיה "להבטיח שהחלטות GITA ואלו של הרשות הפלסטינית יהיו, ככל הניתן, מתואמות ועקביות עם האיחוד הסופי של כל השטח הפלסטיני תחת הרשות".
הנציב גם "יעקוב אחר מאמצי הרפורמה של הרשות הפלסטינית בתיאום עם תורמים בינלאומיים, מוסדות פיננסיים ושותפים ערביים המעורבים בפיתוח מוסדי פלסטיני".
מקור המעורב בדיונים הדגיש כי הרפורמות שהתוכנית של בלייר מצפה מהרשות הפלסטינית לבצע "אינן קוסמטיות", והוסיף שחלק מהסיבה שאין לוח זמנים קבוע להעברת הסמכות על עזה מ־GITA לרשות הוא שהתהליך מבוסס־ביצועים.
עם זאת, המקור הבהיר כי לוח הזמנים יהיה של כמה שנים בודדות, "לא עשר".
התוכנית מתארת הקמת "רשות לקידום השקעות ולפיתוח כלכלי של עזה" שתבטיח השקעות עבור GITA ועבור שיקום הרצועה. זו תהיה "רשות מונעת על ידי מסחר, בראשות אנשי עסקים מקצועיים
התוכנית מתארת הקמת "רשות לקידום השקעות ולפיתוח כלכלי של עזה" שתבטיח השקעות עבור GITA ועבור שיקום הרצועה. זו תהיה "רשות מונעת על ידי מסחר, בראשות אנשי עסקים מקצועיים, שתהיה מופקדת על יצירת פרויקטים ברי־השקעה עם תשואה כספית ממשית". גוף נפרד יוקם כדי להבטיח ולחלק מענקי ממשלה.
גם "הרשות המבצעת הפלסטינית" (PEA) תדווח ל־GITA ולמזכירות הביצועית שלה, ותפעל ישירות יותר מול האוכלוסייה הפלסטינית באמצעות מתן שירותים "באמצעות מנהל מקצועי, לא מפלגתי".
גם "הרשות המבצעת הפלסטינית" (PEA) תדווח ל־GITA ולמזכירות הביצועית שלה, ותפעל ישירות יותר מול האוכלוסייה הפלסטינית באמצעות מתן שירותים "באמצעות מנהל מקצועי, לא מפלגתי"
בראש PEA יעמוד מנכ"ל שימונה רשמית על ידי דירקטוריון GITA, והוא יהיה אחראי לפיקוח על סדרה של משרדים טכנוקרטיים, כולל בריאות, חינוך, אוצר, תשתיות, עניינים משפטיים ורווחה.
תחת PEA יפעלו רשויות מקומיות בעזה שיהיו אחראיות על מתן שירותים ברמה המקומית; כוח משטרה אזרחית בעזה שגויס באופן ארצי, נבדק מקצועית ואינו מפלגתי, שתפקידו לשמור על הסדר הציבורי ולהגן על אזרחים; מועצה שיפוטית בראשות משפטן ערבי שתפקח על בתי המשפט בעזה ועל משרד התביעה הציבורית; ויחידת "שימור זכויות הקניין" שהוזכרה קודם לכן.
מניעת חזרת חמאס
בנוסף למשטרה האזרחית תוקם "כוח ייצוב בינלאומי" (ISF) – כוח ביטחוני רב־לאומי שהוסמך בינלאומית, שיוקם כדי לספק יציבות אסטרטגית והגנה מבצעית בעזה במהלך תקופת המעבר.
"הכוח מבטיח שלמות גבולות, מרתיע מפני חזרת קבוצות חמושות, מגן על פעולות הומניטריות ושיקום, ותומך באכיפת החוק המקומית באמצעות תיאום – לא החלפה", נכתב בתוכנית.
בהתייחסות לכאורה למשימתו להיאבק בשאריות חמאס, מצוין בתוכנית כי ISF "יבצע פעולות ממוקדות כדי למנוע את חזרתן של קבוצות חמושות, לשבש הברחות נשק ולנטרל איומים א־סימטריים על הסדר הציבורי ועל תפקוד המוסדות".
תקציב השנה הראשונה נקבע על 90 מיליון דולר, השנה השנייה על 135 מיליון דולר והשנה השלישית על 164 מיליון דולר. הסכומים אינם כוללים את עלויות ISF והסיוע ההומניטרי
בנספח על עלויות GITA מוסבר כי התקציב יתרחב מדי שנה ככל שהגוף הממשלתי החדש ייכנס בהדרגה לפעילות בכל רחבי הרצועה.
תקציב השנה הראשונה נקבע על 90 מיליון דולר, השנה השנייה על 135 מיליון דולר והשנה השלישית על 164 מיליון דולר. הסכומים אינם כוללים את עלויות ISF והסיוע ההומניטרי, אך המקור המעורב בדיונים אמר כי ההערכות עדיין בצד הנמוך.
כיצד לסיים את המלחמה
בעוד שתוכניתו של בלייר אינה התוכנית היחידה לניהול עזה לאחר המלחמה, נראה כי היא ההצעה היחידה שזוכה כעת לגיבוי אמריקאי. עם זאת, המקור המעורב בדיונים הודה שלא ניתן לראות בה תוכנית אמריקאית עד שטראמפ יאמר זאת בפומבי בעצמו.
המסמך שהתקבל בידי זמן ישראל עבר מאז מספר סבבי עריכה, ככל שבלייר ממשיך לקבל משוב מבעלי עניין, אמר המקור.
"הדרך לסיים את המלחמה היא לגרום לבעלי העניין האזוריים להסכים על עקרונות שלפיהם עזה תנוהל לאחר מכן באופן שחמאס לא יהיה מעורב, לא חמוש ולא יוכל לשוב לשלטון", אמר המקור.
"הדרך לסיים את המלחמה היא לגרום לבעלי העניין האזוריים להסכים על עקרונות שלפיהם עזה תנוהל לאחר מכן באופן שחמאס לא יהיה מעורב, לא חמוש ולא יוכל לשוב לשלטון"
"זה יכול לקרות רק אם יהיה בעזה מבנה שלטוני חדש עם כוח ביטחוני רציני מהקהילה הבינלאומית. זו לא יכולה להיות הרשות הפלסטינית בתחילת הדרך. הרשות תהיה שותפה. יתייעצו ויתאמו איתה, אך היא לא תהיה זו שתנהל את עזה ביום הראשון. זה יקרה מאוחר יותר, לאחר שתעבור רפורמות".
משרדו של בלייר סירב להתייחס לידיעה זו לציטוט.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו