האם ישראל תנצל את הזדמנות?

כשנתיים לאחר פרוץ המתקפה הרצחנית של החמאס על מדינת ישראל ב-7 באוקטובר 2023, הלחימה ברצועת עזה פסקה וביומיים הקרובים החטופים החיים והחללים (יש לקוות שכולם) – יחזרו לישראל.

זה קרה בעקבות הלחץ האדיר של נשיא ארצות הברית דונלנד טראמפ, שזכה לתמיכה של רוב רובן של המדינות הערביות והאסלאמיות, מרבית הציבור הישראלי וכן הרחוב העזתי שכמה להפסקת המלחמה.

הרגע הזה הינו ללא ספק רגע שיא, בוודאי עבור החברה הישראלית שהשתוקקה לחזרת החטופים שהופקרו על ידי ממשלתם ב-7 באוקטובר. לא כך עבור כל השאר במזרח התיכון שכבר עכשיו מתבוננים ברצועת עזה ורואים בה בדיוק את מה שהם רוצים לראות.

תוכנית 20-הנקודות לסיום המלחמה בעזה של הנשיא טראמפ גובשה בחופזה על ידי יועציו הקרובים סטיב ויטקוף וג'ארד קושנר. התוכנית מתירה מקום רחב מדי לפרשנות ויישומה תדרוש השגחה מדוקדקת ורציפה

תוכנית 20-הנקודות לסיום המלחמה בעזה של הנשיא טראמפ גובשה בחופזה על ידי יועציו הקרובים סטיב ויטקוף וג'ארד קושנר. התוכנית מתירה מקום רחב מדי לפרשנות ויישומה תדרוש השגחה מדוקדקת ורציפה על מנת שהיא אכן תהווה בסיס למציאות חדשה לגמרי ברצועת עזה.

אין לדעת כיצד תראה עזה החרבה בעוד עשר שנים, חמש או אפילו שנה, אך אין ספק שלא מעט צדדים חפצים היום בסיכול התוכנית הזאת וינסו לקחת את ההגה לכיוון הנגדי.

ג'ארד קושנר עם נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ וראש הממשלה בנימין נתניהו בחדר הסגלגל בבית הלבן, במהלך העבודה על תוכנית השלום של טראמפ לסיום המלחמה בעזה, 29 בספטמבר 2025 (צילום: Daniel Torok/The White House)

עתידו של חמאס

ברגע זה, כאשר כוחות צה"ל נסוגו מכמחצית משטחי הרצועה ושום כוח חדש לא נפרס שם, חמאס מרגיש יחסית בטוח בעצמו. מנהיגי הארגון בדוחה מנסים לדברר "ניצחון מוחלט", למרות שכל בר דעת בעזה יודע היטב שההחלטות ההרסניות של החמאס החריבו את עתידם של העזתים לשנים קדימה.

מגיש של הערוץ המצרי "אל-ג'אד" שאל את מוסא אבו-מרזוק האם הוא חושב שהמתקפה של ה-7 באוקטובר הצליחה לשחרר את הפלסטינים. אבו-מרזוק צרח על המראיין ונטש את האולפן בזעם. "ברור לכל אחד שלא ניתן לשחרר את פלסטין עם 1,500 לוחמים", הוא סינן.

בערוצים המצריים והסעודיים לא ויתרו לחמאס כבר בתחילת המלחמה, ולא מתכוונים לוותר גם עכשיו. את השאלות הללו שואלים גם תושבי עזה שעושים את דרכם כעת בין תלי ההריסות שפעם היו ביתם.

האם בחמאס מתנחמים בכך שגם לאחר שנתיים של לחימה עיקשת, ישראל לא גרמה להם להיכנע ולא הצליחה לעקור אותם מהרצועה – כמו שעשתה, למשל, עם יאסר ערפאת ואנשיו בלבנון ב-1982?

האם בחמאס מתנחמים בכך שגם לאחר שנתיים של לחימה עיקשת, ישראל לא גרמה להם להיכנע ולא הצליחה לעקור אותם מהרצועה – כמו שעשתה, למשל, עם יאסר ערפאת ואנשיו בלבנון ב-1982? האם ראשי חמאס כבר שוקדים על נקמה עתידית?

עוד לפני ה-7 באוקטובר חמאס איבד את הלגיטימיות שלו בעיני עזתים רבים שיצאו להפגנות מחאה נגדו ודוכאו באלימות. כרגע הזעם של הרחוב העזתי המופנה אל חמאס הוא בלתי נתפס.

משלחת חמאס במו"מ בשארם א־שייח', 8 באוקטובר 2025 (צילום: שימוש לפי סעיף 27א לחוק זכויות יוצרים, מטלגרם)

חמולות שלמות ואזרחים מן השורה מרדו נגד הארגון מאז בשנתיים האחרונות, ואחרים שתקו רק בגלל שהיו עסוקים יותר בהישרדות האישית, באיתור של מזון ובהצלה של בני המשפחה שלהם. אין ספק שחמאס יצטרך להתמודד בקרוב עם המון זועם שנותר ללא כל בגלל הפעולה המתועבת של ההנהגה שלו.

ועדיין, חמאס לא נעלם לשום מקום. יש לו עדיין מעוזים ותומכים, הוא עדיין מעסיק עזתים רבים, פורס את שוטריו ששרדו ברחבי עזה ומתנקם במי שמנסה לפעול נגדו. אין ספק שהארגון ינסה להשתקם.

ועדיין, חמאס לא נעלם לשום מקום. יש לו עדיין מעוזים ותומכים, הוא עדיין מעסיק עזתים רבים, פורס את שוטריו ששרדו ברחבי עזה ומתנקם במי שמנסה לפעול נגדו. אין ספק שהארגון ינסה להשתקם

מי שרוצה למנוע את תסריט הבלהות הזה, חייב להתמקד בעיצוב של מציאות שלטונית חדשה לגמרי בעזה: הקמה של גוף שלטוני אפקטיבי ומהימן – כזה שישלב את הכוחות הפלסטינים המתנגדים לחמאס – ואינו נגוע בשחיתות; וכן מאבק עיקש נגד מימון חמאס. הכוונה היא למניעת כל קשר בין שיקומה של עזה לבין אנשי חמאס וגדיעה של מקורות מימון חיצוניים.

פירוז החמאס יהיה אפשרי רק במקרה של שילוב מוצלח של שני הגורמים הללו: שלטון אפקטיבי וגדיעת מימון. במידה רבה, זה יהיה תלוי במדינות ערביות ומוסלמיות שיהיו מעורבות בשיקומה של עזה ובפיקוח הדוק של ארה"ב וישראל.

מעורבות זרה בעזה

מאז 2007, כאשר חמאס ביצע הפיכה צבאית נגד הרשות הפלסטינית וגירש אותה מהרצועה, לא היה שום פיקוח על הסיוע הזר שזרם לרצועה.

נציגי קטאר, ארה"ב, טורקיה וישראל חוגגים בחדר הדיונים בשארם א-שייח', 8 באוקטובר 2025. שני מימין: סטיב ויטקוף. ראשון משמאל: ניצן אלון (צילום: שימוש לפי סעיף 27א לחוק זכויות יוצרים, מטלגרם)

בנוסף לכסף הקטארי שהועבר לחמאס ישירות באישור ישראל, מדינות ערביות ומוסלמיות, וכן מדינות מערביות, תרמו לעזה הון תועפות. שלטון החמאס לקח לעצמו נתח יפה מכל תרומה כזאת, בין אם בכסף, ג'ובים או תשתיות.

גוף שלטוני חדש שישלוט ברצועה יהיה חייב לעסוק בסוגיות הפיננסיות בצורה מדוקדקת ביותר, על מנת למנוע את זליגת הכספים הרבים שיזרמו לעזה לידיים חמאסיות. הוא יצטרך להקים יחידה כמו  "צלצל" שפעלה במסגרת המוסד ועסקה בסיכול הטרור באמצעות הכלכליים (היחידה פורקה בשנת 2017).

גוף שלטוני חדש שישלוט ברצועה יהיה חייב לעסוק בסוגיות הפיננסיות בצורה מדוקדקת ביותר, על מנת למנוע את זליגת הכספים הרבים שיזרמו לעזה לידיים חמאסיות

המעורבות של קטאר וטורקיה ברצועה מעוררת דאגה. שתי המדינות הללו רוצות למצוא חן בעיני הנשיא טראמפ וכבר מקבלות ממנו דיווידנדים רבים כגון ברית הגנה לקטאר והיתכנות לחזרה לתוכנית של מכירת מטוסי F-35 עבור טורקיה.

אך מי שחושב ששתי המדינות הללו כבר לא תומכות בחמאס – או יותר נכון, לא תומכות באסלאם הפוליטי, ולא משנה יהיה מה יהיה שמה של התנועה או המפלגה החדשה שתקום בעזה ותפעל באותה המתכונת – לכל הפחות נאיבי.  

יש לקוות שבנוסף לתוכנית הקצרה יחסית שהציג טראמפ, יש בידי ויטקוף, קושנר וראש ממשלת בריטניה לשעבר טוני בלייר עוד תוכניות אופרטיביות שמפרטות כיצד בדיוק יתנהל נושא הפירוז (השבוע דובר משרד החוץ של מצרים דיאא רשוואן אמר שאין לגבי זה כל ודאות), וכיצד יראה בדיוק היחס של השלטון החדש כלפי פקידי החמאס הרבים שיש ברצועה.

חמושים של חמאס בהלוויה במחנה שאטי שבצפון רצועת עזה, 28 בפברואר 2025 (צילום: BASHAR TALEB / AFP)

האם הם ישולבו באופן כלשהו בשלטון במוסדות השלטון החדשים? או שמא המדיניות תהיה זהה לזאת שהתקיימה בעיראק (אפס סבלנות והכלה כלפי אנשי בעת' – דבר שהסתיים בפיצוץ אדיר)?

אם מצרים, ערב הסעודית ואיחוד אמירויות יפעלו בתיאום ובנחישות, הן עשויות להצליח לפקח על התהליך ולגרום לכך שהמדינות המזוהות עם הציר של האחים המוסלמים – קטאר וטורקיה – לא יצליחו לשקם את בני חסותם בחמאס מתחת לאפם של האמרקיאים.

אם מצרים, סעודיה והאמירויות יפעלו בתיאום ובנחישות, הן עשויות להצליח לפקח על התהליך ולגרום לכך שהמדינות המזוהות עם הציר של האחים המוסלמים – קטאר וטורקיה – לא יצליחו לשקם את בני חסותם בחמאס

בין עזה לגדה

האי-וודאות בכל מה שנוגע עכשיו להתפתחויות ברצועת עזה גדולה מאוד, אך זה נכון גם לגבי הגדה מערבית. האם ממשלת ישראל תנסה "לפצות" עתה את המתנחלים שקיוו להתאכלס בקרוב ישובים החדשים בצפון רצועת עזה ולתת להם יד חופשית עוד יותר בשטחי הגדה?

אמנם טראמפ התייחס במפורש לעניין הסיפוח ודחה את הרעיון הזה באופן מוחלט, אך הוא לא אמר דבר לגבי סיפוח זוחל. התהליך הזה נמשך כבר כמה שנים והוא הואץ באופן משמעותי מאז דצמבר 2023.

השרים איתמר בן גביר, בצלאל סמוטריץ' ואורית סטרוק לא הצליחו לממש את חזון הטרנספר שלהם בעזה, אך מה מונע מהם להתמקד במימושו בשטחי הגדה המערבית, בתקופה שנותרה להם בשלטון? המשך הפעילות שלהם תמשיך להחליש את הרשות הפלסטינית, גוף חלש ומושחת אך כזה שעדיין מצליח להחזיר את הראש מעל המים, גם אם בקושי.

ראש הממשלה בנימין נתניהו בישיבת הממשלה יחד עם השליח המיוחד סטיב ויטקוף וג'ארד קושנר, 9 באוקטובר 2025 (צילום: מעיין טואף/לע"מ)

אין שום ספק שממשלת ישראל לא החליפה את הדיסקט. מבחינתה, החמאס הוא עדיין נכס. בעבר הוא הצדיק את מדיניות "הפרד ומשול" וכעת הוא יכול להצדיק מלחמת נצח. הרשות הפלסטינית – גם אם מישהו אחר יעמוד בראשה, ולא מחמוד עבאס – היא אויב, כי היא דורשת פשרה והסכם, דברים שאינם ערבים לאוזנה של הקואליציה.

ולראיה, "ההחלפה" שבוצעה באסירים הפלסטינים הצפויים להשתחרר בתמורה לשחרור החטופים: אסירי פת"ח הוחלפו ברגע אחרון באסירי חמאס.

אין כלל ספק בכך שממשלת ישראל תנסה להפריע לכל צעד ומהלך שיחבר בין הגדה לעזה, גם אם מדובר בהכנסה של כוח שיטור פלסטיני שאמור למעשה לפרז את החמאס (כי מי עוד אמור לעסוק בכך?). מה שממשלת ישראל עושה בגדה ישפיע גם על מה שיקרה ברצועה.

המסקנה ברורה: עזה זקוקה היום למדיניות שקופה, לביצוע אפקטיבי ולפיקוח הדוק, וגם לשיתוף פעולה ישראלי. ללא חילופי הגברי בישראל זה לא יקרה, ויש גם שאלות רבות מאוד ביחס לאותו המנגנון הבינלאומי-פלסטיני שעומד לקום ברצועת עזה ולמידת המחויבות ברצועה.

עזה זקוקה היום למדיניות שקופה, לביצוע אפקטיבי ולפיקוח הדוק, וגם לשיתוף פעולה ישראלי. ללא חילופי הגברי בישראל זה לא יקרה, ויש גם שאלות רבות מאוד ביחס לאותו המנגנון הבינלאומי-פלסטיני שעומד לקום

עזה נכנסת לתקופה מורכבת ורגישה, וכל פעולה לא נכונה יכולה לפגוע ביישום ההסכם ובסופו של דבר להביא לקריסתו.

פלסטינים חוגגים את סיום המלחמה בעת שהם עושים את דרכם בחזרה לעיר עזה, 10 באוקטובר 2025 (צילום: BASHAR TALEB / AFP)

החברה האזרחית בישראל – שהייתה כל כך מעורבת במאמצים לשחרור החטופים ועוד לפני כן במאבק נגד השינוי המשטרי – תצטרך לשים עין גם על מה שקורה בעזה ובגדה, להיות בקשר עם הגורמים הבינלאומיים והערביים וללחוץ ביחד על הממשלה בישראל, שבוחרת גם היום להתמקד בהמשך המלחמה וצפויה להתנגד ולהפריע למאמצי השיקום ועיצוב של עתיד שונה לפלסטינים ולישראלים.